1. מחיר המחדל
רצה הגורל ושני נושאים המתכתבים עם יוקר המחיה עמדו בסתירה לנושא איכות הסביבה - הבלו על הבנזין והמס על הפחם. בסופו של דבר, הוחלט שהבלו על הבנזין למכוניות לא יירד, אבל המס על הפחם יופחת כדי לסייע במיתון עליית תעריפי החשמל, שיתייקרו ב־3% בלבד ולא ב־6%. למה? ככה! אין הסבר הגיוני מדוע שישראל, אלופת מיסוי הדלק בעולם, לא תוריד את הרגל מהגז כדי להקל על יוקר המחיה עבור מוצרי בסיס לנהגים.
צעדי האוצר הם כמו מתן אספירין לפתרון בעיית שורש רצינית, שעד להעברת התקציב באוצר לא הוטרדו ממנה. אפילו ליברמן הסביר את גל ההתייקרויות בעליית מחירי חומרי הגלם והסחורות בעולם. שר האוצר אפילו לא חלם עד לאחרונה על האפשרות לפנות ליצרנים כדי למנוע עליות מחירים. גם תקציב המדינה, כולל חוק ההסדרים שאושר ב־5 בנובמבר, לא כלל התייחסות רצינית לבעיה.
חלפו שלושה חודשים בלבד מאז אושר התקציב, ולפתע נזכרו ביוקר המחיה, ומסגרת התקציב נפרצת בסכום הנאמד ב־4 מיליארד שקל כדי לקדם פתרונות פלא להורדת יוקר המחיה. מהיכן יבוא הכסף? לכך אין כרגע תשובה.
לאנשי האוצר היה כל הזמן שבעולם לתכנן רפורמה ולהתאימה לאילוצי התקציב, אבל הממשלה נהגה הפוך. שר האוצר הסכים, מתוך אילוצים קואליציוניים, להעלות שורת מסים שהקפיצו את יוקר המחיה. מדובר במס על משקאות ממותקים, מס על כלים חד־פעמיים, אגרת גודש ועוד. מזל שהצעת אגף התקציבים להעלות מסים נוספים, כמו אגרת ביקור רופא, לא עברה.
ואם לא די בכל אלה, בסוף ינואר התייקר הבנזין פעם נוספת, ובאותה הזדמנות גם מחירי החשמל זינקו. את ההחלטה על ייקור מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית הקפיאו ממש ברגע האחרון.
אז נכון שחוק ההסדרים כולל רפורמות חשובות, אבל יישומן נדחה כמו עסקת תשלומים בכרטיס אשראי. רפורמת התקנים נדחתה לאמצע 2022. רפורמת היבוא נדחתה לסוף 2022, ורק אתמול נזכרו להקדימה. הרפורמה בחקלאות מתעכבת כמה שבועות בגלל מבוי סתום במשא ומתן עם החקלאים.
מדברים על יוקר המחיה במוצרי הצריכה, אבל עיקר הבעיה הוא מחירי הדיור, שטופלו רק בשוליים בחוק ההסדרים האחרון. רק לקראת סוף 2021, לאחר שהמחירים זינקו ביותר מ־10% בשנה, נזכרו שמחירי הדיור הפכו לבלתי נסבלים. רק אז מיהרו שרי האוצר השיכון והפנים להתכנס ולהכריז על צעדים שהשפעתם על מחירי הדיור תתבטא אולי בעוד שנתיים. מה שכן הוחלט הוא להקפיץ מיידית את מס הרכישה על דירות להשקעה, מה שייקר את שכר הדירה.
זאת ההזדמנות לבקש סליחה משר האוצר לשעבר משה כחלון על הביקורת נגדו. נכון שהוא הנהיג את "מחיר למשתכן", על כל הבאגים שלה. אבל לפחות בתקופתו מחירי הדיור לא רק שלא עלו, אלא שלקראת סיום כהונתו התחילו לרדת. תוכנית "מחיר מטרה" החדשה תהיה אפקטיבית אולי בעוד שנתיים.
אז מה כוללת התוכנית הנוכחית להפחתת יוקר המחיה? הפחתת מסים בדרך של נקודת זיכוי בסכום של 223 שקל לחודש לילד, וגידול של 20% במס ההכנסה השלילי, עד לסכום של 1,700 שקל. ההתייקרות בתעריפי החשמל תקטן כאמור במחצית (ל־3%), ויופחתו מכסים של מוצרי יבוא כמו בשר, דגים, ביצים, שמן ורהיטים.
האם אלה יביאו להורדת יוקר המחיה? אשרי המאמין. הגדלת ההכנסה הפנויה לזוגות צעירים ולבעלי שכר נמוך תגדיל את כוח הקנייה שלהם, אבל את המחירים היא לא תוריד.
הפחתת המכס על מוצרי מזון אמורה בתיאוריה להפחית מחירים, אבל ניסיון העבר הראה שהיבואנים לא עומדים בפיתוי ומשאירים את מרבית הרווח אצלם. הפחתת המס על הפחם והפחתת ההתייקרות במחירי החשמל היא זמנית.
אז איך באמת מורידים את יוקר המחיה? תחרות, תחרות, תחרות. קחו את המודל של שוק הסלולר שנפתח לתחרות לפני כעשור והקריס את המחירים. תעיפו את כל חסמי היבוא (בשם הכשרות או הדאגה לבריאות הציבור), ותכניסו לשוק שחקנים חדשים כמו "גוד פארם". המחירים יירדו, ואל דאגה: גם היבואנים ימשיכו להרוויח.
2. מס שפתיים
באוצר חגגו בשבועות האחרונים את הנתונים על עודפי הגבייה ממסים, שזינקו ב־2021 ב־19% לשיא של 413 מיליארד שקל. אלא שאנשי רשות המסים, שעובדים קשה להעמקת הגבייה, מודאגים ומתנגדים לפזרנות ההכנסות. חלקם אינם מסתירים את התסכול מבזבוז עודפי הגבייה ללא קביעת סדרי עדיפויות הגיוניים ותוך כניעה ללחץ הציבור. מבחינתם כל שקל שיוצא מהמחזור לא יחזור.
גם החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג מבין שאסור לבנות את תחזית הגבייה על סמך נתוני 2021, ושאסור להתבשם מנתוני העבר. הגבייה ממיסוי שוק ההון עלולה לרדת כתוצאה מהירידות בבורסות, וההכנסות של 2021 לא יחזרו. גם האקזיטים בהייטק עלולים להיות קטנים יותר. סימני שאלה נוספים נוגעים לתחזית ההכנסות ממיסוי נדל"ן, שהיו גבוהות מהרגיל בזכות הבום בשנה האחרונה.
חלק מדאגות אלה הושמעו השבוע בפורום דן אנד ברדסטריט, שדן במדיניות המסים. רולנד עם שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, יצא בביקורת יוצאת דופן: "החוכמה של הממשלה היא לא לעשות צעדים על פי כותרת או לחץ חברתי רגעי. לא קל לנהל מדיניות ולקבל החלטות בשביל כותרות, אבל זו סכנה לכלכלה הישראלית". עם שלם המשיך והתריע: "אסור לממשלה לפעול תחת אמוציות. אם מסתכלים על האינפלציה בישראל, אנו רואים שמדובר ב־8% בכל העשור האחרון. לוקח זמן ליצור ודאות באמצעות חקיקה בתחומי המסים, ואנו עובדים על זה רבות".
דעה נחרצת כזאת לא נשמעה מזמן מפי פקיד ציבור. לפי נתוני רשות המסים גם הגבייה בינואר שברה שיא, וההכנסות חצו את ה־20 מיליארד שקל, לא כולל מס חברות מקבלנים. כל קבוצות הלחץ עומדות בתור כדי להתחלק בעודפים, והלחץ לא פשוט. מנהל הרשות ערן יעקב נאלץ להסכים להוראת ליברמן להקדמת החזרי מס לעצמאים בהיקף חצי מיליארד שקל, ולדחיית תשלומי מס כדי להקל על תזרים המזומנים. מדובר בעוד שליפה מהמותן.
אין כיום באוצר מדיניות מסים מסודרת הכוללת קביעת סדרי עדיפויות או ביטול עיוותי מס. מנהל רשות המסים מתוסכל מכך שמהלכים שיזם להגדלת הגבייה ולחלוקה צודקת יותר של נטל המס, דרך ביטול עיוותים, נדחו על ידי ליברמן.
למשל, הצוות המקצועי המליץ לשר האוצר לבטל את הפטור ממס הכנסה על השכרת דירה (עד לגובה של 5,100 שקל לחודש) או לבטל את הפטור מתשלום מע"מ על קניות באתרי אונליין בחו"ל בסכום של עד 75 דולר. שר האוצר זרק אותם מכל המדרגות. למה לו לריב עם הצעירים שנהנים מפטור ממע"מ על חשבון הסוחרים המקומיים. מדוע הוא צריך להתקוטט עם אספני הדירות המגיעים מהשכבות המבוססות? נכון להיום לממשלת השינוי אין כוונה לשנות את מדיניות המסים.
3. המהפכה המוסדית
אלמלא ענייני יוקר המחיה, הקורונה ופרשת NSO, דומה שהסיפור הבא היה מעורר רעש גדול יותר בביצה הפיננסית. אחרי הכל, מדובר במהפכה שמגבש ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון באוצר, בנוגע לכללי ההשקעה של הגופים המוסדיים.
המהלך הוא לא פחות מרעידת אדמה פיננסית. ד"ר ברקת מעוניין לשנות את מבנה הפעילות של ועדות ההשקעה המנהלות את כספי העמיתים, ולהפוך אותן לגופים עצמאיים שאינם תלויים בחברה המנהלת (כלומר בבעלי הבית).
הרקע אינו מקרי. הגופים המוסדיים הם ענקים פיננסיים המנהלים עבורנו את החיסכון ארוך הטווח הכולל פנסיה, פוליסות ביטוחי מנהלים, קופות גמל וקרנות השתלמות. נכסים אלה נאמדו נכון לסוף 2021 ב־1.7 טריליון שקל, כמעט פי ארבעה מתקציב המדינה ל־2022.
הכספים נאספים ומנוהלים בעיקר על ידי חברות הביטוח ובתי ההשקעות. הכסף מושקע בשוק המקומי, אך בשנים האחרונות יותר ויותר בחו"ל. התלות של ועדות ההשקעה בגוף המנהל (כלומר חברת הביטוח או בית ההשקעות) הייתה עד היום גדולה ומדאיגה. הגוף המנהל מינה את חברי דירקטוריון ועדת ההשקעות, גיבש את מדיניות ההשקעה (שעלולה הייתה ליצור מראית עין של ניגוד אינטרסים), ואף כיוון את מדיניות ההצבעות באסיפות הכללית של החברות שבהן השקיעו.
ברקת מבקש לנתק את הקשר הזה, לשנות את מבנה הפעילות של הוועדות ולתת להן לפעול עצמאית. "המהלך נועד להבטיח שהפיקוח על ניהול כספי החוסכים לפנסיה ייעשה תוך שמירה על האינטרסים של העמיתים ברמה המרבית, ולהבטיח ניהול יעיל של ההשקעות על ידי הגורמים האמונים על כך", אומר לי הממונה על שוק ההון.
לפי השינוי המתגבש, רק חברי ועדת ההשקעה ישתמשו בזכויות ההצבעה באסיפות הכלליות ולא שום גורם אחר. כך יהיה נטרול מלא של השפעות חיצוניות. בנוסף, ועדת השקעות עמיתים לא תמונה על ידי הגוף המוסדי, כפי שנעשה היום, אלא על ידי ועדה ציבורית למינויים שימנה שר האוצר, בדומה לוועדות הבוחרות דירקטורים בבנקים או בחברות ביטוח ללא גרעין שליטה.
הוועדה תתמקד בפיקוח על ניהול ההשקעות ללא מעורבות בניהול ההשקעות בפועל. עסקאות עם צדדים קשורים, שבהן קיים חשש לניגוד עניינים, יחייבו אישור בפועל של הוועדה, כך שההחלטות ישקפו את טובת החוסכים.
כל זה אומר שד"ר ברקת סבור שניהול כספי העמיתים עד היום לא היה משביע רצון. הוא חושש שלניהול כספי ציבור בהיקף 1.7 טריליון שקל היו אינטרסים נוספים, לעתים כאלה שאינם תואמים את טובת החוסך. הצבעות באסיפות כלליות היו נגועות לעתים בשיקולים זרים, השקעות בוצעו במחירים מנופחים, וכל זה אושר על ידי חברי הוועדות שמונו בפועל על ידי בעלי השליטה (חברות הביטוח או בתי ההשקעות).
ברקת שידר במהלך החודשים האחרונים את כוונתו לבצע את השינוי, אבל ייתכן שלא התייחסו לדבריו ברצינות מספקת. בפועל, ברקת מביע חוסר אמון במנגנון ניהול ההשקעות הנוכחי, אף שהתשואות של גופי ההשקעה בשנת 2021 היו חריגות בכל קנה מידה. קופות הגמל, קרנות ההשתלמות ופוליסות המנהלים הסולידיות סיימו את 2021 בתשואות העולות על 14% - אז איפה הכשל? האם כך מנהלים כספים בצורה לא אחראית הפוגעת בעמיתים? מדוע מותר לבעלי חברות הביטוח למנות דירקטורים, אבל אסור להם למנות את חברי ועדת ההשקעה?
ואם נניח שתשואות הגמל והפנסיה יהיו מעולות, כיצד יוכלו בעתיד חברות הביטוח לשווק ולהתהדר בתשואות אלה, כשמעשית אין להן אחריות על ועדת ההשקעות? לדוגמה, כיצד הנהלת כלל ביטוח תשווק את התשואות יוצאות הדופן בקרנות הפנסיה שלה כשהאחריות לניהול לא תהיה בידה?
4. אנחת רווחה
ביום שבו נחשפה תוכנית האוצר להורדת יוקר המחיה קיבל שר הרווחה מאיר כהן תעודת אזרח ותיק מהמשרד לאזרחים ותיקים. "זה מרגש אותי מאוד להצטרף לאוכלוסייה שלמענה אני פועל מתוקף תפקידי יומם ולילה", אומר לי כהן.
בשבועות האחרונים הוא לא נמצא בקדמת הבמה התקשורתית, למרות שפע המהלכים לצמצום הפערים והסיוע לאוכלוסיות המוחלשות שקודמו באוצר בשיתוף משרדו. אז מה היה לנו? 85 אלף ניצולי שואה קיבלו תוספת של 2,500 שקל למענק השנתי, שיעמוד על 6,500 שקל. 250 אלף מקבלי השלמת הכנסה קיבלו תוספת של 500־600 שקל, שתעזור להם לגמור את החודש. לתקציב הטיפול בנכים סוכמה תוספת של 900 מיליון שקל, כך שהעלות הכוללת תעמוד על 2.7 מיליארד שקל.
למאבק באלימות במשפחה ניתנה תוספת תקציב של 155 מיליון שקל, ולסעיף הביטחון התזונתי נוספו 106 מיליון שקל - מתוכם 60 מיליון שקל לבסיס התקציב. 28 אלף משפחות יקבלו השנה תווי מזון. כמו כן הושלם חוק לאנשים עם מוגבלויות, הכולל תוספת של 2.4 מיליארד שקל לחמש שנים הקרובות.
"הביטוח הלאומי חייב להיות איתן, ואם לא נשמור על האקטואריה שלו - ניקלע לבעיה קשה בעוד 20 שנה. נכון להיום מצבו בסדר, ואנחנו מאוד זהירים. את הדרך המצוינת שבה תפקד המוסד ראינו בתקופת הקורונה. הוא היה כסלע איתן מבחינת הרבה מאוד אנשים. מדובר במוסד המחלק מדי חודש יותר מ־2 מיליון קצבאות בצורה סדירה. את זה צריך לכבד ולהעריך ולהגיד תודה להנהלת המוסד בראשות שפיגלר".
"מינינו מנהלת מטעמנו, ויש לנו צוות שעובד מסביב לשעון כדי לתקן את הליקויים. אנסה לשנות את השיטה במעונות נוספים. אין לנו דבר אישי נגד אנשים ספציפיים, מדובר במהלך מערכתי. לא כל עובדי המעונות הם פושעים. יש כאלה שנותנים את נשמתם למען החוסים, וצריך לדאוג להם לתנאים טובים יותר. אבל אנחנו במשרד נשדר אפס סובלנות כלפי מי שיעז להרים יד על חוסים או אנשים חסרי ישע. לא נוותר כהוא זה. אני מקים כבר בימים הקרובים ועדה חיצונית בראשות שופט בדימוס שתבדוק את כל הנהלים במעונות, וכיצד ניתן לשפר את הפיקוח".
"בעקבות משבר הקורונה חייבים לחתום על אמנה חברתית בין המדינה לאזרחיה, שכוללת בראש ובראשונה את חיזוק העצמאים, כי הם הנפגעים העיקריים. למדינה חזקה כמו ישראל, שלוקחת אחריות על אזרחיה, יש יותר מדי עניים. אנחנו לא מדינת עולם שלישי, ואסור להשאיר אנשים בקרון האחורי של הרכבת. העוני נמצא באחריות כל משרדי הממשלה. עוני הוא לא רק דאגה למזון, אלא הדאגה להחזירם למעגל העבודה ולהחזיר להם את הכבוד".
"ועדיין, גם המדינה צריכה לאותת שאסור להעלות מחירים, ולהכניס את היד לכיס. העלייה במחירי הדלק הייתה גבוהה מדי וחייבים להפחית את המס על הבלו. אני לא פוחד מהרחבת הפיקוח על סל המצרכים הבסיסי. יש רגעי משבר שבהם גם מדינות קפיטליסטיות צריכות לפקח, וזה קורה ב־90% מכלכלות העולם. בעקבות הקורונה, כל המדינות המתקדמות צריכות לעשות פסק זמן מהמושג 'שווקים חופשיים', כי יותר מדי אנשים נפגעו. חייבים לפקח על יותר מוצרי מזון תוך שיתוף פעולה עם היצרנים".
"מבחינה זאת אין הבדל בין חרדים לאזרחים רגילים. כל מי שיש לו כושר עבודה חייב לצאת לעבוד, ובמידת הצורך נעשה גם הכשרות מקצועיות. אגב, זה אחד המהלכים שמוציאים ממעגל העוני. אני שומע שחרדים שיוצאים לעבוד נחשבים לכוכבים במקומות העבודה".
"אני פועל למסד בימים הקרובים, בשיתוף שרת האנרגיה וחברת החשמל, נוהל ניתוקים חדש לגבי עניים, אמהות חד־הוריות, נכים וקשישים. לא יכול להיות שבסערת שלג או קור קיצוני נקבל למשרד טלפונים שניתקו את החשמל. בכל המקרים שפנו אלינו טיפלנו מיידית בבעיה".
"אני בטוח שהרוטציה תקודם. לפיד מגלה מנהיגות יוצאת מהכלל, והוא ראוי להיות ראש ממשלה. יותר מכל מנהיג אחר, הוא שם את האגו בצד ואמר לכולנו שאנחנו עושים את מה שחשוב למדינת ישראל. אני גם בטוח שבנט יעמוד במילתו ויקיים את חלקו בהסכם".
התרעות פיקוד העורף