1. צרות של עשירים
לשר האוצר אביגדור ליברמן יש סיבה למסיבה. נתוני הגירעון, שירדו מ־%7.4 בספטמבר ל־5.5% מהתוצר באוקטובר, הושגו בזכות הזינוק בהכנסות ממסים ומהירידה בהוצאה הציבורית. הדולר הקורס מעיד מבחינתו על עוצמתו של המשק, והוא מכנה את התופעה "צרות של עשירים". מבחינתו הכל גן עדן פלוס פלוס פלוס.
התקציב עבר, והמשמעת עלולה להתפורר. איך תסתדרו בקואליציה?
"אל תדאג, נעביר את כל מה שהבטחנו. אנחנו יודעים לעבוד. כך גם התגברנו בקרב על נציגי הכנסת בוועדה למינוי שופטים. אני מתמקד בעיקר בכלכלת המדינה, וכל השאר לא מעניין. יש לנו תוכנית עבודה ארוכת טווח, אישרנו אותה ואת המימון הנדרש, ועכשיו צריך לממש. מצבנו תלוי בשאלה עד כמה נצליח לממש".
בנימין נתניהו לא מרים ידיים, והוא אורב לכם כל הזמן בפינה.
"תקשיב. ביבי הפסיק לעניין אותי. נתניהו לא מעניין, כי מבחינתי הוא לא רלוונטי. את הצד הפוליטי של התקציב גמרנו, וכרגע צריך לממש את כל התוכניות. האתגר המרכזי הוא להתניע את כל ההשקעות בתשתיות, וזה לא משהו שאפשר להזיז תוך שבוע או שבועיים".
שר האוצר רואה בהשקעה בתשתיות, שיקלו בעיקר על גוש דן, כמנוע צמיחה מרכזי. עם זאת, לדבריו, "כולנו מבינים שפרויקטים כמו המטרו, מסילת רכבת נוספת מחיפה לת"א, עוד מסילה באיילון ונתיבים מהירים נוספים לגוש דן ייקחו הרבה זמן. מסילת רכבת לאילת אינה עומדת על הפרק. חשוב להתמקד בתשתיות שייקלו על התנועה בגוש דן. מדובר באובדן המון שעות עבודה ודלק. הפקקים של גוש דן הפכו לאחד המכשולים הגדולים. ניסית פעם להיכנס מירושלים לתל אביב ב־8 בבוקר או לצאת מת"א בארבע אחרי הצהריים? זה סרט אימה".
ליברמן מסביר שלא במקרה, יישומה של אגרת הגודש ייכנס לתוקף מ־2025, כי "צריך להכין את הציבור לרעיון ולשפר את כל נושא הסעת ההמונים כדי שלנוסעים יהיו חלופות". על משבר הדיור הוא מוסיף: "השנה נשבור את כל שיאי השיווק, התכנון והתחלות הבנייה של פרויקטים משנת 2000. אפשר למתן את עליית המחירים, אבל קשה יהיה להוריד. מחירי הדיור יעלו ב־2021 ב־12% ואם ב־2022 הם יעלו במחצית מזה, זה יהיה הישג מדהים".
לדברי שר האוצר, הדלק העיקרי לעליות ולביקוש הוא טירוף המשכנתאות הנובע מהריבית האפסית: "מחודש מאי נלקחו משכנתאות בעשרות מיליארדי שקלים, וטירוף כזה לא היה מאז חורבן הבית הראשון".
דיברת עם הנגיד על המצב?
"כן. אבל בוא לא נגזים, כדי שלא נפתח שיגעון גדלות. אנחנו מסתכלים על העולם וקודם כל תלויים בהחלטות בארה"ב, ובהתאם לזה נחליט. עם כל הכבוד לכלכלת ישראל, לא נוכל להשפיע על הריביות בעולם".=שר האוצר מזכיר כי חל זינוק של 760% במחירי ההובלה הימית בתוך שנתיים, מה שמשפיע על עלויות הבנייה ומחירי הפלדה. היעדר התקציב עיכב את היתרי הבנייה, כי לא היה מימון לפיתוח תשתיות ציבוריות כמו בתי ספר, גנים ומערכות ביוב: "אני יכול להשפיע על ההיצע והביקוש, אבל לא על ההתייקרות בעולם ולא על הריבית. מה שבשליטה שלנו זה ההיצע דרך התחלות הבנייה, והביקוש דרך המס על משקיעים".
שר האוצר דוחה את הביקורת על מסים עקיפים, כמו על כלים חד־פעמיים ומשקאות, ועל אחריותו ליוקר המחיה: "אנחנו לא יכולים לדבר על איכות הסביבה בלי מעשים. השימוש בכלים חד־פעמיים בישראל גבוה פי ארבעה מאירופה. גם עם המיסוי על המשקאות הממותקים אנחנו לא שונים מאירופה. יש בישראל 600 אלף חולי סוכרת וזה טירוף מוחלט. אתה חייב להילחם בתופעות האלה, לא במטרה להעלות את גביית המסים", אומר ליברמן.
יצרנים מעלים את מחירי המזון ומוצרים אחרים. איך אתה מגיב?
"סוכנות המזון של האו"ם פרסמה ב־4 בנובמבר דוח המצביע על כך שהמזון בעולם התייקר השנה ב־30%. ההתייקרות אינה רק אצלנו. מחירי החיטה והקומודיטיס התייקרו. חבית נפט מסוג ברנט התייקרה ב־130%, ואנחנו העלינו את הבנזין רק ב־24%. כשחבית קופצת, אין מה לעשות".
הדולר והיורו מתרסקים. אתה לא מוטרד מכך?
"זה קורה כי יש עודף גדול במאזן התשלומים, ואלו צרות של עשירים. אנחנו מדברים על עודף של 26־27 מיליארד דולר. בנושא הדולר אני סומך על נגיד בנק ישראל שיידע מה שצריך לעשות. הנושא נמצא על השולחן שלו. האחריות על הדולר היא קודם כל של בנק ישראל, ועדיף שהממשלה לא תיגע בנושא. יש כללים ברורים. למרות דברי הביקורת של מבקר המדינה על בנק ישראל, אני לא אחראי על המבקר. עדיף שהממשלה והכנסת יתעסקו באחריות בנק ישראל כמה שפחות".
למרות אישור התקציב ממשיכים לבקר אותך בנושא אי־העלאת שכר החיילים.
"כל הנושא של העלאות השכר הוא חלק מיחסי עבודה והסכמים נוספים שבהם נטפל בשנת 2022. בעניין שכר החיילים, שאף אחד לא יעמוד לי עם סטופר ביד. שיבדקו אותי אחרי שנה. כל אלו שמבקרים אותי בעניין הזה - מה בכלל הם עשו? הם העלו בשנת 2016, ומאז עברו חמש שנים וכלום לא נעשה".
2. תיקים באפלה
לאחר תקופה ארוכה יחסית של שקט, עולם הקמעונאות סוער כפי שלא סער מאז מחאת הקוטג' והמחאה החברתית שפרצו לפני עשור. נתחיל מהסוף: בעיצומה של חקירה פלילית של רשות התחרות, הסערה הציבורית והטענות לתיאום העלאות מחירים, נערך שלשום בוועדת הכלכלה של הכנסת דיון בפרשה שבמרכזה חקירת שופרסל. מוזר שלדיון הגיעה גם מיכל כהן, מ"מ מנהלת רשות התחרות. אסור היה לה להגיע. השתתפותה בישיבה עלולה הייתה לסבך אותה בשיבוש הליכי החקירה שהיא עצמה פתחה נגד רשתות קמעונאות ויצרניות מזון. טבעי שהיא סתמה את הפה, ואפילו לא אמרה על מה החשדות.
גם מנכ"ל שופרסל איציק אברכהן התלבט. אחרי הכל, הישיבה נערכת בעיצומה של חקירה, וכל מילה שיגיד עלולה לסבך אותו. בסופו של דבר ולנוכח הרגישות הציבורית העצומה, וכדי שלא ייתפס כמי שמנסה להתחמק מאחריות, הוא הגיע.
דברים שנאמרו על ידי יו"ר הוועדה מיכאל ביטון מוכיחים שתהליך החקירה עלול להזדהם, והדיון נראה כמו בית דין שדה. האם עסקתם בעבר בתיאום מחירים? שאל ח"כ ביטון את מנכ"ל שופרסל. "תגידו, אתם נורמליים? אני עונה לך על השאלה – לא", השיב אברכהן.
"האם הרווחים לא מצדיקים הקפאת מחירים?", שאל יו"ר הוועדה את רמי לוי. "אז תקפיא ארנונה וחשמל. המדינה היא המונופול האמיתי", ענה לוי.
בהמשך הוצא לוי מהדיון בעקבות ויכוח עם ביטון, ולאחר שהתעמת עם חברי כנסת וקרא לעברם: "מי אתם בכלל? פופוליסטים. לא דאגתם אפילו למקום עבודה אחד בחיים שלכם".
הדיון דמה יותר לחקירת משטרה בסגנון תיקים באפלה או שימוע בקונגרס האמריקאי מאשר ישיבת בוועדת הכלכלה. יו"ר הוועדה לא הסתפק בתפקידו כחוקר, אלא גם הקדים לקבוע את גזר הדין. "אם מישהו חושב שזה ייגמר בקנס של 50 מיליון וכתב אישום למישהו, הוא טועה. הוועדה לא תאפשר, אנחנו נחקור ונציף את זה כל שבוע". נקודות נוספות לפוליטיקאים במדד הפופוליזם מעולם לא הזיקו.
ממה התחילה הסערה? לפני שבועיים, ב־27 באוקטובר, קיימה הנהלת שופרסל אירועי חגיגי לרגל השקת מועדון הלקוחות של הרשת. בתשובה לשאלתי על עליית המחירים, ענה אז אברכהן: "עליית מחירים היא בלתי נמנעת. אני לא מייצג את היצרנים, אבל אני יכול לומר כי מחירי הקומודיטיס עלו בכל העולם ב־30%־60%. אני מדבר על סוכר, שמנים, קפה, קקאו, מוצרי נייר ועוד.
לכך יש להוסיף זינוק של אלפי אחוזים במחירי השינוע וההובלה הימית מהמזרח ומאירופה. תוסיף לכך את הדיבורים על העלאת שכר המינימום ל־6,000 שקל. כל זה חייב יהיה לבוא לידי ביטוי במחיר, כי זה משפיע על היצרנים והיבואנים ויאלץ אותם להעלות מחירים. עדיין לא קיבלתי פניות משום יצרן גדול, כי כולם עושים מאמצים להימנע מעליית מחירים, אבל אני מאמין שבשבועות הקרובים הפניות יגיעו, ואני לא יודע באיזה קצב ומה יהיה גובה בקשת ההעלאה.
בינתיים כן הגיעו פניות לעליית מחירים מיצרנים קטנים ובינוניים - לייקר חלק מהמוצרים, כמו מוצרי נייר, שמבחינתם כבר אי אפשר לספוג את העלויות".
מאז התגלגלו האירועים בקצב מדהים. השבוע דיווחה שופרסל לבורסה שחוקרי רשות התחרות פשטו על משרדי ההנהלה בראשל"צ ואספו מסמכים בחשד לעבירות על חוקי ההגבלים. גם אברכהן נחקר בחשד להסדר כובל.
ביקור דומה נערך באותו היום במשרדי הנהלת שטראוס בפתח תקווה. בהמשך השבוע דיווחו ויקטורי ודיפלומט שגם הן נחקרו. האם קיים קשר בין הדברים שאמר מנכ"ל שופרסל בטקס השקת כרטיס המועדון לבין החקירה? קשה להאמין שראיון בעיתון מצדיק חקירה.
הבדיקה של רשות התחרות תהפוך לחקירה מעמיקה, אם יתברר ששני גופי הענק וגופים נוספים אכן תיאמו הודעות על הכוונה להעלות מחירים.
החקירה תופסת את שופרסל בעיתוי רגיש. היא עדיין לא התאוששה מהסערה הציבורית שפרצה בעקבות התחקיר ב"תוכנית חיסכון" בערוץ 12 בנוגע לטענות על אפליית מחירים. בתוכנית הוצגו פערי מחירים של עשרות אחוזים עבור אותם מוצרים בין אתר המיועד לקהל חרדי לבין אתר המיועד לקהל "רגיל". התופעה קיימת גם ברשתות אחרות: בשוק מהדרין, תת־הרשת של יינות ביתן, המחירים נמוכים יותר בהשוואה לחנויות הרגילות. האם אפליית מחירים היא נוהג כשר אבל מסריח, או שיש כאן גם היבטים פליליים?
אפרופו פרשת שופרסל ו"האתר הסודי" ישיר למהדרין, נזכרתי שלפני מספר שבועות, בדרכי צפונה, ביקרתי במרכז המסחרי של אום אל־פחם. מחירי הביגוד, המזון והמכולת נמוכים להפליא בחנויות הפיזיות ממגוון סיבות: הוצאות שיווק ופרסום נמוכות, עלויות שכירות נמוכות, תשלומי ארנונה נמוכים, עלויות אחסון אפסיות ותשלומי שכר נמוכים ואולי גם פה ושם "עבודה בשחור". גם המותגים הנמכרים לרשתות הפועלות במגזר זולים יחסית במחיר הבסיס בהשוואה למרכז. הפרינציפ חוזר על עצמו גם ביישובים חרדיים כמו בני ברק, בית שמש, מודיעין עילית, אלעד וביתר עילית.
שופרסל נוקטת מה שמכונה בכלכלה "סבסוד צולב". הרשת, הנתפסת כאליטיסטית, מוכרת במחירים גבוהים יותר במרכז ובמחירים מוזלים ללקוחות מוחלשים, שם היא מתמודדת מול רשתות "מתמחות" כמו אושר עד, נתיב החסד, יש חסד, זול ובגדול ועוד. כדי לפעול כרשת ארצית ולא לוותר על המגזר החרדי, היא מחויבת להפגין נוכחות במחירים זולים.
גם באזור המרכז, שם פועלות "תת־רשתות" חילוניות למהדרין, קיימת אפליית מחירים. יש סניפים הממותגים כזולים יותר ואחרים כיקרים יותר. את זה הסביר אברכהן לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי, שאיתה הוא מתחזק מערכת יחסים טובה (ברביבאי מכנה אותו "איציק").
שופרסל ניצבה במרכז המחאה החברתית ב־2011 ונתפסה כ"רשת חזירית" המוכרת במחירים מופרזים. בהובלת אברכהן בוצע מהפך שכלל מסע חזרה בתשובה מקיף. הרשת מיתגה את עצמה כחדשנית וידידותית לצרכן. המנכ"ל האיץ את מכירת המותג הפרטי הזול יחסית, פיתח את הקניות באונליין וניצב איתן מול הספקים ויצרנים חזקים שדרשו העלאת מחירים. כל העבודה הקשה הזאת עלולה כעת לרדת לטמיון.
חזרה לוועדת הכלכלה. ח"כ ביטון סיכם: "בכוונת הוועדה לעסוק באופן מעמיק ושיטתי בנושא יוקר המחיה במטרה להוביל להורדת מחירים, כי לא מספיק הרפורמות שעשינו. משרד הכלכלה צריך להיערך להצגת תוכניות מפורטות לטיפול ביוקר המחיה. הוועדה מברכת על הודעת מנכ"ל משרד הכלכלה על הקמת ועדה משותפת עם משרד האוצר ורשות התחרות לבחינת פערי התיווך בפירות וירקות. הוועדה מבקשת מרשות התחרות לדווח לה מבלי לשבש הליכים, על נסיבות החקירה שהם מנהלים.
"שרשרת המזון והשיווק היא שקובעת בתחנה הסופית את המחיר. בכוחה של רשת המזון לשים תג מחיר, ומתגלה שהוא לא שוויוני ואפשר להוזיל אותו. לא היבואנים ולא החקלאים ולא היצרנים יקבעו את המחיר. מי שקובע זה רשתות השיווק הגדולות והספקים הגדולים, שהריכוזיות בקרבם הולכת וגואה".
3. הדולר ויוקר המחיה
יו"ר ועדת הכספים ח"כ אלכס קושניר פנה השבוע לרשתות השיווק בהמלצה הבאה: "לאור המגמה של התחזקות השקל והוזלת היבוא, אין לכם שום סיבה להעלות מחירים". או שקושניר תמים או שהוא אינו מתואם עם הבוס אביגדור ליברמן, שמבין שהמחירים עולים כי מדובר במגמה עולמית.
בכל מקרה, בשנים האחרונות לא היה קשר בין התנהגות שערי החליפין למחירי מוצרי צריכה (כמו מזון, מוצרי חשמל או מכוניות). החדשות העצובות הן שגם בעתיד לא יהיה קשר כזה. גם אם הדולר ייסחר מתחת ל־3 שקלים והיורו מתחת ל־3.5 שקלים, המחירים לא יירדו. הם עולים כי עלויות ההובלה, הביטוח, הייצור וכוח האדם התייקרו, ועל כך אין כל ויכוח. והם עולים כי הספקים פשוט יכולים. כל עוד הפראייר הישראלי מוכן לשלם עוד 5% על מכונית חדשה או 10% נוספים על מוצרי טואלטיקה, אין סיבה שהמחירים ידרכו במקום.
לכך אצמיד כוכבית. יש תחומים שבהם יש קשר ישיר בין הדולר למחיר. מחירי הבנזין לדוגמה מתעדכנים מדי חודש גם בהתחשב בדולר (וכמובן במחירי הדלק בעולם). דולר נמוך ימתן את עליית המחירים. קיים קשר ישיר גם בין הדולר לעולם התיירות. שער חליפין נמוך מושך כלפי מטה את עלויות חבילות הנופש בחו"ל, כי מחירי הטיסה והמלונות נקובים בדולרים או ביורו.
כדי שכלל המחירים בישראל יירדו, מילת המפתח היא תחרות. מתי זה יקרה? ראשית, הממשלה חייבת להצהיר שהטיפול ביוקר המחיה נמצא במרכז סדרי העדיפויות שלה. בתקופתם של משה כחלון במשרד האוצר ושל אלי כהן במשרד הכלכלה האג'נדה הייתה ברורה. כשהיה צריך, איים כחלון על מנהלי אֹסם כשביקשו להעלות מחירים. כהן דרש הצבת עמדות להשוואת מחירים, פתח את השוק לתחרות, וכשהיה צריך גם עשה שיימינג. הוא אפילו שינה את שמה של רשות ההגבלים לרשות התחרות. אצל ליברמן, ובטח אצל איילת שקד שנחשבת לתומכת נלהבת של המגזר העסקי, האסימון עדיין לא נפל.
אבל אסור לפטור מאחריות גם את הצרכן. אם תהיה לו נגישות לרשתות או לאתרים שבהם המחירים נמוכים, הוא יכול לחסוך ובגדול. אלו יכולות להיות גם רשתות דיסקאונט כמו גוד פארם במוצרי הטואלטיקה, או במידה מסוימת גם רמי לוי. אתרי קניות מוזלים בישראל ובחו"ל הם חלופה נוספת. חגיגות הקניות בנובמבר הן הזדמנות יוצאת דופן להגדיל את הנגישות להן. רפורמת היבוא וההקלות בתקינה שבחוק ההסדרים יעודדו הפחתת מחירים רק בשוליים. עלויות בדיקות התקן יופחתו, אבל מרבית הכסף יישאר בידי היבואנים.
4. קינת התעשיינים
ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, נקלע לסערה המושלמת: דולר קורס, מצוקת כוח אדם חריפה וסדרת מסים והיטלים. למרות כל אלה, הוא היה בשבוע שעבר צד לעסקת חבילה שנחתמה, והוא מפרט: "אין לי בעיה עם העלאת שכר המינימום, כי זה נעשה מדורג, על פני חמש שנים. כמות האנשים שמקבלים שכר מינימום בתעשייה שולית, ובכל מקרה השכר צמוד ב־47.5% לשכר הממוצע במשק. יום חופש נוסף בשנה לעובדים חדשים (כך שיהיו 13 ימים בשנה) גם הוא מחיר סביר.
"היתרון הגדול הוא שקיבלנו לראשונה זה עשרות שנים אפשרות גמישות בחוקי העבודה. מדובר בתשלום שעות נוספות גמישות. בתוך חצי שנה תוקם ועדה שתטפל בנושאי שימוע ימי מחלה. המטרה היא למנוע מעובדים ניצול לרעה של מנגנון ימי מחלה כדי למשוך את הזמן במקרה של פיטורי עובדים. בעיית ימי המחלה הפכה למגיפה בקרב מעסיקים, ועובדים מתייחסים לכך כימי חופש. אני בהחלט מרוצה מתוצאת עסקת החבילה".
תקציב המדינה אושר בשבוע שעבר. האם זו אכן בשורה כל כך חשובה למשק?
"אני בהחלט מרוצה שיש תקציב מבחינת החשיבות לטווח הארוך. חלק מהרכש הציבורי לא יכול היה להתבצע ללא תקציב. נכון שבתקופת הקורונה היו 'קופסאות', אבל ככה לא מנהלים עסק או מדינה. היציבות הפוליטית מאפשרת תכנון ארוך טווח, וזה דבר חשוב מאוד לאנשי העסקים. בעקבות התקציב חודשו תוכניות הסיוע במשרד הכלכלה. חוק עידוד השקעות הון ממשיך לפעול, אבל יש צורך בצעדים נוספים לחיזוק התעשיינים, גם דרך מכון היצוא. הייתי שמח לקבל יותר תקציבים לרשות החדשנות, אבל אין לי טענות".
מה עמדתך בסוגיית המס על משקאות ממותקים?
"אני לא אוהב את המס הזה. זאת נקודה שלילית, וההפסד כולו שלנו. המס הזה לא נכון בכמה אספקטים. ראשית, לא ברור אם המיסוי הוא הדרך הנכונה לחינוך לצרכנות. המס מתעלם ממהפכת הסימון האדום שבה יצרנים שינו את הרכב המוצרים והפחיתו סוכרים. אז מדוע לקנוס אותם ואת הציבור במס? המס גם יביא לאינפלציה ולעליית מחירים. אני עדיין מקווה שנשכנע את האוצר. אם לא נצליח לבטל את כל המס, אז לפחות להפחית אותו. נשקיע בכך הרבה אנרגיה, אבל לצערי עד היום לא הצלחנו".
האם ברפורמת היבוא וצמצום הבדיקות במכון התקנים הצלחתם יותר?
"כן. כבר מתחילת הדרך הודעתי לשרי האוצר והכלכלה שאני לא מתנגד לרפורמה. התעשייה הישראלית מוכנה להתחרות עם כל העולם גם בתחום המזון והקוסמטיקה. המאבק לא היה נגד עצם קיום הרפורמה, אלא על כך שההקלות יינתנו גם ליצרנים ישראלים. הדבר המרכזי החשוב הוא שאכן תוקם רשות אכיפה וענישה ראויה. אין לי שום בעיה להתחרות מול מוצר איכותי מחו"ל - רק נגד מוצרי זבל של 'כאילו'. נאמץ תקנים בינלאומיים, אבל נדרוש שתהיה אכיפה אפקטיבית שתמנע את כניסתם לישראל של מוצרים מסוכנים. אסור להסתפק בקנס סמלי, אלא בענישה אפקטיבית עם קנס אסטרונומי ושלילת רישיון היבואן. אכן הובטח שייתנו תקנים לאכיפה, ומכון התקנים יהפוך לחלק מזרוע האכיפה. אם באמת תקום זרוע אכיפה, אפשר למצוא פתרון לכל עובדי המכון".
קיימתם בשבוע שעבר כנס חירום בנושא קריסת הדולר. נראה שזה לא כל כך עזר בינתיים.
"בכנס החירום השתתפה קשת רחבה של יצרנים, כולל אנשי הייטק. עלו כל מיני רעיונות בתחום הפיסקלי. במטרה שנהיה תחרותיים, צריך שיהיה כאן יותר זול לייצר. יש מסים עקיפים כמו ארנונה וחשמל שצריך להוריד לתעשייה. אין עובדים והשכר עולה, ואני כתעשיין לא יכול לעצור את השכר. אבל המדינה גובה על סמך השכר את תשלומי הביטוח הלאומי. הצענו להוריד לפרק זמן של שנה את ההפרשות לביטוח מ־7.2% מהשכר ל־3%. בזכות הגידול בהכנסות המדינה והירידה בגירעון, גם הביטוח הלאומי יכול לסייע כדי לתמוך ביצואנים.
"ויש הצעה נוספת: כדי להגדיל את הפריון חייבים להגדיל תקציבים ליצואנים באמצעות מכון היצוא, ואני לא מדבר רק על הטבות המיסוי. אם ניאלץ להמשיך לחיות חס וחלילה עם שער דולר של 3 שקלים בעשור הקרוב, חייבים לעשות התאמות. אנחנו גם בודקים מול הגופים המוסדיים איך אפשר לבצע עסקות גידור יעילות שלא ישפיעו במישרין על שער החליפין. לדעתי, ניתן לייצר כלים פיננסיים נוספים כדי לפתור את הבעיה".
יש לך טענות לממשלה, אבל אתה פוטר מאחריות את בנק ישראל.
"בשנה וחצי האחרונות דיברתי מספר פעמים עם הנגיד, ולזכותו ייאמר שעד היום הוא התנהג באחריות. תוכנית הרכישות של ה־30 מיליארד דולר הייתה חשובה מאוד, אבל היא הסתיימה. שר האוצר קרא לנגיד לעזור מול הדולר, והנגיד הבטיח להמשיך להתערב, אם כי לא יכריז איך יקנה. כולנו מבינים היום שלאור המצב בנק ישראל לא יעלה את הריבית. בוועדה המוניטרית האחרונה היה חבר אחד (פרופ' ראובן גרונאו) שהמליץ להעלות, והוא תמיד היה מעוניין להעלות. אני שמח שהוא סיים את תפקידו ושזאת הייתה הישיבה האחרונה בהשתתפותו".
למרות ירידת ערך הדולר, דומה שענף ההייטק חי בעולם מקביל.
"הרבה אנשים אומר שהדולר נחלש ב־5% ואילו ההייטק מרוויח עשרות אחוזים, אבל זה לא נכון. החברות מתחרות בין עצמן ויש להן סניפים בכל העולם. אם היצוא בישראל יהיה רווחי פחות, החברה נפגעת וגם מעמדה בעולם. מעבר לכך, גם השכר בהייטק עולה כל הזמן במונחים דולריים. לכן לחברות רב־לאומיות לא ישתלם להחזיק עובדים בישראל. החלטה להגדיל את מספר העובדים הפלסטינים להייטק ב־500 תסייע מאוד לשוק העבודה".
יש לך הסבר מדוע ישראלים לא רוצים לעבוד בתעשייה?
"קח ישראלי ושלם לו 8,000 שקל בעבודה קשה מול מכונה, והוא יחזיק מעמד בקושי שלושה ימים ויעזוב. עובדים ליד תנור המפעל פשוט לא רוצים לעבוד, ואז מייצרים פחות. בנושא ההכשרות המקצועיות יש הרבה מאוד מה לעשות, ואנחנו בקשר עם זרוע העבודה במשרד הכלכלה. בימים אלה נכנסה לתפקידה תאיר איפרגן, מנהלת זרוע ההכשרות, ואנחנו נמצאים איתה ועם שרת הכלכלה בקשר שוטף. אני מאמין שבתוך מספר חודשים נעשה שינוי בכל מערך ההכשרות".