ביום חמישי האחרון, בעיצומו של מרתון ההצבעות על התקציב בכנסת, בסנאט האמריקאי התקיימה הצבעה אחרת, משמעותית לא פחות עבור ישראל - מינויו של טום ניידס, השגריר המיועד של ארה”ב בישראל. ניידס המתין בסבלנות חצי שנה, עד שמינויו אושר. צירוף מקרים סמלי שמעביר לממשלה בירושלים מסר ברור וחד: כל הסוגיות המדיניות שבמחלוקת לא נשכחו ולא התבטלו. ממשל ביידן פשוט המתין בסבלנות עד שהתקציב בישראל יאושר ותתייצב הקרקע מתחת לרגליהם של בנט, לפיד ושותפיהם, לפני שיתחילו לדבר לעניין.
מעבר להחלטה להמתין עד אישור התקציב, האמריקאים הזדקקו לזמן כדי לגבש צוות שיעמוד מול הממשלה הישראלית. לא בכל יום יטוס ראש הממשלה בנט לוושינגטון כדי לשוחח עם ביידן על הקונסוליה במזרח ירושלים, על העניינים הפלסטיניים ועל הגרעין האיראני. צריך מישהו שיטפל בנושאים הישראליים מקרוב ובאופן רצוף. ובכן, טום ניידס קיבל את האישור הסופי והתחיל להתארגן לטיסה לישראל.
ייקח לו זמן להתאקלם ולהיכנס לעניינים, אך לא הרבה זמן. ניידס, איש מנוסה ובעל ידע רב, יודע שהוא בדרך לכניסה לשכונה מורכבת. הפלסטינים ממתינים להגעתו כדי לדרוש את פתיחת הקונסוליה שנסגרה על ידי טראמפ, שנוא נפשם. הם לא מוכנים לשמוע על פשרות כגון זו ששוגרה לאחרונה כבלון ניסוי על ידי בכירים בממשלה הישראלית: לא קונסוליה במזרח ירושלים אלא משרד לעניינים קונסולריים בשטחי הרשות, ברמאללה, למשל.
לא רק עניין הקונסוליה יעלה על הפרק. תוכניות הבנייה בשטחי E1, בעיקר בעטרות, צפויות לעורר לא מעט מחלוקות. לא רק בין ממשלת בנט לממשל ביידן, אלא גם בתוך הממשלה פנימה. היום צפוי להתקיים דיון על ההתנגדויות לתוכנית הבנייה באזור בשם מבשרת אדומים - 12 קמ”ר בין ירושלים למעלה אדומים, שבהם עתידות להיבנות יחידות דיור רבות, אם הפרויקט יצלח את המכשולים הרבים.
עבור האגף הימני של הממשלה מדובר בציפור נפש. תשאלו את שרי תקווה חדשה, ימינה ואת ראש הממשלה עצמו. מבחינתם, מבשרת אדומים חייבת לקום, כמו גם הפרויקט בעטרות. אבל באגף השמאלי של הממשלה חושבים אחרת. רק לאחרונה אמרה יו”ר העבודה, שרת התחבורה מרב מיכאלי: “יותר מדי שנים ישראל הייתה מדינת יהודה ושומרון. הגיע הזמן שהיא תחזור להיות מדינת הנגב והגליל”.
האם אחרי אישור התקציב יבערו המחלוקות בין אגפי הממשלה והקרקע שזה עתה התייצבה תתחיל לרעוד? לא כל כך מהר. הקרדיט שבוחרי השמאל נותנים לנבחריהם עדיין רחב וחזק. השמחה מכניסת השמאל לקואליציה אחרי שנות דור במדבר האופוזיציוני טרם התפוגגה. שהייתו של בנימין נתניהו באופוזיציה, הרחק מהמעון בבלפור, משמחת את בוחרי השמאל יותר מאשר מעציבים אותם הימניים שבממשלה.
ככל הנראה, המצב הזה גם יישמר אולי עד הרוטציה בין בנט ללפיד. אבל גם אם יישמר, שלווה, נחת ויציבות לא יאפיינו את הקואליציה ואת הממשלה. הספינה המיטלטלת תמשיך להפליג, לרעוד ולהפליג הלאה. עד מתי? קשה לדעת. האפשרויות רבות: עד הבחירות הבאות, עד הרוטציה או עד אחרי הרוטציה.