ילדי אור הירח, זה הכינוי שניתן למעריצי אביב גפן בשנות ה־90. על אף שלא נמניתי עם מעגל המעריצים הכבד שלו, הלכתי ללא מעט הופעות, שבהן הוא צעק לעבר הקהל: "רוצים שינוי?". הצעקה הזאת הצליחה ליצור אווירה מחשמלת, שרק התעצמה כשהקהל שאג בחזרה "כן, רוצים שינוי!". נדמה שזאת הייתה האווירה והציפייה לקראת בואה של ממשלת השינוי, אבל המציאות הנוכחית מלמדת שמה שעבד נהדר בהופעות של אביב גפן, פחות מתאים לפוליטיקה הישראלית.

אז הבטיחו שינוי ובמקום זאת קיבלנו במקרה הטוב את אותם הכשלים, רק שהפעם את יעקב ליצמן מחליף עידן רול, וזה כמובן ליהוק מנצח. האחרון נתפס כליברל מהקהילה הגאה, וליצמן הוא חשוך וחרדי, ולכן צריך לפטר אותו כשהוא עובר על ההנחיות. תחסכו ממני את מקהלת הפוזיציה שהתפתלה השבוע בניסיונות אינסופיים להסביר מדוע לא מדובר באירוע דומה, שהרי במקרה של ליצמן מדובר בהנחיות ואילו במקרה של רול מדובר בהמלצות.

הממשלה החדשה בראשותו של נפתלי בנט (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)הממשלה החדשה בראשותו של נפתלי בנט (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


ובכן, חברים, זה בדיוק אותו דבר. מי שאינו מבין מה המשמעות של להיות נבחר ציבור (חוץ מלהעלות סרטונים לטיקטוק) לא ראוי להיות נבחר ציבור. מעבר לכיבודים, ללשכה ולמכונית השרד, המעמד מגיע עם אחריות ודוגמה אישית. זה השינוי שהבטחתם – חוזה חדש עם הציבור שמחזיר את האמון בין הנבחרים לבוחרים.

מר לפיד היקר, נאה דורש נאה מקיים. כשם שבזמנו צייצת בטוויטר ודרשת מנתניהו לפטר את ליצמן, עליך לעשות מעשה ולפטר את רול, או לכל הפחות להשעות אותו מתפקידו. הגיעה העת שכישורי הכתיבה שאין עוררין שיש לך, יהפכו למעשה. אזרחי ישראל זקוקים למנהיג בלי סטנדרטים כפולים, כזה שעל אף שהוא ראש ממשלה חליפי מבין שיש אמת אחת ולא חלופות לאמת. כשמינית את גיסתך לדירקטוריון של קק"ל לקח זמן, אבל הודית בטעות. כשזה קורה פעם אחת זאת פדיחה שלך, אך כשהטעויות נמשכות, זו פדיחה שלנו.

ובאשר לחוקים הנורווגיים, עושה רושם שכבר הגענו ללפלנד. לפי הפרסומים האחרונים של דפנה ליאל מחדשות 12 על הרוטציה הצפויה במסגרת החוק הנורווגי בין מאיר כהן לעידן רול, כבר הגענו לקוטב הצפוני. כאילו שמאז שהוקמה המדינה היה פה נס כששרי הממשלות לדורותיהן תפקדו גם כחברי כנסת.

כשהוקמה הממשלה הזאת, היה ברור שלא יהיו הסכמות בנושאים אידיאולוגיים ובמקום זאת הבטיחו לנו שיטפלו בנושאים שמעסיקים את הישראלים בחיי היומיום. הבטיחו לנו ניהול מקצועי, סוג של דירקטוריון שינהל את המדינה. ובכן, אבוי לחברה שכך מתנהל הדירקטוריון שלה. כאוס מוחלט, ראש ממשלה שיוצא בהצהרות לתקשורת בנוגע להערכת מצב לגבי הקורונה, ומיד אחריו שר בריאות שיוצא כנגד אותן ההערכות.

אין לי טענות על כך שההנחיות מורכבות ומשתנות, זוהי המגיפה, והיא מתפתחת בקצב מהיר ומצריכה התאמות תוך כדי תנועה. אבל הציבור זכאי להנהגה שתשדר מדיניות סדורה ולא אוסף של התבטאויות שמצביעות על חילוקי דעות במקרה הטוב ובמקרה הפחות טוב מעידות על חוסר יכולת לעבוד ביחד. הדמוקרטיה הממשלתית הזאת, שבה כל שר מחפש את הזרקור התקשורתי ויוצא בהצהרה משלו, מתחילה להיראות כמו אנרכיה ונותנת לציבור תחושה שאין על מי לסמוך.

עושה רושם שהתקשורת, כמו הדובים, נרדמה בתנומת חורף מתוקה. אחרת איך ניתן להסביר את ההבדלים בין עוצמת הביקורת שלה זכתה הממשלה הקודמת לזו שזוכה לה הנוכחית. דמיינו מצב שבו בממשלה הקודמת יו"ר ועדת החוץ והביטחון היה מפר ברגל גסה את הוראות צה"ל. איך התקשורת הייתה מסקרת את האירוע הזה? בטוח שלא כמו הסיקור שלו זכה רם בן ברק, כשבחר לתת פרטים על תאונת המסוק בניגוד גמור להנחיות צה"ל. כמה אמפתיה והבנה גילתה התקשורת לטעות של בן ברק, וכמה שונה זה יכול היה להיות לו העניין היה מתרחש בממשלה הקודמת.

אני לא מלאת געגועים לשלטון הקודם. למען האמת, מראות השיח של נציגיה בכנסת ובהם דודי אמסלם רק מעוררים בי בחילה וסלידה. אבל אזרחי המדינה זכאים לממשלה של מעשים ולא של מילים וססמאות, שנדמה שנלקחו מעוגיית מזל במסעדה סינית.

הלחם של התינוקות

יש לפעמים רגעים בחיים שבהם אתה שואל את עצמך איך יכול להיות שנושא אחד זוכה לתשומת לב כה נרחבת, ונושא חשוב הרבה יותר כמעט לא זוכה לחשיפה. זה היה השבוע של גלידת גולדה, רשת הגלידריות העלתה מחירים – והארץ רעשה וגעשה.

אל תבינו אותי לא נכון, גם אני התמכרתי לטעם הבייגלה המלוח, ומעבר לזה גל העלאות המחירים הוא נושא שחשוב לעסוק בו כדי לבלום את יוקר המחיה. אבל הסיקור הזה קצת יצא מפרופורציות, במיוחד כשיש נושא חשוב הרבה יותר שלא זכה כמעט לחשיפה – מצבם הבריאותי של תינוקות ופעוטות מהשכבות החלשות בישראל.

עם כל הכבוד לגלידה ולקצפת, צריך לתת במה לחוק שייטיב עם האוכלוסייה החלשה בישראל, שבחלק מהמקרים מתקשה לרכוש תחליפי מזון לפעוטות ולתינוקות. אותם פעוטות ותינוקות מגיעים לאשפוז בבתי החולים בשל תת־משקל שנובע מהעובדה שהורים נאלצים למהול את תחליף החלב ביותר מים ומעט אבקה. רק השבוע, כשאנחנו התעסקנו בסערת הגלידה, התאשפזה תינוקת בטיפול נמרץ בשל הנסיבות האלה.
תחליף חלב הוא המוצר הגניב ביותר בישראל, עלותו מאות שקלים בחודש, ומשפחות רבות מתקשות לעמוד בהוצאה. במדינות ה־OECD ישנה תחרות רבה, וניתן לרכוש קופסת תחליף חלב ב־6־16 יורו, ואילו בישראל המחיר הממוצע הוא 65 שקלים לקופסה.

ביום ראשון תעלה לוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק של ח"כ אמילי מואטי מהעבודה וח"כ אריאל בוסו מש"ס, שמבקשת להכניס לסל המוצרים המפוקחים את תחליפי החלב. כשם שלחם אחיד, ביצים וחלב הם מוצרים בפיקוח, כך גם ראוי שהלחם של התינוקות, תחליפי החלב, ייכלל בסל המוצרים המפוקחים.

מואטי קיוותה בתחילה לקדם חקיקה שתסייע בסבסוד תחליפי מזון עד לעשירון הרביעי, ומשהבינה שהאוצר מתנגד, החליטה לקדם את הצעת החוק הזאת, שכבר עשר שנים מתגלגלת מכנסת לכנסת. עושה רושם שזה מסוג הדברים שבהם הלוביסטים שמייצגים את החברות הגדולות ויבואני המזון מצליחים לנצח את השכבות החלשות שאין להן לובי, ומעטים הם חברי הכנסת המסייעים להן.

כדי להעריך את היקף התופעה, שוחחתי עם מאיר כהן, מייסד ומנכ"ל הבנק החברתי למזון. רק בשנה שחלפה הם סיפקו תחליפי חלב ל־17,800 תינוקות ופעוטות. על פי הערכות הבנק החברתי למזון, המבוססות על דוחות הביטוח הלאומי, יש בישראל לפחות 50 אלף תינוקות רעבים עד גיל שנה. המקרים שבהם נתקל כהן הם קורעי לב, כמו אמהות שמערבבות חלב עם קמח כדי לתת לתינוק תחושת שובע, ותינוקות שצורחים ולא נרדמים בלילה מרעב.

לממשלה יש הזדמנות לעשות את מה שצריך היה לעשות לפני שנים רבות. תזונתם של תינוקות ופעוטות קריטית להתפתחותם. בשנת 2014 שר הכלכלה דאז נפתלי בנט ניסה להוביל את אותה רפורמה בדיוק, ללא הצלחה. עתה יכול ראש הממשלה לסגור מעגל, לתמוך בהצעת החוק ולדאוג לתינוקות ולפעוטות מהשכבות החלשות בישראל.

ועכשיו, בכל פעם שאתם שומעים על התייקרות של גלידה, תעשו טובה ובאותה נשימה תזכרו גם את הרפורמה הנדרשת בשוק תחליפי החלב.

[email protected]