הכל יש לנו כאן: מדבר, שלג, ים, מקומות קדושים ליהודים האמוניים. רק תשתיות אין

בבנק שלי יודעים שהזמן שלכם יקר. אין על הבנק בססמאות. אני אוהב את גל תורן. צפיתי בו ב"הטבח", סדרה בכיכובו - נהניתי מאוד, באמת. אז אם הוא אומר שהזמן שלי יקר, ותכלס אין בי שום דבר יקר אחר, אז אני מיד מסכים איתו.

אממה, כמו אצלי, המילים אינן מתכתבות עם המציאות. נמחק לי המידע על כרטיס האשראי. אני לא יודע איך מזמינים חדש, כי עשר שנים לא הייתי בבנק, או בקשר עם הבנק, אז כיפוש טיפלה במפגע הזה, כרגיל אצלנו.

בכל זאת היא עזרה לי. במקום להגיע לגן העיר, שזה עניין של 40 דקות בגטו שארגן לנו רון חולדאי, שבונה לנו רכבת (שככל הנראה תיפול לבולען בדרך לנחל ירקון, מתישהו) ברחוב אבן גבירול, היא דאגה שעמיתה לעבודה תחכה לי ברחוב הדסה. שבו בנים לגבולם, יש כרטיס יפה בצבע כחול, כיתוב לבן כמו הרקע בפרסומת. רק חבל לי שהזמן שלי לא יקר לבנק בשום צורה. הפרזנטור מקסים בפרסומת, חבל שהרעיונאים במשרד הפרסום של הבנק כתבו לו טקסט שלא מתכתב עם המציאות שלנו.

בפקק בדרך חזרה מהעיר הלבנה והנצורה בכבישים, עם נתיב יחיד שיוצר פקק תנועה של חצי שעה, נזכרתי בדבריו של האלוף בני פלד ז"ל, מפקד חיל האוויר בשנים 1973־1977. הוא הגדיר את הממשלה והממסד: "ועד הקהילה, שנוטה לברוח מאחריות", ואת הארץ עצמה כ"תחום מושב". הוא הלך לעולמו לפני שני עשורים, אבל האמירות שלו עדיין תקפות. האדם כפרט הוא כלום דבר, אין אליו שום התייחסות מצד אלה שמנהלים את העייסק.

עכשיו כל הציבור שמייח ומאושר בגלל השלג. איזה יופי, בכתריאליבק'ה שלנו יש לנו הכל: מדבר, שלג, ים, מקומות קדושים ליהודים האמוניים, הכל יש. רק תשתיות אין. התשתיות עדיין פרימיטיביות עם קווי חשמל חשופים, שכל סערונת גורמת לניתוקים ליותר מדי בתים.

לפני שבוע הייתה כאן רעידת אדמה בעצימות נמוכה – 3.7 בסולם ריכטר באזור טבריה. מומחים בגיאולוגיה מבטיחים שתהיה רעידת אדמה הרסנית ברמה הרבה יותר גבוהה, עם נזקים עצומים לרכוש וגם בנפש. שכחנו מזה, אנחנו עכשיו שמחים מהשלג, שתכף יהפוך לבוץ שיתקשה ויסכן את הנהגים באזורים הגבוהים. אבל הלו, כל שנה הולכים כאן 350 הרוגים בתאונות, אז ב־2022 יהיו קצת יותר. אבל איזה יופי השלג בכותל? זה שלג קדוש, אין כזה שלג בשום מקום בעולם.

חייתי שש שנים בניו יורק. השלג והחורף שם היו מטרד בשבילי. גם בשירות הצבאי נאלצתי לסבול שלג וקור מקפיא, בפסגה הגבוהה ביותר בסיני ובארץ ישראל דאז, ג'בל קתרינה. 2,642 מ' מעל פני הים בשפיץ של השטן. מטיילים מכל העולם נתקעו, אותי זה לא עניין כבר אז, אבל את המפקדים שלי זה עניין. לפחות אז, בסבנטיז, היה אוכל טוב ומספיק בצבא, לא כמו ב־2022, שבה חיילים חייבים לרכוש אוכל כדי לא לרעוב. יש לצבאנו המהולל סייבר ונשק מתוחכם, רק בתחום המזון אנחנו אפעס חלשים קצת. אבל אין מה לדאוג, כי או־טו־טו לכל חייל ביחידת שדה תהיה מדפסת אישית, והוא יוכל לייצר לעצמו מזון, או שלא. תנו זמן לזמן.

סופסוף, כמו עם בחירה אמיתי, קבענו שיא עולמי בכמות הנדבקים באומיקרון. פרופ' ערן סגל מספר לנו שאחד מכל שבעה נדבק. "אנחנו ארץ קטנה וצפופה, הרבה אנשים בבית, שזו סיבת ההדבקה העיקרית". אבל הוא מבטיח שבעוד שבוע־שבועיים תהיה הקלה. כן, עד הווריאנט הבא שהסינים מכינים לנו. לא צריך להיות פרופסור כדי להכיל את זה, מספיק להקשיב ליו"ר ארגון הבריאות העולמי. נראה לי שהטיפוס הזה יודע על מה הוא מדבר כאשר הוא אומר שעוד לא התגברנו על הקורונה.

וכאן בוקה ומבולקה. כולם משוכנעים שצריך סגר. מצד שני, כולם רוצים לפתוח את בתי הספר, כי כולנו בטראומה מהסגר של מרץ 2020. לא רק בכתריאליבק'ה, כל האנושות.

כל מאכער הופך למומחה אפידמיולוגי, גם אם השכלתו אינה רפואית. אבל הוא יודע, כי הוא מעמיק. המרכז הרפואי שיבא פרסם אתמול דוח מצב על מאושפזים עם קורונה. הדגש הוא על "עם", כי ביניהם גם חולים עם מחלות רקע מסובכות שבדיקה מצאה אותם מאומתים. סך הכל 192 חולים, 73 במצב קשה, 28 במצב בינוני, 91 במצב קל. מתוכם תשעה ילדים במחלקת ילדים קורונה, כולם מאושפזים בשל מחלות שאינן נובעות מעצם היותם מאומתים. שמונה ילדים בטיפול נמרץ, כולם עם מחלות רקע משמעותיות. שיבא הוא המרכז הרפואי הגדול בישראל, והנתונים פורסמו לידיעת הציבור.

בנימין נתניהו סיים לעת עתה את מסע התחינות ליועמ"ש בסוגיית עסקת הטיעון. הוא סיפר לכל העולם ואשתו שלא הסכים לקלון. בדיוק כפי שלא ביקש חסינות מאגם הדרעק, ולא פעל בשום דרך להשיג גועליצייה של 61 חבר'ה מאגם הדרעק, שיאפשרו לו לבטל את המשפט. האיש הזה תמיד דובר אמת, ורק את האמת.

למחרת היה יופי. צחקנו, הסתלבטנו 40 דקות על כלום ושום דבר, כמו שאני אוהב. אין יום שאין פה על מה לדבר. בפרלמנט שלנו למשל, מאשימים אותי שהדברים שכתבתי על ניבה בשבוע שעבר, גרמו אצלה לירידה במערכת החיסונית, והיא חיובית לקורונה.

הוא אמר שתמיד אני מתעסק בפרטים שוליים, ובגלל זה לא אגיע לכלום בחיי. "קוף, ממש רצתי, בסדר? הבאתי מטוש, ביצעתי את הבדיקה בשלמות אופיינית לי, כל השאר היסטוריה". בריאות ואריכות ימים, ניבה.

התיישבתי עם התפוגזר והקפה כדי להתעדכן בנעשה בעולמנו. הנה ידיעה יפה - שכר שנתי של אנשי חברה קדישא בראשל"צ. המוות אינו מחוסר עבודה, זה שיר של פורטיס מלפני 40 שנה, אבל מתברר שיש כאלה שמתפרנסים יפים ממוות.

שכרו השנתי של מנהל בתי העלמין הוא 643,150 שקל, שכר מנכ"ל 626,837. שני נהגים, שהם גם פקידים, אם צריך לכתוב איזה צטלה לכבוד המת - 449,893 שקל. יש גם עובד מנהלה: 360,375 שקל. יופי של תעשייה, והיא גם מגזרית רק לחניוקים וכיפות. חילוני וחס וחולילה, או אישה, לא יכולים לעשות את העבודה הקדושה הזו, שכרוכה בהשלכת גופות לבור. לא ברור לי איך הם עוד לא הנפיקו את החברה, זה אחלה כסף.

הנה עוד סיפור יפה, שממחיש את היותנו ועד קהילה בתחום מושב. עשרות מחבלים יהודים טובים, אמוניים כאלה עם כיפות גדולות, טליתות וציציות, וכל הציוד הקדוש, התנפלו על יהודים נחותים מהשמאל, קשישים - חובה להדגיש, שבאו לסייע לעראברים באיו"ש, במסיק הזיתים ובנטיעת עצים.

המחבלים היהודים היו חמושים באלות ועוד ציוד משחית, הכו זקנים ונשים ואף שרפו להם את האוטו. בגלל קדושתם של המחבלים, לא עשו להם כלום. הם שבו למאחז הבלתי חוקי בגבעת רונן, שהוקם על אדמה ששדדו ובית משפט קבע שחובה לפנותם, וזהו. כוח צה"ל הגיע אחרי האירוע. שבעה מפעילי השמאל הבוגדני נפצעו, חלקם סובלים משברים, ונגמר עוד אירוע שגרתי בנפת שכם.

אין מעצרים מנהליים, לא הורידו את ההתנחלות, כי זה לא מחבלים עראברים פשוטים, אלה מחבלים קדושים, יהודים אמוניים, אז מותר להם הכל.

אין חוק באיו"ש, כל דאלים גבר. אני רק מקווה שבפעם הבאה ששמאלנים יגיעו למסיק הם ישכרו כוח אבטחה צעיר, מיומן וחמוש בטייזרים ובכל הצעצועים שגורמים למחבלים לנוס על נפשם.