סיפור נסיעתם של גילת בנט ושלושת ילדיה לחופשה בחו"ל, ימים ספורים לאחר שאב המשפחה שמכהן גם כראש ממשלת ישראל המליץ לישראלים לא לטוס לחופשות בחו"ל, פתח את כל המהדורות ביום חמישי והשתלט על סדר היום הלאומי. זוטות כגון הגרעין האיראני, יוקר המחיה בתל אביב, המאמץ להשבת המשילות בדרום וצפון הארץ נדחקו לקרן זווית. כולנו, ימין ושמאל, ליברלים ושמרנים, חילונים ודתיים, נאספנו סביב גילת בנט וחבטנו בה, ובעיקר בו, עד זוב דם.

על פניו, זו הייתה הגזמה מופרעת, יציאה מפרופורציות על סטרואידים. היה צפוי שהביביסטים יחגגו על הסיפור הזה, הרי רגישותם לענייני משפחה הולכת לפניהם. למה הצטרפו למחול הזה גם עיתונאים מקצועיים? כי כולם רצו להוכיח שהנה, גם הם יודעים למתוח ביקורת על הממשלה, כשצריך. לא עושים הנחות לאף אחד. דין גילת בנט כדין שרה נתניהו.

ההסתערות הזו הייתה מוגזמת, כי גילת בנט, תודה לאל, אינה שרה נתניהו. היא לא נוסעת לחו"ל על חשבונם של אחרים, היא לא מתעללת סדרתית בנשים מוחלשות, היא לא מאמללת את סביבתה, היא לא מתערבת בהחלטות, היא לא מקבלת החלטות שאמור לקבל בעלה, היא לא מאשרת מינויים והיא לא דורשת (ומקבלת) מתנות יקרות ערך בשקיות שחורות. התכשיטים שלה נרכשו על ידי בעלה, בכסף מלא. היא זכאית לעצמאותה ודעתה, היא לא רכושו של אף אחד, גם לא של בעלה. אם היא החליטה לצאת לחופשה בכל זאת, האחראית היחידה להחלטה הזו היא היא עצמה. תזכורת: היא לא הפרה את החוק, לא הפרה הנחיה כלשהי, עשתה מה שאלפי ישראלים אחרים עשו השבוע.

שרה נתניהו (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

ההסתערות הזו לא הייתה מוגזמת, כי משפחתו של ראש הממשלה אינה משפחה רגילה. אור הזרקורים מכוון אליה במלוא עוצמתו המסמאת 24/7. כשראש הממשלה ממליץ לא לטוס לחו"ל בעת הזו, אפשר לצפות ממנו וממשפחתו לתת דוגמה אישית ולנהוג על פי ההמלצה. ישראל נאבקת במגיפה, אמינותן של המלצות הממשלה ודרגי המקצוע היא נכס אסטרטגי ראשון במעלה בהקשר הזה. הנסיעה של גילת והילדים הפכה ללעג ושנינה את המלצתו של הבעל ואבי המשפחה יומיים קודם לכן. רק בגלל זה, הזובור שהועברו כל הנוגעים בדבר ב־48 השעות האחרונות היה במקומו. אחריות אישית, דוגמה אישית, נראות ציבורית, כל אלה אינן אותיות מתות. לסמכות נלווית גם אחריות. מי שלא יכול לסבול את הריח, מוזמן לעזוב את המטבח.

בחצי השנה הראשונה לכהונתה מספקת ממשלת בנט־לפיד את הסחורה כמעט בכל הנושאים הכבדים. לפעמים אפילו יותר מזה. הביצועים לא רעים, לפעמים ממש טובים. התקציב עבר, הרפורמות יצאו לדרך, מעמדה הבינ"ל של ישראל לא קרס אלא להפך, הוא מתחזק. הבריטים הכניסו את הזרוע המדינית של חמאס לרשימת ארגוני הטרור, האוסטרלים עשו את זה לחיזבאללה. צה"ל קיבל מיליארדים לצורך התעצמות, במטרה לשקם את האופציה הצבאית מול איראן. שכר חיילי החובה הועלה (מוטב מאוחר), הממשלה משקיעה הון ותועפות אנרגיה במאמץ להשבת המשילות בדרום ובצפון. דווקא על רקע כל זה, הקלקולים המטופשים שהגיעו לשיא בטיסתם של בני משפחת בנט לחופשה, גורמים נזק כבד.

מישהו צריך להסביר לחבר'ה שהם יקומו או ייפלו על השטויות האלה. ממשלה שקמה כדי לשקם את השירות הציבורי, להגן על שומרי הסף והרגולטורים ולהחזיר את כבודם של ה"פקידים" לא יכולה לבעוט בהמלצתה של הוועדה למינויים בכירים בעניין עמיר פרץ. גם אם נדמה לחבריה שההמלצה שגויה. שר חוץ לא יכול למנות את גיסתו לתפקיד בכיר במוסד מרכזי, גם אם זה ללא שכר. אלה דברים שלא עושים. לא כל מה שחוקי, כשר. לא כל מה שמצוי, ראוי. באתם לשנות? תשנו. לא רק את הדברים הגדולים, גם את הדברים הקטנים. השטן נמצא בהם, בפרטים הלכאורה שוליים. ככה בדיוק נופלות ממשלות.

אפשר לכעוס על נסיעתה של גילת בנט לחו"ל, אך היא עדיין לא שרה נתניהו

פתיחת המהדורות עם סיפור נסיעתם של אשת ראש הממשלה ושלושת ילדיה לחופשה בחו"ל אינה מוגזמת, כי משפחתו של רה"מ אינה משפחה רגילה. אבל לפחות לא נסעו לחו"ל על חשבון אחרים