ב־24 בדצמבר ילכו אזרחי לוב לקלפיות כדי לבחור נשיא בפעם הראשונה. עשר שנים חלפו מאז טולטלה ארצם בידי זרים, ועד היום לא נערכו בה בחירות לנשיאות. גם בעידן קדאפי לא נקראו ההמונים לקלפיות, כי מלך מלכי אפריקה, או מנהיג המהפכה, כפי שכינה קדאפי את עצמו, טוב מכל נשיא או ראש ממשלה. בחירות חופשיות הן חוויה מיוחדת, אבל בלוב של היום, מעטים חשים התרגשות.

מצעד המועמדים ילך ויגדל עד מועד ההגשה האחרון ביום שני הקרוב, אך אחד מהם מיקד אליו השבוע תשומת לב במיוחד. זהו סייף אל־אסלאם קדאפי, בנו של השליט המודח. סייף (49) הגיע למשרדי ועדת הבחירות מלווה בצלם עיתונות מטעמו, ובטקס פומפוזי אך צנוע, שתמונות ממנו שודרו בכל העולם, רשם את עצמו להתמודדות.  

מועמדותו הייתה עשויה להיות בדיחה לא מוצלחת, אבל לקדאפי הצעיר, החובב נמרים וצד בזים בזמנו החופשי, יש סיכויים לנצח. אביו, בניגוד לדימוי שהיה לו במערב, עדיין אהוד על אוכלוסיית השבטים, והם אלה שמתוכם ייצא עיקר המצביעים. אלקד'אד'פה היא קואליציית שבטים משפיעה ונערצת, הידועים בהישגיהם עוד בימי מאבקי הדמים בצבאות העות'מאנים ובכוחות הכיבוש האיטלקי.

בתעמולת הבחירות פוסע הבן בנעלי אביו ומקפיד על המסורת, אף שבילה שנים ארוכות במערב ובו קיבל את חינוכו (הוא בוגר בית הספר הבינלאומי למינהל עסקים IBS בווינה, ואת הדוקטורט רכש ב־LSE, בית הספר לכלכלה של לונדון). באותו בוקר שבו הודיע על התמודדותו, לבש את הגלימה החומה שבה התעטף האב ואת המצנפת הידועה. הוא לא ביטא יותר משני משפטים. שניהם מן הקוראן. "ריבוננו, הכרע בינינו לבין בני עמנו בצדק, כי אתה הטוב במכריעים" (סורה 7, פסוק 89).

בימי עבר, שבהם העתיד נראה אופטימי, הועיד קדאפי את סייף אל־אסלאם לשמש לו יורש. הוא היה החכם, הנאה והיציב מבין ילדיו, ועל כן נחשב לבן המועדף. 42 שנים מלאו לכהונתו, כמעט 70 שנה לגילו, והמנהיג החל לראות את סוף דרכו. אבל באביב 2011 פרצה בבנגאזי הרחוקה התמרדות, שהלכה והתעצמה.

יריב בדרגת גנרל

אף שראה לנגד עיניו את הניסיון העיראקי הכושל, התעקש המערב לצאת למסע עיוור של ניקוי העולם הערבי מרודנים. אחרי שנבוכו מנפילתו של מובארק בקהיר, ולא חזו את הדחת בן־עלי בתוניס, ביקשו המעצמות זירה אחת להשפיע עליה באופן מלא. המרד במזרח לוב קרץ להם באור יקרות. סרקוזי, מכולם, תיעב את קדאפי ואת מנהגי המדבר המשונים שלו, ועל כן החליט לתפוס פיקוד על המערכה להפלתו. הוא הצליח לשכנע את מועצת הביטחון של האו"ם כי האנושות ללא קדאפי תהיה מקום טוב יותר לחיות בו, ולמרבה הפלא, זכה גם בקול הרוסי המכריע.

קואליציה של צבאות מערביים וערביים יצאו להילחם בצבא לוב. קדאפי חזר וזעק כי טרור מבית היוצר של אל־קאעידה התאגד מולו. הוא לא טעה, אבל קולו נבלע בשאון מטוסי הקרב. מלך מלכי אפריקה הוכרע, ברח, התגלה במקום מסתורו, ונרצח בידי המון מוסת. הוא אומנם זכה בעונש הראוי על פשעיו הרבים, אבל מאז מתקשה לוב לקום על רגליה. משפחתו, על שמונת ילדיו, התפזרה לכל רוח. מועתסם נרצח לצד אביו.

חניבעל (עושה הצרות הסדרתי), מוחמד והבת היחידה עאישה - ברחו לאלג'יר. סעדי הכדורגלן נעלם. סייף אל־אסלאם נעצר בידי המורדים ובילה שש שנים בחזקתם, עד שהוחלט להעניק לו חנינה. הוא נדון למוות בטריפולי באותה אשמה, אבל בלוב שאחרי קדאפי, כמו גם בימיו, החוק הוא המלצה גמישה.

איש מאלה שקיבלו את ההחלטות הרות הגורל ושלחו את מטוסיהם לשמי לוב - לא נתן את הדין על העוולה שנגרמה למיליוני אזרחיה. תחת זאת מתקוטטות המעצמות שהחריבו את הארץ על נתחים מבשרה. כמו שהפכו את סוריה ועיראק לשדות משחק, ואת לבנון ותימן, ואת מי המפרץ, כך עשו גם לה.

עוד לפני שתוציא השנה הזו את ימיה, יידעו הלובים מי נשיאם. אך האם בחירתו תשנה את מציאות חייהם? קרוב לוודאי שלא. לוב של היום קרועה לשניים בין מזרח למערב. במערב שולטת ממשלה רשמית שמרכזה בבירה טריפולי, ובמזרח התבססו מורדים חזקים בהנהגת הגנרל לשעבר ח'ליפה חפתר, קצין לשעבר בצבא קדאפי.

האו"ם תומך במועצת הנשיאות הרשמית הפועלת מטריפולי. גם מרוקו תומכת בה, וכן טורקיה וקטאר. ואף פוטין. גם הגנרל חפתר אינו לבד. הוא נתמך בידי קואליציית מדינות חזקה בהנהגת מצרים ואיחוד האמירויות, המספקת לו נשק, ידע ותמיכה בינלאומית חזקה. חפתר הפתיע השבוע, ומיד לאחר קדאפי הצעיר נרשם אף הוא להתמודדות.

הגנרל חליפה ח’פתר, מועמד לנשיאות לוב (צילום: רויטרס)הגנרל חליפה ח’פתר, מועמד לנשיאות לוב (צילום: רויטרס)


הזווית הישראלית

על כן, ההצבעה שתתקיים שם בעוד חודש אומנם חשובה, אבל כמוה כמופע מייסודו של התיאטרון לילדים ולנוער. המשחק האמיתי שמתרחש שם חשאי. זה מרדף של חתול ועכבר בהובלת אנקרה וחיות אחרות. ארדואן רואה בלוב נמל ימי, שבו יוכל לחזק את מדיניותו החותרת להגמוניה בחלק המזרחי של הים התיכון. הוא מנסה לרכוש בטריפולי השפעה כלכלית, ימית וביטחונית, ולעתים גם מצליח.

היכן שיתגלו ניצנים של השפעה טורקית, מיד ירדפו אחריה המצרים. ואכן, קהיר נמצאת שם כדי למנוע זאת ממנו, ומחשש שיטפח בלוב מעוז של האחים המוסלמים. המצרים אף חותרים להבטיח שהגבול המשותף עם לוב לא ישמש דלת כניסה לטרור אל שטחם. איחוד האמירויות הכריזה זה מכבר מלחמה על הקיצוניות הדתית, והיא נוהגת לרדפה היכן שתפעל ולהרגה בעודה בראשיתה. כך בוחשת אף היא בלוב. ובמקום שבו תמצאו את שתיהן, חפשו גם מעורבות ישראלית: בגלל ארדואן, כדי לצמצם את סיכויי איראן לדריסת רגל, וכדי למכור אמצעי לחימה.

גם טהרן לוטשת עיניה לטריפולי הרצוצה, אורבת לרגע שבו תוכל להניח את כף רגלה על סף הדלת. האיראנים כבר התבססו באזור. אלג'יר היא ידידתם, חברה ערבית זוטרה במחנה השיעי־סורי, ובאחרונה הפכה גם תוניסיה מועדון אירוח עבור בכירים איראנים. וכולם נמצאים שם בגלל הנפט. לוב שלפני ההפיכה הצבאית הייתה ספקית חשובה של הנוזל היקר. היא מכרה אותו ל־16 מדינות אירופה לפחות. הנפט הלובי נחשב איכותי, ובשל המרחק הקצר הייתה הובלתו זולה יחסית.

לא יהיו אלה בחירות מושלמות, אלא ניסוי מעבדתי. האו"ם, שבחסותו יתקיימו הבחירות הללו, מבקש להניח יסודות לאיחוד שני חלקי לוב, וגם להעניק לאזרחיה החבולים תחושה של דמוקרטיה. אחת השאלות המעניינות היא האם הלובים נלהבים לקראת ההרפתקה האלקטורלית, או שהם יעדיפו לשבת בביתם ולהפגין אדישות. אם יזכה קדאפי הצעיר בנשיאות, תהיה בכך סמליות רבה.

המועמד שהודח חוזר לאחר עשור ותהפוכות, וכובש את הכיסא שנועד לו. אם יגרוף ידידנו חפתר את הניצחון, תהיה בכך דרמה גדולה עוד יותר. יהיה המנצח מי שיהיה, הוא יקבל לידיו ממלכה חבולה שגורלה מצוי בידי זרים.

הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל