מלחמת רוסיה-אוקראינה גררה היום זעזועים חריפים בשווקים הפיננסיים בכל רחבי הגלובוס. מלחמה היא דבר רע. כלכלות העולם סולדות מחוסר יציבות שעלולה להחריף עוד יותר בעקבות הסנקציות העולמיות על רוסיה. 

תחילה לנתונים. המדדים המובילים בבורסת ת"א הגיבו בירידות חריפות של כ-3.7%-4.4% (לפי סוג המדדים) אבל זאת עדין לא מפולת. המסחר בוול-סטריט החל בירידות שערים. הדולר זינק לעומת השקל והשער היציג טיפס ב-1.49% ל-3.271 שקלים. לאחר קביעת השער היציג המשיך הדולר להתחזק. מחירה של חבית נפט מסוג ברנט זינק לשיא של 105 דולר לחבית. הזהב זינק ומטבעות קריפטו כמו ביטקוין חטפו.

לכל המכות הפיננסיות יש כמובן השפעה גם על המשק הישראלי ועל כיסו של האזרח אבל למרבה הפלא ההשפעה מוגבלת. זה כואב אבל פחות. המלחמה ביום שאחרי הקורונה פוגשת את המשק במצב טוב ממרבית הכלכלות המערביות. הצמיחה היא מהשיעורים הגבוהים ביותר בעולם. שיעורי התעסוקה גבוהים, האבטלה בירידה וגם כך הגרעון. עלות גיוסי ההון הממשלתי בשווקים הבינלאומיים נמצאת בירידה מתמדת.

אז נכון שהזינוק במחירי הדלק והתחזקות הדולר יביאו בתחילת השבוע הבא (שהוא המועד החודשי לעדכון המחירים) לתוספת של עד 20 אגורות שתקרב את מחירו של ליטר בנזין לשיא של שבעה שקלים. יתכן ששר האוצר יתערב ויקפיא את הבלו ויתכן שלא. אבל בזכות מרבצי הגז הטבעי עליית מחירי החשמל מוגבלת ושולית ביחס לזינוק של עשרות אחוזים במחירי החשמל באירופה. מחירו של קוט"ש חשמל בישראל הוא מהנמוכים בעולם המערבי. אז נכון הפגיעה בשווקים הפיננסיים גם שוחקת את החסכונות.

אבל הלו, צריך לקחת את הדברים בפרופורציה. קופות הגמל והפנסיה הניבו במהלך 2021 תשואות חריגות של למעלה מ-14% הגבוה פי שלושה מהתשואה הממוצעת בשנים נורמליות. אז לא נורא אם האוויר הדחוס החם יצא קצת מהבלון הפיננסי הדחוס ששמו הבורסה לני"ע. ומה לגבי הזינוק בדולר? הפיחות הוא בשורה מצוינת עבור התעשיינים שקיטרו בכל השנים האחרונות שהדולר נמוך מדי. הפיחות מחזק את הייצוא ואת ההיי-טק ויעניק בוסטר נוסף לעידוד התעסוקה. ועדין מלחמה היא דבר רע כי לכל מטבע יש שני צדדים.

התחזקות הדולר תעלה את האינפלציה ואת יוקר המחייה בגלל הירידה בכוח הקנייה הריאלי. מחירי מוצרי המזון שגם כך יקרים בישראל ביחס לעולם יחטפו מכה בגלל המלחמה של עליית מחירי התבואות ובעיקר החיטה והמספוא. זה יפגע בעיקר בעשירונים התחתונים באוכלוסייה. לכן משרד האוצר חייב לחשב מסלול מחדש בעניין עסקה החבילה ולהביא בחשבון נוסחה עדכנית להעלאת שכר המינימום. זה יכול להיות באמצעות העלאת הפעימה הראשונה שצפויה באפריל מ-100 שקלים ל-200 שקלים או בהכפלת מענק העבודה (המכונה גם מס הכנסה שלילי).