זו אחת הפעמים הבודדות שבהן לפיד גילה עניין בכלכלה. גורל המשק הושאר עד כה בלעדית לליברמן, שאותו מכנה לפיד "הבוס". שר החוץ עובד שעות נוספות להרגעת הרוחות בקואליציה. הוא מתפקד כשר ההסברה בפועל, כמכבה שריפות, ויש המכנים אותו "הגננת של הממשלה". כשצריך, הוא יחליף את איילת שקד בביקור בפזורה הבדואית בדרום. אם צריך, הוא יעניק גיבוי לשרת החינוך יפעת שאשא ביטון השנויה במחלוקת.
את תשומת הלב לשינוי הפנתה נציבות שירות המדינה. בעקבות כך נאלצה ועדת האיתור לפתוח את המכרז מחדש ובזבזה זמן יקר. הישיבה הסופית שבה תחליט הוועדה על מי להמליץ תתקיים ביום ראשון הקרוב, ונקווה שכך תגיע לסיום סאגת המינוי הזאת. הלאה.
גם מנכ"ל רשות שדות התעופה יעקב גנות סיים את תפקידו, ובשלב זה אין לו מחליף. בינתיים, על אף אתגרי הקורונה, גם רשות שדות התעופה תקועה, ודומה שגם זה אינו מזיז לאף אחד. כשיש כבר מינויים, אזי הם פוליטיים. שר הביטחון בני גנץ כופף את כל הכללים ומינה כיו"ר התעשייה האווירית את פרץ, ועם האוכל בא התיאבון והוא מתכנן מינויים נוספים. תפקיד יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה מיותם כחצי שנה לאחר פרישת פרופ' אבי שמחון.
ראש הממשלה בנט המליץ השבוע בחום על עידוד עבודה מהבית - אז אולי הוא מצפה שגם יו"ר המועצה החדש יעבוד מהבית. חסרונו של יו"ר מועצה מונע מבנט להציג סדר יום כלכלי המנוגד לזה של שר האוצר הדומיננטי, אבל זה לא דחוף לו ולא מפריע לו. ליברמן לא מפריע לבנט עם הקורונה, ולבנט אין שום דריסת רגל בענייני הכלכלה.
העסקאות בוצעו בשיא הקורונה, שתוארה כמגיפה שמתחוללת אחת למאה שנה. המזומנים תדלקו את דלק, וזו פרעה התחייבויותיה לבנקים בהיקף 2 מיליארד שקל, ולמחזיקי איגרות החוב בהיקף 3 מיליארד שקל.