פי שיגאל עמיר אחראי לנזק החמור ביותר שנגרם אי־פעם למחנה הימין, כך גם קומץ הפורעים מהשומרון שתועדו תוקפים פעילי שמאל קיצוני לפני שבוע, הם האויבים האפקטיביים ביותר של ההתיישבות היום. הם ותומכיהם גורמים למתיישבי יו"ש נזק חמור ממה שמסוגלים לחולל האנרכיסטים ואפילו המחבלים.
כל הסיפור מונה כמה עשרות נערים עבריינים, שנתמכים בידי כמה מאות מבוגרים קיצוניים, אבל זה המתכון המורעל שמשחק בצורה כל כך אפקטיבית לידי אויבי המתנחלים.
האמת היא שבניגוד ל"נערי הגבעות", שהם צעירים אידיאליסטים שהקימו חוות ומעבדים את האדמה כדי למנוע השתלטות עוינת על קרקע הלאום, מדובר פשוט בעבריינים. קבוצה מזערית של צעירים שצריך לנהוג בהם כמו בפושעים לכל דבר.
ומעבר לאלימות עצמה, הבעיה היא לא המכונית של פעיל השמאל שנשרפה, שבטח כבר מומנה מנהרות הכסף ששופכים גורמים זרים ועוינים, אלא שחצי מיליון אידיאליסטים – יהודים שמתגוררים מעבר לקו הירוק, נאלצים להצטדק ולגנות. עליהם להתנצל אף שהם אלו שסובלים יום־יום מטרור ומהתקפות בלתי פוסקות של ערבים, אף שהם קורבנות עלילת הדם ששמה "אלימות המתנחלים".
לכן, מבלי לגרוע מתוקף הוקעת קומץ העבריינים היהודים, חייבים לצייר את התמונה האמיתית. אפשר להתחיל, למשל, בתמונה ממשית שהתפרסמה ביום רביעי השבוע באתר "הקול היהודי", שמביא עובדות שכמעט לא מוזכרות בתקשורת הכללית. מצולם בה תלמיד ישיבת "שבי חברון" בבית החולים, כשהוא מגואל בדם שזולג מראשו. הבחור נפגע מאבן שיידו ערבים שהתקיפו את הישיבה בחברון ללא כל פרובוקציה. זה החל כבר ביום שישי, חזר בשני ושוב בעוצמה גוברת ביום שלישי השבוע.
התגובה הרפה של צה"ל, למרות קריאות חוזרות ונשנות מהישיבה לרשויות, דרבנה את הערבים לחזור ולפגוע. ביום שלישי בצהריים, כשערבים יידו אבנים לעבר הישיבה והמכוניות שלידה, נפגע אחד התלמידים ופונה לבית חולים. עכשיו כבר החזירו תלמידי הישיבה באבנים מצדם, ואחרי רבע שעה הגיע כוח צבאי שפיזר את הפורעים.
להשלמת התמונה, לאחר האירוע פרסמה חגית עופרן – פעילה ותיקה של ארגוני השמאל הקיצוני, את הודעת הכזב המניפולטיבית השגרתית מטעמם: היא צירפה סרטון שבו נראים רק תלמידי הישיבה שמשיבים באבנים על ההתקפה הערבית מגג הישיבה וכתבה: "מתנחלים על גג בית רומנו בחברון זורקים כעת אבנים מגובה שש קומות על הסביבה הפלסטינית". אף מילה על ההתקפה, על הפרובוקציות, על כך שהיהודים מתגוננים מהתקפה ערבית. כך עובדת מכונת התעמולה המתוחכמת של השמאל הקיצוני והערבים.
האמת היא שמרבית האירועים המוסרטים נובעים מפרובוקציות מכוונות של ערבים ופעילי שמאל, שפועלים יחדיו. כך בדרום הר חברון, בשומרון, כך בחברון עצמה על סטרואידים. סיעות של חוליגנים ואנרכיסטים מישראל והעולם מגיעות לעיר האבות כדי לייצר פרובוקציות. וכמו ביום שלישי, הערבים תוקפים או שמחוללים מעשה בלתי חוקי – וההתגוננות היהודית היא שמתועדת ומופצת בעולם. כך גם מושמצים חיילי צה"ל שמנסים למנוע השתלטות על קרקע מדינה, וכך נבנית העלילה כולה.
לאחרונה פורסם שהאיחוד האירופי, לצד מדינות וארגונים זרים, העביר מיליונים לארגוני השמאל הקיצוני כדי להוביל קמפיין של "אלימות המתנחלים". כך זה אכן עובד, כך נבנתה מכונת תעמולה בנוסח גבלס וסטלין, שמערערת את הלגיטימציה של ישיבתנו בארצנו.
ולא לשכוח – תועמלני השמאל זורקים מספרים של מקרי אלימות מהצד היהודי, בין כמה עשרות לכמה מאות בשנה. מדובר בנתונים כוזבים בפני עצמם, אבל המספרים המתועדים של האלימות הערבית, למשל בשנת 2021, עומדים על למעלה מ־5,000, ורוב המקרים כלל לא נספרים.
מדובר בלפחות כמה אירועים ביום של יידוי אבנים על אוטובוסים; יריות על בסיס קבוע; עקירת נטיעות של יהודים; הרס אתרים ארכיאולוגיים ועוד ועוד. כל אלו הפכו לשגרה ולא זוכים לאזכורים, בוודאי לא לכותרות ראשיות, כמו ההתקפות הספורות של פורעים יהודים. כך כמה עשרות עבריינים יהודים צעירים משחקים לידיים של עלילות השמאל והערבים.
הזנחה וכוונה זדונית
מעבר לטעם הרע בדברים שמצא בצלאל סמוטריץ' לומר כשנודע על מות השופטת מרים נאור, יש אמת בעצם הביקורת שלו על בית המשפט העליון. השופטת נאור ז"ל עצמה לקחה חלק בשורה של החלטות שגויות ופסולות, גם בעניין ההתיישבות ביו"ש וגם בעניינים לאומיים אחרים.
רק מה ששכח סמוטריץ' לציין, שחלק ניכר מעיוותי בית המשפט העליון נובעים מחדלון השליטה של ממשלות הליכוד לדורותיהן. מדובר בחוסר יכולת או היעדר רצון לשלוט באמת, שלא לדבר על מניפולציות מכוונות, שבמסגרתן דחפה הממשלה סוגיות נפיצות, בכוונה, לפתחו של בג"ץ, כדי שבית המשפט הוא שיצטייר כרע מול הבוחרים.
הרומן של איילת שקד עם מרים נאור, שנחשף אגב בהלוויה של הנשיאה המנוחה, ממחיש את מה שאירע במהלך הקדנציה המשותפת של שתיהן. הסתבר שאפשר להוביל מדיניות אידיאולוגית של מחנה הימין, להתחיל לאזן את הרכב בית המשפט העליון, ולשמור על יחסים מכבדים בין הרשויות.
עו"ד גיל ברינגר, מי שהיה יועץ בכיר לשרה שקד וכתב את נאומיה, סיפר לי השבוע כיצד הזמין אותו אהרן ברק להיפגש איתו בהרצליה ומסר לו מאמר שהוא כתב בעבר תחת הכותרת "כך לא נוהג שר משפטים". הנשיא בדימוס ניסה לגרום לברינגר להשפיע על השרה שלו להיות "שרת משפטים טובה".
בשיחה, נקב ברק בשמות של שני שרי משפטים מהליכוד שהיו לטעמו "שרי משפטים טובים", שניים שפשוט עשו כל שנשיא העליון רצה. לימים, במהלך הקדנציה של שקד במשרד המשפטים, מונו שישה שופטים ושופטות, מרביתם נחשבים ימניים או שמרנים. ועדיין, מערכת היחסים בין הנשיאה לשרה הייתה חמה והפכה לידידות.
לכך תרמה העובדה שבקדנציה הזו שונו העמדות שהציגה הפרקליטות, לכאורה מטעם המדינה, בפני בג"ץ. הסתבר שבכל עידן הליכוד, משרד המשפטים הוא שהחליט מהי עמדת המדינה ולא טרח לקבל את עמדת נבחרי העם – הממשלה. שקד וידאה שהתגובות שמוגשות ממחלקת הבג"צים לעתירות בבג"ץ, ישקפו את עמדות הממשלה.
והנה זה פלא, גם ההחלטות של שופטי בג"ץ התחילו לשנות כיוון. התחוור שבמקרים רבים, בתחום ההתיישבות והביטחון, בג"ץ פסק נגד עמדות הימין והממשלה, כי נציגי המדינה הביעו בפני השופטים תמיכה בעמדות העותרים, בניגוד לתפיסות הממשלה.
לימים גם הוכח כיצד בנימין נתניהו עשה שימוש במשפטני המדינה כדי להוביל מדיניות של הצד השני, תוך האשמת בג"ץ והפרקליטות בשמאלנות, כדי להוריד מעליו את לחץ המחנה שלו. כך בעניין השוק הסיטונאי בחברון וכך במקרים רבים נוספים. גם סוגיית חוק ההסדרה, שהובאה ביוזמתו של סמוטריץ' לפתחו של בג"ץ, נבעה ברובה מהזנחה ומכוונה זדונית של נתניהו, שיכול היה להסדיר חלק ניכר מהבעיות שצצו בקרקעות ביו"ש, לו רק רצה.
כל זה לא אומר שלא הייתה הפיכה שיפוטית בימי אהרן ברק ולאחריו, ושאין מגמה אצל חלק משופטי העליון לשמש כמחוקקי־על, בניגוד לרצון העם. אבל אם הממשלה והכנסת יידעו לשלוט ולמנות שופטים, הבעיות האלו ייעלמו. גם בגלל זה לא נכון היה לחרף את מרים נאור כמה שעות לאחר מותה.