אז השבוע נראו שוב התמונות המוזרות של חגיגת ביבי וטיבי, דרעי ועודה, החינגה של הליכוד והמשותפת. תארו לעצמכם מה הם היו מחוללים כאן אם זה היה הפוך. כך או אחרת, מבחינת הליכוד מדובר בשמחת עניים. חלוקת כופתאות בימי רעב וכפן. החברים יודעים את האמת, והיא ניבטת אליהם מכל פינה במשכן הכנסת: הם תקועים במדבר.
ח"כ בכיר מאוד בליכוד אמר השבוע את מה שכולם יודעים: "ביבי הוא המתנה הכי גדולה של בנט ולפיד. הם יודעים שברגע שביבי זז, אין ממשלה. הקואליציה תקרוס לתוך עצמה. ביבי הוא הכוח היחיד שמחזיק את הקואליציה הזו כמקשה אחת. בכל פעם שהוא עולה לנאום, הוא ממלא את מחסני החירום של הממשלה ומפיח רוח חיים במפרשיה. הוא מזכיר להם למה צריך להתעלם מהמחלוקות ולהמשיך קדימה. כל עוד הוא נשאר, הם נשארים".
הם הסבירו, הם הוכיחו, הם ניצחו, עכשיו הם ממשיכים הלאה, ללפיד. אבל מומלץ לא לזלזל בכוחם. אם הם הצליחו לשכנע לא מעט אנשים שאביחי מנדלבליט ורוני אלשיך חברו לקנוניה שמאלנית אפלה להחלפת השלטון והשמדת ישראל, הם מסוגלים להפיץ כל שקר באותה רמת כישרון. אין בדיה הקטנה למידותיהם. אז עכשיו הם מסתערים, כשופר אחד, על לפיד, בתקווה שעד הרוטציה זה ישפיע על איילת שקד או עידית סילמן, או גנץ. בני גנץ.
במהלך הפגישה שאל נתניהו את ביטון "תגיד, מה הסיכויים שאני משכנע את בני לבוא?". "אין שום סיכויים", ענה ביטון ביבושת. הוא כבר בא, וראינו איך זה נגמר. זה לקח לא מעט זמן, אבל נתניהו הצליח לשכנע את כל המערכת הפוליטית שאסור להתקרב אליו, אסור להאמין לו, אסור אפילו להקשיב לו. זה מה שהפיל אותו.