1. קיצור תורים
הבשורה של שר האוצר אביגדור ליברמן על הפחתת הבלו על הדלק, יום לפני הודעת הפרישה מהקואליציה של ח"כ עידית סילמן, לא הייתה מקרית. ליברמן ידוע כבעל חושים פוליטיים מפותחים. הוא הריח משהו באוויר.
בהחלטה המפתיעה על הפחתת מס הבלו עשה ליברמן פליק פלאק מפואר ושינה את עמדתו ב־180 מעלות. טוב שכך. הגיע הזמן שפקידי האוצר יבינו שמכונית הכוללת פח על ארבעה גלגלים אינה מוצר מותרות. שר האוצר הגיע למסקנה שעם כל הכבוד להצהרות על רפורמות ארוכות טווח, להפחתת יוקר המחיה נאה דורש ונאה מקיים.
הבעיה אינה רק בקרב היצרנים והסקטור העסקי, אלא גם בממשלה עצמה. ליברמן רצה להנהיג שינויים מרחיקי לכת, אבל אלה נתקעו בכנסת. רפורמת הפחתת המכסים על פירות וירקות הגיעה לכנסת ונתקעה שם בגלל הלובי החקלאי. ההחלטה על מתן פיצוי לעסקים הקטנים בגין גל האומיקרון נתקעה אף היא בגלל יציאת הכנסת לפגרה. גורל דומה נגזר על ההצעה למתן נקודות זיכוי בגין ילדים להורים עובדים והגדלת מענק העבודה (מס הכנסה שלילי).
כעת, כשגורל הקואליציה בסימן שאלה, סביר שקצב אישורן של הצעות החקיקה השונות יואץ, בהנחה שהאופוזיציה תסכים לשתף פעולה. מבחינת ליברמן המסקנה היא שבקואליציה הנוכחית כל יום שעובר אינו חוזר. בממשלה שבה כל יום נוסף של הישרדות הופך לסוג של נס פוליטי, אין לו פתיל מספיק ארוך כדי לחכות לפירות הרפורמות בעוד שלוש־ארבע שנים. לכן הוא בחר בדרך של קיצור תורים.
לכן הפחית את הבלו על הפחם, מה שמיתן את התייקרות החשמל (אף שבפועל עדיין לא חתם על התקנות). לכן ביטל חד־צדדית מכסים שבסמכותו, לא רק על בשר ודגים, אלא גם על חלק מהפירות והירקות. זאת הסיבה לכך שהפחית כעת לשלושה חודשים את הבלו על בנזין בחצי שקל, כך שהמחיר לליטר לא יעבור את ה־7 שקלים. הערכה שלי: המחיר המעודכן לא יעבור בעתיד את הרף גם אחרי הרבעון השני.
הכלכלה, המשגשגת מעבר לתחזיות, מאפשרת את כל אלה. נתוני המשק ברבעון הראשון של 2022 מצוינים לא רק בקנה מידה ישראלי, אלא בקנה מידה בינלאומי. אחת הסיבות לכך היא הגאות בשווקים הפיננסיים והכנסות העתק מענף ההייטק. אבל זה הסבר חלקי, ואני בוחר להתמקד בהחלטות הקשורות במישרין לליברמן עצמו: ההחלטה לבטל את החל"ת במשק עוד באוגוסט 2021 הוכחה כבינגו.
התברר שלמרות הכל בשוק העבודה המפונק חסרות ידיים עובדות, ורמת האבטלה חזרה לימים שלפני הקורונה. ההחלטה השנייה שהוא היה ממוביליה קשורה להשארת המשק פתוח בלי להטיל סגרים. לפי כל הסימנים הקורונה מאחורינו, וגם אם לא, נדע לחיות לצדה. הציבור חזר לקניונים וטס בהמוניו לחו"ל.
את שתי ההחלטות הללו, לצד רפורמות שעוד הספיקו להגניב לחוק ההסדרים האחרון, כמו העלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים, לא ניתן לקחת משר האוצר. עם זאת, ללא רוב בכנסת לא תוכל הממשלה הנוכחית להעביר תקציב והחלטות כלכליות אחרות. מה ששר האוצר יצליח להשיג בחודשים הקרובים יהיה בונוס.
2. קטר בלי קרונות
בפגישה בפברואר האחרון עם מתיאס קורמן, מזכ"ל ארגון ה־OECD, המליץ שר החוץ יאיר לפיד "להגדיר חזון לכלכלה הישראלית בשנים הקרובות. יש לנו רק מקום אחד ללכת אליו, והוא - מיליון ישראלים בהייטק". חזונו של לפיד טוב ויפה, אבל הסתמכות יתר על ההייטק עלולה להגדיל את סיכון המשק, ולאורך זמן לפגוע במנועי הצמיחה האחרים, ובראשם התעשייה המסורתית.
גם שר האוצר ליברמן הסביר שלשום את חשיבות ההטבות להייטק: "כשהרכבת נוסעת, מי שקובע את המהירות שלה הוא הקטר. הקטר של הכלכלה הישראלית הוא ההייטק, ואנחנו צריכים לעבור משלב אקזיט לשלב של שיתוף הציבור בהישגים. צריך לבנות תעשייה שכל המטה והפיתוח שלה נמצאים בישראל ולא בלונדון או ניו יורק".
עם כל הכבוד לקטר, משוכלל ככל שיהיה, בדוח השנתי שפורסם בשבוע שעבר ממליץ בנק ישראל ליצור מנועי צמיחה חדשים. אבל באוצר הולכים בדיוק בדרך ההפוכה, ועמדת בנק ישראל לא מעניינת אותם. בהצעה שאושרה השבוע בוועדת השרים לחקיקה הומלץ להעניק הטבות מס נוספות לחברות הייטק, הכרוכות בהפסד הכנסות הנאמדות במאות מיליוני שקלים.
מדובר בין השאר במתן זיכוי ממס למשקיעים בחברות הזנק בגובה של 25% מהשקעתם ועד לסכום של 3.5 מיליון שקל. לחלופין ניתן לקבל דחייה במועד תשלום המס במקרה של אקזיט. רכישה של חברות טכנולוגיות על ידי חברות טכנולוגיות אחרות תוכר כהוצאה מוכרת לצורך מס. כדי לעודד מתן אשראי לחברות הייטק הוצע לתת לבנקים הפועלים בחו"ל פטור על הכנסותיהם מריבית במסגרת החזר ההלוואה.
בקיצור, אם לא די בכל ההטבות המוענקות לענף בכל המסגרות הקיימות, ובכלל זה בחוק עידוד השקעות הון ובאמצעות המדען הראשי, באים והופכים את ההייטק לקטר המונע לא בפחם, מזוט או חשמל, אלא באנרגיה גרעינית.
סיפור ההטבות והמענקים מחזיר אותנו לוויכוח הקלאסי בשאלה אם משתלם לשים את כל הביצים בסל אחד ולפנק בעיקר את החברות הגדולות, או לפזר את ההשקעות בין מאות אלפי עסקים קטנים ולצמצם סיכון. הוויכוח עוד לא הוכרע, אבל המציאות בשטח מוכיחה שמומלץ לעודד את פעילותם של עסקים קטנים המעסיקים חמישה עד עשרה עובדים.
בכנס חברי התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה, שנערך בשבוע שעבר, סיפר ח"כ מיכאל ביטון על חוויותיו כראש עיריית ירוחם לשעבר, ועל קריסתו של מפעל נגב קרמיקה, שבו הושקע סכום עתק של 400 מיליון שקל, מתוכם 40 מיליון שקל כספי מסים. מצד שני, לעסקים הקטנים בעיר לא ניתנו שום הטבות או מענקי עידוד. חוק עידוד השקעות הון מתעלם מהם.
"לא הרמתי ידיים. בדקתי ומצאתי סעיף מוזנח בתקציב משרד הנגב והגליל המאפשר תשלום מענקים של עד 40 אלף שקל לעסקים קטנים שישקיעו בציוד או ירחיבו פעילות", סיפר ח"כ ביטון, "התנאי היה שהם יגישו תוכנית עסקית. הסתובבתי בין כל העסקים בעיר, מספרות, מסעדות, נגרים, בתי מלאכה ומסגרים, ושכנעתי אותם לשדרג את העסק ולקבל את המענק. בזכות זה הם קיבלו עוד חמצן פיננסי שאפשר להם להרים את הראש".
בהתאחדות בעלי המלאכה והתעשייה חברים כ־50 אלף בתי מלאכה ועסקים קטנים. נשיאם יוסי אלקובי תהה בפני ח"כ ביטון כיצד למקבלי ההחלטות עדיין לא נפל האסימון שצריך לשנות את סדרי העדיפות, ושעם כל הכבוד להייטק, יזרימו קצת מענקים גם לעסקים קטנים. הדברים לא נפלו על אוזניים ערלות. זה המקום להזכיר שח"כ ביטון משמש גם כיו"ר ועדת הכלכלה בכנסת. הוא קשוב לקולות אחרים, והוא אינו חותמת גומי של האוצר. עכשיו הגיע הזמן גם למעשים.
3. הריבית והדיור
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל תחליט ביום שני הבא על גובה הריבית במשק. מדובר בהחלטה הפיננסית הדרמטית ביותר מאז פברואר 2020, עת הורדה הריבית מ־0.25% ל־0.1%. הדרמה מוסברת בשינוי המגמה - ממדיניות של הצפה מוניטרית למדיניות מרסנת. ממדינות של חלוקת כסף לכל דורש למדיניות של איפוק, שנועדה בין השאר לבלום את האינפלציה. בעוד שבוע בדיוק, ערב ליל הסדר, יתפרסם מדד מרץ, והוא עומד לזנק.
לפי כל האינדיקציות שאנחנו מקבלים בשבועות האחרונים ממקבלי ההחלטות הרלוונטיים בבנק ישראל (הנגיד אמיר ירון והמשנה לנגיד), הריבית תעלה. בכמה? את זה לא ניתן לדעת, אבל לפי מיטב הערכתי, היא תעלה ב־0.15% ותחזור ל־0.25%. עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח, מעריך שנתוני שוק התעסוקה, המצביעים על שוק עבודה הדוק, מגבירים את הסיכוי להעלאת ריבית של יותר מ־0.15%. עם זאת, להערכתו, קצב עליית הריבית בהמשך השנה יהיה מתון מהקצב שמגולם בשווקים הפיננסיים.
יש שיגידו שבכל מקרה שינוי של 0.15% הוא זניח. למרות זאת ההבדל מהותי, שכן עיקר ההשפעה הוא על הציפיות. השווקים הפיננסיים מתמחרים העלאת ריבית לא רק בהחלטה הקרובה אלא לכל אורך השנה. בהתאם לכך שיעורי התשואה על איגרות החוב זינקו בשבועות האחרונים, אך בבורסה מגלמים את העלייה ומתמחרים עלייה של 0.75% בריבית.
ריבית גבוהה יותר משנה את כללי המשחק בשווקים הפיננסיים ובהמשך הדרך גם בשווקים הריאליים. ראשית, המשקיעים הסולידיים, שהתייבשו עד כה על הגדר ומאות מיליארדי השקלים שלהם נחו בעו"ש, יתעוררו עם חלופת השקעה קצת יותר סבירה. הבנקים יעלו חלקית את הריבית על הפלוס וינתבו אליהם לפחות חלק מהכספים.
העלאת הריבית תייקר את עלויות המימון, ומדובר בעיקר במשכנתאות. בעצם תהליך ייקור המשכנתאות כבר החל. זוגות צעירים מספרים לי שהתבקשו לשלם לבנק תוספת של 0.5% על הריבית הקבועה במשכנתה. במסלול הצמוד למדד האינפלציה המתעוררת כבר ייקרה את ההחזר החודשי. וכמובן במסלול "הפריים" (הריבית המשתנה הצמודה אוטומטית לריבית בנק ישראל) ההחזר החודשי יגדל אוטומטית בהתאם להעלאת הריבית.
האם תהיה לכך השפעה כלשהי גם על מחירי הדיור? כמובן שהגורם החשוב ביותר הוא גידול בהיצע ובהתחלות הבנייה, אבל העלאת הריבית תצנן בהמשך את הביקוש, אף על פי שבבנק ישראל סבורים אחרת. לדעתם השפעת הריבית זניחה. ובכל זאת, מי שמעוניין להשקיע בסיכון נמוך יקבל כאמור חלופת השקעה סבירה, ונוטלי משכנתאות ייאלצו לשלם תוספת לריבית. גורם נוסף הוא הציפיות, שמשחקות תפקיד חשוב בכלכלה. בהמשך הדרך צפויות העלאות ריבית נוספות, וזה יכול לאלץ את משקיעי הדיור לשבת על הגדר.
4. יורה לכל הכיוונים
את השיחה עם השר לשעבר אופיר אקוניס קיימתי עוד לפני שח"כ עידית סילמן הודיעה שלשום על פרישתה מהקואליציה, והעמידה בספק את המשך קיום ממשלת בנט־לפיד. מה שכמובן לא הפריע לאקוניס לתקוף את הממשלה כפי שרק הוא יודע. מבין כל תפקידיו בממשלת נתניהו, ובכלל זה שר המדע, שר העבודה ויו"ר ועדת הכלכלה, אקוניס גאה במיוחד בתפקידו כשר לשיתוף פעולה אזורי. לדבריו, הסכמי אברהם, שעליהם חתם נתניהו, סללו את הדרך לוועידת הנגב, שכונסה על ידי שר החוץ יאיר לפיד.
אנחנו מכירים הרבה שנים. אתה ידוע כפוליטיקאי כן, וזה נדיר בנוף. אולי נתחיל במילת פרגון לממשלה על הצלחת ועידת הנגב?
"כל כינוס פסגה וכל ועידה שבה מגיעים לישראל מנהיגים מכל העולם היא דבר מבורך, ואין על כך ויכוח. אבל צריך לזכור שאת שיתוף הפעולה הכלכלי עם בחריין יזמתי אני עוד בדצמבר 2020, ושר התעשייה שלהם הגיע לביקור בירושלים. כדי להיות הגון, יש לבחון את הפסגה בתוצאותיה ולא בצילומיה. הצילומים אכן היו יפים אך לא התוצאות".
אבל מדובר במפגן אחדות מול איראן, כמעט ללא התייחסות לבעיה הפלסטינית.
"אף שמדובר בממשלה הנוכחית הייתי שמח שבוועידה יהיו הישגים בתחום שיתופי הפעולה הכלכליים. אבל לצערי אני יכול לומר שבמבחן התוצאה הוועידה לא השיגה כלום. המגעים עם איראן מתקדמים במלוא הקצב לקראת חתימת הסכם. שר החוץ האמריקאי בלינקן דיבר על מדינה פלסטינית. וחוץ מזה, בנט השתמש לצערי בביטוי 'הגדה המערבית' ולא 'יהודה ושומרון'".
אתה בא בטענות לבנט, אבל נתניהו בעצמו דיבר על פתרון שתי המדינות בנאום בר־אילן והשתמש בביטוי 'הגדה המערבית' יותר מפעם אחת.
"גם לנתניהו תמיד אמרתי, ואני לא חוזר בי, שהרעיון של שתי המדינות אינו מקובל עליי, ואפעל בכל כוחי כדי לסכל אותו. גם אמרתי שאני לא מכיר בביטוי 'הגדה המערבית' אלא רק ב'יהודה ושומרון'. הגדה המערבית היא חלק מהנרטיב הירדני".
עושה רושם שהקורונה מאחורינו. אולי כאן מגיע פרגון לבנט על אי־סגירת המשק והטיפול היעיל במגיפה?
"אני בטוח שההחלטה של נתניהו להביא לישראל חיסונים בדצמבר 2020 ולחסן את כל האוכלוסייה הייתה אסטרטגית וסייעה להדברת הקורונה. במידה רבה מאוד היא הביאה את ישראל למצב של ירידה בתחלואה, אף שמספר הנפטרים בתקופת ממשלת בנט הגיע למאות. בכל מקרה, דעיכת המגיפה מבורכת, ואין אדם שלא צריך לפרגן על כך. אני לא רוצה שיהיה גל תחלואה נוסף כדי לנגח את בנט. בשביל לנגח את הממשלה לא חסרים נושאים אחרים".
לא צובט לך שגם בהסכמי אברהם וגם בקורונה נתניהו זורע אבל לא קוטף את הפירות?
"בוודאי. איזו שאלה. לצערי, ממשלת בנט, שעלתה לשלטון תוך הונאת הבוחרים, היא שקוצרת את הפירות. ממשלות הליכוד לדורותיהן הניחו את היסודות למצב חדש במזרח התיכון האמיתי, ולא זה של אוסלו שהיה כישלון טוטלי. גם את הביטחון האנרגטי בנושא הגז שממנו נהנית ישראל השיגה ממשלת הליכוד. קידמתי את הנושא בתפקידי כיו"ר ועדת הכלכלה. התנגדתי בחריפות לפעילות העמותות מהשמאל שביקשו להטיל 80% מס על תגליות הגז, ומזל שזה לא קרה. אבל כפי שאנחנו רואים היום, ימיה של הממשלה הולכים ומתקצרים".
טענתם שממשלת בנט תיפול אחרי חודש או שלושה חודשים, ובקרוב תמלא לה שנה
"מעולם לא הערכתי שהממשלה תחזיק רק כמה חודשים. אפילו ממשלת ברק הגרועה החזיקה שנה ושלושה חודשים. התהליכים בפוליטיקה לוקחים זמן. אני אומר לך מידיעה שאם לא פגרת הכנסת לפני פורים, הממשלה הייתה קורסת. הם היו בסוף דרכם וברחו מהצבעות חשובות כמו חוק האזרחות שאושר בזכותנו. יציאת הכנסת לפגרת האביב הצילה את הממשלה, אבל לכל פגרה יש גם מוצאי פגרה. הממשלה הזאת בסוף דרכה".
בשלהי כהונתו ניסה נתניהו למנות אותך לשר המשפטים, ובעקבות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה זה נפל. האם אתה מתחרט שהסכמת?
"הניסיון של נתניהו למנות אותי לשר משפטים עד להקמת הממשלה החדשה בראשותו לא היה מוצלח, וזאת הייתה טעות. המהלך היה שגוי, ובמבט לאחור לא הייתי חוזר על הסכמתי.
"הסכמתי כי היה ברור שמדובר במהלך המיועד רק לחודש עד להקמת הממשלה החדשה. כמובן שהרעיון היה גרוע, אף שלא היה שר משפטים קבוע והיה רצון של נתניהו למנות מישהו מהליכוד. למה הוא בחר דווקא בי? תשאל את הממנה. זה קרה כי היינו ערב הקמת ממשלה חדשה ואף אחד לא חשב לרגע שממשלת בנט תקום".
לא מפריע לך שמכנים אותך ואת חבריך "ביביסטים"?
"זה לא מפריע לי, ואני לא מתרגש מזה שקוראים לי 'ביביסט'. אני בז לכל המתנגדים הפוליטיים שקוראים לי כך כשאין להם טיעונים ענייניים. זה כינוי גנאי שהצמיד השמאל לכל מי שתומך בנתניהו או בליכוד. כבוגרי ה'בגיניזם' זה לא חדש לנו. אלה כינויי גנאי ממיטב התועמלנות של אנשי השמאל, שבעבר השמיצו גם את אריאל שרון, עד שעבר צד.
"אני חבר ליכוד 30 שנים ובז לכל מדביקי התוויות מהשמאל, בטח כשהטפות המוסר מגיעות ממפלגות טוטליטריות כמו יש עתיד, ישראל ביתנו או תקווה חדשה. הליכוד היא מפלגה דמוקרטית. נתניהו תמיד ניצח בפריימריז בליכוד למעט ב־2002. וכשהפסיד לשרון, הוא קיבל את דין הבוחר. זוהי דמוקרטיה לתפארת".
כיצד אתה פועל בימים אלה כשהכנסת בפגרה?
"בשנה האחרונה אני ח"כ באופוזיציה ומאז 2009 לא הייתי במצב זה. היום אני אופוזיציונר לכל דבר ועניין ומשמש כאופוזיציה לוחמת, ביטוי השמור לבגין. בניגוד לחברי בליכוד אני יוזם דיונים בכנסת ופעיל בוועדות. בוועדת הכלכלה אני מקדם חוק שישנה את שיטת מדידת הרייטינג בשידורי הטלוויזיה. ביקשתי חוות דעת ממרכז המחקר של הכנסת והתחלתי לנסח חוק לשיטת מדידה חדשה".
האם זאת לא טעות של הליכוד להחרים את ועדות הכנסת?
"אני חושב כמוך, וגם אמרתי את עמדתי לנתניהו וליריב לוין. הסיעה חייבת לשלב חברים בוועדות הכנסת לפי רצונותיהם, ובראש ובראשונה בוועדה לביקורת המדינה. העובדה שהליכוד לא מממש את הזכות הבסיסית והדמוקרטית היא שגיאה פרלמנטרית חמורה. לו הייתה קיימת היום ועדה כזאת, היו חייבים להביא לכנסת בצווי הבאה את כל המעורבים במעשה המושחת ביותר ב־40 השנים, והוא שיפוץ ביתו הפרטי של בנט בעלות הנאמדת ב־45 מיליון שקל.
"בזמן שמחירי הדיור מזנקים, מדובר במעשה השחיתות הציבורית החמור ביותר. אני מקווה שעד תחילת השבוע הבא יגיעו ממבקר המדינה ומהיועץ המשפטי לממשלה התשובות לשאילתה שהגשתי. לא ברור כיצד החליט היועץ לשעבר מנדלבליט לאשר להעביר את המעון הרשמי מירושלים לרעננה, ואם הסכומים שפורסמו אכן הוצאו".
זה בדיוק מה שהוועדה לביקורת המדינה אמורה הייתה לטפל בו, ובגללכם היא אינה מתכנסת
"אכן אני מצטער על כך שוועדת ביקורת המדינה משותקת, וחבל. הדמוקרטיה מחייבת את איוש הוועדה וגם את ועדת האתיקה. עשרות אירועים שהתרחשו בכנסת, גם מימין אבל בעיקר משמאל, מחייבים בדיקה. למשל הביקורת של השר נחמן שי על הטיפול בפליטים מאוקראינה או דבריו של ליברמן על הנשים האוקראיניות היו מגיעים ללא ספק לוועדת האתיקה. בינתיים הדברים החמורים שהם אמרו עברו לצערי מתחת לרדאר".
בליכוד מתלוננים על יוקר המחיה, אבל בתחום הדיור אתם נושאים בעיקר האחריות.
"כשמעלים מסים ללא הבחנה, מביאים לעליית מדד ולעליית יוקר המחיה, במיוחד בנדל"ן, כי מגלגלים את המסים על הציבור. אצלנו זה לא היה. אבל למה העלו מסים? בשביל קיום 'החוק הנורווגי' המופרע וכדי לממן את השוחד הפוליטי של ההסכמים עם התנועה האסלאמית. הממשלה קונה שלטון בכסף ציבורי".
אבל כל זה, ובמיוחד הזינוק במחירי הדיור, היו גם בתקופת ממשלות הליכוד
"לגבי מחירי הדיור, העובדה היא שתוכנית מחיר למשתכן, למרות הפגמים שבה, הייתה בסופו של דבר הצלחה, ואני אומר את זה למרות שהגעתי מהזרם הליברלי. שיווקנו קרקעות, אבל זה עדיין לא הספיק. אין ספק שהעובדה שהמדינה מחזיקה באמצעות מינהל מקרקעי ישראל 90% מהקרקעות ולא יוצאת בשיווק מואץ של קרקעות במחירים מוזלים זאת שערורייה. ואני מודה שחלק מהתופעה קרה גם בתקופתנו".
מה דעתך על המגעים לעסקת טיעון של נתניהו?
"אמרתי כל הזמן, גם כשהסערה הייתה בשיאה, שעם קלון לא תהיה עסקת טיעון. התוצאה כמובן אינה תלויה בי, אבל כך אני מעריך. נתניהו לא ילך לעסקת טיעון עם קלון, אבל זאת הערכה".