האיראנים לא התמהמהו, ומיהרו להדליף את דבר קיומה של השיחה בין שר החוץ שלהם, חוסיין אמיר עבד אללהיאן, לעמיתו מאיחוד האמירויות, עבדאללה בן זאיד. השיחה הטלפונית התקיימה ביום שני, ולכאורה הייתה מעשה של שגרה. כך הרי נוהגים שרי חוץ, במיוחד של מדינות שכנות. אבל דבר בשיחה ההיא לא היה טבעי.

זה כמה שבועות שסעודיה ואיחוד האמירויות, שתיהן יחד וכל אחת לחוד, מנהלות דיפלומטיה של חיוכים עם טהרן. הבריונית השכונתית, שחתרה תחת שכנותיה והקימה אויב כמעט בכל זירה ערבית מסוכסכת, הפכה עבורן פתע לארנב חביב. "יחסינו מתפתחים ומתגברים", העיר בסיפוק השר האיראני, ובן זאיד, בתגובה, הזמין אותו לבקר באבו דאבי. לא רק את איראן מלטפת איחוד האמירויות, אלא גם את חברתה דמשק. לפני ארבעה שבועות נחת שם אותו עבדאללה בן זאיד, אחיו של מנהיג האמירויות, התארח בארמונו של אסד והזמין אותו לביקור רשמי בבירתו.

בערוץ מקביל מחממת גם סעודיה את יחסיה עם איראן. זה כמה חודשים שנציגים משני הצדדים מקיימים מגע הדוק בבגדד, בחסותה של ממשלת עיראק. עד כה התקיימו ארבעה סבבים של שיחות ישירות. "המגעים יימשכו במטרה לנרמל את היחסים שנקטעו לפני שש שנים", אמר שר החוץ הסעודי פייסל בן פרחאן, בתום הסבב האחרון לפני כשבועיים.

יחלפו כמה חודשים לפחות עד שנדע את מידת חומה המדויק של ההתקרבות במפרץ. גם אם היא תגבר בקרוב. אבו דאבי ודובאי, יחד עם הסעודים, יעניקו עוד אישורים לסוחרים איראנים לנוע על הקו. קווי התעופה יתוגברו, והאיראנים יפתחו בסדרת הצהרות חדשות על מקומן החשוב של איחוד האמירויות וסעודיה באזור.

למרות כל זאת, מזרח תיכון חדש - ספק אם נראה כאן. התהום ביניהם עמוקה. במשך עשרות שנים הסיתה טהרן נגד סעודיה, בחריין ואיחוד האמירויות, והאשימה אותן בשיתוף פעולה עם "השטן הגדול". בעיני הערבים, איראן שולטת בארבע בירות ערביות באזור, וכל עוד לא תסיר ידיה מהן, לא יעניקו לה הכשר: בביירות (באמצעות חיזבאללה), בצנעא (הודות למיליציה החות'ית), בבגדד (בעזרת נאמנים ומיליציות חמושות) ובדמשק.

הצי האיראני משליט משטר בריוני במי המפרץ, ומאיים על קווי היצוא של נפט סעודי ואמירותי. מעת לעת מפריח בכיר איראני איומי כיבוש לעבר בחריין. לאחר החתימה על הסכמי אברהם, העבירה טהרן מסר אזהרה לאבו דאבי, לבל תהפוך את שיתוף הפעולה עם ישראל לאגרוף ברזל נגדה, ואם תעשה כן – תשלם מחיר יקר. ככה נוהגים אויבים ולא ידידים.

ספינה איראנית עוברת בתעלת סואץ (צילום: רויטרס)ספינה איראנית עוברת בתעלת סואץ (צילום: רויטרס)


לכל אחת משתיהן, ריאד ואבו דאבי, חשבון ישיר עם האיראנים בסוגיה ייחודית לה. המיליציה החות'ית, הפועלת בשליחות טהרן, מרבה לתקוף את מתקני הנפט של סעודיה. בהתמדה ראויה לציון היא משגרת אליהם טילי שיוט או כלי טיס מתאבדים. לעומתה, לאיחוד האמירויות יש סכסוך עם איראן בנוגע לשלושה איים קטנים.

אתמול לפני 50 שנה, ב־2 בדצמבר, עזבו הבריטים את האזור והורישו את המנדט על הארץ לבניה. שני אמירים מקומיים, זאיד בן סולטאן ורַאשֵד אַלמַכְּתוּם, איחדו את ראשי השבטים באזור ליישות פוליטית חדשה, שכונתה "איחוד האמירויות הערביות".

כך, בשלהי שנת 1971, נולדה אותה מדינה. ראשית ימיה לא בישרה על ההמשך. הייתה זו ישות רפה, לעתים אף מסוכסכת בתוכה. צבאה הקטן התקשה למנוע מחיילי השאה האיראני להשתלט על שלושה איים בגבול הימי ביניהם, בתואנה שהם חלק מן הריבונות האיראנית.

המהפכה האסלאמית לא היטיבה עם איחוד האמירויות, ונתנה תוקף להשתלטות הזו. אף שהליגה הערבית כולה אימצה את התביעה הערבית עליהן, מסרבת איראן עד היום לפנותם. כדי שתיפול על כתפי איראן, מצפה איחוד האמירויות לקבל לידיה את שלושת האיים. ייתנו, יקבלו חיבוק. לא ייתנו, לא יקבלו.

לאוזני צד שלישי

אז מה נועדה מתקפת החיוכים הערבית להשיג? התשובה דורשת המתנה בת כמה חודשים. ייתכן כי נועדה לאוזניו של צד שלישי. האמריקאים החלו השבוע, ביום שבו טלפן השר האיראני לעבדאללה בן זאיד, במאמץ דיפלומטי להשיג פתרון מוסכם בסוגיית הגרעין. לקראת פתיחת המפגשים בווינה, ביקש הבית הלבן מחברותיו במפרץ להיות ילדות טובות, כדי לעודד את טהרן לבוא לשיחות כשהיא רגועה מלחצים.

ייתכן כי הנחמדות הערבית נועדה להעניק שקט מוחלט למארגני אקספו 2020 שמתקיים בדובאי. זהו אירוע בינלאומי יוקרתי, שמעמיד את דובאי סופית בשורה אחת עם הערים החשובות בעולם. 190 מדינות הוזמנו להציג ביריד את הטוב והיפה בהן, כל אחת בביתן שהקימה לעצמה. מאז נפתח היריד לפני חודשיים, הוא נחשב להצלחה רבה ומהווה ניצחון מוחץ על הקורונה.

מוחמד בן סלמאן  (צילום: רויטרס)מוחמד בן סלמאן (צילום: רויטרס)


השבוע דיווחו המארגנים כי 4.8 מיליון כבר פקדו את הביתנים. עד שיינעל בסוף מרץ, צפוי המספר להכפיל ואולי אף לשלש את עצמו. ממשלת איחוד האמירויות שומרת על היריד כעל בבת עינה, ואם צריך לשם כך לחבק את האיראנים בעדינות מלטפת, כדי שלא יחממו את האזור ושיאפשרו למיליונים לזרום מכל קצווי תבל, מה הבעיה בעצם.
 
לפני ארבע שנים כינה מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, את אייתוללה עלי חמנאי "היטלר החדש". היו אלה ימי טראמפ הראשונים, והאשמות כלפי איראן כי היא כגרמניה הנאצית התחבבו אז על הבית הלבן וידידיו בירושלים. אם יש בחמנאי תכונות כשל היטלר, מן הסתם הוא לא השתנה, ודאי לא בגיל 82. אבל זה אינו מפריע לבן סלמאן לשגר את שליחיו לפלרטט עם אנשיו של אותו קשיש בימים אלה. אין מס על מילים, אומר הפתגם הערבי הישן, אבל כאן מתאים יותר פתגם אחר. כאשר תרצה שהכלב יחבב אותך, כנה אותו החאג' כלב.

הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל