1 התמונות של מיליוני הפליטים האוקראינים שעזבו את ביתם בקור המקפיא שוברות את הלב. משפחות שלמות שנקרעו, ילדים קטנים שאוחזים בדובי ונשים עם מזוודה שנארזה בחופזה. איך מכניסים חיים שלמים למזוודה כשברקע קולות הפגזים? איך מחליטים מה להשאיר מאחור? השאלות האלה עוברות לכולנו בראש, יחד עם ההכרה בכך שאנחנו בני מזל ושזה הזמן שלנו לגלות חמלה ולהושיט יד.
זוהי שעתו של הישראלי היפה, והיוזמות לא איחרו להגיע. מרכזי סיוע לאוקראינים נפתחו בכל רחבי הארץ, ובאמצעותם קודמו איסוף תרומות כספיות לרכישת מזון, בגדים ותרופות; צוותים ישראליים עסקו בחילוץ אזרחים אוקראינים מאזורי לחימה; הוקמו מרפאות על ידי צוותי רפואה ישראליים; ליצנים רפואיים הגיעו לשמח את הילדים; הוקמו גני ילדים בגבולות אוקראינה ועוד. ב
מקום שבו המדיניות הממשלתית גמגמה, החמלה הישראלית חיממה את הלב. עושה רושם שלקח למדינה זמן להבין את גודל השעה, וכעת מנסים בממשלה לתקן את הטעויות, שכללו את התמונות המבישות של קליטת הפליטים בנתב"ג.
מבחינת הממשלה המשימה החשובה היא קליטת עשרות אלפי עולים מאוקראינה ומרוסיה, יהודים וזכאי חוק השבות בזמן קצר. מדובר במשימה לאומית, וישראל כבר הצהירה שהיא מוכנה להשקיע בה משאבים ותקציבים רבים. החמלה שמגלים הישראלים מבורכת, אבל בו־זמנית מעלה את התהייה מדוע היא שמורה לאחרים ונעלמת כשמדובר באלה שחיים מתחת לאף שלנו.
האם התרגלנו לסבלם של אלה שחיים כאן במצב של פליטות, שאין להם קורת גג וכסף לחמם את הבית? האם התרגלנו לסבל של השכבות המוחלשות, האם אנחנו משכנעים את עצמנו שהם אחראים לגורלם כדי שנוכל להישאר באזור הנוחות שלנו?
ידי קשה על המקלדת, שהרי זוהי שעת מלחמה, והמראות קשים והפליטים זקוקים לסיוע. אך זוהי גם השעה שבה המדיניות נקבעת, ולכן חשוב להזכיר לממשלה שמדינת ישראל צריכה לעזור לפליטים ולעולים, אבל לא לעשות זאת על חשבון השכבות המוחלשות. חמלה, כמו אהבה, יש מספיק בשביל כולם. ישראל היא מדינה חזקה, שצריכה לתת מענה הולם לכלל האתגרים שמציבים העולים והפליטים, וזאת במקביל לחיזוק מדיניות הרווחה של אזרחיה שזקוקים לה, ולא על חשבונם.
עושה רושם שהראשונים שעלולים להיפגע הם זכאי הדיור הציבורי. בתחילת השבוע הודיע מנכ"ל משרד השיכון אביעד פרידמן שכדי לתת מענה מיידי לעולים ישופצו כ־1,200 דירות "שנמצאו" במאגר הדיור הציבורי. פתאום, כבמטה קסם, צץ מלאי דירות עלום, ונמצא גם הכסף לשיפוצן - 83 מיליון שקל. פרידמן אמר כי "בשום פנים ואופן לא מדובר בפתרון על חשבון דיירי הדיור הציבורי". מדוע אם כך עד היום לא שופצו הדירות עבור עשרות אלפי המשפחות שעדיין ממתינות לדירה המיוחלת? מדוע לא הוגמשו הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי?
מאגר הדיור הציבורי בישראל הלך והצטמצם עם השנים. בשבע השנים האחרונות נרכשו 2,800 דירות בלבד, במקום עשרות אלפי דירות שהיו אמורות להיכנס למאגר הדיור הציבורי, לפי המלצות ועדת אלאלוף למאבק בעוני בשנת 2014, ותוכנית "לגור בכבוד" שמשרד השיכון הוציא בשנת 2018, שלפיה המדינה הייתה צריכה להרחיב את מלאי הדיור הציבורי ב־70 אלף דירות בתוך עשור.
מצב הדיור הציבורי בישראל הוא מהגרועים בעולם המערבי. עשרות אלפי משפחות זכאיות ממתינות לפתרון שאינו נראה באופק, ו־1,200 הדירות שיילקחו מהן לטובת העולים הוא בבחינת גזל כבשת הרש. ברשימת הממתינים נמצאות משפחות חד־הוריות, שבהן אמהות לשלושה ילדים לפחות מתחת לגיל 18, קשישים, ניצולי שואה, נכים ואלפי עולים שהגיעו לכאן בשנות ה־90 ועדיין ממתינים לקורת גג.
המדינה מייצרת סכסוך בין אוכלוסיות שנלחמות על הפירורים, ויהיו לכך השלכות משמעותיות על המרקם החברתי ועל חוויית הקליטה של העולים. עושה רושם שגם הפעם לא יופקו לקחי העבר.
צריך לזכור שישנם פליטים גם בארצנו, בתוכנו ובקרבנו. על הציבור לגלות אמפתיה למאבק זכאי הדיור הציבורי ולזעוק את זעקתן של השכבות המוחלשות, בדיוק כשם שאנו מגלים חמלה לסבל הפליטים. אסור למדיניות שמתגבשת להפלות אותם על רקע היותם ישראלים. עם השקל החזק, ישראל יכולה לייצר פתרונות ומענים גם לעולים החדשים וגם לעשרות אלפי המשפחות שנמצאות במצב פליטות במדינה שלנו.
כל מה שצריך לעשות הוא ליישם את התוכניות ואת המסקנות שהתקבלו בעבר. לא ייתכן שרק 2% מסך הדירות בישראל הן ציבוריות, בעוד באירופה עומד הממוצע על 12%. בצל יוקר המחיה ופריחת ההייטק נוצרים פערי ענק שמחייבים מענה חירום כאן ועכשיו.
2 מלבד זכאי הדיור הציבורי זוהי תקופה מאתגרת לישראלים רבים נוספים, שמתקשים להתמודד עם יוקר המחיה. גל ההתייקרויות העולמי בעקבות מגיפת הקורונה, בשילוב בעיית יוקר המחיה הישראלית שלא טופלה במשך שנים, הביאו את המחירים לשיא של כל הזמנים. המלחמה באירופה משפיעה כבר עכשיו ועוד תשפיע על עליית המחירים, ומאות אלפי משפחות ישראליות יצטרכו להחליט על מה לוותר.
רפורמת ביטול המכסים על ייבוא פירות וירקות עשויה להשפיע, אם בכלל, על כ־3% מהוצאות משקי הבית. החיסכון הזה, בסך של כ־70 שקלים בחודש, ייבלע בגל ההתייקרות. החלום לדירה התרחק גם החודש בצעדי ענק. מחירי הנדל"ן רשמו עלייה של 13%, כך שעם כל הכבוד למחירי האננס, נראה לי שהישראלים היו מעדיפים שהממשלה תמצא פתרונות למחירי הדיור.
זוגות צעירים וגרושים שמחפשים פתרונות דיור כבר מבינים שיכול להיות שמחזיק מפתחות הוא החלק היחיד מהדירה שיוכלו לרכוש בשנים הקרובות, מה שמחייב את הממשלה לשים את הבננות בצד ולהתחיל לטפל בתפוח האדמה הלוהט – שוק הנדל"ן.
3 המלחמה באוקראינה דוחקת באופן טבעי נושאים חשובים מסדר היום. רק בשבוע האחרון נספו ארבעה אנשים משימוש בתנורי סלילים - פעוטה מפתח תקווה, אישה מבאר שבע וזוג קשישים מירכא. האירועים הקשים האלה דווחו בקצרה ולצערי לא קיבלו תשומת לב ראויה. על פי נתוני שירותי הכיבוי וההצלה, בשלושת החודשים האחרונים נספו תשעה בני אדם כתוצאה משימוש בתנורי ספירלה.
ניסיתי להבין מדוע התנורים המסוכנים האלה עדיין מותרים לשימוש. בעבר ניסה גלעד ארדן להוציא אותם אל מחוץ לחוק, אבל מסתבר שזה לא כל כך פשוט. כשלרובנו קר, אנחנו פשוט מדליקים את המזגן בלי לחשוב פעמיים ומחממים את הבית ללא כל סכנה, אבל משפחות רבות לא יכולות להרשות לעצמן רכישת מזגן או את צריכת החשמל הגבוהה, או לחלופין להשתמש ברדיאטור, שעלותו גבוהה יותר וכך גם צריכת החשמל שלו.
המחשבה שאנשים נשרפים למוות בישראל (תסלחו לי על השימוש במילים הקשות האלה) רק כי אין להם כסף לשלם עבור חשמל ולרכוש אמצעי חימום בטוח, לא נותנת לי מנוחה. בשיחה שקיימתי עם שר הרווחה מאיר כהן, נאמר לי כי בימים אלה מגבשים תוכנית עבודה בשיתוף הרשויות המקומיות שתסייע להחליף את תנורי הספירלה ברדיאטורים. מודל דומה מופעל בימים אלה בגוש עציון, ויש לקוות שיאמצו אותו ברשויות נוספות. אסור שדברים כאלה יקרו בישראל של 2022.