יש משל נוצרי מפורסם מהברית החדשה שתלמידי בתי הספר למשפטים מכירים היטב. מדובר ב"משל השומרוני הטוב", שעוסק בפצוע ששכב בצדי הדרך כשבמקום עבר כהן ולא סייע לו, עבר לוי והתעלם ממנו, אבל שומרוני שעבר במקום החליט לעצור ולהעביר את הפצוע לפונדק. הוא עשה זאת לאחר שהשקה את האיש, חבש את פצעיו ושילם לבעל הפונדק כדי שילין אותו.

את המשל הזה מלמדים בבתי ספר למשפטים, משום שיש בו מסר ברור על החשיבות להענקת סיוע מיידי לאדם ללא תמורה. ייתכן שניצב ג'מאל חכרוש, שאמון על המלחמה בפשיעה במגזר הערבי, לא למד משפטים, אבל ראוי היה שיתנהל כבן אנוש. הסרטון שבו נראה חכרוש מדלג מעל קורבן רצח מדמם, כשהוא יוצא מבניין בלי להתעכב במקום ולבדוק את מצבו של האיש, ובלי לחשוב לרגע על האפשרות להושיט לפצוע עזרה, הוא תמונה מזעזעת. לכן אסור להשאיר את חכרוש יום אחד נוסף במדי ניצב במשטרת ישראל.

המפכ"ל החליט למנות צוות בדיקה בראשות ניצב בדימוס אהרון אקסול – שמופיע באמצעי התקשורת בכל פעם שלמשטרה נוח שנציג רשמי מטעמה לא יעשה זאת – כדי שיבדוק את הדברים. הבדיקה חייבת להיעשות במהירות. כל יום שבו חכרוש ממשיך ללבוש את מדי משטרת ישראל ולענוד את דרגת הניצב, הזהה לדרגת אלוף בצה"ל, הוא אות קלון למשטרה.

שמעתי את הסבריו המגוחכים של חכרוש, לאחר שעיתון "הארץ" פרסם את הסרטון שבו הוא נראה מדלג בזריזות מעל גופו של הקורבן. שום הסבר אינו יכול להצדיק או להסביר את מה שחושפת המצלמה. את ההסברים שמספק עכשיו חכרוש ניתן להגדיר כפתטיים, והם רק מחמירים את מצבו. הטענה שהשמיע שלפיה הגיע למקום כאזרח, מעידה על כך שהוא אינו ראוי לדרגתו.

צמרת המשטרה ידעה על כך שניצב חכרוש דילג מעל הגופה וקצינים בכירים צפו בתיעוד, אבל בחרו שלא לעשות דבר. המינוי ההזוי של חכרוש לתפקיד הניצב הערבי המוסלמי הראשון במשטרת ישראל נעשה בתקופת כהונתו של גלעד ארדן, שהיה השר לביטחון הפנים. יש בו ללמד הרבה על שיקול דעתו המקצועי של הממנה. מי שהאמין שמינוי של ניצב ערבי יעודד את הקשר בין המשטרה לחברה הערבית ויחזק את ההרתעה במגזר הערבי, רחוק מלהיות מקצוען.

במשטרה ניסו להצדיק את המהלך, שעורר יותר מהרמת גבה בקרב הקצונה הבכירה, אבל נאלצו להשלים עם המינוי. גם עכשיו אין מי שיודה בגלוי שמדובר במינוי הזוי. המפכ"ל הנוכחי קובי שבתאי לא יטיח ביקורת בקודמו רוני אלשיך על ההחלטה שהתקבלה בתקופתו למנות את חכרוש לתפקיד, ואין סיכוי שגלעד ארדן, שאישר את המינוי יודה בטעותו – כי הוא לא טועה לעולם.

ללא ערכים

אין דבר דוחה יותר מדבריו של ח"כ בצלאל סמוטריץ', יו"ר הציונות הדתית, ואין אמירה נבזית יותר מהאמירה שהוא השמיע כשנודע לו על מותה של נשיאת העליון לשעבר, השופטת מרים נאור. סמוטריץ', שהוכיח מה קורה כשהלשון מקדימה את המוח, אמר דקות אחדות אחרי שנודע לו על מותה של נאור "עוד נשיאה אחת שהחריבה עולם מפואר", ובכך סימן את ההבדל בין השופטת ששמה נאור, לבין מי שאינו כזה. זה מה שקורה כשאנשים שוכחים להיות בני אדם והאידיאולוגיה מעבירה אותם על דעתם.

יהיו מי שיכתבו דברי הספד מרגשים וטובים ממני על נאור, שכיהנה 37 שנים כשופטת ופעלה למען עצמאות ושקיפות מערכת בתי המשפט, תוך שהיא מקדישה לכך את מיטב חייה ושנותיה. אותי קוממה האמירה האומללה של סמוטריץ', שמזכירה את המימרה שמתארת מה קורה כשאנשים קטנים מטילים צל גדול – סימן הוא שהשמש שוקעת. סמוטריץ' לא רק שהביא לשקיעת השמש, הוא גם הוכיח מהם ערכיו כבן אדם.

כשהאדמה רועדת

האדמה שרעדה השבוע מהווה תזכורת למה שצפוי לנו אם הממשלה הנוכחית תמשיך להתנהל בשאננות. התשובה לשאלה אם ישראל ערוכה לרעידת אדמה ברורה לכולם, אבל לא מרגשת אף אחד, גם לא את מי שייתכן שייאלצו לתת את הדין על כך בעתיד. ממשלות באות והולכות, וכל אחת מהן מעבירה את תפוח האדמה הלוהט לזו שבאה אחריה.

דוח שחיבר ד"ר אבי שפירא, המכהן כיו"ר ועדת היגוי בין־משרדית להיערכות לרעידות אדמה, מתאר תמונה קשה שצריכה להדאיג את כולנו. במבוא לדוח נאמר במפורש שוועדת השרים המיוחדת שהוקמה פועלת מתוך ידיעה ברורה שמדינת ישראל ושכנותיה חשופות להתרחשות של רעידות אדמה חזקות, ויש צורך להיערך למצבי חירום. הדוח מתבסס על שיטה סטטיסטית הקרויה שיטת "מונטה קרלו", שעל פיה מדמים מקום שנחשף במשך אלפי שנים לרעידות אדמה, ובודקים אותו סטטיסטית.

הדוח הוכן בחודש דצמבר 2011. מאז נבנו עוד מאות אלפי יחידות מגורים בישראל, אבל הוא נותן תמונת מצב שיש בה להעיד על מה שצפוי במקרה של רעידת אדמה חזקה. על פי נתוני הדוח, קרוב ל־29 אלף מבנים בישראל עלולים לקרוס, או שייגרם להם נזק כבד. יש להיערך ל־7,000 הרוגים, 8,600 פצועים באורח בינוני וקשה ו־37 אלף פצועים קל.

הדוח צופה 9,500 לכודים ו־170 אלף איש שעלולים להישאר ללא קורת גג. הדוח קובע שרעידות אדמה אינן מחזוריות אלא מתרחשות באופן אקראי. יודעים היכן הן עלולות להתרחש ולאילו עוצמות הן עלולות להגיע, אבל לא מתי ובאיזו עוצמה תתרחש רעידת האדמה הקרובה.

חשוב להדגיש שכל הנתונים הם על סמך מודל סטטיסטי, שנועד לאפשר היערכות נכונה. לא מדובר בתרחיש או בתחזית, משום שהם אינם אפשריים, אך המודל הסטטיסטי הזה צריך להדאיג מאוד את כולנו.