מתחילת המשבר נשאלה השאלה איפה זאב אלקין. הרי האיש נולד באוקראינה. הרי הוא מגה־מומחה לפוטין. משנת 2009 הוא ישב בכל הפגישות של פוטין עם נתניהו והצמרת הישראלית. לא רק פגישות רשמיות מרובות משתתפים, אלא גם כל הפגישות המצומצמות, של שש או שמונה עיניים. הוא ראה לפוטין את הלבן של העיניים.

הוא לא צריך מתורגמן, כי הוא היה המתורגמן. הוא שמע את פוטין בשפתו, עשרות רבות של שעות. עם כל הניואנסים, עם כל התובנות השקטות, האנושיות, של הנפש הפוטינית. אין כאן בן אדם עם יותר שעות פוטין מאלקין. איפה הוא כשצריך אותו?

אלקין עובר ימים קשים. יש לו משפחה בחרקוב. אחיו חי שם, עם משפחתו ושתי בנותיו. האח ומשפחתו נמצאים תחת הפגזה כבדה ואלקין שרוי במתח עצום, מחובר לנייד, כמעט חסר אונים. אלקין עצמו נולד, בגר, גדל והתחנך בחרקוב. הוא עוקב בחרדה אחר הסרטונים, רואה את ההרס של תמונות ילדותו, את תחנות חייו קורסות מול עיניו. לא קל לו.

בנוסף לכל זה, הוא צריך גם לנתק את הפן הרגשי מההיבט המהותי של מה שישראל צריכה לעשות עכשיו באוקראינה ומה שישראל לא עשתה באוקראינה מבעוד מועד. הוא נתן על זה מצגת נזעמת, קולנית, בישיבת הקבינט האחרונה.

שרים שנכחו בישיבה הזו מספרים שאלקין היה נסער כפי שלא היה מעולם. "אתם מתעסקים במפות, במצגות, בדגלים, בדיווחים", הוא אמר לחבריו השרים, "וזה מיותר. נסו להסתכל על האירוע הזה מזווית הפוכה. מצד הלקוח". מי זה הלקוח? הלקוח זו המשפחה היהודית שמנסה עכשיו להינצל ומחליטה, בבת אחת, לעלות לישראל.

עד שהטנק הראשון של פוטין לא חצה את גבול אוקראינה, לא היו משפחות כאלה. היהודים וזכאי חוק השבות באוקראינה היו משוכנעים שלא יהיה כלום כי אין כלום. שר בכיר אמר לי אז ש"אף יהודי אוקראיני לא יבוא לכאן. אין שום דרישה לוויזות עלייה. טוב להם שם. העסק מת לגמרי".

אבל אז הטנקים של פוטין חצו את הגבול, וכרגע הם מאיימים להקריס את עולמם של האוקראינים (והרוסים) על ראשם. נכון לאתמול יש כבר עשרת אלפים פניות לעלייה, אבל אין נציגים ישראלים באוקראינה. הם פונו, כולם, עד האחרון שבהם. כולל השליחים של נתיב, ארגון שכל מהותו היא להיות שם בימים הקשים ולהביא עולים חדשים. לכן אלקין זועם כל כך. הנה המשך מה שאמר בקבינט:

"המשפחה היהודית הזו יושבת באחת מארבע הערים הגדולות באוקראינה, תחת הפגזות כבדות. יש עוצר. בקושי יש חשמל, מים ומזון. הגברים תקועים באוקראינה, כי אסור להם לצאת מהמדינה, אלא אם כן הם מעל גיל 60. אז מדינת ישראל בעצם אומרת למשפחה היהודית באוקראינה שרק האישה והילדים צריכים לצאת למסע הארוך אל הגבול. לבד, בלי עזרה, בלי אמצעים, בלי כלום.

"הם צריכים להשיג מכונית, בהנחה שיש להם. הם צריכים להשיג דלק, למרות שאין דלק. הם צריכים לצאת למסע מטורף, ארוך, והם לא בדיוק יודעים לאן. הכבישים מסוכנים, מופצצים. הגשרים הרוסים. הם יכולים להיתקל בשריון הרוסי, במטוסים רוסים, או בבוזזים אוקראינים. לכל אחד באוקראינה יש עכשיו נשק. האישה צריכה להאכיל את ילדיה ולחמם אותם איכשהו. היא לא יודעת לאן לנסוע.

"אם היא תגיע, בנס, למעבר הגבול הנכון, היא צריכה לעמוד שם בתור יומיים. בקור המקפיא. בלי חימום ובלי מזון ובלי הגנה ובלי הדרכה. ואם היא תעבור במקרה את המעבר, היא עדיין לא תדע מה לעשות. הרי היא לא ישראלית. היא אוקראינית. האם הקונסול הישראלי בצד השני ימצא אותה ויטפל בה?

"אם לא, היא צריכה להגיע איכשהו לשגרירות הישראלית בעיר הבירה של מדינת המקלט. האם יש לה כל המסמכים הנדרשים? כמעט בטוח שלא. את כל זה אנחנו מצפים מהם לעשות עכשיו, ומתפלאים שגלי העלייה עוד לא כאן. כל זה קורה, כי ישראל לא התכוננה למצב הזה".

אלקין השתמש במילה מחדל. אני לא בטוח שהוא טועה.

הטור המלא של בן כספית - ב"מעריב סופהשבוע"