האירועים והציטוטים שיובאו כאן קשורים זה בזה ישירות או בעקיפין:
 ראש משפחת הפשע יצחק אברג'יל, שהורשע אתמול ברצח ונסיונות רצח בבית המשפט המחוזי, אמר לאחר הרשעתו את הדברים הבאים: "ביום שתרבות השקר השתרשה בבית משפט, אין לי טעם לחכות לגזר הדין, כי יש רוח גבית שנוטה לכיוון הפרקליטות ועם כל הכבוד – הציבור נותן 7% אמון בבית המשפט. זה לא מעניין אותי. לא רוצה לבוא לדיון הבא".

מי שכן בא לדיון אתמול היה בנימין נתניהו. ביציאה מבית המשפט, תקפו אוהדיו, כמעט כרגיל, כמה עיתונאים שנקרו על דרכם. הפעם, זה כלל גם אלימות פיזית: אישה מבוגרת המסתייעת במקל הליכה, התגנבה מאחורי פרשן חדשות 13 ברוך קרא, הלמה בראשו עם המקל שלה והעיפה מעליו את הכיפה. "תוריד את הכיפה", צרחו עליו הביביסטים, משל היהדות רשומה בטאבו על שמם.

השר לשעבר ח"כ דודי אמסלם, בראיון שנתן שלשום לערוץ 12, בתוך שטף הגידופים ששיגר לעבר מערכת שלטון החוק, התקשורת וכל מי שלא בא לו טוב בעיניים, אמר גם: "אני רק מסביר לך את הצביעות של כל מנדלבלוף וכל החברים שלו שמה, הם הולכים לי עכשיו לדבר על מה? על איזה סיקור אוהד בעיתון? אני אומר לך, אני בז לו, הבן אדם לא נמצא ברמה הנדרשת, איך אמרתי, לא הייתי עושה אותו אפילו יועץ משפטי במחלקת החניה בעיריית ירושלים, מעבר לזה שהוא אחד מכפויי הטובה הכי גדולים, שנתקלתי בהם אי פעם בחיי".

בין אברג'יל לאמסלם עובר חוט מקשר ברור, בנימין נתניהו שמו. מסע הדה־לגיטימציה הברוטלי, שמוביל מי שהיה ראש ממשלת ישראל עד לא מזמן נגד המוסדות החשובים ביותר של מדינתו, נושא פירות. אמון הציבור במערכת המשפטית בקריסה, בעיקר בגלל הג'יהאד השקרי, המבוסס על עלילות דם, בדיות ומערכת כריזה עצומה שמהדהדת את כל זה ברשתות החברתיות.

בנימין נתניהו ועורכי דינו, בועז בן צור ועמית חדד בביהמ''ש המחוזי (צילום: אמיל סלמן)בנימין נתניהו ועורכי דינו, בועז בן צור ועמית חדד בביהמ''ש המחוזי (צילום: אמיל סלמן)


מותר לבקר את מערכת המשפט. צריך לבקר את מערכת המשפט. קוראי הטור הזה יודעים שגם אני עשיתי את זה, לא מעט, לאורך השנים. המערכת הזאת זקוקה לניעור, לרפורמות נרחבות, לשידוד מערכות ולפיקוח ורגולציה משמעותיים יותר ממה שהיו עד עכשיו. לבנימין נתניהו הייתה הזדמנות פז לעשות את כל זה. הוא העדיף לשמר את הקיים והגן על המערכת בגופו. כשנקלע לעמדת חשוד, ואחר כך נאשם, החליט פשוט להשמיד אותה. מה הפלא שעכשיו גם ראשי משפחות הפשע מביעים אי־אמון בשופטי, תובעי, שוטרי ופרקליטי ישראל. כאילו יש לנו מערכת חלופית.

מה שקורה סביבנו עכשיו מוכיח, כל בוקר מחדש, כמה חיוני היה לעקור את הביביזם ולהרחיק אותו מהאיברים החיוניים לתפקודה של המדינה. הטענה הגרוטסקית ש"תיק 4000 קרס" מתפשטת בקרב אוהדיו של "המלך" (כך מכנים אותו אוהדיו) כשריפה בשדה קוצים. כשמתברר שהר המתנות שקיבלו בני הזוג נתניהו ממשיך לצמוח בשיעור אקספוננציאלי (הזוג הזה קיבל מתנות מטייקונים רבים, למרבה הצער רק מילצ'ן הסכים להעיד על כך), ממהרים הביביסטים לצווח שזו "רכילות".

המערכת שאמורה לדרוס את מערכת המשפט לא אומרת נואש. היא מאומנת, מתודרכת, ממומנת ונחושה. היא כוללת צבאות ענק של בוטים, רובוטים, אווטארים ושאר אמצעים, המפיצים את השקר ברשתות החברתיות. רשת צפופה של "עיתונאים", שכל קשר בינם לבין המקצוע מקרי בהחלט, שמהדהדים את הפייק בהתלהבות ומשמעת צפון קוריאנית.

גם עורכי הדין לא טומנים ידם בצלחת. עמית חדד, מקורבו של הרב גיא חבורה, שהקליט את ישראל בכר ערב הבחירות, כבר מוכר לכולנו. גם בועז בן צור, האיש שהצליח להגן על רוב הנאשמים בתיקי נתניהו ביחד ולחוד ועכשיו מנסה לנצל את זה כדי להמשיך לדחות את המשפט, לא טומן ידו בצלחת.

כמה מילים על בן צור: ניגוד העניינים הראשון שלו היה כשייצג גם את ארנון מילצ'ן וגם את הדס קליין בימי החקירה. עכשיו מתברר שקליין, בעצתו, לא נידבה את המידע על התכשיטים שנרכשו לגב' נתניהו (בשווי של קרוב לרבע מיליון שקל). הייתה לבן צור סיבה מצוינת לתת לה את העצה הזו: המשך הצטברות המתנות וטובות ההנאה עלול היה לסבך את מצבו של הלקוח העשיר יותר של בן צור, ארנון מילצ'ן. בן צור, ככל הידוע, לא טרח לעדכן את קליין שהוא משרת את מילצ'ן על חשבונה.

ארנון מילצ'ן (צילום: פלאש 90)ארנון מילצ'ן (צילום: פלאש 90)


אחר כך הוא חצה את הקווים, נטש את קליין ומילצ'ן ועבר לצד השני, לנתניהו. להגנתו טען שהוא יגן על נתניהו בתיק 4000, אין לתיק הזה קשר לתיק 1000, ולכן הכל בסדר.

לא, מר בן צור. הכל לא בסדר. כי אתמול טענת, כדי להשיג עוד דחייה במשפט, שצריך לדחות את חקירת ניר חפץ בגלל המידע החדש בתיק 1000. כשהסבירו לך שחפץ ייחקר רק על תיק 4000, לא קיבלת את ההסבר הזה. התיקים הללו קשורים זה בזה, פתאום. עד לפני חצי שעה, הם היו מנותקים זה מזה. למרבה הצער, השופטים זרמו איתך. נשאלת השאלה אם יש משהו שבועז בן צור יסרב לעשות תמורת תשלום הולם.
נחזור לדודי אמסלם: לזכותו של האיש ייאמר שמדי פעם נפלטים מפיו דברי אמת מזוקקים, שמסייעים לנו להבין את הלך הרוח הביביסטי.

"מנדלבליט הוא אחד מכפויי הטובה הכי גדולים שפגשתי בימי חיי", הודיע אמסלם בראיון שצוטט בתחילת הטור הזה. אתם מבינים? האיש כפוי טובה. נתניהו מינה אותו למזכיר הממשלה, נתניהו תמך במינויו ליועץ משפטי לממשלה, והוא גמל לנתניהו בחקירה וכתב אישום.

אלה קודים של משפחת פשע. ככה מדברים במאפיה. מנדלבליט אמור להיות הקונסיליירי של נתניהו, שמינה אותו לכל התפקידים המכובדים הללו. אם הוא עושה את תפקידו ומגיש נגדו כתב אישום, זוהי שבירה של כל הכללים. לא בסיציליה, כאן אצלנו. אין לי מושג למה מנדלבליט עוד לא מצא ראש כרות של סוס על מפתן דלתו. בטח זה יקרה בהמשך.

דודי אמסלם במליאת הכנסת (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)דודי אמסלם במליאת הכנסת (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)


כשטיפוסים כמו אמסלם ממשיכים לגדף את כל ראשי זרועות האכיפה ושלטון החוק, כשראש הממשלה לשעבר בעצמו מקהיל סביבו חצי ממשלה כדי להודיע, תחת סמל המנורה בהיכל המשפט, שמדינת ישראל תפרה לו תיק, שהשוטרים והחוקרים והתובעים קשרו קשר להדיחו כחלק מקנוניה של השמאל הקיצוני – זוהי שריפת המועדון על יושביו. כל מי שחשב שלאנשים האלה יש גבול - טעה. כל מי שקיווה שמתישהו הם יעצרו מול קו אדום כלשהו - התבדה.

עד רגע כתיבת הטור הזה, נתניהו או מי מאנשיו לא גינו את התקיפה של ברוך קרא. הוא כבר נכווה ברותחין, נתניהו, אבל זה לא גורם לו להיזהר בצוננים. אם חלילה יקרה כאן משהו, הוא ימהר להסביר שאין לו שום קשר לזה. אבל יש לו. קשר הדוק, ברור, ישיר ומסוכן. האיש לא עוצר באדום.