אם תרצו, זהו העידן החדש שלאחר הקנצלרית אנגלה מרקל. השכר היה אמור לעלות ל־10.45 יורו לשעת עבודה, אך הממשלה החדשה החליטה להיטיב עם מעמד הפועלים כבר עם כניסתה לתפקיד, בעיקר עבור 2 מיליון עובדים שייהנו מהעלייה בשכר. האינפלציה בגרמניה היא בשיעור של 5.2% (שיא של 29 שנים) וגם היא כמובן דוחפת להעלאת שכר המינימום.
שכר המינימום בגרמניה נקבע לראשונה רק בשנת 2015, ו"נחנך" אז בקביעת 8.5 יורו לשעת עבודה. לשכר המינימום זכאים הכל: גרמנים, פליטים שזה עתה הגיעו לעבוד, צעירים בני 18 ומעלה, עובדים בעבודה חלקית. כולם. נציין כי טיוטת חוק המסתובבת בנציבות האיחוד האירופי מבקשת למסד את שכר המינימום ב־27 המדינות.
כלומר, מאז קביעת שכר המינימום האחרון בדצמבר 2017 ועד אפריל 2024, במשך שש ורבע שנים, שכר המינימום אמור לעלות ב־400 שקל, מ־5,300 כיום ל־5,700 שקל, עלייה של 7.5%.
אגב, באפריל שנת 2025 שכר המינימום יעלה בעוד 100 שקל, ובסוף אותה שנה, בדצמבר 2025, עלייה של עוד 200 שקל, ל־6,000 שקל לחודש. כלומר, בסך הכל, לפי ההסכם בין ההסתדרות למעסיקים, מהחודש ואילך תהיה עלייה מצטברת של 13.2%. אבל - וזה אבל גדול - שימו לב, ש־300 שקל מהם, 5.7%, יבואו רק בעוד ארבע שנים. עד אז לממשלת הפסיפס, שבה חברות גם מפלגות שמאל שאמורות לדאוג לפועלים ולארגוני המעסיקים שחתמו על ההסכם עם ההסתדרות בתחילת החודש, יהיה מספיק זמן כדי לשחוק את השכר הריאלי.
נשווה את שכר המינימום בישראל בשנים האחרונות למדינות הייחוס של ישראל. בקוריאה הדרומית עלה שכר המינימום ביחס לשכר הממוצע למשרה מלאה מ־38% בשנת 2015 ל־50% בשנת 2020, שכר המינימום ביחס לשכר החציוני עלה מ־49% ל־62%, בהתאמה. באירלנד עלה שכר המינימום מ־33% ל־38%, ושכר המינימום ביחס לשכר החציוני עלה מ־39% ל־48%, בהתאמה.
בניו זילנד עלה שכר המינימום ביחס לשכר הממוצע מ־51% ל־58%, וביחס לשכר החציוני עלה מ־60% ל־65%! בספרד עלה שכר המינימום מ־31% ל־46% ומ־37% ל־55%, בהתאמה. עליות דומות נרשמו בבריטניה ובפורטוגל. בישראל הכיוון הוא הפוך. שכר המינימום ביחס לשכר הממוצע ירד ל־40% לאחר שהיה 42% בשנת 2015, ושכר המינימום ביחס לשכר החציוני ירד ל־53% לאחר 57%, בהתאמה. ירידות מטה בכיוון של ישראל נרשמו במדינות כטורקיה ליטא ולטביה.
בג"ץ התערב וביקש כי תתקבל החלטה והעניינים לא ימשיכו להתנהל מאחורי גבו של הציבור. לכן הממשלה אישרה באוגוסט השנה את תוספת הרמטכ"ל, שממנה נהנים מרבית משרתי הקבע, קרוב ל־100% מהם. השרץ הוכשר.
בארה"ב יעלה שכר המינימום בתחילת ינואר ב־26 מדינות. בקליפורניה השכר עולה ב־1 דולר, ל־15 דולר לשעת עבודה, כ־47 שקל לשעת עבודה. באילינוי הוא יעלה ב־1 דולר, ל־12 דולר לשעת עבודה, ובניו יורק תהיה עלייה של 70 סנט, ל־13.2 דולר לשעה. ובמסצ'וסטס - עלייה של 75 סנט, ל־14.25 דולר לשעת עבודה.
העליות הן בעיקר במדינות החופים החזקות. בד בבד עדיין יהיו הרבה מדינות עם שכר מינימום פדרלי של 7.25 דולר לשעת עבודה, שנקבע עוד ביולי 2009, בהן אלבמה, ג'ורג'יה, אינדיאנה, קנזס, לואיזיאנה, קנטקי, מיסיסיפי, טנסי ויוטה.
בית הנבחרים אישר ביולי 2019 הצעה להעלות את שכר המינימום המנדטורי ל־15 דולר לשעה עד לשנת 2025. הסנאט קבר את הצעת החוק. הממשל של ביידן רוצה בסופו של דבר להעלות את שכר המינימום הפדרלי, אולי עתה הוא יאיץ את התהליך על רקע האינפלציה הגוברת בארה"ב, שהגיעה בחודש האחרון ל־6.2%.
התומכים בהעלאת שכר המינימום אומרים כי הוא מחויב המציאות כדי לשמור על רמת חיים מינימלית. אגף התקציבים של הקונגרס העריך בשנת 2019 כי העלאת שכר המינימום ל־15 דולר לשעת עבודה תשפר את רמת החיים של 17 מיליון אמריקאים, ש־1.3 מיליון מהם ייצאו ממעגל העוני. יש הטוענים כי העלאת שכר המינימום תגרום לעובדים למוטיבציה נוספת בעבודה. נוסף לכך, תוספת השכר תגביר את הנטייה לצרוך של אלה שיוצאים ממעגל העוני ותתרום בכך להגברת הפעילות המשקית.
פירמות כאלה נהגו בשנים האחרונות לעבור מייצור מקומי ליבוא, בייחוד לאחר הגלובליזציה של המשק הישראלי. אם שכר המינימום נמוך בצורה ניכרת מערך התפוקה של העובדים, כלומר הם מנוצלים, העובדים יכולים לנסות לעבור הכשרה מקצועית ולעזוב את המפעל שבו שולם להם סכום הנמוך מערך תמורתם לעסק.
התוצאה מהשטח, אין מחקרים על כך, שיותר צעירים, ואולי אחרים, עובדים ב"שחור" או עובדים חלקית עם תלוש שכר, גם בשכר מינימום, וחלקית ב"שחור" להשלמת ההכנסה כדי לשמור על רמת החיים שהייתה להם טרם הופעת נגיף הקורונה.
למרות התופעה השכיחה של עובדי קבלן, אסור להעסיק פלסטינים בעבודה באמצעות גורם שלישי, אסור גם להעסיקם בחלקי משרה. מכאן שהעלאת שכר המינימום חשובה מאוד דווקא לעובדים הפלסטינים המשתלבים ביום־יום בישראל, בייחוד באין עובדים זרים לענפים חיוניים כגון בניין, בשל נגיף הקורונה.
פלסטיני העובד בגבולות מדינת ישראל זכאי לשכר מינימום כחוק ועוד תשלום לשעות נוספות, דמי הבראה ודמי חופשה. העובד הישראלי שמבקש לחיות ברמת חיים גבוהה יותר, מטבע דברים החיים בישראל יקרים יותר מאשר ביהודה ושומרון, מפצה עצמו באמצעות כל תשלומי ההעברה של המדינה שאותם ציינתי לעיל, שלהם הוא זכאי כאזרח.
יוצא אפוא כי העלאת שכר המינימום בשיעור גבוה יותר טובה מאוד לפלסטינים, אבל בפועל אין העלאות ריאליות של שכר המינימום. מצבם של העובדים הפלסטינים העובדים בישראל טוב מאשר אחיהם העובדים במפעלים ישראליים ביישובים יהודיים ביהודה ושומרון, שם אין להם זכויות בסיסיות.
כן, גם לא ל"שכר מינימום". תמוה. ועוד משהו על שכר המינימום: כיום שכר המינימום נהוג בכ־190 מדינות בעולם. החלוצות בתחום היו ניו זילנד בשנת 1894 ואוסטרליה שנתיים לאחר מכן, כוונתן הייתה למנוע את ניצולם של עובדים בבתי החרושת, שחיו בתנאים ירודים.
התרעות פיקוד העורף