שבע שנים מאז ההכרזה ומערכת הבריאות בנגב במצב קריטי, מפרפרת בין חיים למוות. לא פלא שבשורת התקציב להקמת בית החולים התקבלה בשמחה, אלא שאז, עם פרסום ספר התקציב, התברר שאפילו עשרות מיליוני השקלים שאמורים היו להופיע בו לטובת תכנון תכנון בית החולים העתידי - כלל לא נמצאים שם.
אך יחד עם זאת מוכרחים לזכור שטקס גזירת הסרט של המרכז הרפואי החדש צפוי לקרות, במקרה הטוב, בעוד 15־20 שנה. בינתיים הפערים בבריאות רק ילכו ויגדלו, ולכן חייבים לחבר את מערכת הבריאות בנגב למכונת הנשמה עוד היום.
אך הן לוקחות את הכסף ומשקיעות אותו בשדרוג השירותים הבריאותיים הניתנים במרכז הארץ, ולכן מתנגדות להליכי שקיפות בפני הציבור לגבי החלוקה התקציבית לפי אזורים גיאוגרפיים.
העלות המצטברת של נסיעות אלו הגיעה ל־12 אלף שקל, ואחד ההורים נדרש להפסיק לעבוד כדי ללוות את הילד לטיפול מציל החיים. גם שאר הילדים במשפחה משלמים מחיר על היעדרות הוריהם, אבל את משרד הבריאות זה לא מעניין.
הכרזה על הפריפריה כעל אזור עדיפות לאומית בבריאות, תביא עמה תקציבים ואיגום משאבים, אך יותר מכך תגרום להתערבות משמעותית יותר של הרגולטור ותאפשר שיפור בנגישות השירות לתושבי הנגב והגליל וצמצום פערי הבריאות בין המרכז לפריפריה.
התרעות פיקוד העורף