1.פותח הדלתות
הסעודים ניתקו איתו מגע אחרי שהדליף את הפגישה עם בן סלמאן. המלך עבדאללה לא דיבר איתו שנים. הוא התנצל בפני ארדואן, שילם לו פיצויים ונזרק לכל הרוחות מיד אחר כך. וזוהי רשימה מאוד חלקית. הוא לא פתח דלתות, הוא טרק אותן על האצבעות שלנו.
כן, הם פשוט רצו שזה ייכשל, כאילו כישלון של בנט זה לא כישלון שלנו. חלקם אפילו אמרו את זה בפה מלא. בקול צלול ובקומה זקופה. בלי להתבייש, כי אזלה הבושה. בדיוק כפי שחלמו, לא מזמן, שעבאס יגרום לחמאס לשגר רקטות, ואז ביבי יחזור. מבחינתם, נתניהו חשוב מהמדינה. אין מה להשוות בכלל.
לאן זה הולך מכאן? מצד אחד, יש סימנים מעודדים. הרוסים החלו את המשבר עם שתי דרישות: דה־מיליטריזציה (פירוז) ודה־נאציפיקציה של אוקראינה. הפרשנות במערב הייתה כי פוטין רוצה לפרק את הצבא האוקראיני ולהחליף את זלנסקי. בהבהרות מטעם הקרמלין בימים האחרונים התברר שבעניין הפירוז הם מדברים בעיקר על חבל דונבאס וכנראה ירדו מהחלפת זלנסקי.
עד עכשיו, הריקוד המסובך הזה בין החתונות והריצה המוזרה בין הטיפות די הצליחו. אנחנו בשיירה של המחנה המערבי, אבל לא בראשה. אנחנו לא מתבלטים. על הדרך, אנחנו גם מורידים שני בכירי משמרות המהפכה בדמשק. אלא שמעכשיו, אם אכן פוטין יתעקש למקם את עצמו בין סטלין לצ'אושסקו, נצטרך להשתחרר מחליפת התיווך ולהתייצב במקום שבו מדינת היהודים צריכה להתייצב ברגעים כאלה.
אחרי פסח. הפגנה כזו, כך הוא מאמין, תסייע לו במו"מ על הסדר הטיעון. הוא צריך לקוות שהפעם, חוץ מצווחנים, יגיעו גם מפגינים. כי "אם כל ההפגנות" הקודמת, בכיכר הבימה הקטנה מלכתחילה, משכה משהו כמו 1,800 מפגינים, למרות מאמץ ארגוני אדיר ויקר של המארגנים.
על מה הוויכוח בעניין הסדר הטיעון? הפרקליטות לא תחתום על הסדר טיעון שבו לא יוסכם בין הצדדים, מראש, על קלון. כלומר הרחקתו של נתניהו מהחיים הפוליטיים לשבע שנים. פרקליטי נתניהו נמצאים במרחק נגיעה משם: אתם, הם אמרו למנדלבליט בזמנו, תדרשו קלון מבית המשפט, אבל תשאירו לנו את הזכות לבקש שהעונש יהיה נטול קלון.
במאמר מוסגר, פרקליטי נתניהו יודעים שבפרקליטות יודעים שהסיכוי שבית המשפט לא יטיל קלון על נתניהו, אפסי. הם פשוט מבקשים לאפשר לנתניהו לא לתלות את עצמו, בעצמו. שבית המשפט יעשה את זה. כרגע, שני הצדדים בעמדתם.
אחת הבעיות של נתניהו היא שאין לו איך למנף הפגנות. למעט גרעין קשה ושטוף מוח שמטנף את הרשתות והאווירה הציבורית, הציבור יודע שאין (ולא יהיה) תהליך מדיני, הציבור לא קונה את הלוקשים שמנסים למכור לו בעניין ההסכם עם איראן (האחראי הבלעדי למצב הנוכחי, זה נתניהו), הציבור לא באמת מאמין שהממשלה מכרה את יהדותה של המדינה לרע"ם (נתפלל כולנו שרפורמות הגיור והכשרות אכן ייצאו לדרך), הציבור זוכר שמי שאיבד את המשילות בנגב ובגליל זה נתניהו, שהגן בגופו על מערכת המשפט עשור שלם ולא פינה את ח'אן אל־אחמר. הציבור בוודאי שלא קונה את ההתקפות הפרועות בעניין ניסיון התיווך של בנט במלחמה באירופה. מה נשאר?
הם "זרע ישראל". הם אחים שלנו. הם ממלאים את שורות הלוחמים בצה"ל עד אפס מקום. הם המודדים, המהנדסים, המתכנתים, רואי החשבון, הרופאים ובעלי המקצועות הכי חיוניים לכלכלה הישראלית. הם חרוצים ובעלי מוסר עבודה גבוה. הם חלומה של כל כלכלה מודרנית. הם צינור החמצן שחובר לאפה של הכלכלה הישראלית בשנות ה־90, ועכשיו, כשסיימנו למצות את הפוטנציאל ואנחנו די תקועים עם מחסור כרוני בעובדי הייטק (באוקראינה מועסקים 50 אלף איש על ידי ההייטק הישראלי!!!) יש סיכוי שיגיע לכאן גל חדש, קטן מקודמו אבל חשוב לא פחות. והביביסטים? "הם לא יהודים".
אני מניח שהפרטים שפורסמו השבוע ידועים: מחיר שהאמיר במאות מיליוני שקלים מבלי שאיש בדק, העיר או עצר לחשוב. מטוס שלא מתאים לתפקידו, מיושן, שרק כדי להפעיל ולתחזק אותו צריך הון תועפות. אין ספור עיכובים והשהיות בגלל שינויים תכופים ודרישות מופרכות בכל הקשור ב"אגף האח"מים". מה לא היה שם: מקלחות בקרוב ל־5 מיליון שקלים, דרישה לתוספת תאי מזוודות (נחשו למה), פינות התארגנות, מראות, שידות, החלפה תדירה של צבעים לשטיחים ולקירות.
כל הדרישות המופרכות באו משם. גם מה שמוסווה בתור "דרישות ביטחוניות", התחיל שם. במטוס מהסוג הזה, כל דרישה, אפילו לשנות את הצבע, היא דרישה ביטחונית, כי כל רכש הקשור במטוס כזה מצריך רכישה כפולה ומשולשת מכמה ספקים (כדי שלא יהיה אפשר לשתול בתוך המטוס אמצעי ציתות או מזיקים אחרים). זה לא היה מטוס ראש הממשלה, זה היה אמור להיות מטוס מלכותי, צעצוע תפנוקים של מי שהאמינו שיישארו שם לעד. כמה סמלי הוא שהם לא זכו לטוס בו.
גם במקרה הזה, הוא לא בדיוק עדכן את התורמים שהוא עצמו סרח ופשט רגל כי לא שילם את חובותיו. אין לי מושג איך נגמר גיוס ההמונים ההוא ואם הוריו של "הצל" זכו, סוף־סוף, לקורת גג. יש לי מושג שבית המשפט מחק השבוע את תביעת "הצל" נגד מנליס, אחרי שנתן לו ארכה להביא אישור מכונס הנכסים להגשת התביעה ומשלא הובא אישור כזה, נמחקה התביעה.
מוסר השכל? לא להירתע מבריוני הרשת, לא לפחד מתביעות השתקה, הפרקטיקה הזו נועדה להפחיד, להטיל אימה, לסתום פיות ועל הדרך לעשות גם כמה לירות. התגובה היחידה היא להיצמד לאמת. למרות הכל, בדרך כלל היא מנצחת.
התרעות פיקוד העורף