מה יש באיילת שקד שהופך אותה תמיד למרכז המהומה, לצנטרום של הפיילה, לזו שמושכת הכי הרבה אש, אבל גם יורקת לא מעט אש בחזרה? כשהייתה שרת המשפטים, הכל קרה במשרד המשפטים. כשמונתה לתפקיד המשמים לכאורה של שרת הפנים, בום. פתאום זה המשרד הכי נפיץ, הכי מעורר מחלוקת ויצרים, בזכות סוגיית הפליטים. שקד ניהלה בשבועות האחרונים מלחמת מאסף בנושא, הקרוב מאוד ללבה. כן, היא שמרנית והיא חושבת שישראל לא צריכה לקלוט פליטים בלי חשבון. מצד שני, מראות המלחמה, דעת הקהל והלחץ הציבורי. בסוף, נכון לעכשיו, הושג האיזון הנכון.

מאחורי הקלעים התנהל מו"מ מעניין. דווקא זאב אלקין, אדם החולק את תפיסת העולם של שקד, היה בר הפלוגתא העיקרי שלה בממשלה. אלקין בפוזיציה. הוא אוקראיני. אחיו בחרקיב, תחת אש. אבל אלקין הגיע לוויכוח ממקום אחר לגמרי: המקום הענייני. רוב המאבק ביניהם לא דלף החוצה, מסיבה פשוטה: הם חולקים תפיסת עולם דומה והם מיודדים. הם לא הלכו זה על הראש של זה. וגם כאן, המתווך היה בנט. נפתלי בנט.
הם נפגשו אצל ראש הממשלה כמה פעמים. בנט הגיע לוויכוח כשהוא בצד של שקד. אלקין הצליח להזיז אותו למרכז. בנט ביקש משקד להגיע להסכמות עם אלקין. כך היה. הם ישבו בשלישייה כמה פעמים, המשיכו בטלפון וסגרו. נכון לעכשיו, החזית רגועה. אם המצב יחמיר וזרימת הפליטים תתגבר, הכל יתחיל מהתחלה.

זאב אלקין (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90) הטיעון של אלקין פשוט: אין שום סיכוי שישראל תוצף בפליטים אוקראינים שאינם זכאי חוק השבות. הסיבה: באירופה הם מקבלים סיוע כספי, סל קליטה, ביטוח בריאות ואישור עבודה. בישראל הם לא מקבלים כלום. ולכן, אין להם אינטרס להגיע ובטח שאין להם אינטרס להישאר אחרי שהמלחמה תסתיים. אז למה הם מגיעים בכל זאת? ראשית, הם לא מגיעים. 5,000 מתוך 3 מיליון זה אחוז מזערי. שנית, מי שמגיע לכאן עושה זאת כי יש לו אצל מי להתארח. כל אלה שיש להם כאן קרובי משפחה (ועדיין, אינם זכאי חוק השבות) או חברים, שאצלם הוא יכול לקבל מקלט זמני, מקום להתארח, להירגע, לסדר את המחשבות והנשימה, מגיע.

ואם הם יישארו? ראשית, במספרים הנוכחיים זה באמת לא משמעותי. שנית, אלקין מציג מספרים: בעשור האחרון "עברו" בישראל מיליון אוקראינים. תיירים, אנשי עסקים ועובדים (בעיקר סיעוד). מתוכם נשארו בישראל 13 אלף. גם הפעם, זה אחוז מזערי. אם תתרגמו אותו ל־5,000 או 10,000 פליטים, תגלו שבסופו של דבר עלולים להישאר כאן כמה מאות אוקראינים. נו, זה איום אסטרטגי על זהותה היהודית של מדינת ישראל?

"אלה שבאים לכאן לא התכוונו לעזוב את אוקראינה", מסביר אלקין, "המשפחות באות בלי הגברים. מדובר בעיקר במעמד בינוני, אלה שהצליחו לגייס את המשאבים כדי לצאת מהמדינה. אלה אנשים שיחזרו לאוקראינה אחרי המלחמה. הם מעדיפים לבוא עכשיו להתארח אצל חברים או משפחה, במקום לנסות להשתקע באירופה, לשכור דירה, למצוא עבודה. ההיסטריה מיותרת לגמרי ובינתיים הנזק המדיני־תקשורתי־ציבורי שנגרם לנו גדול. אין מקום לבהלה הזו. בינתיים, פעלנו בניגוד להסכם פטור מוויזות עם אוקראינה וגרמנו הרבה נזק לעצמנו. תאר לעצמך שפורצת מלחמה כאן אצלנו, נופלים טילים על ריכוזי אוכלוסייה ואירופה פתאום סוגרת את השערים לישראלים. בקיצור, אני שמח שבסוף הגענו למתווה הנכון".

שקד נפגשה השבוע עם השגריר האוקראיני בישראל. מדובר בדיפלומט שנוי במחלוקת, אבל אין לקנא בו בעת הזו. הוא הביא לה זר פרחים והתנצל. אי־הנעימות אירעה בשבוע שעבר, כשנפגשו בפעם הראשונה וסיכמו על שיתוף פעולה וקשר הדוק. למחרת למדה שקד מהתקשורת שהשגריר הצטרף, כתומך, לעתירה שהוגשה נגד הממשלה בבג"ץ. היא חשה מרומה. הוא הבין. כרגע, ההדורים יושרו. האוקראינים מנסים להבין את מורכבות המצב של ישראל. לא תמיד בהצלחה. הנשיא זלנסקי נאם כבר מול הפרלמנט הבריטי, הקונגרס האמריקאי ובתי פרלמנט מכובדים נוספים בעולם. בכל הפעמים זה קרה בשידור חי, מול אולם מלא ולקול תשואות. רק אצלנו מדשדשים, מתלבטים, גוררים את האוקראינים בסחבת ובסוף מסכמים על נאום מוקלט שיועבר בזום לח"כים, אבל לא למליאה עצמה. עוד אירוע שלא יוסיף לנו כבוד.

בנט עמד בסוגיית הפליטים לצידה של שקד, רק שר אחד הצליח לשנות את עמדתו

שקד ניהלה בשבועות האחרונים מלחמת מאסף על סוגיית הפליטים מאוקראינה. ראש הממשלה תמך בעמדתה תחילה, אך טיעון אחד, של שר אחד, הפך את הקערה על פיה