מה האסטרטגיה של נתניהו? תאזינו לשופרות: הם על הראש של יאיר לפיד. הצורר החדש. נקודת המשבר הבאה של הממשלה היא התקציב הבא וההחלפה בין בנט ללפיד. חובה לקעקע את הלגיטימציה של לפיד עד עפר. אלא שבינתיים זה לא מתרומם. להפגנות למען נתניהו מגיעים בודדים. אותם קולות, אותם גידופים. ההפגנה הגדולה משכה בקושי 3,000, באדיבותם של החרדים והסרוגים. הימין לא יוצא לרחובות. אין לו סיבה. אין אוסלו, אין התנתקות, אין מו"מ מדיני, אין פינוי התנחלויות. יש רק מאמץ פתטי להחזיר את ביבי.

נתניהו עצמו עסוק במשימה אחרת: לפרק את כל הימין שמימינו. מדובר בתקווה חדשה של גדעון סער וימינה של נפתלי בנט. העובדה שסער נטל מנתניהו שלושה מנדטים היא שהפילה אותו. היא, ולא שום דבר אחר. נתניהו יודע את זה. סער ובנט, לפניהם ליברמן, קראו תיגר על המונופול של נתניהו על הימין. בלי המונופול הזה, אין נתניהו. אז הוא הולך בכל הכוח על הראש של סער ובנט. לפי הסקרים, הוא די מצליח.


מי שגורם שם את הנזק המרבי, הוא יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ'. לסמוטריץ' יש גרסה: הייתה לו ביד, נצור וחתום, ממשלת ימין "על מלא". היו חוזים, היו טיוטות, הכל היה סגור. אבל נפתלי בנט, מספר סמוטריץ', כששמע את הפרטים, סיכל במו ידיו את האפשרות הזו כדי להקים את "ממשלת השינוי". כלומר, כדי למכור את המדינה לערבים (לא יודע כמה הערבים שילמו על המדינה, אבל הם בינתיים עושים עבודה לא רעה בכלל).

בצלאל סמוטריץ' (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)בצלאל סמוטריץ' (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


סמוטריץ' מספר את הסיפור הזה בכל מקום. ברדיו, בטלוויזיה, במאמרים (האחרון שכתב על זה היה עקיבא נוביק). יש רק בעיה אחת: את ההוכחות, החוזים, הטיוטות וההתחייבויות שומר סמוטריץ' לעצמו. הוא לא רוצה לפגוע באמינותו, הוא לא רוצה "לשרוף" אנשים שנתנו בו אמון. אגב, זה יפה מצדו (בלי ציניות). לאחרונה נודע לי שבמהלך אותו מו"מ להקמת אותה ממשלת ימין, הסכים סמוטריץ' לתת לבני שיחו ערבות בנקאית, כדי להבטיח שהממשלה שאותה תכנן להקים, קום תקום. הוא הבין שלמילה של נתניהו איש לא יאמין אף פעם (חוץ מהשופרות כמובן), אז הוא נאלץ לעמוד בפרץ. זאת ועוד: על פי המידע שהגיע אליי השבוע, הוא גם הסכים לתת ערבות פוליטית: אם זה לא יקרה, אמר סמוטריץ' לבני שיחו, אני אתמוך, מבחוץ או מבפנים, בממשלת שמאל. כך, חד וחלק.

מסלול עוקף רע"מ



על מה סמוטריץ' מדבר? לדבריו, היו לא אחד, לא שניים, אלא שלושה מסלולים אלטרנטיביים לממשלה נטולת ערבים. מתוך השלושה אני יודע כרגע לפענח שניים. הראשון, כפי שנחשף בספרי, מסלול העריקים שרן השכל וזאב אלקין. הבעיה היא שאיילת שקד התקשרה לאלקין ולהשכל ברגע האמת ושאלה אותם, בדיסקרטיות, אם אכן יערקו מתקווה חדשה כשהמנדט של לפיד יסתיים ויעבור לכנסת. הם השיבו בשלילה. לאלקין הוצע תפקיד יו"ר הכנסת לאלתר. להשכל הוצע תיק ממשלתי בכיר. הסמוטריצ'ים טוענים שהשכל ואלקין לא היו יכולים להגיד לשקד את האמת.

מסופקני. למה לא? הם ידעו ששקד מתה להקים ממשלת ימין. היא בצד שלהם. מיותר לציין שכולם, חוץ מסמוטריץ', מכחישים את האפשרות הזו. גדעון סער, הבוס של השכל ואלקין, היה מוכן להקים ממשלת ימין בתנאי קטן אחד: שנתניהו לא יעמוד בראשה. יתכבד ויזוז הצדה לטובת בכיר אחר בליכוד. ובכן, במקום לזוז הצדה, נתניהו הזיז את כל הבכירים הצדה. ולכן זה לא הסתייע.

המסלול השני מעניין הרבה יותר. קוראים לו בני גנץ. כן, כן. לפני שאתם מתפוצצים על גנץ, נדמה לי שזו זכותו הלגיטימית, אחרי כל מה שעבר עליו, לנהל מו"מ שיאפשר לו להיות ראש ממשלה. לא הוא ניהל את המו"מ הזה, אלא נציגיו. הוא שמר לעצמו, כמו שנתניהו עושה תמיד, "מרחב הכחשה". אם זה יבשיל, סבבה. בני גנץ יהיה ראש הממשלה. אם זה לא יבשיל, שיירקב. מה לו ולזה?

המתווה היה כזה: תוקם ממשלה עם כחול לבן והליכוד. גנץ יהיה ראש ממשלה. מלא־מלא. נתניהו לא יהיה חליפי, אלא יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. כן, מה ששמעתם. מפלגות הימין והחרדים בפנים. השמאל והערבים בחוץ. נותרה סוגיה קשה: תיק המשפטים. הליכוד דרש אותו לעצמו, אלא מה. נציגי גנץ סירבו. הוצעה פשרה: ימונה לתפקיד מישהו מחוץ למערכת הפוליטית, אישיות משפטית מוערכת, שתהיה מקובלת על נתניהו וגנץ, וקרובה לגנץ. הובא אפילו שם.

האם יש בסיפור הזה גרעין של אמת? כן. המו"מ הזה התנהל. האם היה לו שמץ של סיכוי להתגשם? נדמה לי שהסטטיסטיקה מוכיחה שלא. כשמדובר בנתניהו, אין לשום דבר סיכוי להתגשם, אלא אם כן מדובר בהמשך שלטונו של נתניהו. בהקשר הזה, אולי, היה מוכן סמוטריץ' לתת את הערבות הבנקאית שלו. ואת הערבות הפוליטית. אבל עד שהצדדים הבינו מה קורה ועד שהעסק התארגן, הזמן נגמר. בנט ושקד היו צריכים לקבל החלטה. הם שבעו מרורים מהבטחותיו של נתניהו. כזכור, רק חצי שעה קודם, במהלך שומר החומות, התכחש נתניהו לכל מה שהבטיח להם כמה דקות לפני כן (הצטרפות לליכוד, שריונים וחצי המלכות). אז למה שהם יקנו תסריט מוזר כזה, שגנץ עוד לא אישר, נתניהו עוד לא קיים ורוב הציפורים שלו עדיין על העץ?

זאת, ועוד: בפגישה המפורסמת של שקד עם סמוטריץ' אצל הרב דרוקמן, היא באה אליו בבקשה פשוטה: אנחנו נלך איתכם ונחתום על המסמך של נתניהו, הציעה שקד, נוותר על הקמת ממשלת שינוי ונעבור ל־21 ימי המנדט של הכנסת, בתנאי אחד. מה התנאי, שאל סמוטריץ'. שאתה תערוב לי שאם בשלושת הימים האחרונים של המנדט אנחנו רואים שהממשלה שאתם מבטיחים לא קמה, אתה מצטרף לממשלת 59 (תמיכת רע"ם מבחוץ). לזה, סמוטריץ' לא היה מוכן להתחייב.

איילת שקד (צילום: נעם ריבקין פנטון, פלאש 90)איילת שקד (צילום: נעם ריבקין פנטון, פלאש 90)


יכול להיות, אומרים בסביבת בנט ושקד, שמצפונו של בצלאל נוקף אותו היום מכיוון שהוא זה שמנע הקמת ממשלה בראשות נתניהו, אז הוא מנסה לשכתב את ההיסטוריה. ועוד משהו: אם הממשלה הזו עם רע"ם היא סוף הציונות, שואה שנייה וחורבן בית שלישי, למה הוא לא פשוט קם ומצטרף אליה? יש לו יותר מנדטים מלרע"ם. אלמנטרי, דיר בצלאל, לא?

אני לא חושב שסמוטריץ' משקר. האיש קיצוני מסוכן, אבל הוא היום אחד הפוליטיקאים האמינים במדינה (מה שמוכיח לאן הגענו). אני חושב שהוא אונס את המפה ומאמין לכל התסריטים, החוזים, הטיוטות, ההבטחות ובנייני הקלפים שנבנו אז סביב נתניהו, במאמץ נואש להציל את האיש שרימה את כולם. בשורה התחתונה, בנט ושקד נתנו לנתניהו את האפשרות להקים ממשלה, אבל הוא לא הצליח. לגרור את המדינה לבחירות חמישיות היה ממיט על כולנו, מימין ומשמאל, ערבים ויהודים, אסון כבד. הם קיבלו את ההחלטה הנכונה, לטובת המדינה. הממשלה שהקימו היא נס שקרה לנו.