1. שומר הקופה
הנוכחים בשיחת התדרוך שערך השבוע שר האוצר אביגדור ליברמן הופתעו מהתמצאותו ברמת המספרים. פקידיו הכינו עבורו את שיעורי הבית והדגימו כיצד למרות תעשיית הקיטורים, מצב העסקים במשק בכלל לא רע: המשביר עבר מהפסד של 20 מיליון שקל לרווח של 18 מיליון שקל ב־2021. קבוצת בריל, שבניהול שחר תורג'מן (יו"ר איגוד רשתות המסחר), עברה מהפסד של 9.5 מיליון שקל לרווח של 34 מיליון שקל, וארבעת הקניונים הגדולים הרוויחו 2.6 מיליארד שקל.

השף מאחורי המספרים הוא מנכ"ל האוצר רם בלינקוב, המעודד את גישתו הלוחמנית של ליברמן. לא שלשר חסר משהו, אבל בלינקוב מלבה את היצרים ומספק את התחמושת הפיננסית המאפשרת לליברמן להדוף את הלחצים בסיוע נתונים מספריים.

ואכן, בקרב על מתווה הפיצויים ניצח שר האוצר לא רק את בעלי העסקים אלא גם את עמיתיו לממשלה. ליברמן הוכיח שוב שהוא אומנם פוליטיקאי עם פתיל קצר אך עם עמוד שדרה ארוך, שעוד מסוגל להעניק קורס מזורז במבוא לפוליטיקה.

אין זאת הפעם הראשונה ששר האוצר מתבטא בצורה לא פוליטיקלי קורקט נגד מי שמעז להתייצב נגדו. את מורי הדרך המובטלים הוא שלח לעשות הסבה מקצועית. את ד"ר ריי ביטון, יו"ר ארגון הרופאים העצמאים, האשים בהשלמת הכנסה בעסקי הבוטוקס. את החרדים שלח עם מריצה למזבלה הקרובה. כך שבעלי העסקים מפנימים שיש להם עניין עם פוליטיקאי לא פראייר ולכן נזהרים בכבודו.

מליצי היושר הפוליטיים שלהם במסדרונות השלטון לא סיפקו בשלב זה את הסחורה. נתחיל עם סגן השר ח"כ אביר קארה (ימינה), לשעבר ראש ארגון השולמנים, נושא הדגל במאבק לפיצוי העצמאים. הוא מנהל מאחורי הקלעים מגעים עם פקידי האוצר (בהסכמת ליברמן) בניסיון לגבש בתוך חודש מתווה פיצויים. ההבנות הן שלא יינתן פיצוי מיידי לפחות עד סוף פברואר, וגם אז רק על סמך קריטריונים ברורים. ממטרת המענקים תופעל רק אם הירידה במחזור העסקים של העצמאים תהיה גבוהה מ־25%. השאלה היא מה תהיה נקודת הייחוס ואיך מודדים.

באוצר מעריכים שעד סוף החודש המשבר יחלוף והעסקים יחזרו לסדרם ואף יותר מכך. עובדה שבנט, יו"ר מפלגתו של קארה, גיבה השבוע את ליברמן ואת אנשי האוצר, שעושים לדבריו עבודה אחראית בשמירה על הקופה הציבורית. אפילו שרת הכלכלה אורנה ברביבאי (יש עתיד), שאמורה להתייצב אוטומטית לטובת בעלי העסקים, מצדיקה את מדיניות שר האוצר. היא אומנם תומכת בפיצוי ובסיוע אבל מודה שבשלב הנוכחי של המשבר זה עדיין מוקדם, והנושא ייבדק בסוף הרבעון (כלומר בסוף מרץ).

ומה עם שר החוץ יאיר לפיד? גם הוא מבין שסוגיית דחיית הפיצויים תזיק בסופו של דבר לממשלה ושיש לכך מחיר אלקטורלי, אבל יותר מאשר עם כל שר אחר, הוא נזהר בכבודו של ליברמן (שאותו הוא מכנה "הבוס"). "אנחנו צריכים לאזן בין הצורך לשמור על ענפים כלכליים שלמים שנפגעו לבין האחריות שלנו למשק ולעתיד הכלכלה. אנחנו לא נפקיר אנשים שהמגיפה פגעה בהם. נדאג לפיצויים, אבל לממשלה אין כסף בלתי מוגבל", הכריז לפיד ולמעשה אמר בדיפלומטיות: צריך לפצות אבל אין מספיק כסף.

מי שלא מתייצב אוטומטית לימין ליברמן, כמו שר הבריאות ניצן הורוביץ, חוטף מיידית. לא במקרה הודלף השבוע על ידי האוצר מכתב של החשב הכללי, הכולל ביקורת חריפה על משרד הבריאות על כך שזרק לפח מאות מיליוני שקלים על ערכות בדיקות האנטיגן השנויות במחלוקת.

אורנה ברביבאי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)אורנה ברביבאי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


מאידך, ליברמן זכה לרוח גבית מרעננת מנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, שהוא גם היועץ הכלכלי לממשלה. בהופעה בוועדת הכספים, שלא קיבלה מספיק הד תקשורתי, גיבה הנגיד את שר האוצר כשאמר: "בשלב זה לא מדובר באירוע בסדר גודל מקרו כלכלי. בתרחיש כזה מומלץ להמשיך במנגנוני פיצוי נקודתיים, שממוקדים בענפים שנפגעים. הסוגיה שלפתח כל מקבלי ההחלטות היא תרחישים קריטיים שעלולים להפוך את הגל ליותר מקרו כלכלי, למשל פגיעה בשירות חיוני. אנחנו לא שם כרגע. רמת אי־הוודאות שלנו שונה מהיכן שהיינו בבואנו ליישם את רשת הביטחון, ובוודאי את קופסת הקורונה הראשונה במרץ־אפריל 2020. אבל חשוב שהממשלה תיערך עם תוכנית ב', הכוללת אומדנים לפדיון עסקים".

מה צריך יותר מזה. מתברר שהגיבוי הפומבי שהעניק עד כה ליברמן לנגיד (למשל בנושא מדיניות שער החליפין והריבית) השתלם לו בענק. הנגיד מחזיר לו כגמולו בריבית דריבית.

ובכל זאת, כדי להנמיך את גובה הלהבות פטור בלא כלום אי אפשר. במקום מתווה פיצויים סוכם על מתווה פירורים, המתבטא בשיפור תזרים המזומנים לעסקים: מתווה ימי הבידוד לשכירים ולעצמאים שופר, מועד פירעון ההלוואות בערבות המדינה יידחה, תשלומי המע"מ נדחו ל־24 בינואר, המועד להחזרת המענקים של עסקים שקיבלו אותם שלא כדין נדחה בחודש, ומתווה התו הירוק בקניונים בוטל.

בהתעלם מהרחש־בחש הפוליטי והתקשורתי שר האוצר צודק לגופו של עניין: פיצוי גורף לעסקים שבועיים בלבד לאחר פרוץ האומיקרון אינו הגיוני, לא מוסרי ולא הוגן, עם כל ההבנה למשבר שחווים ענפים מסוימים. עסק שאינו מסוגל לנשום מבחינת תזרים שבועיים בלבד, מוטב שיטבע. הקופה הציבורית מוגבלת והאתגרים רבים. ההתבשמות מנתוני 2021 מסוכנת, כי לא ברור כיצד ייראה המשק בשנה הקרובה. אפילו אם רוצים לשלם, בלתי אפשרי לעשות זאת אחרי שבועיים בלבד וללא אומדן רציני של גובה הנזק.

מיותר לחזור על טעויות שנעשו בסבב הפיצויים הקודם. מומלץ להימנע מהכותרות שהיו בעבר נגד הראל ויזל מפוקס ונגד מנכ"ל ישרוטל ליאור רביב, "שאיבדו את הבושה" לאחר שהרשתות קיבלו בסבב הקודם עשרות מיליוני שקלים וחילקו דיווידנד.


2. תעלומת האינפלציה
המהירות שבה סדר היום הציבורי בישראל משתנה מפתיעה בכל פעם מחדש. עד לפני ימים אחדים בלבד עסקנו בכל הכוח בגל ההתייקרויות במשק. כל יום נחשף כיצד אחת הרשתות הגדולות מעיזה להעלות מחירים. אבל לאומיקרון חוקים משלו, וכ־50 אלף נדבקים ביום העיפו מסדר היום את יוקר המחיה, למעט אולי שערוריית עלות ערכות האנטיגן. ללא אירועי המגיפה, מדד המחירים לצרכן לדצמבר, שיפורסם היום, היה מעורר הרבה עניין. לאחר הפרסום נדע גם את גובה האינפלציה ל־2021 כולה, וכיצד הנתון מסתדר עם תחושת יוקר המחיה הגואה.

עופר קליין, הכלכלן הראשי של הראל, העריך השבוע שהמדד יעלה ב־0.1%. לדבריו, "העלייה במס הרכישה ובמחירי המזון וההלבשה תקוזז עם הירידה במחיר הדלק". אם כך אכן יקרה, האינפלציה ב־2021 תסתכם ב־2.6% - גבוה בהרבה מהתחזית בתחילתה. בבנק ישראל מעריכים שהאינפלציה ב־2022 תסתכם ב־1.6%, בעוד בהראל מעריכים אותה ב־1.8%. קליין: "אינפלציה נמוכה לצד שקל חזק יאפשרו לבנק ישראל מרווח תמרון רחב בריבית".

למרות התחושה המעיקה שהכל יקר מסביב, בנובמבר הופתענו כשהמדד ירד ב־0.1%. ההפתעה המשמעותית יותר הייתה כשמחירי הדיור (שאינם נכללים רשמית במדד) זינקו ב־0.9% והשלימו עלייה של 10.3% בשנה. ממה נובעת התחושה שישראל מתייקרת ושעלות סל הקניות הפכה לבלתי נסבלת? ובכן, זה לא רק עניין של תחושה. בתחילת השבוע ביקשתי לקנות בחנות המיצים השכונתית כוס מיץ רימונים בגודל קטן, שעד סוף השבוע עלתה 12 שקלים. המוכר הפתיע ודרש ממני עבור אותה הכוס 15 שקלים, הקפצה של 25%. בתגובה לתמיהתי הוא השתומם: "מה, אתה לא יודע שעכשיו הכל מתייקר?". אז יש המנצלים את הטרנד ובלי שום סנטימנט מקפיצים מחירים, אם צריך או לא. זה בולט במיוחד בספסור מחירי ערכות בדיקות האנטיגן.

המדד שיתפרסם היום אינו כולל עדיין את מלוא השפעת ההתייקרויות של השבועות האחרונים. כך למשל, תעריפי החשמל והמחירים של אסם יתייקרו ב־1 בפברואר. אלא שהפרסומים המוקדמים גורמים למוכרים ליישר קו ולהקדים את העלאת המחירים. למרבה ההפתעה, הפוליטיקאים מיישרים קו עם היצרנים ולא מונעים את התופעה. שרת הכלכלה אורנה ברביבאי הסבירה שאסם מעסיקה מאות עובדים בפריפריה, בין השאר בשדרות, והמשקיעים הזרים (נסטלה, השולטת באסם) לא יהססו להעביר את המפעלים למקום אחר אם הרווחיות לא תהיה מוצדקת.

למרות גל ההתייקרויות, האינפלציה בישראל בהשוואה לעולם, ובמיוחד לארה"ב, מתונה. הכלכלה החזקה (כמו הגירעון ל־2021 שירד על 4.5% בלבד) גורמת להתחזקות השקל ולהפחתת עלויות הקנייה במונחים דולריים. אבל עיקר בעיית יוקר המחיה הוא מחירי הדיור והשכירות המאמירים. התופעה אינה עומדת להשתנות בשנה הקרובה. הכסף הזול והריבית האפסית על המשכנתאות הופכים את רכישת הדירה לנוחה יותר. בנוסף, הציבור הפסיק להאמין שמחירי הדיור יירדו בטווח הנראה לעין.


3. ראש בראש פרלמנטרי
ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, מגיב בדרך כלל על ההתפתחויות הפוליטיות בטוויטר. השבוע, אחרי שקרא כאן את הביקורת החריפה שהטיח בממשלה שר הכלכלה לשעבר ח"כ אלי כהן (ליכוד), הוא לא יכול היה להחריש.

כצפוי, עמדתו של בליאק הפוכה לחלוטין, אך עוד לפני כן ביקשתי ממנו להתייחס לשיח הרע בכנסת, ולדבר על דברים בוטים לעתים שמשמיעים חברי כנסת מסוימים כלפי אלה שמוצאם במדינות חבר העמים, והוא ביניהם.

ח"כ בליאק: "אכן מדובר בתופעה לא נעימה. ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) שאל אם אני מבין עברית. ח"כ משה אבוטבול (ש"ס), ראש עיריית בית שמש לשעבר, קרא לעברי 'וודקה וודקה'. ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה) התייחס לח"כ יוליה מלינובסקי כ'שיכורה'. אישית, אני לא נעלב מהמתקפות, אבל אני מייצג בכנסת 1.2 מיליון עולים מחבר המדינות ולא אתן לפגוע בלגיטימציה שלהם. הגזענות הזאת חייבת להיעלם. אבל אני חייב לומר שלא כל חברי הכנסת מתנהגים כך. אני עובר עם חברי הכנסת הדתיים ינון אזולאי, משה גפני ויצחק פינדרוס, הם איכותיים ואין לי שום בעיה איתם".

נחזור לביקורת של ח"כ כהן.
"אישית אני מכבד מאוד את ח"כ כהן. הוא ענייני והוא כמוני רואה חשבון שהגיע מהשוק הפרטי ומעוניין לתרום לציבור. דווקא בגלל זה מפליא אותי שהוא טוען שלאי־העברת התקציב לא הייתה משמעות רבה. דיברנו עם בעלי חברות ומנהלי בכירים וראינו איזה נזק עצום גרמה אי־העברת התקציב למשק ולממשלה".

תודה לפחות שהממשלה העלתה מסים בניגוד להבטחות ומחירים עלו.
"קיבלנו מדינה עם גירעון של 11.6% מהתוצר, כ־180 מיליארד שקל. חלק קשור לקורונה אבל לא רק. מבחינה פיסקלית הייתה התנהלות מופקרת. נסיים את 2021 עם אומדן גירעון של 4.6%. ולמרות הגירעון לא העלינו מע"מ או מס הכנסה. המסים שעלו הם מוכווני התנהגות. העלאת המס על משקאות מתוקים נתמכה על ידי מומחי בריאות כמו פרופ' ערן סגל ופרופ' חגי לוין בגלל נזקי הסוכרת. כנ"ל המס על כלים חד־פעמיים. אצלנו השימוש למשפחה גדול פי 7.5 מאשר במדינות ה־OECD. הכלים החד־פעמיים פוגעים בסופו של דבר בסביבה. מבחינה כלכלית, השימוש במדיח הרבה יותר זול מקניית כלים חד־פעמיים".

ועדיין עושה רושם שהממשלה מוטרדת הרבה פחות מיוקר המחיה.
"זה פשוט לא נכון. העברנו את רפורמת הייבוא, שתיכנס לתוקף ביוני אחרי שהייתה תקועה שבע־שמונה שנים. היא תוזיל שורה של מוצרים. כנ"ל רפורמת הרגולציה ורישוי עסקים. ברפורמת הכשרות, ביטול מונופול הרבנות יפחית את יוקר המחיה. המלחמה ביוקר המחיה זה לא זבנג וגמרנו. המחירים עולים, כי יש עלייה במחיר חומרי גלם בעולם. אני מאמין שבמהלך 2022 נראה ירידה של סל המוצרים בסופר. אגב, לגבי מחירי הדיור אי אפשר להאשים את הממשלה, בשנתיים־שלוש האחרונות לא נעשה שום דבר. נכנסנו בכל הכוח לתחום. העברנו את חוק שכירות מוסדית ושורה של חוקים שיקלו על שוק הדיור להשכרה דרך הטבות מס לקבלנים".

ולדימיר באליק  (צילום: אלעד גוטמן)ולדימיר באליק (צילום: אלעד גוטמן)


ח"כ כהן מעניק לכם ציון נכשל על הטיפול בקורונה.
"תתפלא לשמוע, אבל לא. ראינו את האפקט ההרסני של הסגרים שהטילה הממשלה הקודמת. לאורך כל המשבר הקודם אמרתי שכל פיצוי או מתווה תמיכה לעסקים לא יוכלו להחליף את העבודה בפועל, ולכן חייבים להשאיר את העסקים פתוחים ולא לסגור בצורה היסטרית. נגיף הדלתא הגיע אלינו בירושה ולמרות זאת קיבלנו החלטה עקרונית למנוע סגרים ולהשאיר את המשק פתוח. ניצחנו את הדלתא ללא סגירת המשק וללא סגירת מערכת החינוך. הגל הנוכחי שונה לגמרי. האומיקרון מלמד דברים אחרים על הקורונה. הוא מידבק הרבה יותר אבל פחות אלים".

האם אתה תומך בפיצוי בעלי העסקים?
"ראשית, צריך לעשות את הכל כדי למנוע סגר ולהשאיר את הכלכלה פתוחה. ועדיין אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש האטה במספר ענפים כמו אולמות האירועים, המסעדות והתיירות. כבר גובש מתווה סיוע לתיירות. לגבי ענפים נוספים שנפגעים, אין ספק שכבר בימים הקרובים אעלה את נושא תשלום הפיצוי בוועדת הכספים. אני מאמין שנגיע למתווה פיצוי שימנע סגירת עסקים ויאפשר פיצוי מדוד ובמשורה לנפגעים בגל החדש".


4. תעשייה על פרשת דרכים
"קרחאנה", עונה בחצי הומור נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר בתשובה לשאלתי על המצב. בשבוע הבא תיפתח ועידת התעשייה באילת כחלק מאירועי מאה שנים להתאחדות התעשיינים. באירוע אמורים היו במקור לחגוג את סיום גל הדלתא, עד שהופיע האומיקרון וטרף את הקלפים.

התעשייה בינתיים אינה יורדת מסדר היום, ואתמול אמורה הייתה להיות מושקת בכנסת שדולת התעשייה, בראשה שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, אלא שבשל מצב האירוע נדחה. "הגל הנוכחי מציב אתגרים שלא היו כאן מעולם. 1־2 מיליון מאומתים בחודש יורידו ברבע את כוח העבודה. קשה להמשיך ללא פיצוי כספי וללא היערכות מעשית בשטח. טוב שלממשלה נפל סוף־סוף האסימון וימי הבידוד קוצרו לשבוע", אומר תומר.

מהן ההצעות שלכם להקלת המצב, שלאורך זמן עלול להביא לפגיעה בשרשרת האספקה לצרכן?
"הפתרון האידיאלי הוא להגמיש את כללי חזרת העובדים שנדבקו למפעלים חיוניים. זה לא אומר שיהיה כאן סדום ועמורה, כי מדובר בעובדים שנדבקו אבל ללא תסמינים. אף בעל מפעל לא יעז להכניס מישהו שעלול להדביק מחוסנים. אבל עוד לפני הפיצוי הכספי חשוב לדאוג לשרשרת האספקה, כך שאף אזרח בישראל לא ירגיש מחסור בשום מצרך חיוני. בגלל זה הפעלנו את תוכנית מגן לתעשייה באמצעות נאמני קורונה.

"אנחנו דואגים להגדלת ימי המלאי כך שלא ייווצר מחסור. אבל בעיית הנמלים עדיין מטרידה. ספרתי יותר מ־51 אוניות המחכות מחוץ לנמלים כי הרבה עובדים לא מגיעים לעבודה. צריך להביא חיילים כדי להפעיל את חמשת הרציפים הפנויים. אנחנו במלחמה כלכלית, וחסר כוח אדם. חייבים לגייס נהגים מהצבא או אנשי מילואים כדי לשמור על רצף תפעולי. המהלכים שננקטו עד היום ייתנו פתרון חלקי".

ד''ר רון תומר- נשיא התאחדות התעשיינים (צילום: אוליבייה פיטוסי)ד''ר רון תומר- נשיא התאחדות התעשיינים (צילום: אוליבייה פיטוסי)


אתה מדבר על פתרונות תפעוליים. מה עמדתך בנוגע לפיצוי הכלכלי?
"הממשלה משתתפת איתנו כיום בתשלום עבור ימי הבידוד לעובדים בעקבות בג"ץ שהגשנו. בניגוד לגלים הקודמים, מספר המאומתים היום גדול הרבה יותר, ומחציתם ללא תסמינים. הממשלה מתייחסת לכך כאל ימי מחלה על חשבון העובד ולא כאל יום בידוד. הממשלה חייבת לממן גם את ימי המחלה של מאומתים ללא תסמינים, כי במצב הנוכחי אף עסק לא יוכל לשרוד. משאירים אותנו לבד מתחת לאלונקה. במקביל יש להעניק לעסקים הלוואות ללא ריבית כדי לעזור בתזרים המזומנים. אם לא, הם ילכו לשוק האפור. במפעלים בינוניים וקטנים מורגשת כיום ירידה של 10%־20% בתפוקה. בתחילת השבוע הבא נהיה עם ירידה של 30% בגלל המחסור בידיים עובדות. גם כך המפעלים חנוקים. אנחנו בהנהלת ההתאחדות פועלים ברמת השטח כדי לתת פתרונות בזמן אמת".

האם מדיניות האוצר תואמת את הציפיות שלכם?
"כן, אבל במידה מוגבלת. שר האוצר פעל נכון כשהביא לכך שהמשק לא נסגר, ואפשר לאנשים להמשיך לעבוד בלי לפזר כסף ברמה של צ'ק לכל אזרח. עכשיו הגיע הזמן שלא לקפוץ את היד יותר מדי ולשחרר קצת לעסקים, כי יש סגר דה־פאקטו. לא צריך לפזר כסף מהליקופטרים, אבל צריך לסייע בצורה כירורגית למעסיקים שנפגעו. ניתן להוריד עלויות ביטוח לאומי למעסיקים, להגדיל את העזרה במימון הממשלתי ולהגדיל את תקצוב משרד הכלכלה לסיוע בהשקעות בהעלאת פריון.

"שר האוצר קשוב, אבל אני עדיין מחכה להחלטות מעשיות נוספות. תוך שבוע נדע מה רמת הקשב. בימים הקרובים יהיו חייבים לקבל החלטות חשובות, ואם לא, עלולה להתפתח מחאה עממית של עסקים שנפגעו".

אני מבין שהדולר הנמוך לא מקל עליכם.
"זה לא מוסיף בריאות. כדי לשמור על כלכלה חזקה ומשק צומח צריך דולר חזק. אם ב־2022 לא יהיו פעולות דרמטיות, תהיה ירידה בתוצר. אם היא תלווה בירידות בנאסד"ק, זאת תהיה מכה קשה. הממשלה חייבת להוריד עלויות לתעשייה וגם לענף ההייטק. חברות בינלאומיות מסתכלות על נתוני הרווח הגלובלי ועלולות לעוף מפה. אני מקווה שהנגיד ימשיך להתנהל באחריות ולא יפקיר את שערי המטבע".

כנס התעשייה באילת ייפתח בשבוע הבא על רקע כל אלה. מה מידת ההיענות של התעשיינים לכנס?
"יש היענות גדולה שלא ציפינו לה ואנחנו ב'אובר בוקינג'. חשבנו שנחגוג בכנס את היציאה מהקורונה, אבל כנראה שהחיים גדולים מאיתנו. בכנס ישתתפו תעשיינים מקבלי החלטות וגופים עסקיים ונדבר על אתגרי התעשייה בעידן אי־הוודאות הנוכחית. מישהו הזיז את הגבינה וצריך לתת לתעשיינים תשובות איך יוצאים מהמשבר. אני לא יודע מתי זה יקרה, אבל צריך לחשוב על האקזיט. אנחנו עדיין לא יכולים להצהיר שיוצאים לדרך חדשה, כי אירוע הקורונה ייקח עוד זמן".