1. הכל גן עדן

את הדרך חזרה מאילת לירושלים העדיף שר האוצר אביגדור ליברמן לעשות במכונית. "מבחינתי זאת הזדמנות לנסוע בכביש הערבה ולראות מה מצבו. בחלק מהקטעים יש מקום לשיפור", אומר לי ליברמן. כששדה דב נסגר ושדה התעופה רמון נפתח, הובטח לראש עיריית אילת לשעבר מאיר יצחק הלוי (כיום ח"כ מטעם תקווה חדשה) כי כביש 90 - הגובה מחיר גבוה מדי בחיי אדם - ישופץ. שיפוץ הכביש נכלל בהשקעה בתשתיות במסגרת תקציב 2021־2022.

רבים, כמו ליברמן, סבורים שבמקום הטרחה הכרוכה בטיסה עדיף לנסוע ולחזור ברכב. זה יהיה יותר מהיר ואולי מהנה יותר. קודם שעזב את אילת, היה ליברמן האורח המרכזי בכנס יועצי המס בעיר. הוא רואיין על ידי רינה מצליח, ומבין כל הדברים, את הכותרת המרכזית תפסו דבריו על אחת ממנהיגות מחאת המתמחים. אבל נאמרו גם דברים מעניינים יותר. "לא נעים לי להגיד, אבל גן עדן", ענה כשנשאל מה שלומו. ואכן, שר האוצר פורח. דומה שתפקיד שר האוצר נתפר למידותיו, והוא מרוצה ממנו הרבה יותר מתפקידו כשר הביטחון או שר החוץ. הוא אף סיפק פרשנות לגן העדן שלו: "לכל מפלגה יש תפקיד. תפקידנו הוא לקדם יציבות וצמיחה. כשיצאנו למסע הארוך הגדרתי שלושה יעדים: החלפת השלטון והעומד בראשו, הקמת קואליציה בלי ש"ס ויהדות התורה, וקבלת האוצר לידינו. חוץ ממני אף אחד לא חשב שאפשר להשיג את זה, והשגנו. אם נחזיק מעמד ארבע שנים, זו תהיה מדינה אחרת".

כשנשאל על מחאת המתמחים, כאמור, הפתיע בתשובתו: "ראיתי את אחת המובילות של המחאה שהסבירה שהיא מותשת אחרי אותה משמרת אחת בשבוע. מתברר שהיא באמת מותשת, כי היא רצה לקליניקה פרטית ועושה בוטוקסים מהבוקר עד הלילה, חמישה ימים בשבוע. זו לא השמצה, זאת עובדה. אמרתי אחת המובילות של אותה מחאה, וזה בדיוק מה שהיא עושה. היא פרסמה את זה בפייסבוק שלה. אני חושב שלהתנפל על ממשלה שקיימת שלושה חודשים, חודש לפני אישור התקציב, אחרי ש־11 שנים כולם היו שקטים ועליזים, זו פשוט דרך לא נכונה".

מה ששר האוצר אומר, במילים אחרות, הוא שהתפקיד שלו אינו להיות סנטה קלאוס. לכן הוא לא יפרוץ את מסגרת התקציב הנוכחית בתשלום למתמחים, לחיילים או לכל קבוצת לחץ אחרת. עם כל הכבוד להם, שיתאזרו בסבלנות וימתינו לתקציב הבא.

לגבי הביקורת החריפה על הגדלת הפנסיות לאנשי הקבע, כולל תוספת הרמטכ"ל, ענה שר האוצר: "לגבי מה שאת קוראת 'ג'ובניקים' או אותם אנשי קבע, אני חושב שהגישה הזאת שהופכים את אנשי הקבע לשודדי הקאריביים זה עניין בלתי סביר בעליל. אותו נגד רכב, אותו מכונאי שעובד בימ"ח, צריך להשתתף בתרגיל אוגדה ותרגיל חטיבה, ובלי שעות שינה בלילה להביא את הטנק מרכבה סימן 4 למוסך לטפל בו, כלי שלבד עולה 6 מיליון דולר. נגד כזה עם עשר שנות ותק מרוויח אולי 8,000 שקל, וכשהוא הולך לעבוד כמכונאי מוסמך במוסך פרטי, הוא ירוויח 16 אלף שקל".

בשירותו הצבאי שימש ליברמן כמש"ק הגנה מרחבית בממשל הצבאי בחברון. לאחר שחרורו עבר קורס תותחנים ושירת במילואים בגדוד תומ"תים (תותחים מתנייעים). "החייל הפשוט" הפך לימים לשר הביטחון, כך שהוא מכיר היטב את תנאי השירות בשטח. השיח המתנהל נגד אנשי צבא הקבע הוא במרביתו פופוליסטי. ליברמן צודק בצורך בשיפור תנאי השירות של אנשי הקבע, ולא מדובר אך ורק בבוגרי 8200 אלא גם באנשי המערך העורפי, העושים תפקידים חשובים לא פחות מהקרביים.

על דברי הביקורת הכלליים נגדו השיב ליברמן בהומור אופייני: "תראי, קודם כל אני באמת מסכים איתך. אני לא מושלם, הממשלה לא מושלמת, ואולי היה אפשר לעשות יותר טוב. אני לגמרי לא מושלם בלשון המעטה". על עתיד הממשלה לנוכח החריקות בקואליציה הוסיף: "להגיד לך שאספיק לתקן את כל העוולות? אנחנו עושים כרגע את המקסימום. כמו שאמרתי, תקציב 2023־2024 יהיה תקציב אחר לגמרי. אני בטוח שאנחנו נהיה עד אז. אני חושב שהממשלה הזאת אומנם נולדה כתוצאה מ'תאונת דרכים', אבל בסופו של דבר זו ממשלה מצוינת, שמשקפת את כל החברה הישראלית. בעיצומן של המהומות בלוד מנסור עבאס הגיע לבית הכנסת השרוף, וזה מצריך אומץ".

מאחורי הקלעים שר האוצר פועל לפיוס בין מרכיבי הקואליציה השברירית, והוא עושה את זה בשיחות עם גנץ, בנט ולפיד. ממידע אישי אני אומר שליברמן נזהר במיוחד בכבודו של גנץ, ועושה הכל כדי שלא ישתמע שהוא מבקר אותו. אם גדעון סער היה אדריכל הקמת ממשלת השינוי, ליברמן הוא איש התחזוקה. הישיבה עם רע"ם היא אחד הסיוטים הפוליטיים שלו, אבל הוא סותם את האף כדי שהקואליציה הבלתי אפשרית הזאת תוציא את ימיה.

את הקטע הפוליטי של שיחתו עם מצליח סיכם: "יש לפעמים הרבה אי־הבנות. יש לפעמים חיכוכים. זו לא אידיליה. אני לא משלה את עצמי, אבל בסופו של דבר זו קואליציה מתפקדת - היא לא עוסקת בעצמה, אין פה קרבות כל היום וכל הלילה בין המרכיבים השונים. אני חושב שהגיבוי שבנט נותן לשרים, ובפרט לשר האוצר, מאוד קריטי. זה בהחלט מעורר הרבה הערכה, לא כל אחד יסכים להגיד: 'כל הכבוד, ביטלת חל"ת'. לא כל אחד היה אומר: 'נשאיר את המשק פתוח'".

ואי אפשר בלי נתניהו. בתשובה לשאלה "שמת לב שעדיין לא הזכרנו את נתניהו כל השיחה", ענה ליברמן: "וטוב שכך. לי הוא לא חסר. אני מסתדר מצוין בעצמי".

ליברמן בטוח במאה אחוז שהתקציב יעבור למרות כל הבעיות: "הקואליציה הזו העבירה תקציב כבר בקריאה ראשונה והעבירה חוקים. זאת קואליציה מתפקדת ואנחנו מסתדרים מצוין. יש לנו רוב, אנחנו בטוחים שהתקציב יעבור בקריאה שלישית".

2. לפעמים חלומות מתגשמים

מיד אחרי החגים, כשהדיונים על התקציב וחוק ההסדרים הגיעו לוועדות הכנסת, חברי הכנסת באשר הם הודו שפקידי האוצר הצליחו השנה להגשים רפורמות שבעבר רק יכלו לחלום עליהן. הדיונים בוועדות הכספים, הכלכלה והחוק התנהלו בצורה עניינית, ובסופו של דבר 90% מההצעות אושרו עם שינויים קוסמטיים (בעיקר בתחומי המסים). הסיבה היא שליברמן היה קשוב לפקידי האוצר ובראשם המנכ"ל רם בלינקוב, וקיבל ללא היסוס את מרבית ניירות העמדה שלהם. הוא לא התעמת איתם, ודאג שהדברים שהוא באמת מתנגד להם (כמו קבלת מידע על חשבונות הבנקים) ייפלו בוועדת הכספים (בראשות ח"כ אלכס קושניר ממפלגתו).

רם בלינקוב (צילום: פלאש 90)רם בלינקוב (צילום: פלאש 90)

רפורמות, חלקן טובות, חלקן שנויות במחלוקת, שנתקעו במשך שנים במגירות האוצר, נגאלו מייסוריהן. פקידי אגף התקציבים חייבים להודות כל בוקר וערב על כך שליברמן הגיע לאוצר. ליברמן טוען אומנם שאינו סנטה קלאוס, אבל ניתן להגדירו בהחלט כנער החלומות. בין הרפורמות העיקריות - ביטול הנפקת איגרות החוב בריבית קבועה (4.85% לשנה) שיחסוך לאוצר 9 מיליארד שקל לשנה. המהלך, שהתקבל למרות התנגדות בנק ישראל, שומט בפועל את הביטחון שניתן לחוסכים לפנסיה. רפורמה נוספת היא העלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים. מדובר בהישג בלתי מובטל, שעלותו לקופת האוצר כמיליארד שקלים לשנה.

המהלך המשמעותי השלישי מתמקד בתחבורה ונוגע בין השאר לאגרות הגודש, נתיבי תחבורה ציבוריים והסדרי החנייה החדשים ברשויות המקומיות. אסור להתעלם גם מרפורמות כמו פתיחת המשק לייבוא (חיסכון אפשרי של 650 מיליון שקל לשנה), רפורמת הבנקאות הפתוחה (שעוד טעונה הוכחה) ועוד.

ליברמן צופה פני עתיד. מבחינתו תקציב 2021־2022 מאחוריו וכדי לשדר יציבות, שיגרו דובריו לאחרונה הודעה שלפיה פקידי האוצר מתחילים לעבוד על תקציב 2023־2024. ההודעה אינו מקרית. שר האוצר הצליח להגשים חלק מהחלומות אבל לא את כל ההבטחות. הדבר העיקרי שמציק לו הוא הטענות על אי־קיום הבטחת הבחירות שלו להעלאת שכר חיילי החובה ב־50%. ליברמן התחייב שזה יקרה (ואני מאמין לו) מיד בסוף 2022, ואם יהיו עודפים תקציביים אולי קודם לכן.

זו אומנם לא התחייבות של ליברמן, אבל בקואליציה התחייבו לתשלום דמי אבטלה לעצמאים. הסוגיה החשובה הזו, שהייתה הבטחת בחירות, טורפדה על ידי פקידי האוצר ובראשם בלינקוב. ליברמן מעוניין להגשימה בתקציב השנה הבאה. הוא גם מעוניין להוביל את פתרון בעיית הדיור (שאינה נמצאת בתחום אחריותו הישירה). לכן, באופן לא מפתיע, שיגר בפתיחת ישיבת הסיעה השבוע את ההודעה על כוונתו להגיש מיד לאחר אישור התקציב הצעת חוק לביטול ההיטל על העסקת עובדים זרים בגובה של 15%־20%. המהלך יסייע להורדת יוקר המחיה בענף הבינוי, המלונאות, המסעדות והסיעוד (שהיה עד כה פטור).

והדבר המרכזי שיטופל מיד לאחר אישור התקציב הוא עסקת חבילה שתכלול הסכם שכר חדש במגזר הציבורי, כולל העלאת שכר המינימום ל־6,000 שקל לחודש.

לחברי האופוזיציה, בראשות נתניהו, קשה לבוא בסדרת טענות כלפי ממשלת השינוי. באופן לא מפתיע, דווקא בנושאים הכלכליים (כמו תחום הדיור) הם שותקים. אין להם הרבה מה להגיד, כי מה באמת הם עשו ב־12 השנים האחרונות?

3. סוף המעגל

מאחורי הקלעים מתנהלים בימים האחרונים דיונים על עתידה של קרן מעגלים. מעטים שמעו עליה, אבל מדובר בקרן שעם הקמתה הוזרמו לקופתה על ידי המדינה 600 מיליון שקל, שיועדו לסיוע לעובדים במקצועות שוחקים.

הקרן, בניהול יפה ויגודסקי, הוקמה לפני עשור ונועדה לטיפול בעובדים מותשים דרך השתלמויות והסבה מקצועית. בין השאר הוצע לסייע ולממן את יציאתם של חלקם לפנסיה מוקדמת (דרך פנסיית גישור). יזמי ההקמה היו יו"ר התאחדות התעשיינים דאז שרגא ברוש, ומזכ"ל ההסתדרות לשעבר עופר עיני.

יפה ויגודסקי (צילום: אלוני מור)יפה ויגודסקי (צילום: אלוני מור)

משרדי מעגלים נמצאים בבניין הנהלת התאחדות התעשיינים בת"א, והסכם השכירות זכה לביקורת על כך שלא נבחנו חלופות אחרות. על השאלה כיצד נוהל הכסף ומה נעשה בו סופקו בין השאר תשובות על ידי מבקר המדינה. בתחילת 2018 פרסם המבקר דוח ביקורת קטלני, שבו נקבע שכספי הקרן שנועדו להוצאת העובדים לפנסיית גישור כמעט לא נוצלו. הנהלת הקרן, נקבע, בזבזה כספים והתנהלה שלא ביעילות. כספים שנועדו להכשרה מקצועית שימשו לקורסים להעשרה ופנאי, בניגוד ליעדים של הקרן. גם שלי יחימוביץ', ששימשה בזמנו כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, ביקרה קשות את ההתנהלות.

בסוף נובמבר יגיעו לסיומן עשר השנים שהוקצו לפעילות הקרן, ומאחורי הקלעים הרוחות רוגשות. האם לנוכח הממצאים והביקורות יש לקרן זכות קיום? מתברר שמתוך 600 מיליון שקל שהוקצו עם תחילת הפעילות נוצלו בפועל 370 מיליון שקל בלבד. בקופה נותרו 230 מיליון שקל ללא שימוש (חלק הארי שיועד למימון פנסיה מוקדמת לא נוצל). הדבר המתבקש הוא שהקרן - המעסיקה 20 עובדים מיותרים עם הוצאות שכר של יותר מחצי מיליון שקל לשנה למנכ"לית ויגודסקי (המשמשת בפועל גם כיו"ר הקרן) ואינה מגשימה את יעדיה - תגיע לסוף דרכה. את הכסף יש להחזיר מיידית לאוצר.

את 230 מיליון השקלים שנותרו בקופה ניתן לנצל ליעדים חשובים כמו מימון ההוצאות הנובעות מהעלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים. אפשרות אחרת היא מימון חלק מתקציב העלאת שכר חיילי החובה. זאת גם עמדת אגף התקציבים באוצר ומשרד הכלכלה (שבשנים האחרונות כמעט לא פיקח על פעילותה).

עם זאת, לצד הביקורת עדיין נעשים מאמצים להנשים את הקרן ולאפשר את המשך פעילותה, אולי במבנה ניהולי אחר. מנכ"ל התאחדות התעשיינים רובי גינל, יו"ר ארגוני המעסיקים דובי אמתי ויו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד סבורים שלמרות הכל מומלץ להמשיך את פעילות מעגלים, אולי במתכונת שונה. בקרוב הם ייפגשו בנושא עם שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ואז יוכרע גורל הקרן.

גורמים במעגלים אומרים כי להמשך קיום הקרן חשיבות רבה. "במהלך הקורונה עשתה הקרן עבודה מדהימה, קיבלנו הרבה מאוד מכתבי תודה ממעסיקים, והצלחנו לסייע לאוכלוסייה רחבה שעד היום התייחסו אליה כאל אנשים שקופים". אך עם כל הכבוד לעמדת ההנהלה, תחום ההכשרות המקצועיות (שהוא אכן חיוני) חייב להתבצע דרך הביטוח הלאומי או שירות התעסוקה, ולא על ידי יצור כלאיים חיצוני. גם כך בוזבזו כספים שניתן היה לעשות בהם שימוש אחר.

מההסתדרות נמסר כי הנושא נמצא בדיונים בימים אלה. יפה ויגודסקי לא מסרה את תגובתה.

4. החזון של מנכ"ל אסם

אבי בן אסייג, מנכ"ל קבוצת אסם־נסטלה, מעיד כי משחר נעוריו היה קרניבור מושבע. בימים האחרונים הוא מוצא את עצמו, יחד עם ילדיו, זולל תחליפי מזון מן הצומח. אז איך מסתדרים לו הטעמים החדשים?
"תחליפי המזון הרבה יותר טעימים בעיניי, הרבה יותר בריאים ומגיעים עם אותה כמות חלבון התואמת את הצרכים היומיים של האדם. וחוץ מזה, קבוצת אסם־נסטלה מקדמת ערך חשוב מאוד, וזה שמירה על הקיימות והסביבה. שימור דגת הים הוא מבחינתנו ערך נוסף", הוא אומר.
בן אסייג שוחח איתי בעקבות החלטת אסם־נסטלה להתחיל בשיווק טונה על בסיס צמחוני תחת שם המותג VUNA. "המזון הירוק הוא הטרנד של ישראלים צעירים. מי שהתחיל את החזון הם יזמים כמו גזי קפלן שהקים את מפעל טבעול בלוחמי הגטאות".

מדוע החלטתם להיכנס לשוק הזה? מה רע בטונה מהים, שהיא לא רק טעימה אלא גם בריאה?
"תעשיית הטונה מגלגלת 700 מיליון שקל לשנה ויש בהחלט מקום גם לטעמים נוספים, ועובדה שרשת לנדוור בחרה לשתף פעולה איתנו במוצר החדש. מדובר במוצר המשך לתחליפי הבשר (המבורגרים או נקניקיות) דוגמת מותגים כמו ביונד מיט, סנסשיונל או אימפוסיבל, שאינו נופל בטעמו מהטונה הרגילה, ועל כך גם יעידו טכנאי המזון. במובן זה אנחנו פורצי דרך גם באירופה, ואני יכול לגלות שכבר חתמנו על עסקות לייצוא המוצר החדש למספר מדינות באירופה".

אבי בן אסייג (צילום: איציק שוקל)אבי בן אסייג (צילום: איציק שוקל)

כיצד תשווק את המוצר החדש והיכן תייצרו אותו?
"הקבוצה עומדת להקים ארבעה מפעלים: באירופה, באסיה, בסין וגם מפעל חדש אצלנו. נעביר את המפעל הקיים מקיבוץ לוחמי הגטאות לקריית גת. נייצר לא רק את תחליפי הדגים. בעוד שבועיים נשיק קו חדש של מוצרים שייקחו את עולם הטבעונות למקום חדש לחלוטין. המוצרים החדשים הם כולם פרי פיתוח ישראלי במעבדות כחול־לבן, ומבחינה זו אנחנו פורצי דרך בעולם כולו. מדובר בשוק שצומח בקצב דו־ספרתי, ואני מעריך שעד 2030 הוא כבר יגלגל 140 מיליארד דולר".

אני מבין שבשלב זה המוצר לא יגיע לצרכן הפרטי. ובכל זאת, סביר להניח שכשזה יקרה המחיר יהיה גבוה יחסית למחיר של טונה מהחי.
"בשלב זה נשווק את המוצר בעיקר לגופים מוסדיים. הוא יהיה ללא רכיבי שימור ולכן יהיה צורך לאחסן אותו במקפיא, אבל ההפשרה היא די מיידית. לגבי המחיר, אני מאמין שלאורך זמן התחרות תעשה את שלה, והמחירים יירדו. פתרונות תחליפי החלבון מהצומח יהיו נגישים יותר ונרחבים יותר. המוצר שלנו ישווק לא רק ב־70 סניפי רשת לנדוור, בהמשך נשתף פעולה גם עם בתי קפה נוספים, פיצריות, סושיות, רשתות טבע ורשתות קמעונאיות".

אסם־נסטלה היא תעשיית ענק המגלגלת מיליארדים. האם אינך חושש שהכניסה לתחום התחליפים תתפוס נתח מהמכירות "המסורתיות"?
"אני מאמין שזה לא ישפיע לרעה ואולי ההפך. יש לי שאיפה להנגיש את תחליפי המזון לכמה שיותר צרכנים. שוק הטונה בישראל כאמור מגלגל כיום 700 מיליון שקל ואני מאמין שהוא ימשיך לצמוח. אנחנו הכי גדולים בשוק המזון, ואני מאמין שנמשיך לשמור על מעמדנו".

יש טענות על כך ששוק המזון בישראל אינו מספיק תחרותי והדבר ניכר במחירים. זאת הסיבה לרפורמת הייבוא שאושרה בימים אלה.
"בישראל קיימת תחרות חריפה בכל תחום, ואני מקווה שהיא רק תמשיך לגדול. אני מברך על כל רפורמה, כולל רפורמת הייבוא, שתפתח את השוק עוד יותר לתחרות. לגבי הטענות על רמת המחירים אני לא יכול להגיב. לא תמיד יש לי השפעה על מחיר המוצר הסופי בנקודת הקצה".

[email protected]