אני ממש האמנתי, עד לגיל מתקדם, במשוואה הפשטנית הזו שאומרת - אם נחזיר לפלסטינים את כל השטחים שכבשנו ב־67', יהיה שלום. אותו שלום אוטופי ומוחלט, מכתבי הנביאים. על החזרת השטחים עוד אפשר להתווכח (היא נחוצה, אם כבר, לצורך השגת רוב יהודי). אבל צדה השני של המשוואה, אותו שלום טוטאלי, הוא רק משאלת לב. תנו לנו שלום קר, כמו עם מצרים, או מצב מתמשך של אלימות בעצימות נמוכה, ונאמר אמן.
הניסיון לחלק את העולם לבני האור ובני החושך, הוא בדרך כלל שטחי ופשטני
צריך להמשיך לרדוף שלום ולנסות לקדם אותו, אבל כל זה חייב לבוא מתוך עמדה ברורה של כוח. כי תמיד יצוץ הפוטין התורן - והאזור שלנו שורץ בכאלה - שיבקש להשמיד אותנו
התרעות פיקוד העורף