אם הפרסומים לגבי המעקבים השרירותיים שביצעה המשטרה נכונים, ואם הדבר אכן מייצג פעילות שהייתה שגרתית במשטרה, אנחנו בבעיה גדולה.

אחרי הסערה שהתרוממה אתמול, נדמה שלפחות על הדבר הזה יש קונצנזוס - כן, אותו דבר נדיר שהתרגלנו לחיות בלעדיו בשנים האחרונות לטובת הקוטביות התעמולתית. אבל כשיש ריקבון הוא משפיע על כולם, בלי קשר לעמדתם במסגרת איזו התנצחות פוליטית אידיוטית.

טוב עשה השר עמר בר־לב שמיד הכריז על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית, וטוב שגם מיד הבהיר שאם יהיה צורך - יוחלט בסופו של דבר על ועדת חקירה ממלכתית עם יותר סמכויות. מה שברור הוא שבין שממשלתית או בין שממלכתית - כדאי שהוועדה הזו תהיה מאוזנת, מקצועית, ותביא תשובות חד־משמעיות לציבור הישראלי בהקדם האפשרי.

האם אכן היה או לא היה? אם במשטרה עקבו אחרי מנכ״לים של משרדי ממשלה כדי לבדוק אם הדליפו חומרים לעיתונאים, או אחרי העיתונאים עצמם כמו גם אחרי מפגינים או אנשי עסקים, חובה להביא לכך שמי שהיה מופקד על הנורמה המקולקלת הזו יישא באחריות המלאה.

היו מי שניסו לקחת את הסיפור ולהלביש אותו על הוויכוח הלעוס והבלתי פתיר של ״המשפט״, אבל אם רוצים להיות קצת אופטימיסטים - סיכוי טוב שלא יצליחו. הסיפור הזה גדול בהרבה מסיפור של אדם אחד או משפט אחד, גם אם נגע בהם במידה כזו או אחרת.

נדמה שהריקבון נמצא בכל מקום. הוועדה לבחירת שופטים נראית כמו בית בושת במקרה הרע וקומבינות של עסקנות זולה במקרה הטוב. הכנסת נראית ככיכר שוק, חברי הכנסת נתפסים בקלקלתם וחוזרים למליאה מהדלת האחורית מצוידים בעסקאות טיעון מפוקפקות, המשטרה מרגלת בשרירותיות אחרי אנשים ומתנהלת בניגוד לחוק, והאחראים המיניסטריאלים מתנהגים כבכיינים ששתו להם ואכלו להם, כאילו לא הם היו אחראים על המערכות שנים ארוכות.

אין לנו מדינה ללא חוק וסדר, אין לנו מדינה ללא נורמות מינימליות של התנהגות, ואין הצדקה להתנהלות של כל כך הרבה גופים שלטוניים, שקשה להחליט איפה להתחיל. אבל צריך להתחיל.

משהו לא טוב קורה פה. משהו שהתהווה שנים ארוכות ודורש תיקון יסודי. הממשלה היא זו שצריכה לתקן נורמות כאלה, לא זו שצריכה להתלונן עליהם. אבל גם המערך הפוליטי נגוע בריקבון ובנורמות שהושחתו, ולכן יש לנו אופוזיציה שרוצה לנתץ את שלטון החוק כי לדעתה הוא רקוב, וממשלה מגוונת מדי שמאוד רוצה לתקן אבל מתקשה.

למרות הדחף האימפולסיבי, רצוי מאוד שלא ליפול לתוך המחנאות הפוליטית אלא להבין שאין לנו ברירה אלא להתחיל לתקן, כי אין לנו משטרה אחרת או בתי משפט אחרים או מוסדות שלטוניים אחרים. גם רצוי מאוד שלפני הסקת המסקנות החותכות האוטומטיות, נחכה לבדיקות הרציניות, לתשובות ולממצאים.

בלי קשר, כאזרחים בעולם המודרני צריך להבין שהמציאות די דומה למערכון שעלה ב״ארץ נהדרת״ לא מזמן. בין שמדובר בפייסבוק וגוגל שמנסות לדחוף פרסומות מטורגטות וקליקבייטס זוללי זמן, ובין שמדובר בתוכנות פגסוס משטרתיות או סוסים טרויאנים של ישויות זרות, טיפש מי שלא מבין שאין באמת פרטיות בטלפון החכם.

פרשת הרוגלה לכאורה מלמדת: הריקבון נמצא בכל מקום

למרות הדחף האימפולסיבי אחרי סערת פגסוס, רצוי לא ליפול למחנאות פוליטית ולהבין שאין ברירה אלא לתקן, כי אין לנו משטרה אחרת ובתי משפט אחרים