סביר להניח שברצף אירועים ביטחוניים דומה לזה המתרחש בחודש האחרון - פיגועים חמורים, פעילות מבצעית של צה"ל ביהודה ושומרון והרוגים בצד הפלסטיני ובפרט בקרב פעילי טרור של הג'יהאד האסלאמי - הרקטות מרצועת עזה כבר היו משוגרות מזמן.
היום הזה, עם התפילות בהר הבית, עשוי לספק מדד נוסף. עד עתה, המשטרה הצליחה לנטרל בצורה יעילה הפרות סדר אלימות בשער שכם בעיר העתיקה. אולם חמאס ממשיך להסית בניסיון לגרום להתלקחות גם בהר הבית.
במערכת הביטחון עדיין סבורים שחמאס אינו מעוניין בהסלמה בעזה, קודם כל בגלל ההפסד הכלכלי הטמון בכך. בארגון יחשבו פעמיים לפני שיחליטו לוותר על כניסת הפועלים לישראל, על הסדרת הכסף הקטארי ועל הסיוע של המצרים בבניית שכונות מגורים. לא פחות מכך, בישראל סבורים כי גם מהבחינה הצבאית - שיקום היכולות לאחר מבצע שומר החומות - צמרת חמאס מעדיפה בשלב הזה לעסוק בהתעצמות ובהפקת לקחים, מאשר להיכנס עכשיו להסלמה נוספת, ששוב תחליש את יכולותיו הצבאיות.
גם חמאס, נכון לתקופה זו, למד ליהנות מהשקט, שיחד עם היתרונות הגדולים והברכה שהוא מביא איתו לתושבי העוטף והדרום, מאפשר לארגון הטרור לשחזר יכולות, להתעצם ולהכווין את הטרור מעזה - בלי לשלם מחירים. בצה"ל סבורים שמבחינת היכולות הצבאיות, חמאס עדיין בנקודה נמוכה יותר מזו שהיה בה ערב שומר החומות. אולם ניסיון העבר מלמד שמבחינת יכולות שיגור הרקטות, מסבב לסבב הארגון השתפר והגדיל טווחים.
זה לא שחמאס הניח את נשקו. אלא שמבחינתו, הוא כרגע מרוויח מכל הכיוונים. בינתיים נוח לו שההסלמה תתנהל בזירות אחרות - ולשם הוא בדיוק מכוון. צמרת הארגון עסוקה בהסתה ובהכוונה של טרור באיו"ש ובישראל ופועלת לשקט וריסון מעזה. לפחות בינתיים, נראה שמבחינתם מדובר בנוסחה מנצחת. אך שוב, אין ערובה לכך שמדיניות זו תחזיק מעמד לאורך זמן, בעיקר אם ההסלמה תתרחב גם לירושלים או אם אירוע גדול בג'נין או בשכם יסתיים בהרוגים פלסטינים רבים.
אלוף משנה במיל' ד"ר מיכאל מילשטיין, מומחה לזירה הפלסטינית וחוקר ומרצה בתחום, אומר ל"מעריב" כי גל הטרור הנוכחי ממחיש במידה רבה כי חמאס מצליח לאכוף על ישראל "בידול". מדובר במונח שישראל הגדירה כבסיס מרכזי למדיניותה כלפי המערכת הפלסטינית. כך, מוסיף מילשטיין, למרות המתיחות הנוכחית, חמאס מקפיד לשמור על רגיעה מוחלטת ברצועה, אך מנגד חש חופשי לעודד טרור באיו"ש, בירושלים ובתחומי הקו הירוק.
גם לטענת מילשטיין, לסנוואר אין אינטרס בשלב הזה לצרף את עזה למעגל העימות. הוא מחלץ מחוות אזרחיות חסרות תקדים, כמו כניסת 20 אלף פועלים לישראל וכל זאת מבלי שהוא נתבע לוויתורים או ניצב בפני התניות בתחומי התעצמות, שבויים ונעדרים והכוונת הטרור וההסתה.
בשפת חיל האוויר הצבאית המוכרת, אפשר לכנות זאת כבנק המטרות שהולך ומצטמצם. בצבא מעוניינים להמשיך להפעיל לחץ התקפי על תשתיות טרור. עד עתה הופעלו היחידות בשטח בצורה מקצועית ומדויקת. אולם, לאורך זמן, מסות של לוחמים שפועלים בלב ערים פלסטיניות, עלולות להוביל לתוצאה הלא רצויה - הגדלת החיכוך עם הפלסטינים שתוביל להגדלת גובה הלהבות.
ד"ר מילשטיין, ששירת בצבא במודיעין ובמתאם פעולות הממשלה בשטחים, סבור כי אתגר הבידול של צה"ל ביהודה ושומרון הוא אחר. "ישראל מנסה למקד את המאמץ הביטחוני בג'נין, מבלי שיתר מחוזות הגדה יידבקו בטרור ובאנרכיה כמו בצפון השומרון", הוא אומר. עד עכשיו, סבור מילשטיין, זה עובד לא רע, ורוב הציבור הפלסטיני ממוקד ברמדאן ולא בעימותים מול ישראל. אולם פוטנציאל ההתלקחות קיים.
הרבה תלוי בכוחות בשטח, בקצינים ובלוחמים. במיוחד כשמדובר בביצוע משימות צבאיות בסביבה אזרחית, פוטנציאל הטעויות גבוה מאוד. עד עכשיו, אל מול נפח הפעילות, ניתן להתרשם שכמות הטעויות במבחן התוצאה לא הייתה גבוהה. אולם המבחן עוד לפנינו. נכון לעכשיו, נראה שעוד ייקח זמן עד שניתן יהיה להוריד את רמת הכוננות הגבוהה ואת תגבורי הכוחות בשטח. סוף השבוע יהיה מבחן משמעותי למשטרת ישראל ומג"ב במזרח ירושלים והר הבית. בתקופה הזו של מתיחות שנמשכת כבר שבועות, הסלמה בירושלים עלולה להיות הזרז שידליק גזרות נוספות.