1

לפני שבועיים תיארנו את הפער בין ההבטחות שניתנו לרע"מ לסיווג הכספים בתקציב עצמו - במיוחד בתוכנית החומש הגדולה בהיקף 30 מיליארד שקלים. הערכנו שהפער הזה ילך וייסגר באופן טבעי לקראת אישור התקציב כתוצאה מהמו"מ לקראת ההצבעה, אבל הדגשנו שהכל תלוי במבחן הביצוע. "לצבוע" תקציבים, "לנעוץ" אותם בתקנות מסוימות בכל תקציבי המשרדים זה נחמד וזו התקדמות, אבל כשמגיעים לביצוע לא בטוח שהכל יתממש.

כשבנק ישראל התייחס השבוע לתוכנית החומש לפיתוח בחברה הערבית הוא כתב בשפתו היבשה: "אישור התוכנית מהווה כמובן צעד חשוב, שנועד להמשיך ולתגבר את המהלכים שנכללו בהחלטות ממשלה קודמות. את האישור הפורמלי יהיה חשוב ללוות במעקב קרוב ובנחישות בביצוע כדי להבטיח שההישגים הפוטנציאליים של התוכנית אכן ימומשו. תהליך הביצוע יחייב גמישות של הגורמים הרבים המעורבים בו כדי להתגבר על חסמים שהקשו עד כה על ביצוע תוכניות קודמות".

במילים אחרות: אל תבלבלו את המוח עם אישורים פורמליים, צריך גם לבצע ולעקוב אחרי הביצוע - וזה נכון לכל תוכנית בכל תחום.

הפגנות נגד האלימות במגזר הערבי  (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)הפגנות נגד האלימות במגזר הערבי (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

אולם מבחן הביצוע הוא נדבך אחד בתוכנית החומש לחברה הערבית. הנדבך החשוב, אם לא העיקרי, הוא לאן בדיוק ילך הכסף. האם הוא אכן ילך למטרות האמיתיות - פיתוח תשתיות וכדומה - או שהוא יזרום, ולא באופן חלקי, לארגוני הפשיעה ולמפעלי הלבנות הכספים שלהם. נדמה לי שהנושא הזה ברור לכל מקבלי ההחלטות וגם נכתב שחור על גבי לבן בהמלצות של ועדת המנכ"לים להתמודדות עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, שיצאו ביולי 2020.

התקציבים הגדולים לרשויות המקומיות, נכתב בדוח, ובפרט התקציבים לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים, קורצים לארגוני הפשיעה. גורמי הפשע משתלטים על מכרזים עתירי תקציב ברשויות המקומיות, והכסף מגיע לידיהם במקום לשמש לשיפור השירות לאזרח. השורה התחתונה של הדוח: הרשויות המקומיות הן "מכרה זהב" עבור ארגוני הפשיעה, מקור להכנסות עצומות בדרכים שנראות כשרות.

הדוח מציין כי אף שמבחינה רשמית קשה למדוד את היקפה של התופעה, שחלק גדול ממנה כמובן לא מדווח, אפשר ללמוד על ממדיה מהתבטאויותיהם של בעלי תפקידים ברשויות המקומיות הערביות, שמאוימים ומשלמים מחיר אישי כבד על נכונותם להילחם בתופעות הסחיטה.

הדוח מציין כתבה שפורסמה בינואר אשתקד באתר "שיחה מקומית", שבה אמר אחד מראשי הרשויות הערביות: "עבריינים התקשרו למזכירות המועצה ואמרו שהם באים למחרת להיפגש איתי בעניין המכרזים". חודשיים קודם לכן ירו עבריינים על מכוניתו. נתון שעשוי ללמד על חומרתה של התופעה ברשויות הערביות הוא מספר בעלי התפקידים ה"מאוימים" לפי הגדרת משרד הפנים (מי שהוגדרו כמאוימים ברמה 6 על ידי המשטרה ונדרשים לאבטחה צמודה).

אלימות במגזר הערבי  (צילום: דוברות המשטרה)אלימות במגזר הערבי (צילום: דוברות המשטרה)

נכון לחודש מאי 2020 הוגדרו 20 בעלי תפקידים ברשויות מקומיות (ראש רשות, חבר מועצה, מנכ"ל או מהנדס) כ"מאוימים" ברמה זו, 16 מתוכם ברשויות ערביות. מאז תחילת אותה שנה הוסרו שבעה מהאיומים הנ"ל, שלושה מהם ברשויות יהודיות, וכך 12 מתוך 13 האיומים שנותרו פעילים במועד כתיבת הדוח הם ברשויות הערביות. מובן שיש עוד איומים שמשרד הפנים בכלל לא יודע על קיומם.

התוכניות החדשות אמורות להזרים מיליארדים, בדומה לתוכנית הקודמת בת ה־15 מיליארד שקל (שלא יושמה במלואה). כסף גדול מאוד שקורא לארגוני הפשיעה שעלולים להשתלט על המכרזים ולתפור אותם למידותיהם, באמצעות איומים וכדומה. זה כבר קיים היום, והתופעה רק תקבל עוד דחיפה מתוכניות החומש החדשות. חלק מהכסף יולבן, חלק מהכסף לא יגיע ליעדו - שיפור מצבו של האזרח - אלא יגיע לארגוני הפשיעה.

השילוב בין כסף ציבורי גדול לבין ארגוני פשיעה שפועלים בלי הרתעה הוא קטלני ועלול להיות קטלני עוד יותר. אם המדינה לא תפתור את בעיית ארגוני הפשיעה, את האיומים ואת הסחטנות, היא לא תוכל למנוע את השימוש בכספים ציבוריים למטרות פסולות. המטרות הנעלות יישארו אז בכותרות יפות ובסעיפים מנוסחים עם מילים גבוהות בהחלטות ממשלה.

עוד תופעה נלווית היא שוק אפור וכסף שחור בהיקפים עצומים, ואף היא הועלתה על הכתב באותו הדוח: "תופעת הירי מועצמת גם על רקע קיומו של שוק אפור נרחב. זהו תחום פעילות עיקרי של גורמי הפשע ביישובים ערביים, המפעילים ענישה אלימה כנגד מי שלא משלמים את חובותיהם.

השוק האפור ניזון מהיקפי מזומנים גדולים, הנמצאים בידי הציבור משלל סיבות: כך היה מקובל בעבר, שכן קיומו של כסף מזומן מקושר לעוצמה ולמעמד חברתי, להכנסות לא מדווחות ולהכנסות מפעולות לא לגיטימיות, לנגישות נמוכה לשירותים פיננסיים (הלוואות, משכנתאות) ולאימוץ אטי של אמצעי תשלום חלופיים. כל אלה מזינים את השוק האפור בסכומים גדולים מאוד".

זה ללא ספק קוקטייל רעיל מאוד: ארגוני פשיעה שעושים כבתוך שלהם, שוק אפור פורח, כסף שחור בערימות גדולות שלא מובא בחשבון בכל הסטטיסטיקות על החברה הערבית, השתלטות על מיזמים כלכליים באמצעות סחטנות - ועכשיו יש כסף ציבורי על השולחן בתוכניות ענק. אין פיתוי גדול מזה לעבריינים.

הפגנות נגד האלימות במגזר הערבי  (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)הפגנות נגד האלימות במגזר הערבי (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

2

צריך לפרגן למשפטנים, כשזה מגיע להם, אף שהמשפטיזציה והביורוקרטיה הם מהגורמים שמעיקים על הצמיחה הכלכלית. אז בבקשה: ההנחיה של היועץ המשפטי לממשלה בדבר יישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית קובעת כי כל הסכם פוליטי־תקציבי שנערך אגב הצעת חוק התקציב בכנסת יוקרא לפרוטוקול בטרם אישור התקציב. המשמעות היא שקיפות, שקיפות ועוד פעם שקיפות לסכומים ולנושאים שעוברים בהם מאות מיליוני שקלים ואף יותר במסגרת ההסכמים הקואליציוניים.

שלא יובן אחרת: חלק ואף רוב מהמטרות הן ראויות בהחלט, נכונות וצודקות (בתנאי שהכסף יגיע ליעדו, ולפעמים הוא לא ממש מגיע). עם זאת, חלקם מעוררי מחלוקת, ויש שיאמרו תמוהות. בכל מקרה, אגף התקציבים מכין את רשימת המכולת של הנושאים והסכומים שעוברים במסגרת ההסכמים הקואליציוניים - והנה היא - לשיפוטכם (הסכומים כוללים את תוספות התקציב לשנים 2021־2022):

יש עתיד: סך הכל תקצוב - 51.5 מיליון שקל לפי הפירוט הבא: טיפול בחתולי רחוב (6 מיליון שקל); מינהל התרבות - חיזוק מעמד המאמן (5 מיליון שקל); חיזוק כפרי נוער (5 מיליון שקל); תמיכה בליקויי למידה במסגרת התוכנית הלאומית לילדים ולנוער (5 מיליון שקל); פרויקט תיירות (5 מיליון שקל); הכשרות לסייעות בגיל הרך (2.5 מיליון שקל); גיוס סייעות רפואיות של משרד הרווחה (2.5 מיליון שקל); מוקד 105 (2.5 מיליון שקל); אוטומציה במשטרת ישראל (2.5 מיליון שקל). עוד תקציבים ביוזמת ח"כ ולדימיר בליאק מהמפלגה, חבר ועדת הכספים: ניידות שיטור עירוניות (5 מיליון שקל); סיירת חירום במשרד הרווחה (2.5 מיליון שקל); יד ושם (1.5 מיליון שקל); הנגשת מידע בשפה הרוסית (1 מיליון שקל) תמיכה במשפחות השכולות (0.5 מיליון שקל); תקציב ביוזמת ח"כ נירה שפק - מרכזי חוסן בריאות הנפש (5 מיליון שקל).

חתולי רחוב (צילום: סופי גורדון, פלאש 90)חתולי רחוב (צילום: סופי גורדון, פלאש 90)

ימינה: באמצעות יו"ר הקואליציה עידית סילמן, סך הכל תקצוב - 41.5 מיליון שקל לפי הפירוט הבא: זהות - אגף תרבות יהודית במשרד החינוך (5 מיליון שקל); האגף לתרבות יהודית (4 מיליון שקל); אגף לתרבות יהודית - פרויקטים ברשויות (4 מיליון שקל); חינוך בלתי פורמלי - קול קורא הכנה לצה"ל (3.5 מיליון שקל); בריאות הנפש - עמיתים לנוער של החברה למתנ"סים (3 מיליון שקל); מינהל הספורט - המכון הלאומי למצוינות (3 מיליון שקל); תוכניות לאנשים על הספקטרום האוטיסטי או עם לקויות למידה (3 מיליון שקל); מענה חירום נפשי במוקד רפואה דחופה (3 מיליון שקל); מרכזי חוסן - בריאות הנפש (2 מיליון שקל); מענק ירושלים לחינוך (2 מיליון שקל); פיתוח הנגב והגליל - הפעלת מודלים ייחודיים לתעסוקת אנשים עם מוגבלות (2 מיליון שקל); יד בן צבי (2 מיליון שקל); מורשת בן גוריון (1.5 מיליון שקל); טיפול בהתמכרויות (1 מיליון שקל); שיפוץ מוסדות דת בהתאם להחלטות ממשלה (1 מיליון שקל); מרכז מורשת בגין (1 מיליון שקל); מינהל איכות וקרנות בטיחות בטיפול בבתי חולים (0.5 מיליון שקל).

כחול לבן: סך הכל תקצוב - 34.5 מיליון שקל לפי הפירוט הבא: מינהל התרבות - שבת ישראלית (4 מיליון שקל); מינהל התרבות - קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות (3.5 מיליון שקל); קהילת הלהט"ב (3.5 מיליון שקל); מרכזי מידע וחדשנות בפריפריה (1.5 מיליון שקל); מינהלת הדרוזים (1 מיליון שקל); גרעיני נח"ל (1 מיליון שקל); מדעניות העתיד - פעילות משרד המדע (1 מיליון שקל); תוכניות חונכות - פעילות משרד המדע (1 מיליון שקל); תמיכה במרכזי מו"פ בפריפריה (1 מיליון שקל); מינהל התרבות - ארכיונים ציבוריים (1 מיליון שקל). כן סיכם יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון ממפלגת כחול לבן על תוספת תקציבית לחדרים אקוטיים (8 מיליון שקל) ולקידום זרם החינוך המשלב (3 מיליון שקל). ביוזמת ח"כ יעל רון בן משה, חברת ועדת הכספים, סוכם על תוספת של 5 מיליון שקל לשיפוץ בתי החולים (וזה ממש כסף קטן).

העבודה: סך הכל תקצוב - 23 מיליון שקל לפי הפירוט הבא: מכינות אופק לנוער (6 מיליון שקל); מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית (5 מיליון שקל); מינהל התרבות - תמיכה ברבנים (4 מיליון שקל); מרכזי ייעוץ לצעירים יוצאים בשאלה (2 מיליון שקל); מקלט חירום לצעירים יוצאים בשאלה (2 מיליון שקל); מפעלי תרבות כמנוע צמיחה בנגב ובגליל (1 מיליון שקל). תקציבים נוספים ביוזמת ח"כ נעמה לזימי, חברת ועדת הכספים: רופאים במרכזי הגנה וחירום (2 מיליון שקל); מכינות אופק לנוער (1 מיליון שקל).

מרצ: סך הכל תקצוב - 20.2 מיליון שקל לפי הפירוט הבא: תרבות יהודית ישראלית - מכרז לליווי מורים (4.5 מיליון שקל); תרבות יהודית - תמיכה להעמקת החינוך היהודי (2.5 מיליון שקל); שילוב צעירים ממגזרים מוחלשים שונים בתעשייה ובתעסוקה (2 מיליון שקל); מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית (2 מיליון שקל); פעולות פדגוגיות - רכישת שירותים (1.7 מיליון שקל); מרכזי ייעוץ לצעירים יוצאים בשאלה (1 מיליון שקל); מקלט חירום לצעירים יוצאים בשאלה (1 מיליון שקל); לימודי בריאות - צמצום פערים בבריאות (0.45 מיליון שקל). תקצוב נוסף ביוזמת ח"כ רינאוי זועבי: מלגות לסטודנטים הערביים (5 מיליון שקל).

תקווה חדשה: סך הכל תקצוב - 15 מיליון שקל לפי הפירוט הבא: מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית (2.5 מיליון שקל); רכש תרבות (2.5 מיליון שקל); המועצה לשימור אתרים (2 מיליון שקל); פיתוח הנגב והגליל - חברה וקהילה (2.5 מיליון שקל); יד בן צבי (0.5 מיליון שקל); תקציבים נוספים ביוזמת ח"כ מאיר יצחק הלוי, חבר ועדת הכספים: מוסדות תרבות בפריפריה (3 מיליון שקל); הסעה מנתב"ג לגוש דן לתושבי אילת (2 מיליון שקל).

ישראל ביתנו: באמצעות יו"ר ועדת הכספים אלכס קושניר סך הכל תקצוב לפי הפירוט הבא: בריאות הנפש (7 מיליון שקל); יד בן צבי (3 מיליון שקל).

רע"מ: (לבד מתוכנית החומש הגדולה): פיתוח הנגב והגליל - יועצות לענייני מגדר בשלטון המקומי בפריפריה (5 מיליון שקל).

סיכום על דעת חברי ועדת הכספים: סך הכל 25 מיליון שקל. טיפול בחתולי רחוב (6 מיליון שקל – בנוסף לתקציב של יש עתיד בנושא, בסה"כ 12 מיליון שקל לטיפול בחתולי רחוב); תכנון בית חולים בקריית אתא (5 מיליון שקל); עידוד התיישבות ופיתוח רשויות בעוטף עזה (5 מיליון שקל); תנועת נוער סביבתיות - פיתוח הנגב והגליל (3 מיליון שקל); לימוד מורשת בבתי ספר (2 מיליון שקל); מפעלי תרבות של תנועת תרבות - פיתוח הנגב והגליל (1.5 מיליון שקל); חדר מיון קדמי בקריית שמונה (1.5 מיליון שקל); כפרי סטודנטים - פיתוח הנגב והגליל (1 מיליון שקל). 

[email protected]