על הסכין
ובאותו הקשר. קראתי כל כך הרבה התפייטויות על הערב המופלא שבו קרסו וואטסאפ ופייסבוק, רובן נכתבו כמובן באותן רשתות בדיוק. איך התפנה לנו זמן, כמה טוב היה פעם כשאנשים תקשרו ישירות זה עם זה וגו'. אל"ף, מי שכל כך סובל מהרשתות האלה מוזמן תמיד לעזוב. ובי"ת, זה לא שלפניהן כולנו ישבנו יחד כאחים בכיכר העיר.
בניגוד למוזיקה, שנתפסת כמדיום על־זמני, הטלוויזיה תמיד נדמית כמו משהו שנכון לשעתו ולא עומד במבחן הזמן. אבל אז הגיעו השידורים של "סיינפלד" בנטפליקס, ואחרי עשור שבו לא צפיתי בארבעת המופלאים זה היה כמו להקשיב לביטלס אחרי תקופה ארוכה. לא פחות. ויזואלית, ברור שזה התיישן. מהותית, נדמה שרק השתבח.