1. איפה הבושה?
חמישה חודשים לקחו לממשלת בנט־לפיד כדי להתחיל לחקות את ממשלת נתניהו מלא־מלא. זה לא רק ניפוץ ההבטחה של יאיר לפיד לממשלה לא מנופחת של 18 שרים (המספר כבר מתקרב ל־30); זה לא רק החוק הנורווגי הידוע לשמצה, שבו שרים מתפטרים לטובת מינויי חברי כנסת בשכר מלא (לפיד ביקר את החוק אבל כתלמיד העולה על רבו הוא מיישמו בצורה דווקנית יותר); גם אין טעם לדבר על הכספים הקואליציוניים שחולקו בניגוד להבטחות; ואפילו לא על כך שבשם האמרה "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" אישרו לפיד וניצן הורוביץ את איכוני השב"כ לסלולר למרות טענות העבר שלהם בנוגע לחשש לפגיעה בדמוקרטיה. נכון שהאישור ניתן במתכונת מצומצמת, אבל בכל זאת מדובר בפליק פלאק, שכן בסבב הקורונה הקודם הם התנגדו לכך.

כל אחד מפר הבטחות בחירות מסיבות פוליטיות, וזה בסדר. אבל מסת ההפרות, ויותר מכך מושאי ההפרות, הגיעו לרמה בלתי נסבלת. הפרת התחייבויות בחירות לוותה תמיד בהתנצלות ובהסברים פתלתלים על האילוצים והנסיבות. אבל קשה לסלוח על העובדה שלפיד, שרוממות השמירה על שומרי הסף בגרונו, נותן בפועל את ידו להפרת סדרי ממשל תקינים. זה כולל את מינויה הבעייתי של קרובת משפחתו לדירקטוריון קק"ל (אף על פי שהתפקיד אינו בשכר); את המלצת שרת האנרגיה (בידיעתו) למינוי של מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור ליו"ר דירקטוריון חברת החשמל, וקיטוריה על כך שהמינוי לא אושר. פלמור אינה נמנית עם נבחרת הדירקטורים שלפיד עצמו הקים ב־2013. היא חסרת ניסיון ניהולי־עסקי, ולכן ועדת המינויים פסלה אותה. וזה נמשך בהמלצה של שר הביטחון בני גנץ למנות את עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית, לאחר שנפסל בוועדת גילאור למינויים בשירות הציבורי.

לדודי אמסלם ולמירי רגב קמו אם כן יורשים ראויים, העולים עליהם. ממשלת השינוי התחייבה לניקיון כפיים בשירות הציבורי, לאי־ביצוע מינויים פוליטיים ולשמירה על שומרי הסף, אך ייתכן שהדיבורים האלה, לפחות מצדו של לפיד, היו יפים לשעתם. מדובר בסך הכל בהצגה של איש אופוזיציה שתמיד ידע להגיד את הדברים הנכונים, עד שעבר פוזיציה והפך לחלק מהשלטון. האמת היא שקשה שלא ליפול בפח ולא להאמין כשלפיד אומר טיעונים בצורה מדויקת כל כך.

שיא חדש נשבר כאמור כשבני גנץ פיצה את פרץ על הנאמנות שגילה כשניצב לצדו בממשלת נתניהו. אנשי הליכוד זיהו את המבוכה שבהמלצת הוועדה שלא למנות את פרץ וטענו בציניות שיש לאשר את המינוי, בנימוק שלא נעלמה ממנו הנימה העדתית. ח"כ שלמה קרעי קרא לגנץ: "עקוף את הוועדה שפסלה את עמיר פרץ מלכהן כיו"ר התעשייה האווירית ומנה אותו בכל דרך חוקית אחרת. אני מתנגד לחלק גדול מתפיסותיו, אך ניחוח הגזענות והזלזול במקצוענות של פוליטיקאים ותיקים עובר כל גבול. פרץ הוא בלון ניסוי: הקוקפיט מנסה להכשיר את השטח לחלוקת ג'ובים". לאחר שהממשלה אישרה את המינוי, קרעי שינה גישה: "הממשלה הזאת יוצרת תקדימים בגיבוי היועץ המשפטי לממשלה שבבוא העת ישמשו אותנו היטב". כששאלתי אותו לפשר הסתירה בין העמדות, הבהיר קרעי שהוא אומנם תומך במינוי פרץ, אבל מתנגד לסמכויות לאישור מינויים שניתנו ליועצים על חשבון הפוליטיקאים.

אביגדור ליברמן (צילום: רמי זרנגר)אביגדור ליברמן (צילום: רמי זרנגר)

בישיבת הממשלה שאישרה מחדש את המינוי דווקא אביגדור ליברמן יצא הילד הרע, ועשה את העבודה השחורה שגנץ אמור היה לעשות במקור. מדובר בדוגמה נוספת להידוק היחסים בין השניים בזמן האחרון. שר האוצר מפייס את גנץ במיטב כישוריו (ויש לו רבים כאלה), והדבר ניכר בשיתוף הפעולה בתקציב הביטחון, בסוגיית שכר חיילי החובה ובנושאים נוספים. ליברמן אמר: "אם הוועדה חושבת ששיקול הדעת של שר הביטחון ושר האוצר פגום, והם אנשים לא אחראים, אז כדאי לכבות את האור כבר עכשיו. אני מצפה שבתום הדיון חברי הוועדה יסיקו מסקנות ויקבלו החלטה נכונה. אם לא, אז אני מתכוון להבהיר את ציפיותיי לא רק בעל פה אלא גם בכתב".

נכון לשעת כתיבת הטור ליברמן עדיין לא פנה במישרין או בעקיפין לאנשי ועדת גילאור, לא בעל פה ולא בכתב. שוחחתי עם אחד מחברי הוועדה, שהסביר שעם כל הכבוד לשר האוצר, אין בכוונתם להתפטר והם ממשיכים לעשות את עבודתם נאמנה.

2. לאן נעלם קבינט המומחים?
לפני ארבעה חודשים בדיוק, בתחילת אוגוסט, בישר ליברמן על כוונתו להקים קבינט מומחים כלכלי. בהודעה מטעם שר האוצר נמסר כי הצוות נועד "לבחון את הצעדים שנוקטים בראייה רוחבית וארוכת טווח. הצוות ינתח את המדיניות הכלכלית ויבחן את השלכות הרוחב והעומק של צעדי המדיניות, ויהווה גוף חיצוני שיחזק את גורמי המקצוע".

ואכן, הקבינט שהוצע כלל צוות מקצועי לעילא ולעילא, ומרבית חבריו גויסו בהמלצת מנכ"ל האוצר רם בלינקוב. בראשו התעתד לעמוד נגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' יעקב פרנקל, וחברים נוספים הינם לשעברים למיניהם: דוד בועז, לשעבר הממונה על התקציבים, אודי ברזילי, לשעבר היועץ המשפטי למס הכנסה, אלי יונס, לשעבר מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, פרופ' אפרים צדקה, לשעבר יו"ר שיכון ובינוי, וענת לוין, לשעבר מנהלת בכירה בענף הביטוח. כולם מוכנים היו לעשות את העבודה בהתנדבות. הם לא זקוקים לכסף, כי כמו שנהוג לומר הם כבר "עשו לביתם". ובכל זאת, היועצים המשפטיים באוצר ובמשרד המשפטים מטרפדים את פעילות הצוות כבר ארבעה חודשים, בדרישה שהחברים יחתמו על מסמך ניגודי עניינים.

למשל פרופ' אפרים צדקה, המשמש כיו"ר הוועד המנהל של המרכז למורשת יהדות בבל באור יהודה, נדרש להבהיר אילו ניגודי אינטרסים יכולים להיות לו. ברזילי נדרש על ידי הייעוץ המשפטי באוצר לפרט במסגרת ניגוד העניינים את רשימת הלקוחות שלו. במצב זה הוא מתלבט אם להצטרף לקבינט המומחים או להשאיר את התענוג למישהו אחר. אלי יונס התבקש לפרט את פוטנציאל ניגוד העניינים לאור פעילותו המרכזית בקבוצת הביטוח הפניקס.

אבל מה לעשות, המשק לא ממתין בסבלנות לאישור קבינט המומחים על ידי היועצים המשפטיים. הכלכלה הישראלית בניהול ליברמן לא לקחה פסק זמן, אלא ממשיכה לנוע: תקציב המדינה ל־2021־2022 כבר אושר. ליברמן יזם את הפסקת תשלומי החל"ת. על המשק לא הוטל סגר למרות העלייה בתחלואה.

בימים אלה הוחלט במפתיע שמתחילת 2022 תהיה העלאה של 50% בשכר חיילי החובה, וזאת בניגוד להצהרות שר האוצר. המשק נע קדימה, ובאוצר כבר מדברים על תחילת הדיונים לאישור תקציב 2023־2024. והקבינט? יחכה אולי לתפקיד ב־2025־2026.
עושה רושם שליברמן מסתדר מצוין גם ללא קבינט המומחים, וגם ללא העצות של נגיד בנק ישראל, המשמש גם כיועץ הכלכלי לממשלה. אם כך, לא ברור מדוע בכלל יש צורך בקבינט מומחים.

בתשובה לפנייתי, נמסר לי מטעם האוצר שמשרד המשפטים נמצא בשלבים האחרונים של בדיקת ניגודי האינטרסים של חברי הקבינט, ולאחר מכן הוא צפוי לצאת לדרך.

3. ביצה תקשורתית
במקביל לניהול משפט תיק 4000 ולעדותו של ניר חפץ על קשרי שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק לשעבר, ונתניהו, ממשיכה ענקית התקשורת להתנהל בעולם מקביל. הדוחות שפורסמו השבוע הצביעו על רווח שעלה ברבעון השלישי של 2021 ב־1.7% ל־295 מיליון שקל, ומתחילת השנה ב־3.6% ל־898 מיליון שקל. הצפי העדכני הוא לרווח שנתי של 1.1 מיליארד שקל. חלוקת הדיווידנד במזומן בדרך.

דוחות בזק מתפרסמים בעיצומה של סערה תקשורתית. מנכ"ל סלקום אבי גבאי פרש לטובת הובלה אפשרית של המתחרה פרטנר. אגב, אחת הנפגעות מהמהלך שעד כה התעלמו ממנה היא מיה יניב, יו"ר ועד העובדים בסלקום. יניב למדה לפתח מערכת קשרים ייחודית עם המנכ"ל. הוא ידע לתגמל את העובדים בתוכנית אופציות, ולראשונה אף אישר מינוי אחד מנציגי העובדים בדירקטוריון. יניב תיאלץ להיגמל מגבאי ולהתאמץ כדי לפתח מערכת קשרים דומה עם המנכ"ל הבא.

גבאי הפורש יהיה חלק מקבוצת משקיעים בפרטנר, הכוללת בין השאר את יו"ר בזק לשעבר שלמה רודב. בעקבות המהלך, סימני השאלה הניהוליים בפרטנר כבדים מנשוא. המנכ"ל אבי צבי, שרק לפני מספר חודשים נכנס לתפקיד כמחליפו של איציק בנבנישתי, ייאלץ כנראה לסיים את תפקידו, ובעקבותיו גם השדרה הניהולית שגייס. בתווך ניצבת חברת בזק שבניהול דודו מזרחי, שהיה עד לאחרונה חלק מהניידות הניהולית יוצאת הדופן בענף התקשורת. בתקופת אלוביץ' כבעל הבית היה חלק מהמערך הניהולי בבזק. לאחר שפרש על רקע חילוקי דעות מקצועיים, עבר לפרטנר. עם העברת השליטה בבזק ומינויו של שלמה רודב ליו"ר דירקטוריון, הוחזר לבזק כמנכ"ל. מזרחי הוא מנהל איכותי, אבל יודע להתנייד. מומלץ בחום לבעלי בזק לדעת לשמור עליו. לא אופתע אם בשלב כלשהו יוצע לו על ידי רודב (שרכש את פרטנר) לחזור אליה ולנהל אותה.

מנכ''ל בזק, דודו מזרחי (צילום: רונן טופלברג)מנכ''ל בזק, דודו מזרחי (צילום: רונן טופלברג)

כששאלתי את מזרחי לדעתו על הניידות הניהולית בענף, על רקע העובדה שהוא עצמו היה אחד "המתניידים הפעילים", הוא העדיף לנסח תשובה מעורפלת: "אני לא רוצה להתייחס. שכל מנהל יעשה מה שטוב לו. לי אישית זה לא מפריע. נכון שהייתי בבזק, עזבתי לפרטנר בנסיבות מסוימות וחזרתי אליה".

ביקשתי ממנכ"ל בזק להתייחס לתעריפי התקשורת בכלל והסלולר בפרט ולאפשרות להעלאת תעריפים. "רמת התחרות הייתה ונשארה גבוהה, וזה בא לידי ביטוי ברמת התעריפים. אצלנו בסלולר (בחברת הבת פלאפון) המחירים לא עלו, אבל יש עלייה בהכנסה הממוצעת. זה מוסבר בזכות 'הנדידה' (חזרת הישראלים לשיחות בחו"ל), שעלתה עם פתיחת השמיים, ובמעבר לדור 5. לקוח דור 5 מייצר הכנסה ממוצעת שגבוהה ב־8.5 שקלים לחודש מלקוח דור 4. בתקשורת הנייחת ההכנסה הממוצעת גדלה ל־107 שקל לחודש בזכות החיבור לסיבים ואימוץ הנתב Be".
רן גוראון, מנכ"ל פלאפון, מעריך: "אנחנו מקדמים מהלכים שיאפשרו להציע ערך משמעותי ללקוח תוך הגברת התחרות בשוק התקשורת והבטחת חוזקן של החברות".

משמעות הדברים היא שחברות התקשורת בכלל, ובזק בפרט, אינן בונות על עליית תעריפי הסלולר גם לאחר שהשליטה בפרטנר תעבור למשקיעים החדשים, וגם כשלסלקום יגיע מנכ"ל חדש. השוק מספיק תחרותי ורווי יצרים. תראו איזה לינץ' עברו יצרני המזון והרשתות הקמעונאיות שרק העזו לדבר על העלאת תעריפים. חברות התקשורת בונות על שירותים נוספים עתירי הכנסות כמו דור 5 ושירותי אינטרנט מתקדמים. ללא שום קשר, תעריפי תקשורת הסלולר בישראל, וגם התעריפים הקוויים, הם מהנמוכים בעולם.

4. סוגר חשבון
רמי לוי, הבעלים של ענקית הקמעונאות שיווק השקמה, סוגר רבעון עסקי מוצלח ובאותה ההזדמנות גם סוגר חשבון.
תחילה לרווחי החברה, שזינקו מתחילת 2021 ב־33% ל־150 מיליון שקל. ההכנסות הסתכמו ב־4.82 מיליארד שקל, והגידול מוסבר בשיפור בתנאי הסחר, יעילות המרכז הלוגיסטי, תרומת המותג הפרטי ושיפור ברווחיות בפעילות החברות הבנות (קופיקס, גוד פארם והסלולר).

אבל ללוי יש סיבה לתסכול. לפני שבועיים, בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, פרק את זעמו על הפופוליזם של חברי כנסת, הורחק מישיבת הוועדה, ונחת היישר לחדר החקירות של רשות התחרות. יש לו מה לומר על המתרחש ועל מה שנחשב מבחינתו כצביעות, אבל תחילה הוא מעדיף לדבר על התוצאות: "האסטרטגיה שלנו להיטיב עם הצרכן מוכיחה את עצמה. אנחנו גאים בכך שהחברה תורמת להורדת יוקר המחיה בישראל. בזכות המבצעים העברנו חלק מהרווח לטובת הלקוח. ההליכה לקראת הלקוח תורמת לחיזוק והגדלת בסיס הלקוחות וחוזק המותג".

רמי לוי (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)רמי לוי (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

בקצרה, מה המהלכים העסקיים שהוצאתם אל הפועל בחודשים האחרונים?
"הקמנו בשיתוף חברת פאבריק מרכז לוגיסטי בשטח של 2,000 מ"ר לליקוט רובוטי של משלוחי אינטרנט. בנוסף השקענו בחברת סוויץ', שיוצרת מנוע של תשלומים מיידיים התומך בארנק הדיגיטלי שלנו, וגם במיזם חברת קיו, שמפתחת חנויות אוטונומיות ללא עובדים. הלקוח יכול לבצע את קניותיו בעצמו ולשלם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. הרשת מפעילה כיום 56 סניפי דיסקאונט, ובכוונתנו לפתוח סניפים נוספים. החברה מזהה פוטנציאל של עוד 20 חנויות דיסקאונט בלי לגרום לקניבליזציה בפעילותנו. העמקת המבצעים בחגי תשרי וההליכה לקראת הצרכן פגעו אומנם ברווחיות של החברה ברבעון השלישי, אך היטיבו עם הצרכנים. האסטרטגיה שלנו היא לחזק את יסודות החברה לאורך זמן".

ובכל זאת, קשה להתעלם מהחקירה של רשות התחרות נגדכם ונגד רשתות קמעונאיות ויצרנים נוספים בחשד לקרטל מחירים. "אני לא יכול לדבר על פרטי החקירה, אבל כן יכול להגיד שחקירת הענף מתנהלת כמו ברוסיה. לדעתי, סתם עשו הצגה גדולה על רקע הטענות ליוקר המחיה. נראה לך שאנחנו עושים שטויות כאלה כמו תיאום מחירים? זה חלק מהטקטיקה בחקירה, אבל כל זה עוד יתברר בהמשך. מי שאשמה בעליית המחירים היא המדינה, שמנסה להסיט את הביקורת לכיוון הרשתות הקמעונאיות.

"אתן לך דוגמה: שכיר שמרוויח 15 אלף שקל ברוטו לחודש נשאר בכיס עם 11.5 אלף שקל נטו. אבל זה לא בדיוק. על הנטו הוא משלם עוד 60% מסים שונים ומשונים כמו ארנונה, מע"מ גבוה על מוצרי מזון, מים, בנזין וחשמל. אז כמה נשאר לו בדיוק בכיס? לא הרבה. זה בדיוק יוקר המחיה. מי שאחראית לכך היא הממשלה ולא הקמעונאים".

אבל גם לקמעונאים וליבואנים יש אחריות מסוימת ליוקר המחיה. הדולר למשל קורס מול השקל, אבל המחירים לא רק שלא יורדים - אלא עולים.
"נכון שהדולר ירד כרגע, אבל אני יודע על יבואנים שעשו עסקות גידור לדולר. אנחנו ברשת עשינו גידור לדולר לכמה חודשים ב־3.18 שקלים ברמה שנחשבת למחיר טוב. ברגע שהדולר ממשיך לרדת או לעלות, זה כבר לא מעניין אותנו, כי אנחנו מוגנים. כשהדולר יורד, לא תמיד ניתן לגלגל את זה לצרכן. לצד הירידה בדולר תזכור שמחירי ההובלות עלו בהרבה יותר. אני יודע על יבואנים שקנו מוצרי טואלטיקה כשהדולר היה גבוה יותר, והם לא יכולים להוריד מחיר כשמלאי נקנה ביוקר. אף שהדולר יורד, התאמת המחירים היא לא אוטומטית, גם אם זה נראה כך".

האם באסטרטגיה העסקית שלכם אתם עדיין רשת זולה?
"בהחלט כן, ואת זה ניתן לראות ברווחיות הגולמית. הרווח הגולמי ברמי לוי שיווק השקמה הוא הנמוך ביותר מכל הרשתות. חלק מהרווחים העברנו לצרכן. הרווח גדל אומנם מתחילת השנה, אבל זה בזכות הגידול בהיקף הפעילות. המחירים שלנו הם מהזולים ביותר בשוק, וזאת המדיניות שלנו לאורך כל הדרך".

קנית לפני כשנה את השליטה בישראייר, ואז ענף התעופה נקלע לקשיים עקב הקורונה. האם זאת לא הייתה טעות להיכנס להרפתקה?
"זאת לא טעות. מי שעושה עסקאות חושב לטווח הארוך. יש לנו תוכניות לפתח את החברה, ואנחנו הולכים להפוך אותה לחברת תיירות עם בתי מלון. הבסיס יהיה עבודה עם כמה שיותר חבילות נופש. זה כבר אמור היה לקרות, אבל בגלל הקורונה הכל התעכב. הקורונה לא תישאר לעד. החודשים אוקטובר ונובמבר היו הכי חזקים של ישראייר, אבל כרגע עדיין אנחנו לא יודעים לאיזה כיוון נלך. בקטע של התעופה הממשלה לא מטפלת לדעתי נכון. הייתי מצפה שייתנו את מה שצריך לתת ולא מעבר לזה. ברגע שסוגרים את השמיים, חייבים לבדוק את ההשלכות ולמה זה מוביל, ובסופו של דבר צריך לפצות. ישראייר משרתת את הציבור בישראל, ויש תוכניות לפתח אותה לכל מיני כיוונים. בחודשיים האחרונים חכרנו עוד שלושה מטוסים בגלל לחץ הטיסות".

איך חברת הבת קופיקס שרדה את הקורונה?
"החברה הולכת ומשתפרת. בתחילת הדרך היו הרבה בעיות שכבר סידרנו אותן. במהלך הקורונה היא נפגעה כמובן, אבל מאז עברה לרווח. נמשיך לפתח את קופיקס בישראל אבל גם בחו"ל. יש לנו כיום 250 סניפים בחו"ל, במקומות כמו רוסיה ופולין. אפילו בברזיל פתחנו סניף ואז עצרנו בגלל הקורונה. לפי התוכנית, אנחנו הולכים לפתוח 1,000־3,000 סניפים נוספים ברחבי העולם".

פורסם בימים האחרונים שבלחץ המוסדיים החלטת לוותר על שדרוג השכר, ובתמורה לקבל את האפשרות להעלות את שכר הדירה על הנכסים שאתה משכיר. האם אתה ער לרחשי הציבור גם בתחום הזה?
"פעם בשלוש שנים מעדכנים את מדיניות השכר בחברה. ביקשנו לשנות את הנוסחה דרך הורדת גובה הבונוס והעלאת המשכורת. בסופו של דבר החלטתי שלא להעלות, כדי ליצור תקרת שכר גבוהה בכל הרשת. תקרת השכר שלי עומדת על 100 אלף שקל לחודש. "לגבי הנכסים שאני משכיר, לא ביקשתי העלאת דמי שכירות לגבי הנכסים הקיימים, כי יש לי חוזה עם החברה. סוכם שבנכסים הבאים שאקנה ואשכיר - תקרת שכר הדירה תהיה גבוהה יותר. מחירי הנדל"ן עלו, ואי אפשר להשאיר את המחירים ללא שינוי".