כך התמסרה התקשורת להאדיר את הרצוג, בנט ולפיד בזמן שחרור הישראלים מטורקיה

תודה לאל שלארדואן התאימה בזמן הזה הפוזה של השליט ההוגן ולכן סרט המשך ל"אקספרס של חצות" לא יצא מהסיפור הזה. וגם: הבעיה שלי עם ניסו שחם והכאב שמאחורי נאום אמסלם

מיכאל קליינר צילום: ראובן קסטרו
ראש הממשלה בנט ושר החוץ לפיד בשיחה עם בני הזוג אוקנין. קרדיט: עומר מירון/ לע"מ, סאונד: בן פרץ/ לע"מ | צילום:

זוהי גישה מפוקפקת. הגישה הנכונה היא: כשם שאין חצי הריון – אין חצי עבירה. חזרה על התנהגות שאינה חוצה את הרף הפלילי יכולה להיות בעייתית מבחינה אסתטית וציבורית, אבל המהות שאיננה פלילית נותרת בעינה.

ההסתמכות על פס"ד שבס היא הרחבה העומדת על כרעי תרנגולת של תזה שבעצמה עומדת על כרעי תרנגולת. מעבר לכך שהעליון אינו מחויב על ידי תקדימיו, ספק אם ניתן בכלל להסתמך על פסה"ד בדיון הנוסף ההוא כתקדים בגלל אופיו החריג של ההליך: העליון זיכה את שבס. הנשיאה מרים נאור אומנם נענתה לבקשת הפרקליטות לקיים דיון נוסף, אך רק בתנאי שלא תהיינה כל השלכות לגבי עונשו של שבס, אפילו אם יורשע. הדיון שהוליד הרשעה חדשנית לא הניב דקה אחת של מאסר או אגורה אחת של קנס. היעדר השלכה כלשהי על גזר הדין הופך את פסיקת העליון לתיאורטית, ולפיכך ייתכן שדינה כדין הערת אגב (אוביטר דיקטום) ולא כדין הלכה מחייבת.

ניצב בדימוס ניסו שחם
ניצב בדימוס ניסו שחם | צילום: אבשלום ששוני

תגובה נזעמת מעומק הבטן, גם אם היא באה נוכח פרובוקציה בלתי נסבלת, לעולם תיראה לא טוב בעיני המסתכל מהצד. כששני שותפים מתקוטטים, זה שצועק ומנופף בידיים לא מסונכרנות הוא כמעט תמיד השותף השקט.

לו התקיימו השבוע פריימריז בליכוד, היה אמסלם נבחר למקום הראשון בפער ניכר, דווקא בגלל הווליום המוקצן והביטויים הקשים ששיקפו את עומק התסכול נוכח הדורסנות של הקואליציה בכנסת, הרומסת ברגל גסה את התקנון וכללי המשחק ההוגן. וכשבכירים בליכוד פונים לבג"ץ, מסתבר שצדקו אלה שהתנגדו לצעד הזה – בג"ץ לא רק שלא סייע לרש אלא לעג לו, כשאילץ לתת לאופוזיציה ייצוג הוגן בוועדות שאין בהן הצבעות משמעותיות על פי קווים פוליטיים. אבל כשהדברים הגיעו לוועדת הכספים, שאמורה יותר מכל הוועדות לשקף את הרכב הכנסת, הציעו לליכוד על 30 הח"כים שלה שני נציגים בלבד, כמו למשותפת עם 6.

אינני יודע אם ההתנהגות הדורסנית של הקואליציה נובעת מחוסר ניסיון או מחולשה, אבל מדהים לגלות שהביקורת והשיח מתמקדים אך ורק בצעקות הכאב הלא נעימות לאוזן של הנדרס, ולא בברוטליות המהותית והאנטי־דמוקרטית של הדורס.

דודי אמסלם
דודי אמסלם | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אין הצדקה לדרישה שקארה ישלם מחיר דוגמת העוול המשווע שנגרם בזמנו ליחיאל חזן ומיכאל גורולובסקי בפרשת ההצבעות הכפולות ב־2003, זאת לעומת היחס המפלה להצבעתם הכפולה של אברהם פורז ורוני בר־און, חביבי הרשות השופטת, שהתיק בעניינם נסגר ובצדק, בשל הנימוקים שאהרן ברק וחבריו "לא הבינו" כשדנו במקרה של חזן וגורולובסקי: הצבעה בת תיקון, הנעדרת תועלת של ממש למצביע או לסיעתו, כל כולה שירות חסר מחשבה לחבר שרץ לאט מדי בחזרה מהשירותים נוכח עיניה הרושפות של מצליפת הסיעה. לכן, כשתקום ועדת אתיקה, היא צריכה להזמין אליה את ח"כ קארה ולהתרות בו לא לחזור על המעשה.

אלה היו 150 מילים על פרופורציה, המוקדשות במיוחד לשופטי גורולובסקי וחזן. רק שבהקדשה לאהרן ברק תבוא במקום "פרופורציה" המילה האהובה עליו: מידתיות.

תגיות:
טורקיה
/
מעריב סופהשבוע
/
דודי אמסלם
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף