הישראלים אינם מצייתים - בסופרמרקטים, בכנסים, בחדרי הרצאה, במרפאות ואפילו בבתי חולים: כמעט בכל מקום הנכונות לעטות מסכה היא נמוכה מהנדרש. גם האחראים לא מעירים לקהל הבא בשעריהם, לא נעים להעיר או שאולי נמאס להעביר מסר בדבר האיסור להסתובב במקום סגור מבלי לעטות מסכה, וכמובן, קיים גם חשש מתגובות אלימות של המפירים את הוראות החוק. באין פוצה פה, לא נותר אלא לקוות כי פורעי החוק אינם נשאים המפזרים את מרכולתם הנגיפית לכל עבר.

באזורים שבהם מתכנסים בעלי הכנסה גבוהה יחסית, תיאטראות ומוזיאונים, ההקפדה גבוהה מאוד על הזכאים להיכנס בשעריהם. פגיעה במשק הישראלי עלולה להתפשט ככל שתשנית (וריאנט) האומיקרון של נגיף הקורונה תתפשט, הגל החמישי של הנגיף בא להכות פעם נוספת, והפעם כאשר הציבור כבר התעייף, רובו ממש אינו מציית לתדריכים והוראות של הממשלה (המשתנים חדשות לבקרים). ההגבלות החדשות יביאו לפגיעה בייצור, במסחר, בחינוך ובתעסוקה, בעיקר של בעלי שכר נמוך והעובדים בעלי כישורים פחותים, לא מקצועיים, בעוד השכבה החזקה תוכל להמשיך ולעבוד מרחוק, אפילו אם נגזר עליה בידוד.

בגל הראשון של נגיף הקורונה, שהחל בפברואר ובעיקר במרץ 2020, התוצר של המשק הישראלי ירד בשיעור חד. ברבע הראשון של 2020 ירד התוצר לנפש בשיעור שנתי של 6.6%, וברבע השני של 2020, עת הייתה בהלה רבה, התרסק התוצר בשיעור שנתי של 32.9%, כך לפי הלמ"ס. ברבע השלישי, הקיצי, של 2020 היו הקלות גם על התקהלות והופעות פתוחות וכן פחתו המגבלות, אז התוצר לנפש זינק בשיעור שנתי של 37.4%.

הקלות נוספות ברבע האחרון (על אף הסגר שהוטל בערב ראש השנה) של 2020 הביאו לעלייה בתוצר לנפש בשיעור שנתי של 8.7%. השנה, 2021, ברבע הראשון ירד התוצר לנפש ב־3.3%, וברבע השני של השנה, שהיה כמעט ללא הגבלות (ביטול ההנחיה לעטות מסיכה בשטח פתוח, בוטלו התו הסגול והתו הירוק וההתקהלות הורשתה), התוצר לנפש עלה בשיעור שנתי חד של 12.3%. הנסיעות לחו"ל גברו בקיץ האחרון, החיים ממש חזרו לשגרה, העומסים בכבישים ובנמלי התעופה היו אדירים ובלתי נסבלים ותפוסת המלונות הייתה בשיאה, כולל המחירים שהאמירו. התוצר עלה ברבע השלישי של השנה בשיעור שנתי לנפש של עוד 0.7%. לראשונה חצה התוצר לנפש את התוצר שהיה לפני פרוץ נגיף הקורונה. התוצר ברבע השלישי של השנה היה גבוה ב־0.62% מעל התוצר לנפש ברבע האחרון של 2019, ערב התפרצות נגיף הקורונה, והגיע ל־38,048 שקל לנפש.

אנשים בקניון (צילום: מרק ישראל סלם)
אנשים בקניון (צילום: מרק ישראל סלם)

אלופי העולם בקורונה
ישראל היא בין המדינות המעטות בעולם שהצליחו להחזיר את התוצר לנפש לרמה גבוהה מזו שהייתה ערב פרוץ הקורונה. ההצלחה של ישראל קשורה בעיקר לכך שהיא הובילה והקדימה בתחום החיסונים את כל העולם, והייתה למעשה חלוצה בתחום, מעבדה עולמית של ממש. אחרי הפעילות החיסונית בישראל עקבו חברות התרופות העולמיות, בעיקר פייזר, מה שהוביל לעוד מדינות לנקוט מדיניות חיסונים מרחיבה ואגרסיבית עם חשש מופחת, לאור הניסיון הישראלי.

סיבה נוספת להצלחה הישראלית היא תעשיית ההייטק, שהצליחה והמריאה לגבהים שלא הכרנו מעולם, במהירות שאין לה אח ורע בעולם. בניגוד למדינות התלויות בייצור ומכירות, הדורשים מערכות שינוע, ספנות, כחלק משרשרת אספקה סבוכה, שנפגעה קשות, ישראל נסמכה בעיקר על תעשייה וירטואלית, שירותי הייטק המצריכים בעיקר מחשבים, גם בבית העובד, פס אינטרנט רחב, תקשורת סיבים בינלאומית, העלאת רעיונות, חשיבה ויזמות. מרכיבים אלה לא נפגעו עקב נגיף הקורונה.

בזמן הסגרים והמגבלות עבדו חלק מהעובדים מהבית. בשאר הימים, כאשר ההקלות הוסרו, נפתחו משרדים וההתכנסויות של עובדי ההייטק חודשו, מה שאפשר להחליף דעות ולסלול דרך למוצר שירותי הייטק חדש, להגיע להישגים, לארוז את חבילת הידע תחת מותג או חברה, כאשר חלק מהאריזות נמכרו בהנפקות בכמות גדולה מתמיד לחברות ולמשקיעים בינלאומיים. אלו שילמו מחיר גבוה עבור הידע הישראלי שנשפך ממעיין נובע אינסופי של חידושים, המצאות וגישות חדשות בעולם המציאות המדומה, סייבר, בינה מלאכותית, מכשור רפואי וכמובן תוכנות ייעודיות ויישומונים (אפליקציות).

אולם נדמה כי אפילו המכשור המתקדם ביותר של תעשיית ההייטק בישראל אינו יכול להתמודד עם השיגיונות של הממשלה בגל החמישי הנוכחי, הבא עלינו לרעה. השבוע אושרו בוועדת החוקה של הכנסת החמרות והגבלות בקניונים ובשטחי מסחר, על פי בקשת הממשלה. מתחמי המסחר בקניונים יופעלו לפי הגבלות התו הסגול, אדם אחד לכל 15 מ"ר. בחנויות ששטחן מעל 100 מ"ר תתאפשר כניסה מותנית בהצגת תו ירוק, כולל במתחמים פתוחים. תיאסר אכילה ושהות בבתי קפה. תתאפשר רק נטילת מזון למרחק, באיסוף עצמי: לשבת על המדרגות ולאכול בתנאי היגיינה נמוכים.

כלומר, מכה חדשה על בעלי העסקים שבחלקם טרם התאוששו מגלי הקורונה הקודמים. הכניסה לחנויות חיוניות כגון מרכולים וסופרמרקטים או בתי מרקחת תתאפשר ללא התו הירוק. כמו כן הוצאו הנחיות ללימודים בבתי ספר לפי צבע הרשות המקומית, הגבלות ברשויות מקומיות או רובעים עם צבע אדום או כתום. פעילות לא פורמלית תהיה במרחב הפתוח, גם בגשם ובקור? אם שיעור המחוסנים או המחלימים בבתי הספר היסודיים מתחת ל־70% תתקיים הלימדה מרחוק, כאילו שלכל המשפחות יש די מחשבים לכל ילדיהן. עוד התבקשו בתי הספר לעבור ללמוד בקבוצות קטנות או פיצולים של כיתה, אך מהיכן יבואו עוד מורים או תוספת שכר למורה המפוצלת?

בכיתות ז' ועד י"ב, הלמידה תתבצע מרחוק אם שיעור המחוסנים או המחלימים מתחת ל־70%. פה יש מחשבים ניידים לכל? רק כדי לנווט בסבך ההוראות צריך לפתח יישומון ייעודי, ובלחיצת כפתור לדעת מה מותר ומה אסור. עוד לא יבש הדיו על החלטת הממשלה וכבר מודיעים על הקלות במתווה הבידוד למחוסנים, כך מחוסן שרק נחשף לחולה אומיקרון לא יידרש לבידוד. עוד יהיה שינוי ברשימת המדינות שהטיסה אליהן אסורה. מישהו מכם יכול לעקוב על כל המותר והאסור? לכך צריך בינה מלאכותית שמסוגלת להפנים את התנהגות הממשלה ושריה. לנו אין סיכוי.


לפגוע בפורעי החוק

המשטרה שוב מבטיחה כי יוקמו צוותים ייעודיים לאכיפת ההוראות החדשות שמופעלות כרגע לזמן מוגדר וקצר. לא ראיתי שוטר או אחראים במתחמים שאכפו ההוראות שהיו עד כה, מה יקרה הפעם? בכלל מי מכיר מישהו שנקנס ושילם? המדינה גבתה עשרות מיליוני שקלים מקנסות הקורונה, וההפסד למשק בגלל אי־קיום ההוראות ואי־ציות להן הוא עשרות מיליארדי שקלים. לא הגיע הזמן להטיל קנסות על המפירים, בסכום עתק, כדי שיואילו לקיים התקנה - ולו הפשוטה והמתבקשת כמו עטיית המסיכה - שהייתה מונעת את התפשטות הנגיף? למה לא לקנוס בעשרות אלפי שקלים משפחות שליליות שביודעין, לאחר שנתגלו כחיוביות לנגיף הקורונה עם שובן מחו"ל, בכל זאת שלחו את ילדיהן לבתי ספר, או שההורים עצמם חזרו למקום העבודה? למה לא לקנוס משפחות שלא קיימו את הבידוד הנדרש כחוק בעשרות אלפי שקלים, בגלל שגרמו נזק בעשרות מיליארדי שקלים למשק, לעסקים ולמשפחות תמימות אחרות?


הרי גם אם יעקלו כל רכושם של המפירים לא יוכלו לפצות על הנזק שגרמו למשק ולמשפחות ההולכות בתלם והמקיימות את ההוראות.
אם הילדים ובני נוער צעירים שעדיין זקוקים להשגחה מתבקשים ללמוד מרחוק, כלומר באמצעות זום לדוגמה, מהבית, מי אתם חושבים יישאר בבית לשמור עליהם ויפסיד ימי עבודה? בעיקר הנשים - מהסיבה הפשוטה שהן מופלות לרעה ומשתכרות פחות מהגברים, לכן כל תא משפחתי עושה את השיקול הכלכלי, חשבון פשוט, מה כדאי יותר עבורו מבחינת סך כל ההכנסה המשפחתית. עפ"י נתוני הלמ"ס שפורסמו באוגוסט השנה (בעבודתה של יפית אלפנדרי), נשים משתכרות 15.1% פחות לכל שעת עבודה לעומת גברים, תופעה נפוצה בכל העולם.

שימו לב, שיעור האקדמאיות בקרב נשים עובדות עומד על 39.2% לעומת 30.7% בקרב גברים, מה שהיה אמור להביא לכך ששכרן של נשים יהיה גבוה משל גברים ולא להפך, כפי שזה בפועל. יש נשים שהתאמצו ועברו לעמדות ניהול, שכרן גבוה משל נשים לא מנהלות ב־56.5%, אבל, שימו לב, שכרן נמוך משכר מנהלים ב־16.8%. היות שנשים (בדרך כלל) דואגות למשק הבית ולילדים יותר מהגברים, מספר השעות שלהן לשבוע עבודה נמוך ב־18.3% מזה של גברים, וכך, בסך הכל, הן משתכרות הרבה פחות מהגברים בערכים מוחלטים. השכר החציוני של נשים נמוך ב־31.7% משל הגברים.

אם מטילים שוב הגבלות על חנויות ובתי כולבו או קניונים, שיעור התעסוקה יירד, יהיו פיטורים, יהיה פחות כדאי להעסיק עובדים עם זרם נמוך יותר של לקוחות. פיטורים מיד מתורגמים להפחתת מספר הנשים העובדות. שיעור הנשים שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה ביחס לכלל המועסקות ממרץ 2020 ועד נובמבר 2021 היה בממוצע 2.6% לעומת 2.3% בקרב גברים. אם נביא בחשבון גם נשים שלא משתתפות בכוח העבודה אבל היו רוצות לעבוד, שיעורן של המובטלות מכלל המועסקות היה בין מרץ 2020 לנובמבר 2021 15.7%, לעומת 14% בקרב הגברים, בהתאמה.

המשמעות היא כי יותר נשים, שמלכתחילה מצבן גרוע מזה של גברים, נפגעות מגלי ההגבלות המנהלתיות בידי המדינה בגלל גלי נגיף הקורונה. אף שמאז 2015 יש חינוך לבני 3 ומעלה על חשבון המדינה, שיעור הנשים העובדות עבודה חלקית ירד מעט - מ־32.2% בשנת 2014 ל־30.6% בשנת 2019.

עם הגל החמישי של נגיף הקורונה, נדמה כי הנשים נשארות מאחור, והדרך לאמנציפציה נשית נראית ארוכה מתמיד.