יומה הראשון של עדות פילבר היה אכן דרמטי. הסחורה סופקה, ובגדול. כפי שנכתב כאן לפני שבועיים, אם לא יקרה משהו לא צפוי, במאי הקרוב יתחדש המו"מ להסדר טיעון בין הצדדים. זה יקרה, כנראה, אחרי עדותה של הדס קליין. נדמה לי שהעדות הזו, מרכזית לעניין תיק 1000, תהיה גם הרסנית מבחינת תדמיתו של הנאשם. אם עד עכשיו דובר על עניינים כספיים ערטילאיים, ענייני רגולציה ופרוצדורה, הרי שמעכשיו ידברו על נהנתנות, חזירות, טובות הנאה, סיגרים, שמפניות ותכשיטים ובעיקר על הדרישות האינסופיות לאספקת הטובין הללו בכל ימות השנה.

אחרי כל זה, לא ברור לי עד כמה ראשי מערכת התביעה הכללית (היועמ"ש גלי בהרב־מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן) יהיו מעוניינים בעסקת טיעון. הנאשם יהיה מעוניין. כדי שהעסקה הזו תיחתם, הוא יצטרך ללכת כברת דרך נוספת לקראת הפרקליטות. זה קורה בכל פעם מחדש, אבל הוא עוד לא הפנים: ככל שתתעכב, תגרור רגליים ותיכנע ללחץ החברתי (שלא לומר משפחתי) שמופעל עליך, כך המחיר שתידרש לשלם ביציאה יהיה גדול יותר. במצב הדברים היום, המחיר הזה לא יידרש ביציאה, אלא בכניסה.

שלמה פילבר ניסה לרוץ בין הטיפות וגמר עם מבול. מהרגע הראשון הוא ניסה ללכת עם ולהרגיש בלי. העובדה שחתם על הסכם עד מדינה במהירות הבזק, כמעט בלי להסס, פגעה קשות בתדמיתו כאיש אמון של נתניהו, כאידיאולוג לוהט, כמי שלא יהסס להקריב את עצמו בשביל הבוס, כי הרי בלעדיו אין מדינה, אין ציונות, אין יהודים, יש רק תפוזים.

אז זהו, שלא. פילבר הוא אופורטוניסט בגלימת אידיאולוג. הוא היה כלי משחית בשירותו של נתניהו. כפי שהעיד על עצמו במהלך העדות, הוא לא צריך הוראות מפורשות ארוכות ומפורטות מנתניהו. הם מבינים זה את זה בהבזק של שתי מילים, או הברה וחצי. אם זה מזכיר לכם סרטי מאפיה, זה על אחריותכם. אבל ליד האחווה הזו, אסור לטעות: מי שלא היסס למכור את פטרונו האידיאולוגי אורי אליצור דקה לאחר מותו (כזכור, פילבר חתום על מאמר שפורסם ב"נקודה" שבו נרמז שהשב"כ אחראי לרצח רבין.

אחרי שאליצור נפטר, טען פילבר שהוא רק חתם על המאמר, מי שכתב אותו הוא אליצור), ימכור כל דבר כדי להציל את עורו. בשנתיים האחרונות היה נדמה שהוא קצת שכח את מצבו. ציוציו הפכו בוטים יותר, נחרצים יותר, מתחרים בתיאוריות הקונספירציה המטורללות של שולי הביביזם. ביום רביעי הגיע הזמן לחזור למציאות.

פילבר נתן כל מה שהיה צריך לתת. לפעמים גמגם קצת, לפעמים היסס, לפעמים משך את בלם היד, אבל מיהר לשחרר אותו כשהבין שהוא נכנס לקוראלס שבסופו ממתין לו כתב אישום. הוא אישר את קיומה של "פגישת ההנחיה". הוא ניסה להמעיט בחשיבותה של אותה הנחיה שקיבל מנתניהו להיטיב עם בזק, אבל כשעו"ד תירוש הקשתה עליו, הודה בפה מלא שההנחיה של נתניהו הייתה הסיבה הכי דומיננטית שגרמה לו לפעול כפי שפעל.

עד המדינה שלמה פילבר ממתין שיקראו לו לחזור להעיד (צילום: אלכס קולומויסקי, פול)
עד המדינה שלמה פילבר ממתין שיקראו לו לחזור להעיד (צילום: אלכס קולומויסקי, פול)

איך הוא פעל? כמו גנב בלילה. נהג לפגוש בבכירי בזק או יחצניהם בדירות מסתור, להעביר מסמכים וטיוטות, לנהל מערכת יחסים חשאית (אם היא חוקית, למה חשאית?) עם חברת ענק שהוא בעצם הרגולטור שלה. זו לא רק הפרת אמונים. פילבר מעל באמון של כולנו. הוא הודה שההנחיה של נתניהו לא הייתה "נושאית" (כלומר, עניינית לסוגיות שעל הפרק) אלא "אישית", כלומר להיטיב עם שאול אלוביץ. הוא גם אישר את "שיחת הנזיפה" שבה גער בו נתניהו ולחץ עליו לפטר את אחד הסמנכ"לים במשרד התקשורת שהמשיך להקשות על בזק. והכי חשוב: הוא הודיע, יותר מפעם אחת, שכל מה שאמר במשטרה, בהודאות ובעדויות ובעימותים השונים, היה אמת לאמיתה. או בלשונו,  "כל מילה".

כמעט כל מי שהיה באולם בית המשפט יצא בתחושה שהרכב השופטים השתכנע באמינותו של פילבר. אם זה נכון, אלה חדשות רעות מאוד לנתניהו. אם פילבר אמין, אז גם עדותו והודעותיו אמינות. כמעט כל מי שהיה באולם יצא בתחושה שפילבר שכנע את הנוכחים עד כמה הוא מעריץ ואוהב את נתניהו. אם זה נכון, גם אלה חדשות רעות לנתניהו. אם למרות העובדה שהוא אוהב ומעריץ את נתניהו הוא החליט להגיד מה שאמר במשטרה, סימן שזוהי האמת והמציאות.

נדמה לי שבשלב הזה ניתן להמר במידה רבה של ודאות שהשופטים יאמינו לגרסת פילבר, שלפיה הייתה "שיחת הנחיות" עם נתניהו, ולא לגרסת נתניהו, שהכחיש את עצם קיומה של הפגישה הזו. תזכורת: פילבר שחזר את הפגישה ועיקריה בפתק שכתב לעצמו בכתב ידו, פתק שנתפס על ידי חוקרי הרשות לניירות ערך ומהווה את ה"דבר מה הנוסף" שנדרש על מנת לקבל את עדותו של עד המדינה בדרך להרשעה.

אני לא מקנא בפרקליטי נתניהו. הם צריכים עכשיו להחליט על אסטרטגיה: האם ילכו לפילבר על הראש? במקרה הזה, הוא עלול להתהפך עליהם עוד יותר. האם ישבחו אותו, ילטפו אותו וינסו לתמרן אותו, כפי שניסו לתמרן את ניר חפץ? אני מעריך שכן. מה ייצא להם מזה? לא ברור. צריך להדגיש את המובן מאליו: דעתו של פילבר על כתב האישום לא רלוונטית. דעתו של פילבר על עבירת השוחד לא רלוונטית. גם אם פילבר יגיד לפרקליטי נתניהו שמדובר באדם חף מכל פשע למעלה מכל צל של ספק, אין לזה שום ערך ראייתי. הדבר היחיד שפילבר אמור להביא, או לא להביא, הוא ההנחיה שקיבל מנתניהו. זה מה שצריכה התביעה כדי להוכיח את מארג השוחד.

במילים אחרות, שלקוחות מהמקצוע שלי: פילבר הוא לא הפרשן של האירוע, הוא הכתב. הוא לא זה שנותן את הפרשנות, אלא מי שמביא את העובדות הבסיסיות. במקרה שלנו, העובדה הבסיסית, שאמורה להקים את עבירת השוחד. לא, אני לא יודע אם תהיה כאן הרשעה בשוחד. הדרך עוד ארוכה. התיק מורכב וסבוך ולא בנוי על ראיית זהב או אקדח מעשן. אני כן יודע שבתביעה יכולים לסמן "וי" על פילבר, לפחות בחלק שלהם. אגב, לדעתי הם היו מעדיפים שיוכרז כעד עוין. הוא מעדיף את זה קצת פחות.

בואו נניח שיקרה נס ויהיה זיכוי מעבירת השוחד. אין משפטן שפוי שלא יודע שהרשעה במרמה והפרת אמונים כבר יש כאן, בכל מקרה. וברף החומרה העליון של העבירה. הטבלה הסטטיסטית מוכיחה שבשנים האחרונות נוהגים לשלוח את המורשעים בעבירה מהסוג והחומרה האלה לעונשי מאסר. לא חסרות דוגמאות. הידועה פחות היא הדוגמה של מי שהיה יו"ר ועד העובדים בנמל אשדוד אלון חסן. זה מה שהוא כתב לי לאחרונה: "זוכיתי בבית משפט המחוזי זיכוי פוזיטיבי מוחלט מעבירות צווארון לבן הקשות ביותר בספר החוקים.

המדינה ערערה והורשעתי בעליון על עברת הפרת אמונים. בית המשפט התייחס לעבירה הזו כאילו הרגתי מישהו, וכל זה על שהוזמנתי לפגישה שאח של חבר שלי נכח בה... בתי המשפט רואים את עבירת הפרת האמונים היום בחומרה רבה, אני אומר את זה בלי להסכים עם זה, בישיבה ההיא אליה זומנתי ע"י הנהלת נמל אשדוד ישב אח של חבר שלי, הוא לא אמר כלום בישיבה וגם אני לא, לשיטתם עברתי עבירה פלילית כי כשראיתי אותו הייתי צריך לצאת מהפגישה ולשלוח חבר ועד שיחליף אותי. אני היום לא יכול להיכנס לנמל אשדוד. אם אצלי זו עבירת הפרת אמונים, אצל נתניהו יש מאות עבירות, על פי הודאתו, ברף העליון".

עונשו של חסן הוחמר לשישה חודשי מאסר בפועל, שהומרו לעבודות שירות. זה על פגישה אחת שבה לא אמר דבר. עכשיו תתאימו את זה לניגודי העניינים והפרות האמונים שפזורים בתיקי נתניהו בכמות מסחרית ותגיעו למסקנה המתבקשת: המו"מ להסדר טיעון עומד לעשות קאמבק מפואר, על סטרואידים.

ואם בהסדר טיעון עסקינן, הרי שאחד כזה כבר הושג בתיק 4000 אבל עבר מתחת לרדאר: הסדר טיעון בין הפרקליטות לחברת יורוקום (בהליכי פשיטת רגל), לשעבר בבעלותו של שאול אלוביץ. ובכן, יורוקום תודה בשוחד במסגרת הסדר טיעון, שבו נאמר שאחריותה הפלילית של החברה נובעת ממעשיו ומחשבתו הפלילית של אלוביץ, שהיה נושא משרה בה. בבעיות הנדסיות וחשבונאיות נהוג לכתוב עכשיו מש"ל. מה שהיה להוכיח.

[email protected]