חשש רב שורר באירופה, ארה"ב וסין מהתגברות האינפלציה העולמית על רקע העלייה המתמשכת במחירי הגז הטבעי הנוזלי הסחיר, LNG, היות והחורף הקרב תפס את אומות חצי הכדור הצפוני ממש לא מוכנות. הקור גובר, ובמקביל גוברת גם הפעילות המשקית ומביאה לעלייה בביקוש לכוח ואנרגיה בתעשייה, המסחר, הקמעונאות והתעבורה.
מה שעוד גובר במקביל היא העלייה במחירים הצפים של הגז הטבעי הסחיר, שמביאה באופן ישיר לעלייה בתעריפי החשמל, המרכיב מרכזי בעלות הייצור של האנרגיה (כשלושה רבעים). כן, מדובר במחירי הגז הטבעי הסחיר במחירי ספוט, כלומר מחיר צף תנודתי ששערו נקבע בכל רגע בין קונה מרצון למוכר מרצון, להבדיל ממחירי הגז הטבעי הנוזלי המבוססים על חוזים ארוכי טווח בין מפיקות הגז הטבעי לצרכניות הגז הטבעי ברחבי העולם.
מחיר הגז הטבעי והסחיר באסיה הגיע השבוע ל־37 דולר ליחידת חום בריטית, BTU, לעומת 4.5 דולר ליחידת חום בריטית שמשלמת חברת החשמל החל מאמצע השנה. תארו לעצמכם מה היה קורה בישראל לתעריפי החשמל אם לא היו לחברות החשמל בישראל, הציבורית והפרטיות, חוזים ארוכי טווח במחירים שנחשבו עד לא מזמן למאוד גבוהים ומכבידים על יצרניות הכוח בישראל, לעומת מחירים נמוכים של ממש במדינות הים. חוזים בשוק החופשי העולמי לדצמבר כבר נחתמו גם במחיר של 38 BTU. שימו לב, המחיר כבר הגיע ל־56.33 דולר ליחידת חום בריטית בשוק הייחוס היפני־דרום קוריאני, מחיר השווה אנרגטית לכ־320 דולר לחבית נפט.
הרוסים על הגז
הסינים החליטו לקנות גז טבע בשוק הפתוח־הצף בכל מחיר, לאחר שפרצה שריפה במסוף הגז המגיע בצינור הגז המונח לאורך אלפי קילומטר מרוסיה לסין בואך נחל האמור, הגבול בין שתי המדינות. מתקן הדחיסה של הגז הרוסי על גבול סין נחנך ביוני השנה. גזפרום, הרוסית, יצרנית ויצואנית הגז הגדולה בעולם, בעיקר בצינורות גז, הודיעה כי יצוא הגז לסין נמשך כרגיל למרות השריפה. הממשל הסיני הורה לשתי יצרניות פחם הגדולות במדינה להגביר את הפקת הפחם, תחליף לגז הנקי יותר מבחינת איכות הסביבה וכן מאפשרת את הגברת שריפת פחם לשם הפקת חשמל - הכל כדי למנוע מחסור בחורף הקר ביבשת הסינית. החברות יוכלו להעלות את תעריפי החשמל כדי לפצות עצמן על השינוי החד במהירות ויכולת הכרייה וההפקה בהתאם. זהו משבר האנרגיה הגדול ביותר של סין זה שנים ארוכות.
באירופה משבר הגז מעמיק עם המשך הזדחלותו של החורף והמשך העלייה בפעילות המשקית כאילו נגיף הקורונה מאחורינו. גזפרום הודיעה כי הקווים המנחים אותה למחיר הגז לחורף הקרוב הם בסביבות 295־330 דולר לאלף קוב מטרי, שהם במונחי BTU כ־8.35 דולר ליחידה ל־9.35 דולר ליחידה. מחיר מניית הענקית הרוסית עלה באירופה בחודש האחרון ב־18% ובארה"ב, במסחר "מעבר לדלפק" ב־13%. החברה תספק החורף לאירופה המערבית וטורקיה 183 מיליון קוב מטרי.
כלל לא ברור אם רוסיה תוכל להגדיל את תפוקת הגז הנשלחת לאירופה, כפי שנשיא רוסיה ולדמיר פוטין טוען והבטיח - מה שהביא לרגיעה בעלייה במחירי הגז הטבעי המנוזל. טרם הכרזתו של פוטין, מחיר הגז הטבעי עלה פי עשרה לעומת תחילת השנה, עת הביקוש לגז היה מאוד נמוך, בעיקר בגלל הסגרים באירופה. ולדימיר פוטין נתן הוראה לגזפרום להיות גמישה יותר בנושא המחיר, כלומר לא להכביד על מערב אירופה יתר על המידה. רוסיה אינה מעוניינת בפגיעה בלקוחה הגדולה ביותר שלה מפני שזה עלול לזעזע המשק האירופי ולפגוע בהמשך יכולתו לתפקד ולצמוח, כולל משקי הבית שיצטרכו לשלם יותר עבור צריכת האנרגיה, בייחוד תעריפי החשמל. רוסיה מבקשת לשמור על לקוח בריא שיוכל להמשיך לשלם לאורך שנים. גזפרום הודיעה כי תעמוד בכל התחייבויותיה. התקווה לאמצע החורף מגיעה מהאפשרות שהצינור החדש מרוסיה, העוקף את כל המדינות במזרח אירופה, כולל אוקראינה, והמונח על קרקע הים הצפוני ישירות מרוסיה לגרמניה, Nord Stream 2 (שעל הנחתו והקמתו עמלה במשך שנים הקנצלרית הגרמניה היוצאת מרקל), יוכל לספק 55 מיליון קוב מטרי.
רק לפני מספר חודשים האמריקאים נתנו אישור לאירופה לקבל הגז הרוסי לאחר שנים לאורך נשיאותם של נשיאים אמריקאים רבים, הייתה התנגדות להנחת הצינור שמגבירה התלות של אירופה ברוסיה, כפי שקורה היום. ישנה טענה כי המחסור בגז באירופה היום דווקא ממחיש את מה שהאמריקאים התריעו מפניו לאורך שנים, כי אירופה המערבית נתונה לחסדיו של הקרמלין. האמריקאים לא רצו תלות ברוסיה וגם ביקשו בעקיפין כי אירופה תרכוש גז טבעי מנוזל, NLG, במכליות מארה"ב, שם גדלה ההפקה מפצלי השמן. האמריקאים דחו טענות אלה ואמרו כי עיקר דאגתם היא בתלות ברוסיה במוצר כה חיוני ואסטרטגי. אירופה תלויה היום לחלוטין ברוסיה, תלות מפחידה במקרה של עימות צבאי או עוינות גוברת.
אפשר לטעון כי זוהי תלות הדדית, אחת מספקת אנרגיה והשנייה מספקת מט"ח כה חיוני לקיומו של הרוסי, עבודתו ורמת חייו. הרוסים והגרמנים קבעו עובדות בשטח, ההנחה הושלמה, החיבור נעשה אפשרי רק לאחר אישורו של הנשיא האמריקאי הנוכחי ג'ו ביידן. בנושאים אסטרטגיים כפופה עדיין גרמניה לארה"ב מתום מלחמת העולם השנייה, כמו ישראל מאמצע שנות השבעים של המאה הקודמת. גזפרום תוכל, עד לחניכת הצינור בקו הצפוני, להעביר חלק מהדרישה לגז במכליות ייעודיות בים הבלטי. בנק ההשקעות האמריקאי גולדמן זאקס מעריך כי מחיר הגז בחורף הקרוב יהיה בין 27 דולר ליחידת חום בריטית, בהנחת מחירי הנפט היום ועד ל־17 דולר ל־BTU אם החורף לא יהיה קשה. מי שנהנית מהמצב החדש היא קטאר, יצואנית הגז הטבעי המנוזל הגדולה בעולם, שטוענת כי אין בידה לעזור מפני שכל תפוקתה כבר חולקה בחוזים לצרכניה. לטווח של השנים הקרובות קטאר תגדיל את תפוקת הגז בשני שלישים (בשנת 2027 לעומת 2019).
רוח במקום אנרגיה
אירופה נתפסה עם המכנסיים למטה מפני שלא עשתה תוכניות ארוכות טווח והסתמכה יותר מדי על ההנחה שחוות טורבינות רוח ושדות פנלים חשמליים יספקו את הכח הדרוש. זאת תוך כדי שאירופה, במסעה נגד ייצור הכוח באמצעות פחם וסולר, סגרה והשביתה תחנות כוח מסורתיות, שכבר מתגעגעים אליהן בקור השוטף אירופה בימים אלה.
לפתע התברר לאירופה שאין לה שליטת על משטר הרוחות שלא סיפק את הצפי להפקת הכוח. פתאום בשבועות האחרונים תחנות כוח ישנות שמפיקות כוח באמצעות פחם מזהם הפכו ליקירי השלטון באירופה. פתאום מתברר כי הזנחת הקמת תחנות כוח בסגנון הישן והאחזקה שלהן נזנחה, שהרי עוד מעט עוברים לאנרגיה ירוקה וידידותית, הייתה שגיאה. חברות שמפעילות תחנות כוח ישנות, מטבע הדברים, לא תחזקו אותן היטב, מה הטעם אם השלטונות דורשים לסגור אותן?
אירופה גם נכשלה בהעלאת מלאי מצבורי הגז לשעת חירום, בוויסות הביקוש בין העונות ובהערכת התפניות בפעילות המשקית. באירופה הבינו כי חשמול הרכב, שלכאורה יפחית הביקוש לנגזרות הנפט, אינו מביא להפחתה של ממש לפי שעה בצריכה הנפט. העלייה במחירי הגז בשיעור של מאות אחוזים בתוך מספר שבועות גררה עלייה חדה במחירי הנפט, שהגיעו לרמות כה גבוהות שכבר מלבות שעור האינפלציה באירופה ועוד ידה של האינפלציה נטויה. מחיר חבית נפט פרץ את יעד ה־80 דולר לחבית, לראשונה מאז 2014. מפיקות הנפט, ארגון אופ"ק ולווייניו, כלל אינן ממהרות להגדיל התפוקה: הן זקוקות מהר למזומנים שחסרים להם בקופה הציבורית, בשל ההוצאות האדירות החריגות שכפה נגיף הקורונה.
עם חורף קשה, מחיר חבית נפט עלול לטפס ל־100 דולר לחבית, מחיר זול יחסית לכושר הפקת האנרגיה ממנו לעומת הגז "הנקי והידידותי" לסביבה. נזכיר כי רק בתחילת השנה מחירי הנפט בעולם היו שליליים, כלומר יצרניות נפט הסכימו לשלם כדי שמישהו ייקח הנפט באין להן מקום אחסון לזהב השחור שהפך חסר ביקוש. לאירופה התברר כי אנרגיה נקייה היא יפה, אבל במשבר האנרגיה הנוכחי היא גם יקרה וגם קרה.
גם בארה"ב משבר האנרגיה התרחב, הפעם בגלל ההוריקן איידה, Ida, שגרע מהמלאי כ־30 מיליון חביות נפט. המחסור גרר את הנשיא ג'ו ביידן לבקש מארגון מדינות אופ"ק, שלא היה רלוונטי בתחילת השנה, להגדיל התפוקה מיד ולחורף הקרב. רוסיה הפכה לספקית הנפט הזרה השנייה לארה"ב, שעד לפני שנה וחצי ייצאה נפט לעולם.
בישראל עלות ייצור החשמל ביחס לתעריף החשמל מהווה כ־64%. השאר הם דמי ניהול המערכת, הולכה, חלוקה ושירותי הצרכנים. שני שלישים מהחשמל מופקים באמצעות גז, בעיקר בצינורות משדות תמר ולווייתן. כלומר כ־43% מתעריף החשמל נגזר ממחירי הגז, כך בחשבון סנדלרים. המשמעות היא כי אם חברות החשמל, הציבורית והפרטיות, היו ללא חוזים ארוכי טווח, כיום בדרך כלל במחיר של 4.5 דולר ל־BTU, והיו רוכשות גז במחיר הצף הבינלאומי וכן בחוזים ארוכי טווח עם ספקיות אחרות לא ישראליות, תעריפי החשמל בישראל היו נוסקים כבר היום.
אביב בתל אביב
שוק הספוט הבינלאומי מהווה 50% מהסחר בגז טבע מנוזל. גם אם נניח כי רק רבע היה עכשיו נקנה במחירי שוק הגז הצף הבינלאומי, עלות של "רק" 9 דולר ליחידת חום בריטית, אזי היה צורך להכפיל עלות הקנייה של 43% מהתעריף כאמור, כלומר תוספת מחיר לתעריפי החשמל של כ־22%, עכשיו ומיד, וזה עוד לפני שמביאים בחשבון את העלות הגדלה של מחיר המזוט להפקת חשמל. זוהי הנחה מקלה, אם היו היינו לוקחים בחשבון מחיר יבוא גז כפי שהיה באירופה בספטמבר, 22.84 דולר ל־BTU, עלייה לעומת 3.95 דולר ל־BTU בספטמבר אשתקד ולעומת 10.3 BTU ביוני השנה, אזי החשבון היה גבוה עוד יותר.
בכל זאת, צפו לעלייה בתעריפי החשמל כי מחירי כלל עלויות הזנת תחנות הכוח נמצאות בעלייה. תעריפי החשמל בישראל זולים בשיעור ניכר לעומת מערב אירופה וגבוהים רק לעומת מזרח אירופה הענייה. אז יהיה לנו חורף נעים וזול יחסית לאירופה - ורק שאלה אחת רציתי לשאול, היכן כל המצקצקות והמצקצקים שטענו נגד הסכמים ארוכי טווח עם מפיקות הגז?
זאת ועוד: מבקר המדינה הכריז במאי 2017 כי חברת החשמל שילמה למפיקות מבאר תמר עודף של בין 0.82 מיליארד דולר ל־1.5 מיליארד דולר, הפער בין תנאי ההסכם לבין ההסכמים שסוכמו במכתב ההבנות. נוסחת עדכון המחירים כללה עלויות עודפות לרעת חברת החשמל של 370־640 מיליון דולר. דירקטוריון חברת החשמל לא דרש עדכונים בשינויים לרעתה במהלך המו"מ ועד לחתימת הסכם.
איך שהגלגל מסתובב לו: כפי שברוני קידוחי הגז ויצחק תשובה שפשפו ידיים בהנאה מההסכם הדורסני שהכתיבו לחברת החשמל, היום צרכני החשמל בישראל משפשפים עיניים בהנאה בראותם איך ברוני בארות הגז מסתכלים בעיניים כלות על התוצר שהיו יכולים למכור היום בתעריף מטורף שהיה מעשיר את קופתם בעוד עשרות מיליארדי דולר. במקום זאת, בישראל יהיה חורף אביבי ובאירופה, סין וארה"ב יהיה קר ויקר.