הוא אומנם התחייב מראש שעד למועד הזה (לאחר הגשת דוחות המע"מ) יפורסם המתווה, אבל לעיתוי הייתה סיבה נוספת: באותו ערב נערכה ההצבעה על אישור הפנסיות בצה"ל, ציפור נפשו של שר הביטחון בני גנץ. ללא התמיכה של ח"כ אביר קארה, שדרש סיוע לעצמאים, ההצעה הייתה נופלת.
קארה קיבל את שלו, ולמרות הביקורת המתווה נחשב להישג עבור העצמאים. הוא גובש בסיוע ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, מעל לראשם של אנשי אגף התקציבים ורשות המסים, שהתנגדו לו. הם טענו שעם כל הכבוד לעצמאים, לא היה סגר ואין טעם לפצות. אבל ליברמן החליט אחרת. העצמאים יפוצו עם מענק של עד 600 אלף שקל, במתכונת דומה לפיצוי ששולם בצוק איתן, והוא ישולם בגין כל ההוצאות (כולל ארנונה ותשלום לעובדים).
רייטן עצמה הבהירה ששכר המינימום ישתנה. גם מזכ"ל ההסתדרות ארנון בר־דוד, המשדר בגל אחיד עם נשיא הארגונים העסקיים דובי אמיתי, ידרוש שינויים. בר־דוד הבהיר בהופעה שקיים השבוע בפני ועדי עובדים בצפון שהתנאים במשק השתנו ושיש צורך בשינוי העסקה.
באיגוד לשכות המסחר חישבו ומצאו שההצמדה האוטומטית של המע"מ למחיר גררה תוספת גבייה של 5 אגורות לליטר. בצריכה של 4.34 מיליארד ליטר לשנה מדובר בתוספת הכנסות של 220 מיליון שקל.
שני דוחות כספיים שנתיים של חברות בורסאיות שפורסמו השבוע מעידים יותר מכל עד כמה קיצונית ומנוגדת השפעת נגיף הקורונה על העסקים. בצד האחד של הסקלה ניצב בנק מזרחי טפחות, שבניהול משה לארי, שפרסם את דוחותיו ביום שלישי השבוע. הדוחות, שכאילו נלקחו מעולם מקביל, משקפים את המצב של המערכת הבנקאית. ומהעבר השני ניצבת אל־על, שבניהול אביגל שורק, שפרסמה אתמול את דוחותיה. היא מייצגת את ענף התיירות, שיוצא מהגל החמישי של הקורונה בשן ועין.
זה התבטא במעבר מהפרשה של יותר ממיליארד שקל ב־2020 להפסדי אשראי - להכנסה של 278 מיליון שקל השנה. וכמובן, וכיאה לרווחיות יוצאת דופן, גם בעלי המניות נהנים: הבנק יחלק דיווידנד במזומן של 271.6 מיליוני שקלים ויתגמל את העובדים בבונוסים נאים.
אם לא די בכך, כעת היא נפגעת גם מהזינוק במחירי הדלק בחודש האחרון (וזה ישתקף בדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2022). בניגוד לבנקים, המעניקים למשק את החמצן הפיננסי, אל־על זקוקה בעצמה לעירוי כספי דחוף. היא התחברה למכשיר אקמו ששמו "הסיוע הממשלתי", וקיבלה עשרות מיליוני דולרים תמורת הקצאת נתח ממניותיה והתחייבות למימוש נכסים.