מישהו יכול לקרוא בבקשה לולן? השבוע למדתי מילה חדשה בעברית

הוַלָן אכן הגיע אחרי שעה ברכב וַלָנִים חשמלי שנוסע במסדרונות עמוס בווילונות ובסולם. הווילון הוחלף. פתאום היה ברור עד כמה קודם היה שם וילון ששייך למקום אחר, קצר ולא מגיע מקצה לקצה. צריך למתוח אותו בכל הכוח, אבל זה לא עוזר. אותו ולן הוא הסמל להרבה שיטות עבודה בישראל שססמתן היא: "זה בסדר גם ככה". כל כך יפה בעיניי שהרופאה, ששמה לב שהווילון לא מתאים, לא אמרה את ססמת העבודה הישראלית השנייה: "זה לא ענייני".

הסרט מרתק ומרגש לעתים, אם כי בחלקים שבהם מתוארות פעולות הירשזון כשר התיירות וכשר האוצר, הסיפור מחייב רצינות ויכולות הקשבה וריכוז, שהן אויבות הקולנוע.

"יום אחד", מספר הירשזון, "כאשר הייתי בכלא, בזמן שישבתי בתא ודיברתי עם הרב גרוסמן שבא לבקר את האסירים, נכנס סוהר ואומר: 'הירשזון, יש לך מכתב'. לקחתי את המעטפה, שאלתי את הרב גרוסמן אם אכפת לו שאפתח, כי אני סקרן, הוא אמר: 'בבקשה'. קראתי. נדהמתי. ביקשתי מהרב גרוסמן שיקרא גם הוא, כי לא ידעתי מה לחשוב על מה שהיה כתוב.

"המכתב היה מאישה שכתבה כך: 'לכבוד מר אברהם הירשזון, כלא חרמון. אני ניצולת שואה, אין לי שיניים, אני מתקשה לאכול, ואני זקוקה לסיוע כספי כדי לשקם את הפה שלי. אני כבר לא יודעת למי לפנות, כל מי שפניתי אליו ענה לי בתירוצים שונים ולא סייע לי, החלטתי לפנות אליך ולבקש שתעזור לי'.

"אמרתי לעצמי: 'מה? היא לא יודעת שאני בכלא ולא יכול לעשות כלום?', הרי את המכתב היא שלחה לכלא. חששתי שזה מעשה לצון, אולי עיתונאי שמנסה להפיל אותי בפח. לא ידעתי מה לחשוב. היא צירפה מספר טלפון. למחרת התקשרתי. עונה לי גברת נחמדה. אני אומר: 'שלום, אני אברהם הירשזון, שלחת לי מכתב?'.

"היא אומרת לי 'כן', ומוסיפה: 'מה אתה חושב, שאני לא יודעת שאתה לא יכול לעשות כלום כי אתה יושב בבית סוהר? אבל אמרתי לעצמי: ברוב ייאושי אפנה גם אליך'. שאלתי אותה 'מה הבעיה?', היא סיפרה. שאלתי 'כמה הטיפול עולה?', היא אמרה: 'בערך 80 אלף שקל'.

"ביקשתי ממנה לשלוח הערכת מחיר מרופא השיניים. היא שלחה לי. כמה ימים שברתי לעצמי את הראש: מה אני יכול לעשות? בסופו של דבר צלצלתי לרופא השיניים שלי ואמרתי לו: 'תשמע, אתה מקבל את הגברת הזאת, מסדר לה את הפה והשיניים, ואנחנו, אני וחברים, נדאג לגייס לך כסף, בתשלומים, ככל יכולתנו. זה יכול לקחת שנה, שנתיים, לאט־לאט נחזיר לך את כל התשלום'. היא חזרה לאכול ככל האדם, ואני זכיתי במכתב תודה ממנה".

הקושי הזה והמבוכה הזו מעלים בי רעיון: שכל בתי הקפה יכריזו על מבצע עולמי: דייט ראשון חינם. יותר מזה: שכל הממשלות יבטיחו לשלם לבתי הקפה את עלות המפגשים הראשונים האלה.

זאת אומרת, רק אם הממשלות רוצות שיותר נסיכות יהפכו צפרדעים לנסיכים, ונסיכים יהפכו צפרדעות לנסיכות, שזו לדעתי המטרה הראשונה במעלתה של כל ממשלה בעולם.