בהיכל התרבות שמאחורי הבמה הכל כרגיל, קהל נכנס להופעה של הערב. האורות של ההיכל מהווים ניגוד למסרים המיוסרים בשלטים בהפגנה. על הבמה של ההפגנה, לפני עליית הפוליטיקאים, שרה להקת ילדים בחליפות שחורות, חולצות לבנות ועניבות פרפר אדומות. אני רואה אישה צעירה בוכה בקהל. חשבתי שהיא בוכה על אובדן המדינה בעיניה. היא אומרת לי "זה השיר הכי אהוב על סבתא שלי שנפטרה. אני מתגעגעת לסבתא שלי". רבים סביבה עם חולצות "תחזור", והיא בהפגנה ומתגעגעת לסבתא, לא לביבי.
כשסמוטריץ' עולה אני מופתע, כי קריאות העידוד הן עד לב השמיים. כאשר שיקלי עלה אחריו התרועות עוד יותר גדולות.
התרעות פיקוד העורף