1. סלט ירקות

תזמון ההודעה על הפחתת המכסים השבוע לא היה מקרי. שר האוצר אביגדור ליברמן סימן את העיתוי במדויק ובנה את המהלך במשך מספר שבועות, וקיבל את האליבי הסופי לאחר שנמאס לו מהסחבת. הוא דרש מנציגי החקלאים להתחיל להתקדם ביישום הרפורמה ולמנות מטעמם שני נציגים בלבד, שמולם ינוהל המו"מ. עד שהם הסכימו  לכך כבר היה מאוחר מדי. שר החקלאות עודד פורר זימן אותם לפני שבוע לפגישה, אבל זו הפכה כבר לפגישה לפרוטוקול.

ההחלטה על הפחתת המכסים על פירות וירקות התקבלה ביום שבו פורסמו המלצות ועדת מלכא לבחינת יוקר המחיה בחקלאות. צריך לזכור כי מדובר רק בדוח ביניים, אבל המסקנות כאילו נתפרו למידותיהם של שר האוצר ושר החקלאות.

העיקרית שבהן היא הצורך בהפחתת מכסים להפחתת יוקר המחיה. ואם לא די בכך, ליברמן ופורר כינסו את מסיבת העיתונאים על הפחתת המכסים ביום פרסום מדד פברואר - ומה היה עם מחירי הפירות והירקות? ניחשתם נכון! הם זינקו ב־5.3% בתוך חודש וסיפקו את התחמושת הנדרשת.

הצהרת ליברמן, קרדיט: לע"מ

נציגי החקלאים, ובמיוחד דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים ונשיא המגזר העסקי, נפגעו עד עמקי נשמתם וקיבלו את ההחלטה באופן אישי. "ליברמן ופורר נחשבו עד היום מבחינתי חברים קרובים. ככה לא מנחיתים על חברים רפורמה חד־צדדית, שלא בתום לב. הם הכריזו גזר דין מוות על החקלאות. חקלאות היא לא אוליגרכיה, ואי אפשר לקנות ביטחון מזון בשוק האפור.

"מבחינתנו המאבק רק התחיל", אמר לי אמיתי. דברים דומים אומר עמית יפרח, יו"ר התאחדות החקלאים ומזכ"ל תנועת המושבים: "ליברמן פועל להפיכת ישראל למדינה ללא חקלאות וללא יכולת עצמאית לייצור עצמי וביטחון מזון".

הארכיון לא שוכח. פורר חשב פעם אחרת ביחס לעתיד החקלאות וחשיבותה לישראל. בדיון בכנסת בתחילת 2016 הוא אמר דברים אחרים לגמרי מרוח הרפורמה: "כמו שאנחנו לא סומכים על יבוא טנקים ותחמושת מחו"ל מחשש למה שיקרה כשגבולות המדינה ייסגרו, בחקלאות המצב אינו שונה. אם סומכים על העגבניות מטורקיה, אז אולי המחירים קצת יירדו בטווח הקצר, אבל מה יקרה אם אונייה לא תרצה להפליג לישראל? מה יהיה אז מחיר העגבניות בסופר? האם בכלל יהיה מזון?".

אביגדור ליברמן, עודד פורר (צילום: פלאש 90)אביגדור ליברמן, עודד פורר (צילום: פלאש 90)


שר החקלאות מסר בתגובה כי הוא אינו מתחרט על הדברים והיה חוזר עליהם גם היום. מבחינתו הרפורמה הנוכחית נועדה לחזק את החקלאות ולמנוע בדיוק את אותם מצבים: "נכון שהייתי בקשר חברי קרוב עם אמיתי, אבל מבחינתי מה שקובע הוא האינטרס של אזרחי המדינה, והוא הפחתת יוקר המחיה באחד התחומים החשובים בכלכלה. שום דבר כאן לא אישי. הופעלו עליי לחצים כבדים מצד הלובי החקלאי. אתה חושב שקל לי לצאת נגד החקלאים? עשיתי ככל יכולתי ללכת לקראת הלובי החקלאי. מיתנתי את הפחתת המכסים על תפוחי אדמה, פלפלים אדומים וגזר כדי לצמצם את הפגיעה ביישובי עוטף עזה וים המלח. נציגי החקלאים חזרו בהם בכל פעם מהסיכומים, ולכן היינו חייבים לצאת לדרך".

בשורה התחתונה, נראה כי נציגי החקלאים לא העריכו נכונה את הנחישות של שר האוצר להוציא את הרפורמה לדרך. הם נרדמו בשמירה ולא קראו נכונה את המפה. מאבק החקלאות נוהל בחלמאות. יוקר המחיה הפך בחודשיים האחרונים לאישיו, ולשר האוצר היה חיוני להגיע עם קבלות לחג.

המהלך זכה גם לגיבוי של הדרג המקצועי באוצר, ובסך הכל הוא מתקבל בחיוב בציבור. נציגי החקלאים היו חייבים להפנים שערב פסח שר האוצר יעשה הכל כדי שהמחירים לא יעלו. זאת הסיבה שהוא פעל להפחתת המכס על בשר ודבש, והגדיל את מכסות הביצים המיובאות מספרד וממזרח אירופה.

2. הכל פוליטי

פחות מ־24 שעות לאחר ההודעה על הפחתת המכסים נדרשו לנציגי הלובי החקלאי לפנות ליו"ר הכנסת מיקי לוי (יש עתיד) בבקשה לזמן דיון פגרה מיוחד בנושא. יש להם פרק זמן של 60 יום כדי להפוך את ההחלטה.

האם יש סיכוי שזה יקרה והמכס יועלה חזרה לאחר שכבר הורד? קשה מאוד להניח. שר האוצר עשה שיעורי בית והכין היטב את הזירה הפוליטית למהלך. "הבוס", כפי שמכנה אותו יאיר לפיד, זוכה לגיבוי מראש יש עתיד. רוצים הוכחה? עיינו בתגובת שרת הכלכלה אורנה ברביבאי למהלך: "נכון לאתר את כשלי השוק ולמצוא את נקודת האיזון בין עלויות הגידול בארץ, כולל תמיכה בחקלאים, לבין הורדת מכסים ויבוא ירקות ופירות מחו"ל. חובת הממשלה להבטיח ביטחון תזונתי לאזרחים בשגרה ובחירום ולעודד את פיתוח החקלאות כערך לאומי".    
       
בתגובה הזאת יש הכל ולא כלום. השרה, שמינתה את מנכ"ל משרדה רון מלכא להכשיר את הרפורמה, נתנה אור ירוק לליברמן להמשיך קדימה. ולא רק היא: חברי הכנסת של יש עתיד הנמנים עם הלובי החקלאי, כמו רם בן ברק, נירה שפק וענבר בזק, נעלמו, שלא לומר נאלמו. הביקורת על הרפורמה נאמרה, אם בכלל, בחדרי חדרים, ובכל מקרה, במהלך הדיונים לכל אחד מחברי הכנסת ניתנה הזדמנות לומר את דברו.

האופוזיציה העיקרית מגיעה מהאגף השמאלי של הקואליציה, בראשות רם שפע מהעבודה. התנגדות מפתיעה הגיעה גם מיאיר גולן (מרצ), שהינו גם סגן שרת הכלכלה – שמנכ"ל משרדה הכשיר כאמור את הרפורמה.

לנציגי השמאל יש כמה אפשרויות פעולה. הם יכולים להצביע כמובן נגד הרפורמה, ואולי להפיל אותה, אם האופוזיציה בראשות הליכוד תחבור אליהם כמו בחוק האזרחות. אך כאמור, הסיכוי להחזרת מכסים שכבר הורדו נראה קלוש. האם האופוזיציה, שמטיפה כל הזמן להורדת מכסים ומסים, תצביע נגד מהלך להורדת יוקר המחיה?

אפשרות נוספת של האגף השמאלי בקואליציה היא להביך את ליברמן בהצבעות בוועדת הכספים. כאן כבר יש מגוון של אפשרויות: עסקת החבילה ושכר המינימום, שעדיין לא הגיעו לאישור הכנסת, מתווה הפיצוי לעסקים, שגם הוא עדיין לא אושר, ומהלכים נוספים להקלה על יוקר המחיה, כמו תוספת נקודות זיכוי לזוגות עובדים והעלאת מענק העבודה לבעלי שכר נמוך.

אבל גם כאן שר האוצר ניצב על קרקע בטוחה. האם מישהו מעלה על דעתו שדווקא השמאל יטרפד מהלכים להורדת יוקר המחיה בגלל שיקולים פוליטיים קטנוניים? צעד כזה יעורר עליהם את חמת הציבור, שגם כך תומך במהלך הפחתת המכסים. משבר קואליציוני לא יהיה כאן.
נדיר ששר אוצר כלשהו זוכה באהדת הציבור. תמיד, למעט פיזור כסף ממסוקים, כל מה שיעשה לא ימצא חן. הפחתת המכסים והמלחמה בלובי החקלאי הן אחד המקרים הנדירים שהציבור אוהב. קואליציית השמאל נלחמת בעניין הזה מלחמה אבודה.

3. איפה הכסף

את השיחה עם ד"ר שלומית ווגמן־רטנר, יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון הפורשת, ששוהה בבוסטון, אני מקיים טלפונית. "אני הולכת לשמש כחוקרת באוניברסיטת הרווארד. לאחר כל כך הרבה שנים של עבודה אינטנסיבית אני לוקחת טיפה זמן לנשום ולהיות עם המשפחה. לא עצמתי עיניים כמה שנים טובות, כי ביצעתי משימות נוספות, כולל האחריות על הרשות להגנת הפרטיות", אומרת ד"ר ווגמן־רטנר.

אני מבקש לשים בשיחה את הדגש על ענייני אקטואליה והמלחמה באוקראינה, הסנקציות הכלכליות על רוסיה והיחס הישראלי לאוליגרכים. ויש לה תובנה מעניינת בנושא: "המלחמה באוקראינה מוכיחה שהנשק החדש נמצא בזירה הכלכלית, וזה מה שאנחנו עושים הרבה שנים. אחרי שהמערב הכריז מלחמה על כל אותם גורמים הקשורים לפוטין, האתגר העולמי הוא לאתר את כל הנכסים שלהם ולתפוס אותם", היא אומרת.
מדיווחים מתברר שנחיתות מטוסי האוליגרכים בנתב"ג לא פוסקות. חלקם מנצלים את "חוק מילצ'ן", הפוטר אותם כעולים מתשלום מס ומחובת דיווח.

ד''ר שלומית ווגמן־רטנר, יו''ר הרשות לאיסור הלבנת הון (צילום: רן יחזקאל)ד''ר שלומית ווגמן־רטנר, יו''ר הרשות לאיסור הלבנת הון (צילום: רן יחזקאל)


"הכספים הוסתרו מראש באמצעות שימוש בחברות ונאמנויות. בתים, יאכטות, מטוסים פרטיים ונכסים אחרים לא רשומים בדרך כלל על שם האוליגרכים. זה מזכיר לי את המאבק שאנחנו מנהלים במשך שנים במסגרת חקירות הלבנות הון של כספים שנועדו למימון טרור. גם במקרה זה התגלו לנו רישומים מוסווים של נכסים שהוסתרו מבעוד מועד. גם האוליגרכים דאגו מראש שהנכסים לא יהיו רשומים של שמם. שום דבר לא הגיע בהפתעה. לגבי חוק מילצ'ן, למעט הפטור ממס פעלנו כדי לחייב את כלל העולים בחובת דיווח על הכנסותיהם".

הארגון הפיננסי הבינלאומי FATF, שבו חברה ישראל, פרסם בשבוע שעבר החמרה בכללים המחייבים את המדינות החברות בו לרכז מידע הנוגע לבעלות על נכסים. בהתאם לכללים החדשים, חייבת כל מדינה ליצור מנגנון עצמאי שיאפשר רישום מדויק של הנהנים הסופיים מנכסים אלה.

ווגמן־רטנר מגלה כי "גם בישראל מפתחים במסגרת רשות איסור הלבנת הון כלים נוספים למעקב אחר הכספים, ומקיימים מרשם מדויק של כל הנהנים מהכספים, ומי הבעלים בחברות הקש ובנאמנויות הזרות. אני מקווה שהרישום יהיה רלוונטי גם למקרים של איתור כספי האוליגרכים".
יש טענות שישראל אינה עושה מספיק בבלימת העברות כספיות בנקאיות מרוסיה.

"יש גורמים רלוונטיים העוסקים בנושא. בכל מקרה אני לא עוסקת בזה, כי סיימתי את תפקידי. הטיפול בסנקציות, שאמור לכלול מגבלות על העברת כספים, נמצא יותר באחריות הפיקוח על הבנקים והם הגורמים הרלוונטיים. אנחנו עוסקים בעיקר בנושאי הלבנת הון. מה שכן אני יכולה לקבוע, ללא קשר למלחמה, הוא שבנקים מנצלים לרעה את משטר איסור הלבנת הון ונוקטים מדיניות של ניהול סיכונים שמרנית מאוד. הם מונעים לעתים העברות כספיות לגיטימיות, מה שמוביל לפגיעה בתחרות, בדגש על הדרתה הפיננסית של תעשיית הפינטק".

האם יש לך הערכות לגבי שווי ההון של אוליגרכים המסתובב במערכת?
"אני לא יודעת להעריך את ההון של האוליגרכים, אבל אני כן יודעת לומר כי בעבר הייתה בישראל פעילות ענפה של הון של יהודים מכל רחבי העולם. בעבר, המדיניות לגבי כספים זרים הייתה מאוד ליברלית. אבל בעקבות כניסת חוק איסור הלבנת הון, והחשבתן של עבירות מס כעבירות הלבנת הון החל משנת 2018, הבנקים התחילו להקשות על בעלי חשבונות. לפי הערכות, בעקבות כך סכום של 100 מיליארד שקל של יהודים עזב את המערכת הבנקאית הישראלית ויצא לחו"ל".

ולמרות הכל ישראל עדיין נחשבת, באופן יחסי, גן עדן להעלמות מס ועיר מקלט לכספי יהודים.
"גם אני קוראת על כך, אבל בכלל לא מקבלת את זה. ישראל היום היא ממש לא סובלנית ביחס להעלמות מס. עברנו בדיקות בינלאומיות מקיפות, ונמצא שמערכות האכיפה בישראל הן מהטובות בעולם בגילוי הלבנת הון ומימון טרור. אני מסכימה שביכולת המערכת הפיננסית להתמודד עם ההון השחור אנחנו במקום בינוני ומטה. הבעיה לא נמצאת בבנקים אלא דווקא בקרב נותני שירות פיננסיים כמו הצ'יינג'ים, שם נמצאת נקודת התורפה. הרשות לאיסור הלבנת הון והפיקוח על הביטוח באוצר מהדקים את הפיקוח על התחום.

"באותה הזדמנות, מכיוון שמטבעות הקריפטו והמזומן הדיגיטלי יהפכו להערכתי לכלכלה העתידית, צריך להתמודד עם הסיכונים המשמעותיים שם. הרשות תוסמך לפקח על תחום הקריפטו בדומה למערכת סוויפט בבנקים. למרות האנונימיות לכאורה, יש לנו יכולות להגיע גם לאנשים ספציפיים".

4. מדד הפחד

ב־6 באפריל 2020, עם פרוץ מגיפת הקורונה, הוריד נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון את הריבית במשק מ־0.25% ל־0.1%. ב־11 באפריל 2022, שנתיים מאוחר יותר, תכונס הוועדה המוניטרית בבנק ישראל להחליט על גובה הריבית, ולפי כל הסימנים הריבית תעלה. זאת לאחר שגם הנגיד האמריקאי העלה את הריבית.

בכמה תעלה הריבית? ההערכה שלי היא שבשלב הראשון היא תוחזר ל־0.25%, כלומר, תעלה ב־0.15%. ואני לא לבד. "אנו מעריכים כי בנק ישראל יעלה את הריבית בישיבתו הקרובה ולאחר מכן צפויות במהלך 2022 עוד שתי העלאות. הריבית צפויה לעמוד בסוף השנה על 0.75%. ההעלאות צפויות להימשך גם ב־2023, אם כי בקצב אטי יותר", כתבו כלכלני בנק לאומי בסקירה כלכלית בתחילת השבוע.

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)נגיד בנק ישראל, אמיר ירון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


הסיבה להעלאה היא התפרצות האינפלציה, שבאה לידי ביטוי מיידי במדד פברואר, שעלה ב־0.7%. האינפלציה מרימה ראש, והמדדים ימשיכו לעלות. הגיע הזמן שפעמוני העלאת הריבית יצלצלו בבנק ישראל, שאותת ממילא שבכוונתו להעלות את הריבית. אומנם המלחמה באוקראינה עלולה, לדעת אנליסטים, להחזיר את השווקים למיתון, אבל לפחות המשק הישראלי תוסס ובועט. לא רק מחירי האנרגיה עולים, אלא גם מוצרי הצריכה והמזון. והציבור נוהר לדוכני המזון בסופרים.

העלאה של 0.15% בריבית נראית אומנם "צנועה", אבל בפועל מה שקובע הוא שינוי המגמה. מדובר במהלך שובר שוויון, שישפיע על השווקים הפיננסיים באמצעות הסטת כספים משוק ההון לאפיקי השקעה סולידיים, כמו פיקדונות בבנקים. הוא עשוי לצנן את הביקוש בשוק הדיור משני כיוונים: ראשית, הכספים "הסולידיים" שנחו עד היום בעו"ש יוסטו משוק הדיור לשוק הפיקדונות, ומה שחשוב יותר הוא שהמשכנתאות יתייקרו. את הייקור נראה מיידית בהלוואות הצמודות לפריים, אבל האינפלציה תגרור גידול בהחזרים החודשיים גם בהלוואות צמודות המדד.

מחירי הדיור זינקו ב־2021 ב־13% - השיעור הגבוה ביותר ב־11 השנים האחרונות. כל צעדי משרד השיכון והאוצר לצינון השוק לא הועילו עד היום. ביום ראשון יכונס קבינט הדיור לנקיטת מספר צעדים נוספים. אבל הנשק היעיל ביותר במלחמת הדיור, העלאת הריבית - יגיע דווקא מבנק ישראל.

5. הכלכלן הראשי

196 דיונים קיימה ועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן), שנקלע לתפקיד בדיוק בתקופה שבה נושאי הכלכלה ויוקר המחיה תפסו את מרכז סדר היום הציבורי, עד למלחמה באוקראינה. בישיבת הוועדה האחרונה עוד הספיק ביטון לטפל בדחייה נוספת של החזר התשלומים לעסקים קטנים שקיבלו מענקי קורונה שלא כדין, כדי לסייע בשיפור תזרים המזומנים.

האם יש נושאים שעדיין לא הספקת לטפל בהם עד לסגירת מושב החורף?
"למרות שאנחנו שיאני הדיונים ומטפלים בנושאים הקשורים לשבעה משרדי ממשלה, הוועדה לא הספיקה לטפל בהקמת קרן ל'מודרי אשראי' החסומים בבנקים בלקיחת הלוואות. לא הספקנו לקדם פיילוט של דיור בר־השגה, ולא טיפלנו במבנים של דיור ציבורי שהפכו מסוכנים", עונה יו"ר הוועדה ומוסיף: "יש עדיין מספיק נושאים לדיון, ויש לנו מספיק עבודה גם למושב הבא. אבל הקצב לא תמיד תלוי בנו. ועדת הכלכלה היא מרתקת ומשפיעה".

בוא נדבר על הנושא האקטואלי ביותר והוא הורדת המכסים בחקלאות. מהי עמדתך?
"מדובר בטעות ובמהלך פזיז וגורף. אפילו דוח מלכא נקרא דוח ביניים, ויש נתונים סותרים על כמה באמת מקבלים החקלאים, כי כללו בטעות גם את החלק הסיטונאי. החקלאות הולכת ודועכת, וכמות האנשים שעוסקים בתחום יורדת. לו באמת החקלאים היו מקבלים 60% מהמחיר, היינו רואים יותר חקלאים נכנסים לתחום. הורדה חד־צדדית של המכסים היא צעד לא הגון. ליברמן נתן מילה שהמהלך יתקבל בהסכמה ואמר שמילה שלו זה מילה. אבל כנראה הפעם זו לא מילה. הוא לא מבין לעומק את עומק ההתנגדות למהלכים, וזה יתברר בדיון בוועדת הכלכלה שאכנס בשבוע הבא".

מכל הדיונים החשובים זכור לי דווקא העימות בערוץ 13 עם רביב דרוקר בנושא הפנסיות לאנשי הביטחון. עד כדי כך כעסת שהיית חייב לנטוש את האולפן?
"הכתב הגיע עם תוכנית עבודה מוכנה מראש במטרה לתקוף אותי אישית, לאחר שטען שהעלבתי את ישי שנרב, המראיין בגל"צ. מאותו רגע הוא הגיע עם אג'נדה מוכנה מראש. גם מבחינתי יש קווים אדומים. גם מבחינת השפה והסגנון. אני מוכן לכל שאלה קשה, ובתנאי שתישאל באופן מכבד. המראיין לא שאל שאלות אלא תקף אישית. לאחר הראיון קיבלתי גיבוי מהרבה אנשים".

מיכאל ביטון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)מיכאל ביטון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


אבל באופן ענייני, הוא צדק לגבי המספרים של עלויות הפנסיה.
"לא. הוא לא הביא מספר מדויקים. מערכת הביטחון לא מגדילה הוצאות בגין הפנסיות. חלק יקבלו תוספת ואחרים לא. הייתי יכול לתקן אותו ולהציג מספרים אחרים, אבל הוא לא נתן לי. מתווה הפנסיות עוד ישונה בכנסת כשיגיע לדיון בוועדה משותפת של ועדת העבודה והביטחון".
מדוע בכלל נכנסת לנושא הפנסיות? האם משום שיו"ר מפלגתך בני גנץ כמעט "התאבד" עליו?

"ממש לא. טיפלתי בזה, כי אף אחד מאנשי הקבע או הקצינים בצה"ל לא יעלה לשידור. אין להם לובי. רציתי להציג לציבור את המצב האמיתי. ביקורת זה בסדר, אבל לא התקפה אישית. למרות שלא לקחתי ללב, גם לי יש קווים אדומים. אני יודע להיות קשוח גם בוועדת הכלכלה, אבל ללא דיבורים פוגעניים".

בוועדת הכלכלה הושמעו במושב האחרון דיבורים הרבה יותר פוגעניים מאשר בשידור.
"כל חבר כנסת אחראי לפה שלו, ואני משתדל לא להיות פוגעני. כשצריך אני גם מתנצל. ועדת הכלכלה היא פקעת עצבים. יו"ר הוועדה יכול להוציא חבר כנסת שמשמיע דיבורים פוגעניים. בגלל שאין ועדת אתיקה, ניתן להוציא לאחר אזהרה חבר כנסת שחצה קו אדום בתוכן הדברים שהוא אומר. כל חבר כנסת חייב להחליט מה הסטייל והסגנון ומה הנראות. לפעמים בוחרים בשפה קיצונית כדי לקבל בולטות, אבל זה מיותר, כי זה פוגע בדימוי של האדם. אתה מקבל כותרת לדקה אבל נתפס כאדם שלא יודע לשלוט בדיבור. מותר שיהיה ויכוח, אבל אני על כל פנים לא הולך לגופו של אדם, וכשאני פוגע אני מתנצל".

זכור לי במיוחד העימות של ח"כ אביר קארה עם צמרת דביר אביבי, נציגת מורי ההעשרה, שממש בכתה.
"ח"כ קארה אכן התנהג בצורה לא מכובדת והעליב אותה, וברגע שהוא הפריע לה לדבר הוצאתי אותו. כבר לפני הדיון הזהרתי אותו שאם הוא לא יתאפק איאלץ להוציא אותו. ח"כ קארה הוא חבר כנסת מאוד אכפתי. למרות שאינו חבר בוועדת הכלכלה הוא יושב אצלי בהמון דיונים, אבל לצערי יצא לי הרבה מאוד פעמים להוציא אותו מהדיון. הסברתי לו שיקבל זכות דיבור, אבל כשחוק מסוים עומד על סדר היום, כל בעל עניין או מי שעלול להיפגע רשאי לקבל את זכות הדיבור. ניהול הדיון מחייב אותי להיות קשוח, אבל אתה יודע שבשוטף אני אדם מאוד נחמד. אם רוצים שהוועדה תתפקד כמו שצריך, חייבים להתחיל בישיבה על הדקה, והדיון חייב להתנהל בצורה הוגנת".

זה לא קרה בישיבה שבה הופיע שר האוצר ליברמן בנושא יוקר המחיה. הוא נקלע למארב מתוכנן ונראה מנותק.
"אז אני רוצה להגיד לך באמת את פרטי האירוע. שר האוצר הודיע שיגיע בעצמו כדי להתייחס לסוגיות יוקר המחיה, ואמרתי לו ברוך הבא. מיד עם תחילת הדיון שאלתי אם הוא רוצה לפתוח בדברים, והוא אמר שהוא מעדיף להקשיב, ועשה את זה במשך שעה וחצי. למרות הביקורת שלי בנושא הרפורמה בחקלאות, אני מעריך אותו על ההתמדה והאומץ. חלק ממה שנאמר בדיון היה לא ראוי, ונאמרו שם דברים קשים מאוד נגדו. אבל חלק היה באמת דיבור מהלב. גם בדיון הזה נאלצתי להוציא חברי כנסת. אני חייב לומר לך שאני ושר האוצר מתקשרים. אנחנו יכולים לא להסכים אבל יודעים לעבוד ביחד. היינו המצטיינים בחוקים הכלכליים והעברנו יחד את חוק ההסדרים. שר האוצר יודע שיש לנו את היכולת לבצע ולעשות, אבל דרשנו וקיבלנו את היכולת להשפיע על כל מהלך כלכלי".

ח''כ מיכאל ביטון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)ח''כ מיכאל ביטון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


יוקר המחיה הוא אחד הנושאים החשובים בסדר היום הכלכלי. איך סייעת לשפר את המצב?
"ועדת הכלכלה שמה את הנושא בראש סדר היום עוד לפני שהוא הפך בזכות התקשורת לאישיו מרכזי. החוקים שהממשלה הביאה לוועדה, כמו רפורמת היבוא ושינוי התקנים, מקדמים במפורש את הורדת יוקר המחיה. זה כולל גם את הרפורמה בבנקאות ובדואר. אבל לדעתי הנושא הכי כואב לאזרח הוא יוקר המחיה בתחום הדיור, והוא לא מטופל מספיק. תוכנית מחיר מטרה של משרד השיכון לא נותנת מענה מספק, כי ההוזלות הן ממחיר השוק, שזינק בשנים האחרונות ביותר מ־20%. כשמדובר על הנחה ממחיר גבוה, היא הופכת ללא משמעותית. צריך להפסיק את הדיון על יוקר הדיור ולדבר על מודל בר־השגה לדירה. הצענו למשרד השיכון שלושה מודלים כלכליים שיאפשרו קניית דיור בפריפריה גם ב־800 אלף שקל, אם מחיר הקרקע יטופל נכון".

ומה עם מחירי המזון?
"לא ניתן לטפל במשבר מחירי המזון לפני שנדע מה קורה ברשתות הקמעונאיות ועם יצרני המזון ויבואני המזון. שלוש התחנות הללו אינן מטופלות מספיק, והן צריכות להיכנס לטיפול רשות התחרות, שאינה עושה מספיק. יש להגדיל את הקנסות, להכביד את העונשים וליזום חוקים רציניים עם שיניים, שיאפשרו טיפול יעיל בשרשרת המזון היקרה".

בשרשרת הזאת שכחת את הגורם החשוב ביותר, וזאת הממשלה. מה עם האחריות שלה?
"יש לה המון אחריות, במיוחד בדיור. אבל היא אחראית גם על רגולציה, על היבואנים ועל רשתות המזון. יש לה אחריות ליוקר המחיה גם בשל מיסוי מוגזם, ואחד מהם הוא הבלו על הדלק. הממשלה צריכה להקפיא את המיסוי ולקבוע אותו בסכום קבוע של שקלים ולא כאחוזים ממחיר הדלק הבסיסי. אני חושב שכלל המיסוי על בנזין כולל מע"מ ובלו לא צריך לעבור את ה־50% מהמחיר לצרכן. כיום רכיב המסים הוא 65%. כשאתה נכנס לתחנת דלק, אתה לא קונה בנזין אלא קונה מסים. אבל בסוף זאת החלטה של ממשלה. בתהליך רב־שנתי מסי הדלק צריכים לרדת ל־50% ממחיר הבסיס. אני מבין את הצורך בהכנסות ממסים, וניתן לעשות את זה על פני עשר שנים".

זה תלוי גם בפקידות האוצר ואנשי אגף התקציבים, שהם בעצם אלה ששולטים בוועדות.
"לא נראה לי. אנשי האוצר מדברים איתי לפני הדיונים ומבינים יפה מהם גבולות הגזרה שלי. הרבה פעמים אני שולח אותם להכין שיעורי בית, כמו ברפורמת היבוא, שעלולה הייתה לפגוע בעובדי מכון התקנים. פקידי האוצר כבר יודעים שבכל פעם שהם מגיעים אליי הם צריכים להתכונן טוב־טוב לתשובות. אין חוק שנכנס אלינו ויצא ללא שינוי. אבל יש יוצאי דופן, כמו תקנות הביצים, שהוכנסו בחופזה בגלל לוח זמנים צפוף".

מנעתם מדיסקונט את מיזם השוואת המוצרים הפיננסיים פייבוקס בגלל עמדת הדרג המקצועי, ופגעתם בעצם בלקוחות.
"אגלה לך שגם אני לא הייתי שלם עם ההחלטה. אבל עשינו את רפורמת הבנקאות הפתוחה שתאפשר לגופים חוץ־בנקאיים, באישור הלקוח, לדעת את התמונה הפיננסית כדי להציע פתרונות. פייבוקס יכלו לפתור את הבעיה לולא היו נחשבים כחלק מדיסקונט, אבל הם לא רצו. המידע הפיננסי נועד לייצר תחרות מול הבנקאים, והחשש היה שאם המידע יסופק על ידי בנק אחד בלבד, הבנק יקדם את האינטרסים שלו. אני מסכים שזה לא היה בהכרח המצב, אבל בהתחשב בעובדה שדיסקונט נותר הבעלים של ויזה כאל כדי להתחרות בבנקים הגדולים, היו כאן גם שיקולי ריכוזיות".