גדעון לוי הוא נוסע מתמיד ונחוש בדרכי הגדה ומתעד אובססיבי של עוולות הכיבוש. אני מניח שהוא עושה זאת כהומניסט מזועזע, ובעזרתו לומדים קוראי "הארץ" עד כמה מנוולת יכולה להיות מדינת ישראל. אני מניח שלוי מבין שהכיבוש לא רק אכזרי, אלא גם הורס את רקמת המוסר המדיני והאישי ומזיק לביטחון ישראל. העבודה הסיזיפית ביצרה את מעמדו כלוחם ייחודי, אפילו בקרב השמאל על ענפיו המרוטים.
בזמן האחרון לוי הפתיע וביצע כמה נאמברים של פליק־פלאק כלוחם לזכויות האדם, גם אם שמו נתניהו. "המערכת החליטה להפליל את נתניהו בכל מחיר" הוא כתב. ה"מערכת"? הרי מתנהלת כאן מלחמה לחיים ולמוות על זהותה ופרצופה של מדינת ישראל. מה שקורה בשטחים הוא חלק מאותו מאבק. כל הנחה שאתה נותן לצד השני מתורגמת למכה שתונחת עליך - ועל הפלסטינים.
מכאן הדרך אצה ללוי להתנפל גם על השמאל בממשלה משום שאינו מבצע את המהפכה האמיתית. נו באמת. הג'וב של השמאל־מרכז הוא לא לתקן עוולות או להיות ישר, אלא להקריב את עצמו לטובת פוטנציאל לא ברור של תיקון.
ממצב של עין רחומה עד דומעת שמתעדת את נפגעי הכיבוש, לוי עבר למצב שבו הוא מעניק לאחד האנשים היותר אחראים לתועבות שנעשות בשמנו - ליטוף שמשמעו מתן לגיטימציה. מה שמחייב תהייה לגבי מה עובר על גדעון לוי, ויאללה פסיכולוגיה בגרוש. יכול להיות שהוא מיצה? בכל זאת 30 שנות שיטוט בחצר האחורית עלולות להוביל לייאוש, לציניות ולשעמום של עצמו מעצמו.
לא נעים להיות המובן מאליו, גם אם אתה צודק, ומכאן הדרך קצרה לריגושים מסוג אחר. למשל פירואט על רגל אחת, יד מצביעה השמיימה, שבסופו הוא פוגש, סורפרייז, את הזוג נתניהו. בואו לא נשכח שהוא חולק עם בני ציפר אקוסטיקה מקומית, ואת אותה פינת קפה ב"הארץ".
להבדיל מלוי, לציפר יש חלקת לשון מלומדת והמיית נפש מעודנת, שבעזרתן הוא ממריא למחוזות האבסורד. משם, כשהוא מרחף מעדנות עם שרה נתניהו, הוא משקיף, אולי משועשע, על הבלי העולם הזה. מותר לו. לציפר יש עניבות פרפר ססגוניות, ולי יש חשד שנתניהו עבורו הוא תחביב שהתמכר אליו ואל בונוס הצומי הכרוך בהדהוד התקשורתי.
במחי אותה פסיכולוגיה בגרוש, האם ייתכן שהטראומה של לוי ושל שותפו אלכס ליבק מ־30 שנות שיטוט בחצר האחורית - גררה פוסט־טראומה שתוצאתה חיבוק לנתניהו, "הבנת" תופעת ברדוגו והתנפלות על ממשלה שאיננה מבוססת על הבלוק של נתניהו־דרעי־ליצמן־גפני־סמוטריץ'־בן־גביר? רוצה להשתעשע? בכיף. אבל למה להתעטף ברציונל של זכויות אדם ושוויון פוליטי עלק.