אז השבוע נראו שוב התמונות המוזרות של חגיגת ביבי וטיבי, דרעי ועודה, החינגה של הליכוד והמשותפת. תארו לעצמכם מה הם היו מחוללים כאן אם זה היה הפוך. כך או אחרת, מבחינת הליכוד מדובר בשמחת עניים. חלוקת כופתאות בימי רעב וכפן. החברים יודעים את האמת, והיא ניבטת אליהם מכל פינה במשכן הכנסת: הם תקועים במדבר.

הם מצביעים באופן קבוע יחד עם אחמד טיבי, איימן עודה ובל"ד, רק כדי להביך את הממשלה. הם מונעים את הארכת תוקף חוק האזרחות, הם מאשרים בית חולים בסח'נין (במקום בקריית אתא), רק כדי שיוכלו לפצוח בריקוד אביונים ולזלול עוד כמה ממתקים מהשקית של דוד ביטן. זה מה שנשאר להם. הנוכל, שחטף את המדינה כדי להסתתר מאחוריה, לקח אותם כבני ערובה. הם חטופים שאינם מודעים לחטיפתם.

מהומה בהצבעה על הצעת החוק להקמת בית חולים בסחנין. קרדיט ערוץ הכנסת

ח"כ בכיר מאוד בליכוד אמר השבוע את מה שכולם יודעים: "ביבי הוא המתנה הכי גדולה של בנט ולפיד. הם יודעים שברגע שביבי זז, אין ממשלה. הקואליציה תקרוס לתוך עצמה. ביבי הוא הכוח היחיד שמחזיק את הקואליציה הזו כמקשה אחת. בכל פעם שהוא עולה לנאום, הוא ממלא את מחסני החירום של הממשלה ומפיח רוח חיים במפרשיה. הוא מזכיר להם למה צריך להתעלם מהמחלוקות ולהמשיך קדימה. כל עוד הוא נשאר, הם נשארים".


את האמת הזו ממאנים הביביסטים לקבל. הם מהופנטים, מכושפים ואיבדו כבר מזמן את יכולתם לחשיבה עצמאית. מי שכן מבין את המצב, הוא נתניהו. למיטב ידיעתי, הוא טרם הכריע בשאלה האסטרטגית מה לעשות. להישאר על סיפונה של הרפסודה החבוטה שלו, או לחתור לאקזיט מכובד. כרגע הוא מתנהג כמי שלא הולך לשום מקום.

אפשר להבין את זה ממבט חטוף לעבר צבא השופרות שלו: מרגע שהתקציב עבר, שונה דף המסרים, עודכנו ההוראות, והשליחים הבהולים יצאו רכובים על גבי הוואטסאפים שלהם לעדכן את כל מפיצי הכאוס והפייק באסטרטגיה החדשה: תעזבו את בנט, תרפו מגדעון סער, יש רק מטרה אחת: לפיד. יאיר לפיד. להלן הנבל המשוכלל, השטן המעודכן, אויב העם המדופלם.


הסיבה פשוטה: התחנה הבאה שבה אפשר להפיל את הממשלה בקלות יחסית, היא הרוטציה. מי שרוצה לסכל אותה, צריך להתחיל לעבוד עכשיו. בעיקר לאור העובדה שאין דרך אחרת. כל הדרכים מובילות לרוטציה. ולכן, הגייסות עודכנו להתחיל במתקפת אמוק נגד הלגיטימציה של לפיד, לבנות אותו כפוטנציאל השואה השנייה החדש, כמי שכניסתו ללשכת ראש הממשלה תמיט על ראש היהודים את הגדול באסונותיהם.

את האות נתן התוקע בשופר הראשי, שמעון ריקלין, בציוץ הזה: "לגבי סער המטרה הושגה בקלות, הוא 0 מנדטים. לגבי בנט זה היה קצת קשה, אבל כיום כולם מבינים שמדובר בנוכל לא לגיטימי עם 0 מנדטים. לגבי שקד זה היה יותר קשה עם כל התחמונים שלה. אבל הצלחנו להסביר לכולם מי היא. כעת האנשים הללו לא ממש חשובים. עכשיו צריך להסביר לכולם מי זה לפיד המושחת והשקרן".

 יאיר לפיד (צילום: מרק ישראל סלם) יאיר לפיד (צילום: מרק ישראל סלם)


כמה חבל שאף אחד לא הסביר לריקלין שהאנשים ה"לא חשובים האלה" הם שר המשפטים, ראש הממשלה ושרת הפנים. בלי לשים לב, הביביסטים לא רק מתפלשים באותה ביצה אופוזיציונית עם המשותפת ובל"ד, הם גם הפכו לגלגול המודרני של שמעון פרס, רק עם הרבה פחות קלאסה. כמו פרס בזמנו, מה שיש להם זה סקרים.

הם הסבירו, הם הוכיחו, הם ניצחו, עכשיו הם ממשיכים הלאה, ללפיד. אבל מומלץ לא לזלזל בכוחם. אם הם הצליחו לשכנע לא מעט אנשים שאביחי מנדלבליט ורוני אלשיך חברו לקנוניה שמאלנית אפלה להחלפת השלטון והשמדת ישראל, הם מסוגלים להפיץ כל שקר באותה רמת כישרון. אין בדיה הקטנה למידותיהם. אז עכשיו הם מסתערים, כשופר אחד, על לפיד, בתקווה שעד הרוטציה זה ישפיע על איילת שקד או עידית סילמן, או גנץ. בני גנץ.


מישהו צריך להסביר להם שגם הפעם התקווה הזו תיכזב. במאמציו לסכל את העברת החוק שלא יאפשר לנאשם בשוחד להרכיב ממשלה, פגש לאחרונה נתניהו את ח"כ מיכאל ביטון מכחול לבן.

במהלך הפגישה שאל נתניהו את ביטון "תגיד, מה הסיכויים שאני משכנע את בני לבוא?". "אין שום סיכויים", ענה ביטון ביבושת. הוא כבר בא, וראינו איך זה נגמר. זה לקח לא מעט זמן, אבל נתניהו הצליח לשכנע את כל המערכת הפוליטית שאסור להתקרב אליו, אסור להאמין לו, אסור אפילו להקשיב לו. זה מה שהפיל אותו.