בכל פעם שהמזרח התיכון החדש מרים את ראשו, מגיע הישן ומנסה לערוף אותו. כך היה, כך כנראה גם יהיה. מה שצריך זה להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות. להפסיק לתכנן ולהתחיל לפעול. מה שצריך זה לנצח. היינו במצבים קשים פי כמה וניצחנו. התנאי לניצחון הוא קודם כל הבנה של המצב. אני לא בטוח שכולם מבינים את המצב.
ממשלת ישראל הנוכחית מנסה להשלים פערים של עשורים. המשילות נחלשה, הנגב הפך למערב פרוע, הגליל הוזנח, כיסי מורסה נסתרים התפתחו בקרב המיעוט הערבי, בדואים ולא בדואים, דרום וצפון. הצעדים שננקטו יפים: 1,100 שוטרים, מיליארדים, תוכניות וטבלאות. אבל זה לא מספיק. כפי שנכתב ב"מעריב" ביום שישי, לממשלה עוד לא נפל האסימון ואם הוא לא ייפול ממש עכשיו, הממשלה תיפול. זה ככה פשוט.
תכלס, להודיע על גיוס 1,100 שוטרים לא מגביר ביטחון. מה שיגביר את הבטחון זה שהשוטרים האלה יופיעו ויתפזרו בשטח. לא 1,100 (שמהם 300 מיועדים לדרום) - 5,000. ואם זה גדול עלינו, אז להביא מיד תוכנית חירום לגיוס 5,000 צעירים שהשתחררו מיחידות קרביות בשלוש השנים האחרונות. להציע להם חוזה אישי נדיב לשנתיים, לאמן אותם חודש במתקן הלוט"ר ולהתחיל לעבוד. כאן ועכשיו. מישהו צריך להתעשת ולהתנהג כאילו אנחנו במצב חירום, מסיבה פשוטה: אנחנו במצב חירום.
שירות הביטחון הכללי בודק עכשיו מה ומי עברו לו מתחת לרדאר. ברור שמשהו כאן לא פעל. משהו כאן התפספס. השירות יזהה את זה ויתקן את זה. אין ברירה אחרת. צריך לזכור בערב כזה את כל הצרחות והיללות על השימוש ב"רוגלות" על ידי המשטרה.
אז הנה, הגענו לדוגמה שלא רצינו להגיע אליה. נדמה לי שמשה נוסבאום פרסם לפני כמה ימים שבמשטרה דוחקים ביועמ"שית גלי בהרב־מיארה להפשיר מחדש את השימוש באמצעים החיוניים האלה, להדברת טרור בשנת 2022. אני מקווה שעכשיו היא תשתכנע. אני מקווה שמי שצריך להבין, יבין שאסור לפגוע ביכולות הללו שפותחו בישראל. אסור לתת לכוחות, מבפנים ומבחוץ, לסגור חשבונות עם חברות כמו NSO וקנדירו שמייצרות את האמצעים הללו. בסוף, מדובר במלחמה ובחיי אדם.
את המונח "מזרח תיכון חדש" טבע בזמנו שמעון פרס. המזרח התיכון החדש טבע יחד עם המונח. החזון של פרס היה מרשים, אבל הקדים את זמנו. המזרח התיכון לא היה חדש מספיק. היום התנאים בשלו. צירוף של אירועים גיאו־פוליטיים דרמטיים שינו את האזור מקצה לקצה. האירוע בשדה בוקר הוא לא אירוע פייק מהסוג שראינו בניינטיז. מדובר באירוע אמיתי. אסור לשכוח את זה. המאבק באיראן חיוני לא רק לנו, אלא גם לשכנינו. בהיעדר אמריקה, ישראל הפכה לממלאת המקום הטבעית.
זה החל עם "הסכמי אברהם" אצל טראמפ, נתניהו וקושנר, וזה נמשך וממונף בכישרון רב עכשיו. הטרור שחדרה חוותה אתמול ובאר שבע בשבוע שעבר ניחת על המדינות ששיגרו את שרי החוץ שלהן לשדה בוקר בעצימות גבוהה בהרבה מאשר אצלנו. הברית שישראל מקימה עכשיו נגד הטרור הזה היא אירוע יוצא דופן בחשיבותו.
למרות השעות הקשות, גם עכשיו לא צריך להתבלבל: רוב רובם של ערביי ישראל רוצים לחיות כאן בשלום ובשגשוג. אותו כנ"ל לגבי הבדואים. במשך עשורים הזנחנו את המגזרים האלה והנחנו להם לצבור ארסנל אינסופי של כלי ירייה. ההנחה שהם יהרגו זה את זה - הורגת אותנו עכשיו.
את השגיאה הזאת צריך לתקן מהר. לא בעוד חודשיים, לא בעוד שבועיים, מחר בבוקר. צריך לקוות שממשלת ישראל תבין את זה במהירות ותפעל בנחישות. זה לא מסובך מדי. ניצחנו אירועים קשים בהרבה.