הדרך לגיהינום הייתה תמיד רצופה בכוונות טובות. הקואליציה לא תיפול בשבועות הקרובים, אבל הגמגום הופך לקרטוע, שעלול להפוך לסחרור, שעלול להיגמר בהתרסקות. ככה נופלות ממשלות: קלקולים קטנים שמובילים לבינוניים שהופכים לגדולים ששואבים את הקואליציה אל תוך המדבר הפוליטי.
שתי המפלגות הללו שכחו שלממשלה יש עקרונות עבודה. יש שיטה. היא לא מושלמת, אבל היא היחידה. הכללים פשוטים: מה שמאושר בממשלה ועובר את ועדת השרים לחקיקה, צריך גם לעבור בכנסת. החלטות ועדת השרים לחקיקה אינן המלצה, הן מחייבות. כולם צריכים לעמוד בהן, קשה ככל שזה יהיה. בממשלת לפיד-בנט, זה פשוט לא קורה.
הממשלה תיפול והרפורמה לא תעבור. אפשר לעבוד ככה? החקלאים מבריזים מהמו"מ, מצליחים להחזיר אותם בקושי, מעבירים להם הצעה נוספת, טובה יותר, סבירה יותר, אבל הם נעלמו. עקבותיהם לא נודעו עד רגע זה. אבל היי, העיקר שהחברים הצליחו לטרפד עוד מהלך ממשלתי שכבר אושר בתקציב.
בסוף, זה אירוע של שניים: אביגדור ליברמן ויאיר לפיד. שני אלה יכולים לפתור את המשבר ברבע שעה: ליברמן, הפוליטיקאי העקשן בתבל, יכול פשוט לתקן את העוול שנגרם לאבידר ולתת לו אחד משני תיקי פורר. לפיד יכול לבלוע צפרדע נוספת ולהחזיר לחיים את תיק האיומים האסטרטגיים שגנז. האלטרנטיבה, כאמור, גרועה יותר.
התרעות פיקוד העורף