בנט: "נגיע למיליוני נדבקים בקורונה" (צילום: ערוץ הכנסת)

אז, כמו היום, ידעו רוב הישראלים לעשות את ניהול הסיכונים שלהם בעצמם. אלוף פיקוד העורף ודוברת צה"ל הפצירו בכולם להסתובב עם ערכות מגן – אבל הציבור הישראלי שמע אותם, חשב והחליט בשביל עצמו שהסיכון לא מצדיק את זה. לאורך שנים פיתחו הישראלים חסינות מרשימה מפני ההפחדה המתמדת של התקשורת ולמדו לעשות את הערכת המצב שלהם בעצמם.

אף על פי שהופעת זן האומיקרון, הקל יותר, טרפה את הקלפים, מתקשים רבים מהעיתונאים ומאישי הציבור להיגמל מהטון הנוזף והמחנך. "לכו להתחסן", אומרים כל מי שנדבקו גם אחרי שהתחסנו. אין ספק שהחיסון לקורונה הביא לצמצום דרמטי בתחלואה הקשה בשני הזנים הראשונים, אבל משרד הבריאות ממשיך לפמפם פרסומות על החשיבות בחיסון רביעי, אף שאין כל סימוכין לתועלת שבו.

פרופ' אריאל מוניץ, מומחה לאימונולוגיה באוניברסיטת תל אביב, טוען כי חיסון למול אותו אנטיגן בפעם הרביעית מקטין את הגמישות של המערכת החיסונית להגיב לווריאנטים חדשים שיופיעו. סוכנות הבריאות של האיחוד האירופי הביעה הסתייגות משימוש בבוסטר רביעי, ואפילו מנכ"ל פייזר אלברט בורלא, מי שירוויח ממכירת החיסון הרביעי, אומר כי אין לו מידע שהחיסון הזה מועיל.

הגיע הזמן להיגמל מהאימוץ הפבלובי של כל מדיניות ממשלתית ומהחיבוק שהתקשורת נותנת לכל נבואת זעם. אין קל יותר מלהפריח נבואות אימים. השבוע פרסם צוות "מומחים" שבקרוב נגיע ל־600 חולים קשים חדשים מדי יממה. חיש קל היה גם כלי תקשורת שהדהד את האיוולת הזאת. האם מישהו יבוא איתם חשבון כשזה לא יתממש? בטוח שלא, כי כולנו שמחים על נבואות אימה שלא התממשו. ומה על הנזק האגבי שנבואות אימה יוצרות? את זה קשה יותר למדוד.

"מעולם לא הפחידו מעטים כל כך, רבים כל כך", אבחן במדויק פרופ' שמואל שפירא, מי שהיה מנהל המכון הביולוגי בספרו הנוקב "קרקס הפנדמיה". אם להשליך את זה על התחום הצבאי שבו אני מתמחה – אפשר לפתוח מדי יום את המהדורה בתיאור האיומים שניצבים מולנו. שמתם לב כמה מהכותרות בעיתונים ובטלוויזיה נפתחות במילה "חשש"?

יש הרבה חששות והרבה איומים, ורבים מהם אמיתיים, אבל תפקידה של התקשורת הוא לא להלך אימים, אלא לשים את האיום בקונטקסט ולהראות את הדרך להתמודד ולחיות איתו. אולי האומיקרון הוא הנגיף שילמד אותנו את השיעור הזה.

האומיקרון קשה יותר? אפילו כמה מפרשי האפוקליפסה חשו בשינוי הכיוון

יש הרבה חששות והרבה איומים, ורבים מהם אמיתיים, אבל תפקידה של התקשורת הוא לא להלך אימים. אולי האומיקרון הוא הנגיף שילמד אותנו את השיעור הזה