הקשר בין צלחת הצ'יפס שלכם לשדות הקרב באוקראינה

גם אם נדמה לנו שהיהודים באים, כדאי להיערך לאפשרות שלא יהיה גל עלייה, או שהוא לא יהיה גדול. וכמה מהאמריקאים היו נוטשים את ארצם במקרה של פלישת אויב

שמואל רוזנר צילום: ללא
סרטון שמתעד את ההרס באוקראינה שהקרין זלנסקי בקונגרס בארה"ב (צילום: רשתות חברתיות) | צילום:

הצרפתים מדברים על "עצמאות מזון". הם רוצים לייצר מספיק כדי להאכיל את עצמם בלי תלות באחרים. הסינים צוברים מזון, כדי שיהיה להם במה להאכיל את אפריקה – ולצבור עוד כוח והשפעה בזירה הגלובלית. תוכניות שנועדו לשפר את ההתמודדות עם התחממות כדור הארץ כבר נזרקות לאשפת הנחכה־לזמן־מתאים־יותר. תוכניות שנועדו לצמצם את שטחי החקלאות כדי לתת עוד מקום ליער טבעי מבוטלות.

אבל עכשיו יתחרו על השמן הזה גם חברות מזון מהודו, שמייבאת כרבע מהשמן שלה מאוקראינה. המחירים יגיבו בהתאם (יש ביקוש, אין היצע). מה שיאלץ את כל מי שיש להם שמן במזון להעלות את מחירי המוצרים. ככה נוצרת אינפלציה, שהראתה סימנים מדאיגים של עלייה עוד לפני המלחמה, ועכשיו יהיה קושי גדול עוד יותר לבלום אותה.

אמריקה תתקרב לבחירות האמצע לקונגרס. המפלגה של ג'ו ביידן תלחץ עליו לעשות משהו כדי לשפר את המצב הכלכלי ולהציל את המפלגה מתבוסה. המשהו הזה עשוי להיות הקלות על רוסיה, כדי לחדש את זרימת המוצרים לשווקים. הנה – מצלחת הצ'יפס שלכם ועד לשדה הקרב בקייב. הכל מלחמה.

תמיד טוב להיערך. טוב להיערך פיזית, בהכנת מקומות מגורים, הקצאת תקציבים, מחשבה על חינוך ותעסוקה. טוב להיערך מנטלית, להשלכות האפשריות של גל עלייה גדול על החברה הישראלית, למה שיתרום לחברה וגם למתחים שיחדד (שמתם לב שחוק הגיור לא עבר בסוף?). טוב להיערך גם לאפשרות של אכזבה. כלומר, לאפשרות שלא יהיה גל, או שהוא לא יהיה גדול. גם אפשרות כזאת קיימת, אפילו אם נדמה לכולם כרגע שאוטוטו היהודים באים.

מספר העולים לישראל לפי שנים
מספר העולים לישראל לפי שנים | צילום: מעריב אונליין

במובן זה, יכול להיות שדווקא עלייה מרוסיה, הנתונה בצבת של סנקציות, היא המגמה הסבירה יותר, ועלייה מאוקראינה, אם המלחמה תיפסק, היא המגמה הסבירה קצת פחות (את זה צריך לומר בזהירות: לא בטוח שפוטין יאפשר שאוקראינה תהיה במצב כלכלי סביר כאשר רוסיה במצב כלכלי גרוע).

תגיות:
חקלאות
/
מעריב סופהשבוע
/
מלחמת רוסיה-אוקראינה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף