הוא לא התכוון לשמאלנים! לא, אלה לא השמאלנים שדודי אמסלם קרא לכלוא במכלאות. אפשר לנשום לרווחה, הכל בסדר. אספרסו כפול בבקשה, עם סודה. הוא בסך הכל התכוון ליועצים המשפטיים, לפרקליטים, ואולי גם לחוקרי המשטרה. אלה ה"זאבים הטורפים" שיש לכלוא. אז כל מי שאין לו במשפחה איזה יועמ"ש או ניצב במשטרה, מוזמן לחזל"ש. הכל טוב.
אה, וחוץ מזה הוא גם אמר שצריך למחוק את המילה "צדק" כשהליכוד יחזור לשלטון. והוא גם אמר שצריך לפטר את כל השופטים. ומי שלא יזרום עם המינויים של הממשלה הבאה של נתניהו - לקצץ במחצית את משכורתו. והאופוזיציה? לאופוזיציה בכלל לא ניתן להיכנס לכנסת! שילכו לבג"ץ שלהם, שילכו.
כמה ימים קודם, כפי שפורסם כאן, הוא קרא למנדלבליט "הכפוי טובה הכי גדול שראיתי בחיים שלי". כי לשיטתו, מנדלבליט היה צריך לגמול לנתניהו טובה תחת טובה, הרי הוא מינה אותו! לא רק ליועץ משפטי לממשלה, עוד קודם הוא מינה אותו למזכיר הממשלה. וזו התודה שהוא קיבל. במקום שיתכבד מר מנדלבליט וירכוש צמיד זהב משובץ יהלומים לגברת נתניהו, הוא הגיש כתב אישום לבעלה. אין, אין לתאר את גודל החוצפה ועזות המצח.
צר לי לבשר לכם, זה לא אמסלם - זה נתניהו. הקול אומנם קולו המצווח של הבריון שהסתנן איכשהו לצמרת הפוליטית של מדינת ישראל, אבל הידיים ידיו של ראש הממשלה לשעבר. לא מזמן, באחת הישיבות, אמר נתניהו שאמסלם הוא היחיד שפועל נכון. נדמה לי שגם גלית דיסטל אטבריאן נכנסת לרובריקה הזאת. אלה שני כלבי התקיפה המרכזיים של תיאוריית הכאוס של מי שעמד עד לא מזמן בראש המדינה שלנו.
הטקסטים שאתם שומעים מאמסלם הם התורה שבעל פה שנובעת ממשפחת נתניהו. זה החל בחודשי הנפילה, שבהם ניסה נתניהו הנואש לעשות הכל, כולל הכל, כדי למלט את עצמו מהבור שחפר. הוא אפילו מינה את אופיר אקוניס לשר המשפטים בניגוד לחוק היסוד, תוך שהוא מתעלם מצעקותיו של היועץ המשפטי לממשלה, שהודיע שמדובר במהלך לא חוקי. כעבור יממה ביטל נתניהו את המינוי כי הבין שקבר את עצמו, אבל זה הכיוון. אותנו הוא מבקש לקבור, לא את עצמו. אם הוא יחזור לשלטון, זה מה שיקרה כאן. לכולנו.
באולפן שישי ישב חברי בועז ביסמוט וניסה לסנגר על הדברים. תמצית דבריו: "אתם מכירים אותי, זה לא הסגנון שלי", אמר ביסמוט, יותר מפעם אחת. הבעיה היא, שאף אחד לא שאל אותו מה הסגנון שלו. אם זה היה הסגנון שלו, הוא לא היה יושב בערוץ טלוויזיה מרכזי. שם יש מערכת סינון כלשהי, מה שאין בערוגות הביביזם. את ביסמוט שאלו על דבריו של אמסלם. כשנלחץ, ניסה לשלוף מתהום הנשייה התבטאויות דומות של שמאלנים בנוסח אמסלם. הבעיה היא שאין. כי לא מדובר כאן בעוד קללה או גידוף.
גם המילה "סמרטוטים" הושמעה בכנסת לעייפה (זכור במיוחד "נאום הסמרטוטים" של גדעון סער בתקופת אולמרט). כאן מדובר על אדם, שר לשעבר, חבר בכיר בליכוד, שמודיע בריש גלי שאם הליכוד יחזור לשלטון, היועצים המשפטיים וחוקרי המשטרה יושמו במכלאות. המילה "צדק" תימחק. שופטי בג"ץ יפוטרו. האופוזיציה תורחק מהכנסת. מי שלא ימלא את פקודות הממשלה - משכורתו תקוצץ במחצית.
לא, זה לא פולקלור. לא, אמסלם הוא לא עוד בריון בחליפה עם עיניים רושפות ושפת גוף של משפחת פשע. הדברים האלה עומדים בהגדרת החוק נגד המרדה. אחד לאחד. חוק העונשין קובע כי "המפרסם פרסום ויש בו כדי להמריד, דינו מאסר חמש שנים".
מה פירוש "להמריד"? החוק מגדיר מהי המרדה. אחת מאלה: "להביא לידי שנאה, בוז או אי־נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין". להמשיך? לטעמי, דברי אמסלם עומדים גם בסעיפים הבאים בלשון החוק, אבל הסעיף הראשון מספיק בהחלט. לו היה כאן יועץ משפטי לממשלה תקיף, אסרטיבי שאינו חושש, הבוקר הוא היה מזומן לחקירה.
כאמור, דברי אמסלם הם אלה ששומעים המסתופפים בקרבת משפחת נתניהו בשנה האחרונה. אלה לא רק דיבורים. היה ניסיון לעשות מעשים, בדמדומי השלטון. למזלנו הגדול, ניצלנו בעור שינינו ברגע האחרון. הדמוקרטיה הישראלית ניצלה בניתוח חירום תחת אש שבו מנתחים אמיצים הצליחו להחדיר צנרר לקנה הנשימה שלה ולהותירה בחיים. אבל זה לא נגמר. המאבק נמשך. הדיקטטורה מתדפקת עדיין על דלתנו. צריך רק להאזין ולהבין.
ולכן, כל מי שמבטל את זרם הביוב שנפלט מפיו של אמסלם מוזמן לחזור לשבוע שעבר, לבוקר שבו הורשע ראש משפחת הפשע הגדולה ביותר בישראל, יצחק אברג'יל: "אין לי אמון בבית המשפט, לציבור אין אמון בבית המשפט, רק 7% מהציבור מאמינים בבית המשפט. לדיון הבא לא אבוא". אומנם אמר את זה יצחק אברג'יל, אבל הוא למד את זה מאמסלם, שלמד את זה מנתניהו.