1
סוף סוף הורדת מסים, ועליה כמובן צריך לברך. בחודשיים האחרונים הזכרתי פה כמה פעמים את מס הבלו המנופח על הדלק, אותה פרת מזומנים שפקידי האוצר מתעקשים ומתקשים להיפרד ממנה, כמו גם את הצורך בהורדת מסים על רקע עודפי גביית המס בחודשים האחרונים וצמצום הגירעון.
כנראה שמחירי הדלק המאמירים וגלי ההדף הציבוריים מיוקר המחייה אילצו את שר האוצר ליברמן לעשות את המובן מאליו: להקל קצת עם המסים ולוותר (קצת) על מס הבלו, כך שתהיה הוזלה של חצי שקל לליטר במחיר הדלק לצרכן. דא עקא, שלא ברורה לי ההפחתה הזמנית לשלושה חודשים.
אני מניח שזה עשה כאבי בטן לפקידי האוצר, כי הם ויתרו על משהו כמו 800 מיליון שקל באותם שלושה חודשים, ובכל זאת - כאבי הכיס של הצרכנים חשובים הרבה יותר, וזה לא חשוב כרגע איך מתנהגים מחירי הנפט בעולם. מה שחשוב הוא שברמת מס הבלו על הדלק ישראל נמצאת במקום השני מבין מדינות ה־OECD, נתון לא מחמיא במיוחד, וגם אחרי ההחלטה של ליברמן אנחנו נמצאים עדיין במקום גבוה.
תזכורת: מרכיב המסים במחיר הדלק לצרכן מגיע לסביבות ה־70%, כאשר השאר זה מרווח שיווק (10%) והיתרה עלות הבנזין (כ־20%). מסים מורכבים משניים במקרה של הדלק: מע"מ ומס על הבלו, שבסך הכל מהווה יותר מ־50% מעלות המחיר לצרכן. זה מס חריג בכל קנה מידה.
על פני נתוני השוואה של מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר, נכון לרבעון הרביעי של שנת 2020, הבלו על ליטר בנזין בישראל עמד על 0.92 דולר לליטר. מבין מדינות ה־OECD רק בהולנד הבלו על בנזין גבוה יותר מבישראל ועמד על 0.93 דולר לליטר (ראו גרף). הממוצע האירופי עומד על 0.68 דולר לליטר, ואילו הממוצע ב־OECD עומד על 0.61 דולר לליטר.
וחשוב מזה: גם אחרי ההורדה האחרונה ישראל רחוקה עדיין מהממוצעים של מדינות ה־OECD והיא עדיין נשארת במקומות גבוהים, אז למה לפנק את האזרחים לשלושה חודשים בלבד? לא מובן. זה יוצר תחושה של "קחו סוכריה ותשתקו, אבל בעוד שלושה חודשים הכל יחזור לקדמותו". ככה לא מורידים מסים.
2
שוק הנדל"ן מחכה לשר האוצר ליברמן, שפיזר כמה וכמה רמזים בתקשורת בחודש האחרון. בינתיים, משרד האוצר הודיע על כמה שינויי מיסוי מינוריים, שלא ישפיעו בצורה דרמטית על השוק: דעתי על התוכנית החדשה, כפי שפורסמה באופן בלתי רשמי, ידועה: תוכנית הסבסוד ללא דכפין כמעט, היא לא סבירה ולא מידתית ותיתן פרס לאלו שלא זקוקים לו.
על הרקע הזה שוחחנו עם גורם ותיק מאוד בשוק הנדל"ן, שעבר כמה תוכניות דיור ומכיר את שוק הנדל"ן לעומקו ולרוחבו: "תוכנית הדיור החדשה של שר האוצר ליברמן שעליה התבשרנו לפני כחודש", אומר אותו גורם, "יותר מאשר יש בה כדי לצנן את שוק הדיור, יש בה כדי ללמד על הפאניקה בקרב מקבלי ההחלטות. עובדה זו כשלעצמה היא בגדר חדשות רעות במיוחד לציבור הקונים הפוטנציאליים (לרובם לפחות, למעט אלו שיתמזל מזלם לזכות בהגרלות על חשבון כלל ציבור משלמי המסים).
"במרכז התוכנית, כך פורסם בתקשורת, בהיעדר הודעה רשמית של משרד האוצר, הוחלט כי כמעט כל קרקעות המדינה שמשווקת רשות מקרקעי ישראל לזכאי ״מחיר מופחת״ יהיו בסבסוד ממשלתי, זאת במקום שיעור של 40% מתוכן כפי שנקבע בתוכנית הקודמת, שעליה הוכרז רק באוקטובר 2021.
"ברוח חג הפסח הקרב ובא מתבקש לשאול: 'מה נשתנה?' מה גרם לשר האוצר לרוץ ולהצהיר על תוכנית דיור חדשה, לפני שאפילו יצאה לפועל ההגרלה הראשונה של התוכנית שעליה הכריז לפני פחות מחצי שנה? לאור עיתוי פרסום התוכנית - יומיים לאחר שפורסם מדד מחירי הדירות של הלמ"ס - סביר להניח כי העלייה החדה שעליה דווח במדד לדצמבר־ינואר הביאה את השר ליברמן למסקנה כי אם תוכנית על 40% שיווקי קרקעות במחיר מופחת אין בה לכאורה כדי לצנן את השוק, אז הבה נכפיל שיעור זה".
"לא אכנס כאן לדיון אם יש בכלל הצדקה כלכלית למכור קרקעות מדינה בסבסוד ממשלתי - שממנו לא ייהנו שלושת העשירונים הנמוכים, שאין בידיהם כדי להעמיד הון עצמי גם לרכישה של דירה במחיר מופחת. השאלה היא אם זה מה שנדרש כדי להוריד את מחירי הדירות - או לפחות למתן את קצה העלייה לזה של עליית השכר"?
"מניתוח הנתונים שזורמים על שוק הנדל"ן, בפרט לנוכח העלייה החדה בהתחלות הבניה שנרשמה בשנת 2021 והשיא שנרשם בשיווקי קרקעות בידי רשות מקרקעי ישראל, נראה כי הבעיה הגדולה של שוק הנדל"ן כיום היא ביקושים גבוהים, הנשענים על התפיסה שלפיה מחירי הדירות יוסיפו לעלות בקצב מהיר. ומה גורם לכך? בין היתר ההתבטאויות של בכירים בממשלה (וכמובן קבלנים, אבל אותם אפשר להבין) - התבטאויות שלפיהן זה בדיוק מה שיקרה,.
"אפילו שר האוצר עצמו אמר בכנס שנערך לאחר פרסום התוכנית החדשה שלו, שזה יהיה הישג אם מחירי הדירות יעלו השנה בפחות מ־7%. עבור שוק הנדל"ן, המוזן מציפיות, זה כמו להוסיף שמן למדורה. הרי מי יקנה היום דירה, ההוצאה הכספית המשמעותית ביותר של משק בית במהלך חייו, אם יאמין שבקרוב מחירה ירד, או לפחות יעלה בקצב איטי ביחס לנכס השקעה סולידי אחר"?
"מה שנדרש עכשיו לצינון שוק הנדל"ן זה לא עוד סבסוד קרקעות, אלא המשך העבודה הקשה להגדלת ההיצע, והעברת המסר שהממשלה תדאג להסיר כל אבן העומדת בפני מטרה זו. זה מה שיעביר לציבור את המסר שאין זו גזירת שמים שמחירי הדירות יעלו תמיד. הדור של הזוגות הצעירים הנוכחי לא חווה על בשרו את ירידת המחירים הריאלית החדה בין אמצע שנות ה־90 ל־2007, ובטוח שעליית מחירי הדירות היא לנצח נצחים".
"וכן, זה גם העלאת הריבית המתבקשת לאור הזינוק באינפלציה ובציפיות לאינפלציה. נכון, בנק ישראל 'קבע' בדוח השנתי שפרסם לפני כשבוע, שתרומת הריבית הנמוכה לעליית מחירי הדירות היא שולית. האשם החדש בעיני הבנק הוא סיום תוכנית מחיר למשתכן. מעניין. בעבר קבע אותו הבנק שמחיר למשתכן היא זו שאשמה בעליית מחירי הדירות, מאחר שהיא מגדילה ביקושים. מה יש לומר, 'טוב' שיש, או אין, את תוכנית מחיר למשתכן, כדי למצוא את האשם לא במגרש הביתי שלך".
3
הייתי ונותרתי אופטימי לגבי השתלבות של חרדים - גברים ונשים, בשוק התעסוקה. המספרים העידו על כך, במיוחד אצל נשים. אלא שהשבוע פרסם פורום קהלת כמה נתונים מעניינים עם נורה אדומה ושורה תחתונה: יש קיפאון בהשתלבות בתעסוקה של גברים חרדים. שיעור זה עלה בין 2002־2015 לאחר ירידה בשנים שקדמו לכן. מגמות אלו דומות למגזרים אחרים באוכלוסייה, אבל היו בעוצמה גבוהה יותר.
הבעיה: נראה שבשנים האחרונות נפסקה העלייה בשיעור התעסוקה של גברים חרדים. בניתוח לפי גיל נראה שמה שהתרחש הוא לא עלייה כללית בתעסוקה של חרדים, אלא כניסה מוקדמת יותר של צעירים לתעסוקה, כאשר התעסוקה בגילאים המבוגרים יותר נשארה דומה למשך רוב התקופה.
אלו המספרים: שיעור התעסוקה של גברים יהודים בישראל (גילי העבודה העיקריים: 25 עד 64) מתקרב ל־90%, ואילו שיעורו אצל גברים חרדים עומד על קצת יותר מ־50%, וזאת למרות עלייה יפה כאמור משנת 2002.
התרעות פיקוד העורף