שנה לאחר "שומר החומות", המבצע להשמדת מנהרות ההגנה של חמאס, שנקרא "מכת ברק", ממשיך לעורר דיון עמוק במערכת הביטחון בנוגע לקבלת ההחלטה לבצע אותו והתוצאות שלו בשטח.
הערב, בפרק חשוב של עובדה בקשת 12 יפורסמו פרטים נוספים וחדשים אודות המבצע. זאת, לאחר שורה של חשיפות כאן "במעריב" במהלך השנה האחרונה אודות המבצע. במהלך הפרק יתראיין גם הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שבתקופתו תוכנן המבצע במתכונת אחרת ותכלית אסטרטגית שונה.
את העמדה של איזנקוט לגבי ההחלטה להוציא את המבצע אל הפועל, בסבב הסלמה נוסף מול עזה אך לא במערכה נרחבת, והדרך שבוצע המבצע, צריך כנראה לחפש גם בין השורות בדברים שהוא אומר בפרק של "עובדה" ובסימנים בשפת הגוף. עצם הבחירה של הרמטכ"ל לשעבר להתראיין באופן חריג בנושא יש בה אמירה חשובה.
לצד תוצאות מבצע השמדת המנהרות במתוכנת שבוצע והאם השיג את תכליתו עמדות שונות, גם היום. בין אלה, שטוענים שאת המבצע היה צריך להוציא אל הפועל רק במסגרת מערכה רחבה יותר מול חמאס, שבה נכלל גם תמרון קרקעי, שמבצע ההונאה וההרוגים הרבים לחמאס היום אמורים לשרת אותו. אחרים סבורים שגם אם הוחלט לבצע את "מכת ברק" בהסלמה האחרונה, את מבצע ההונאה היה צריך לבצע אחרת. גם היום, לפגיעה במנהרות כשלעצמן יש ערך מבצעי ו"בשומר החומות" היו לצה"ל גם הישגים חשובים, אך לא על זה הדיון.
ארבע ידיעות שונות חשפנו במעריב בשנה האחרונה:
גורמים בצה״ל: תקיפת ה"מטרו" לא השיגה כל מטרותיה
ההונאה ב"שומר החומות": רק פעילי חמאס בודדים נהרגו
רגע לפני תקיפת "המטרו": מפקד חה''א הסתייג מהפצצה
צה"ל ידע שחמאס מודע לתרגיל ההונאה – ובכל זאת תקף
במהלך "שומר החומות", לאחר ההפרזה בתקשורת לגבי הישגי המבצע והשלכותיו: ממבצע הונאה המבריק שהצליח ועד הערכות שלעיתים הגיעו עד לעשרות רבות מאוד של הרוגים לחמאס, כשפרסמנו כי התנאים לקיום המבצע לא הבשילו ומבצע ההונאה לא הצליח. חודשים בודדים חלפו ופרסמנו כי בניגוד לפרסומים והערכות אחרות שניתנו כי מתחת לאדמה הרוגים רבים לחמאס, בפועל נהרגו בודדים.
בשבועות האחרונים פרסמנו את הדיונים במטה הכללי, שקדמו להחלטה, ואת העמדה המנוגדת שהציג מפקד חיל האוויר לשעבר עמיקם נורקין, וכי בזמן אמת לאחר שמבצע ההונאה כבר יצא אל הדרך והמטוסים המתינו, בצה"ל כבר ידעו להגיד כי ההונאה לא הצליחה והוחלט להמשיך במבצע. זאת, למרות שידעו כי מספר המחבלים שיהרגו נמוך אף יותר מהיעד המינימלי שהציב הרמטכ"ל.
על התוצאות של המבצע אמרנו ישנה מחלוקות, אך היא כבר אינה העיקר ומכאן גם החשיבות של הפרק היום ב"עובדה".
המשך תקיפת מטרות טרור ע"י מטוסי קרב ברצועת עזה
בשבועות האחרונים, כאמור, חשפנו ב"מעריב" את הדיונים במטה הכללי ואת דרך קבלת ההחלטות בימים שקדמו להחלטת הרמטכ"ל להפעיל את תוכנית מכת ברק ("המטרו") להשמדת מנהרות חמאס בצפון הרצועה. כזכור, התוכנית לא נכללה בתכנון המקורי של צה"ל להפעלה במבצע. פרסמנו שברגע האמת, לאחר ביצוע מבצע ההונאה המצומצם ועוד לפני תקיפת חיל האוויר, ידע המודיעין לספק את המידע כי חמאס לא "קנה" את ההונאה, הבין כי לוחמי צה"ל לא נכנסים לרצועה ואף הוריד הנחיה שלא להיכנס למנהרות.ברגע האמת, קצין המודיעין של פיקוד הדרום דיווח כי בכל גדודי צפון הרצועה יש כ־70 מחבלים בלבד מתחת לאדמה וההערכה הייתה כי רק כרבע מהם ייהרגו. בפועל, המספרים היו נמוכים אף יותר. מבצע ההונאה נכשל, מספר ההרוגים היה נמוך מהיעד שהגדיר הרמטכ"ל (100), אבל בכירי צה"ל סבורים גם היום כי נכון היה להוציא אותו אל הפועל, כשלהריסת מנהרות ההגנה יש חשיבות אסטרטגית גדולה וסוגיית מספר ההרוגים במבצע זו היא שולית, אף שבעבר הלא רחוק יוחסה לה חשיבות רבה כחלק מהתנאים להפעלת המבצע.
עם זאת, מבצע "מכת ברק" המקורי לא היה עוד מבצע והיטיבו לתאר זאת בכירי המערכת, בהם כאמור הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שבתקופתו תוכנן המבצע. עוד לפני שהיה המבצע הזה מיועד להריסת מנהרות ההגנה של חמאס או להפוך את המנהרות למלכודת מוות עבור מאות פעילי טרור, היה מדובר במבצע שבמתכונתו המלאה תוכנן לתמיכה בתמרון הקרקעי, לפגיעה אנושה במערכי ההגנה של האויב וליצירת כאוס במערכי הפיקוד והשליטה של חמאס וביכולת שלו לתפקד לאחר מכה כזו.
המבצע, לצד היכולות המודיעיניות והטכניות שפותחו במשך שנים, סומן ככלי אסטרטגי שיכול לספק לצה"ל את ההזדמנות להכרעה ברורה של חמאס. גם בתוך צה"ל עמדות רבות בעד ונגד, אבל הדיון האמיתי הוא כבר לא על המטרו ומבצע ההונאה. הם רק תפאורה לבחינת מגנוני קבלת ההחלטות בעת מלחמה, הנרטיב והתכלית ששונו תוך כדי תנועה ומיקום שרי הקבינט המדיני־ביטחוני וגורמי מקצוע נוספים, ככאלה שיכולים לספק בשעת חירום עין בוחנת נוספת, מבקרת ומייעצת.
מי שלא עוסק בסוגיות הללו כיום, יפגוש בהן בעימות הבא או אף בימי שגרה – בבניין הכוח של הצבא והתוכניות הרב־שנתיות שלו.