גורם ביטחוני ישראלי בכיר סיפר לאחרונה בפורום סגור, שכמעט כל הגורמים שעמם באה ישראל במגע בנושא הגרעין האיראני אומרים את אותו הדבר (במילים שונות): "מה אתם רוצים מאיתנו? אתם שכנעתם את טראמפ לצאת מההסכם. אם ביבי לא היה גורר אותו ליציאה מההסכם, היינו עכשיו במקום אחר לגמרי. אתם יודעים כמונו שהאיראנים קיימו את ההסכם בקפדנות. ברגע שארה"ב יצאה ממנו, הם ראו את עצמם חופשיים להפר אותו והחלו להעשיר. כל זה, מעשה ידיכם. תאכלו מה שבישלתם".

הישראלים מכחכחים בגרונם במבוכה, ואומרים משהו כמו: "מה זה משנה? זה המצב עכשיו, ואסור לכם לתת לאיראנים להגיע למעמד של מדינת סף. זה בלתי הפיך. אל תאלצו אותנו לבצע מעשים קיצוניים".


רוב המעריכים סבורים שסבב השיחות שנפתח אתמול בווינה לא יניב תוצאות. כרגע קשה לקבוע אם זה טוב או רע. מיעוטם של המעריכים חושבים שיש פוטנציאל להפתעה וסגירה מהירה של מה שנקרא "פחות תמורת פחות", תסריט שמהווה חלום בלהות ישראלי. בישראל קוראים לזה "פריצה תמורת שוחד". האיראנים יקפיאו מצב ויוותרו על "פריצה לגרעין", תמורת ביטול הסנקציות (שוחד). אין תרחיש גרוע יותר מזה, בעיניים ישראליות.

המשלחת האיראנית נכנסת לשיחות על הסכם הגרעין (צילום: REUTERS/Lisi Niesner)המשלחת האיראנית נכנסת לשיחות על הסכם הגרעין (צילום: REUTERS/Lisi Niesner)


מה שנותר לנו זה להתנחם במאית הכוס המלאה: בצד שלנו, המסר אחיד לרוחב כל סמלי השלטון ומקבלי ההחלטות בישראל. ראש הממשלה, שר הביטחון, שר החוץ, שר האוצר ונשיא המדינה הוציאו אתמול, כמעט בו־זמנית, הודעות דומות: בנט, בסרטון אגרסיבי, יצא להתקפה חזיתית נגד איראן וכוונותיה, קרא לקהילה הבינלאומית לא להיכנע לסחטנות האיראנית, הזכיר את כוונתה המוצהרת של איראן להשמיד את ישראל, ושיגר קריאה כמעט נואשת לקהילה הבינלאומית שלא לתגמל את איראן על התנהגותה.


באותו זמן בדיוק פרסמו גם שר הביטחון בני גנץ, שר האוצר אביגדור ליברמן, שר החוץ יאיר לפיד (מלונדון) והנשיא יצחק הרצוג הצהרות ומסרים דומים. כולם הזכירו במפורש או רמזו על יכולתה של ישראל "להגן על עצמה בכוחות עצמה", והזהירו את הקהילייה הבינלאומית שלא תוותר על עקרונותיה.

הנשיא יצחק הרצוג לפני המראתו לבריטניה: "ישראל לא תוכל לאפשר לאיראן יכולת גרעינית". צילום: צלם: רועי אברהם

שר הביטחון גנץ הוסיף פריט מידע מעניין: "בימים שבהם נבנה מולנו איום קיומי של המשטר האיראני, מודיעין מתקדם ואיכותי הוא תנאי ליכולת הפעולה המבצעית והעצמאית של מדינת ישראל, וגם הבסיס ליכולתנו לרתום את שותפותינו בעולם, ובראשן ארה"ב, לעניין זה". "בימים אלו", הוסיף גנץ, "צוותים ישראליים חולקים עם ידידותינו בעולם מידע מודיעיני המצביע על המשך הדהירה של איראן לגרעין, תוך הפרת ההסכם שבתוקף עם מדינות אירופה".


גנץ התכוון למידע ישראלי המצביע על צעדים טכניים ולוגיסטיים שמבצעת איראן בשבועות האחרונים לקראת עליית מדרגה חסרת תקדים נוספת במרוץ לגרעין צבאי: העשרת אורניום לדרגה צבאית של 90%. האיראנים לא התחילו להעשיר עדיין, אבל הם מבצעים את כל ההכנות לצורך פעולה לא פשוטה זו.

בישראל מעריכים שהם מכינים לעצמם אופציה כזו כדי להפעיל לחץ על המעצמות ועל ארה"ב ב"רגע האמת" של סבב השיחות הנוכחי בווינה, שאותו הם מכנים "הוועידה להסרת הסנקציות". להם, לאיראנים, אין שום כוונה להסיר שום דבר באירוע הזה. הם באים לווינה לקבל, לא לתת.
המידע המודיעיני החדש שבידי ישראל, יחד עם מידע רב נוסף שהועבר לאחרונה לכל המעצמות הרלוונטיות, לא יהיה "אקדח מעשן", מסיבה פשוטה: הרוסים, הסינים, הצרפתים והאמריקאים כלל לא מעוניינים באקדח כזה.

הם בסך הכל רוצים לחזור הביתה בשלום. היחידים שרואים איתנו את המצב "עין בעין" הם הבריטים, שהבטיחו ללחוץ. גם אם הם ילחצו, זה לא ישנה את התמונה באופן מהותי. בישראל מקווים לסוג של נס. מה האלטרנטיבה שישראל מציעה כעת למעצמות? פרפראזה על "דם, יזע ודמעות" של צ'רצ'יל: להמשיך את הסנקציות, ואף להכביד אותן.

להביא את איראן למועצת הבטחון על כל הפרה. לפעול לסיכול בממדים החשאיים והסיכוליים השונים (בעיקר על ידי ישראל), ולגבות מהאיראנים מחיר על כל התקדמות. במקביל, להציב סוף־סוף על השולחן אופציה צבאית אמינה, משמעותית ומשכנעת. רק כך, אומרים בישראל, אפשר יהיה לבלום את המרוץ של האייתוללות. בינתיים, לא רבים השתכנעו.