חצי שנה חלפה ממבצע שומר החומות, ובישראל מזהים פוטנציאל שהשקט מהרצועה יימשך. במערכת הביטחון רואים בהפחתת המתיחות אל מול רצועת עזה אינטרס ביטחוני מובהק של ישראל. האינטרס רק גדל בימים שבהם צה"ל מבקש לשפר את היכולות שלו להתמודדות ישירה מול איראן ולהכין אופציה צבאית להתמודדות מול הגרעין באיראן, וחוזר לאמן באינטנסיביות את מערך המילואים, שכשירותו נפגעה בשנים האחרונות בכלל ובתקופת הקורונה בפרט.

הסדרה? עדיין מוקדם לדבר עליה וסוגיות כבדות משקל עשויות לעלות על שולחן הממשלה בקרוב, ובשל מורכבותן סביר שלא תתקבל בהן הכרעה. בינתיים במערכת הביטחון מדברים במושגים צנועים יותר - השגת יציבות ביטחונית, בין השאר באמצעות הרחבת המדיניות האזרחית־כלכלית מול רצועת עזה, ובכך לחדד לחמאס את הדילמות שלו בעימות נוסף מול ישראל. כלי העבודה העיקרי הוא חיזוק המנופים הכלכליים, כמו הגדלת מספר הפועלים שיוצאים מהרצועה, הרחבת היצוא ושיתופי פעולה שנרקמים בשקט־בשקט מאחורי הקלעים בין אנשי עסקים ותעשייה בישראל אל מול אנשי עסקים בעזה, למשל בתחום הטקסטיל.

לאחר שנים ארוכות שבהן הממשלות הרחיבו את המדיניות הכלכלית שלהן מול עזה רק כאשר עמדו עם גבן אל הקיר בשל לחץ שהפעיל חמאס באמצעות טרור הבלונים והאש, בישראל מבקשים לשנות את המשוואה ולבצע יוזמות כלכליות שונות שלא תחת לחץ. שיפור המצב הכלכלי ברצועה יגדיל לאויב את מחיר ההפסד שכרוך בהסלמה.

בינתיים הפרויקטים הגדולים יחכו. כפי שפרסמנו השבוע, הסתיימה עבודת המטה, התכנון וההיתכנות הכלכלית־ביטחונית להקמת אזור תעשייה משותף לישראל ועזה - פארק ארזים, סמוך לאזור התעשייה ארז. עם זאת, קשה לראות כרגע מצב שללא הסכם שבויים ונעדרים תהיה הממשלה מוכנה לקיים דיון בנושא, עם כל המחלוקות הפוליטיות והערכיות שהוא צפוי להציף.

חמאס מצדו ממשיך להקשיח את דרישותיו, ומנצל את השקט להתעצמות מהירה, שיעידו עליה ניסויי הטילים הרבים שהוא מבצע לעבר הים כמעט מדי יום. לצד הרגיעה היחסית, בשני הצדדים לא מפתחים אשליות בנוגע לשקט ארוך טווח, אבל במערכת הביטחון מבקשים לדחות ככל הניתן את המתיחות הבאה ברצועה ומזהים פוטנציאל לחודשי שקט נוספים, ואולי אפילו לתקופה של שנה. עם זאת, כמו תמיד כאשר מדובר ברצועת עזה, ההערכה הזו נמצאת תמיד תחת כוכבית אזהרה.

באופן יחסי, חצי השנה שחלפה מאז מבצע שומר החומות היא אחת התקופות הרגועות מול הרצועה מאז ההתנתקות ב־2005. השקט היחסי מתבטא, בין השאר, במספר נמוך יחסית של רקטות (חמש) שנורו מהרצועה, כשהתקרית החריגה היחידה היא זו שבה נפל לוחם מג"ב בראל חדריה שמואלי ז"ל בפיגוע ירי על הגדר במהלך הפרת סדר אלימה.

מפגשים מרגשים

על חלק גדול מהניהוג העדין שבין היוזמות וההקלות לרצועת עזה אל מול אילוצים ביטחוניים ומגבלות מדיניות, אמון מתאם פעולות הממשלה בשטחים אלוף ראסן עליאן, באמצעות מנהלת התיאום והקישור לעזה, שמפקדתה יושבת במעבר ארז. קציני מנהלת התיאום והקישור כבר רואים את השפעת המהלכים האחרונים על המצב בשטח ברצועה. מתוך מכסת 10,000 היתרים לסוחרים להיכנס לישראל, כבר הונפקו 7,600, כשרק כ־200 מהם עוברים לשטחי הרשות הפלסטינית.

פועלים פלסטינים ביקיר  (צילום: גילי יערי, פלאש 90)פועלים פלסטינים ביקיר (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

בישראל כבר מדברים על המכסה הבאה, אבל עד לשם ברור שצריך להסדיר את הישראבלוף, שבמסגרתו מי שנכנס לכאורה לישראל בהיתר סוחר עובד בפועל בעצימת עין של המדינה כפועל בבניין או בחקלאות. בישראל לא פוסלים שבעתיד מכסת הפועלים תגדל אפילו ל־20 אלף, אבל זאת רק לאחר שתתקיים עבודת מטה בין משרדי הממשלה השונים וגופי הביטחון, שתסדיר את מעמדם בישראל ואת המכסות לתחומי ההעסקה השונים, כפי שמבוצע עם פועלים זרים או עם פלסטינים מיהודה ושומרון.

בחודשים האחרונים, אגב, נצפו בעוטף עזה תמונות ומפגשים מרגשים שלא נראו שנים: מקרים שבהם פועלים פלסטינים שעבדו בקיבוצים לפני ההתנתקות חזרו לעבוד באותו הקיבוץ לאחר 15 שנה של נתק. במערכת הביטחון רואים בכך אירוע משמעותי מאוד. עובד פלסטיני בשדות הקיבוצים שבעוטף עזה יקבל בממוצע ליום עבודה יותר מ־300 שקל, לעומת 30 שקל בלבד שהיה מקבל עבור יום עמל באותה פיסת אדמה שנמצאת בצדה השני של הגדר.

כמעט 70 מיליון שקל בחודש - זהו הסכום שבישראל מעריכים שנכנס לעזה בזכות העסקה של פועלים עזתים. במושגים של עזה זה אינו סכום קטן, והוא משפיע כבר עכשיו, כך סבורים במנהלת התיאום והקישור, על יכולת הקנייה ועל מעגלי אוכלוסייה רחבים ברצועה. בחודשים האחרונים גם נרשם גידול של 30% ביצוא של תוצרת חקלאית ודגה מהרצועה ליהודה ושומרון ולשיווק בעולם. שיתופי פעולה בתחום הטקסטיל פותחים עוד אפשרויות לתעסוקה ברצועת עזה, כאשר מבחינת החברות הישראליות, הן נהנות מכוח עבודה זול וקרוב, אשר מספק להן יתרונות תחרותיים ניכרים.

בנוסף, פסולת המתכת של רצועת עזה מהווה מוצר מבוקש בתעשייה המקומית שלנו, שלעומת עזה יודעת למחזר את המתכת לשימושים חדשים. כבר בתקופה הקרובה תוצב מכונה נוספת שתקלוט את פסולת המתכת מהרצועה. לא מדובר כאן בכספים עצומים, אבל רק התחום הזה לבדו מכניס לעזה כמיליון שקל נוספים בחודש.

גם מנגנון הכנסת הכסף הקטארי לפקידי חמאס, כפי שפרסמנו השבוע, צפוי להיפתר בימים הקרובים, כך מעריכים בישראל. לאחר חודשים של משא ומתן וחיפוש נתיבים שונים, כל הצדדים - מצרים, קטאר, חמאס וישראל - הביעו הסכמה למנגנון עוקף מחלוקת, שבמסגרתו את הכסף לפקידים יקבל חמאס בתחליף של דלק בשווי 10 מיליון דולר, כשהתשלום למצרים יגיע מקטאר. את ההפרש ינצל חמאס לתשלום לפקידים.
בישראל אישרו את המנגנון, וכעת רק מחכים לעניינים הטכניים. ההערכה היא שהדלק ייכנס כבר בימים הקרובים, ובכך כל הכסף הקטארי, שעומד על 30 מיליון דולר בחודש, יוזרם לרצועת עזה, לאחר שבחודשים האחרונים נכנס רק באופן חלקי.

ולמרות ההתקדמויות האחרונות, השקט היחסי וההסדרה המסתמנת שתאפשר את משכורות פקידי חמאס, כאשר ברקע צפוי ביקורו בסוף החודש של שר המודיעין המצרי הגנרל עבאס כאמל - מוקדם עדיין לדבר על יציבות. הדרגים המדיניים והביטחוניים בישראל רואים בעת הזו פוטנציאל להשגת יציבות, אבל עד לשם הדרך ארוכה.

מצד שני, התחושה היא שסיר הלחץ המבעבע של רצועת עזה התקרר מעט, ואל מול מציאות שהייתה נראית עד לפני כחודש ככזו שבה הסלמה נוספת נמצאת מעבר לפינה, נפתחות אופציות נוספות, שכרגע בעיקר אמורות לקנות עוד זמן שקט מול הרצועה ולאפשר לצה"ל להתמקד בזירות אחרות.
 
[email protected]