האזינו לטור של בן כספית

1. זעם ותדהמה

כאחד מלקחי מלחמת לבנון השנייה, שהייתה מוצלחת בהרבה מכפי שהיה נדמה לנו בזמן אמת, הותקנה בלשכת הרמטכ"ל מערכת משוכללת להקלטת שיחות. מדובר לא רק בטלפון האדום, המבצעי, שהשיחות בו מוקלטות דרך קבע, אלא בכל מכשירי הטלפון הקיימים בלשכה וכן גם בכל חדרי הישיבות. הייתה שם גם הקלטה טלפונית וגם הקלטת נפח. מערכת דומה הותקנה גם בלשכה ממול, זו של שר הביטחון.

לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>> 

על קיומן של המערכות הללו למדנו מפרשת הרפז. למי ששכח, הפרשה הזו באה לעולם כדי לחסל את מי שנראה אז כאחד הרמטכ"לים הפופולריים ביותר של התקופה. גבי אשכנזי עונה לאורך עשור שלם, כשאת התהלוכה מובילים כמה עיתונאים שהבטיחו לנו שמדובר בעבריין כבד שזמם לחטוף את המדינה ולמכור אותה לעבדות באפריקה.

בשורה התחתונה התברר שלא היה שם כלום. אשכנזי, שלא ידע כי כל מילה שהוא אומר במשרד מוקלטת, עבר עינוי דין ממושך שבסיומו האזינו רשויות החקירה לארבע שנותיו כרמטכ"ל ולא מצאו מאומה. ניסיון להאזין למה שקרה בלשכה המקבילה של שר הביטחון עלה בתוהו, כשהתברר שמישהו ריסק את הדיסק הקשיח שעליו נשמר החומר. כך או אחרת, בועת האוויר החמה הזו, שהטריפה מדינה שלמה, נמצאת מאחורינו.

האומנם? עכשיו מתברר פרט נוסף, מדהים: מערכות ההקלטה האמורות לא הותקנו רק בלשכת הרמטכ"ל (אשכנזי) ושר הביטחון (פרץ ואחריו ברק), אלא גם בלשכת ראש הממשלה אהוד אולמרט. בשלב זה אני לא יודע, עדיין, באיזה היקף של הקלטות מדובר. אני כן יודע שהייתה בלשכת ראש הממשלה הקלטת נפח. על פי אחת הגרסאות, את ההקלטה הזו יכול היה אולמרט להפעיל בלחיצת כפתור שהותקן מתחת לשולחנו. על פי גרסה אחרת, המערכת פעלה דרך קבע כל הזמן (כמו אצל אשכנזי). ככל הידוע, גם שיחות הטלפון הוקלטו.

כשנתניהו נכנס לתפקידו, הוא לא ידע את כל זה. העובדה שיתכן שחלק משיחותיו הוקלטו התבררה לו לפני כשנתיים בערך. גורמים ששירתו אז בלשכה סיפרו כי הגילוי, שנחשף בטעות בעקבות אירוע מבצעי כלשהו, עורר תדהמה עצומה, מבוכה רבה ולא מעט זעם אצל נתניהו וסביבתו. לסוד העניינים הוכנסו גם ראש השב"כ דאז נדב ארגמן, היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט וכמובן לשכת נתניהו. מנדלבליט קיים אז סדרת דיונים, יחד עם השב"כ, כדי לדון בחוקיות האירוע ולנסות להחליט מה עושים עם תפוח האדמה הלוהט, המוקלט והמתקתק הזה. כרגע, אני לא יודע מה הוחלט שם. אני כן יודע שהגילוי הביא גם להפסקת ההקלטות בלשכה.

במילים אחרות: יכול להיות שהעשור הראשון של נתניהו בלשכת ראש הממשלה (2009־2019) הוא עשור מוקלט. ברמה כזו או אחרת. ככל הידוע לי, ההקלטות אמורות היו להישמר על מחשב מיוחד באגף הביטחון של המשרד. מי שאמור לשמור עליהן הוא, כנראה, הקב"ט הראשי במשרד, אלון חליווה. כזכור, חליווה הוא מינוי של הנתניהו'ז. האם ההקלטות האלה קיימות? אני לא יודע. האם הן היו קיימות? כנראה שכן.

האם מישהו דאג להעלים או להשמיד אותן? אני לא יודע. מה שאני יודע זה שלפני כשנתיים התברר שיש הקלטות כאלה, וסביבת נתניהו נקלעה כולה להלם. ראש הממשלה כינס כמה דיונים סודיים במאמץ לברר מיהם שותפי הסוד של האירוע הביזארי הזה, מה יש בחומרים שהוקלטו ומה אפשר לעשות עם כל זה. אין לי מושג מה הוחלט. אני מעריך שההקלטות קיימות, כי השמדתן יכולה להוות עבירה פלילית חמורה.

2. הלו"ז המושחר

בלשכת ראש הממשלה בנט לא ידעו דבר או מחציתו על האירוע וגילו את זה מפי אתמול בצהריים. מהן המשמעויות של הסיפור הזה? קשה לדעת כרגע. הוא צריך לעניין את כולנו. אם אכן הקלטות של שיחות שקיים ראש הממשלה נתניהו לאורך עשור מתקתקות במאגר סודי איפשהו, יש כאן סוג של אוצר בלום.

בואו ניקח, לצורך הדוגמה, את פרשת הצוללות. לא מזמן פורסמו, אחרי לחץ ציבורי כבד, יומני נתניהו. רוב הלו"ז הושחר מטעמים כאלה או אחרים. העיתונאי אמיר אורן נבר במה שלא הושחר. שימו לב מה הוא מצא שם: "ב־2016, במאי ובספטמבר", כותב אורן, "שוחח נתניהו עם אנגלה מרקל ובסמיכות של דקות או שעות גם עם דוד שמרון. הקנצלרית והקוזין, כמעט בו־זמנית, ואף מילה על טיסנקרופ".

הנה, לצורך הדוגמה, לוח הזמנים של 4 במאי 2016. ערב יום השואה. בשעה 14:00 מכנס נתניהו בלשכתו דיון ביטחוני עם שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש המוסד, ראש אמ"ן, ראש השב"כ, המזכיר הצבאי וראש המל"ל. על פי הלו"ז, הדיון מתוזמן להסתיים בשעה 15:30. אלא שלפי הלו"ז בשעה 15:15 מקיים נתניהו שיחת טלפון עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. האם הוא עושה את זה מתוך הישיבה הביטחונית? האם הוא מדווח לבכירי הביטחון על השיחה הזו? לא יודע. מה שאני כן יודע זה שמיד אחר כך, בשעה 15:30, יושב נתניהו לפגישה אישית עם עו"ד דוד שמרון.

עכשיו, תארו לעצמכם שזה מוקלט. גם אם שיחות הטלפון לא מוקלטות, הרי שהאזנת הנפח בלשכה אמורה להקליט לפחות את הצד של נתניהו. אם אני אשר גרוניס, נשיא בית המשפט העליון לשעבר ומי שאמור לעמוד בראש ועדת החקירה לעניין הצוללות, גורלן של השיחות הללו יעניין אותי מאוד. אגב, במהלך חקירת הצוללות, כך מפרסם אורן, אסר היועמ"ש מנדלבליט על המשטרה לעיין בלוח הזמנים וביומן של נתניהו. לו ידעו שם על צירופי המקרים הללו וההשקה בין שיחות עם מרקל למפגשים עם שמרון, האם זה יכול היה להשפיע על החקירה? כנראה שלעולם לא נדע.

לסיום, חובה להדגיש כי על פי ממצאי החקירה והחלטת היועמ"ש מנדלבליט, נתניהו לא חשוד במאומה בפרשת הצוללות. מצד שני, ועדת החקירה עוד לפנינו. אם אכן קיים איפשהו בנק של הקלטות שבוצעו בלשכת ראש הממשלה לאורך שנים, האם חוקי להאזין להן? הרי נתניהו לא ידע שהוא מוקלט. על פניו, התשובה היא לא. תכלס, העובדה שגבי אשכנזי לא ידע שהוא מוקלט בלשכתו לא הפריעה לרשויות החקירה לסרוק את הקלטותיו. המשך, כנראה יבוא.

מטעמו של נתניהו סירבו להגיב.

3. ג'ובים? מה פתאום?

עושה רושם שריקודי הביביסטים לאחר שנודע דבר עריקתה של יו"ר הקואליציה מהקואליציה היו, כרגיל, מעט מוקדמים מדי. לי הם הזכירו את המחולות הסוערים שפרצו באותו לילה בוושינגטון שבו הוכרז כי "ביום ראשון הקרוב" תספח הממשלה סיפוח היסטורי את רוב שטחי יהודה ושומרון. וגם את צהלות השמחה בכל אחד מערבי הבחירות האחרונים, כשהביביסטים הלכו לישון עם "ניצחון אדיר" של נתניהו וקמו עם צרבת.

אני לא יודע מי מהסילמנים קיבל את ההחלטה לפרוש. אני כן יודע שנכון לרגע זה, הם במצוקה לא פשוטה. מתישהו הם יבינו, כמו רבים מאוד לפניהם, שעשו עליהם סיבוב. מתישהו הם יבינו שעידית סילמן תהיה שרת הבריאות בממשלת נתניהו בערך כמו שניר ברקת היה שר האוצר בממשלת נתניהו הקודמת, וכמו שרפי איתן ז"ל היה שר בממשלת נתניהו (2009) ב"מינוי אישי", וכמו שפייגלין וכמו שרבים רבים אחרים שסמכו על מילתו, האמורה או הכתובה, של האיש שרימה את כולם, אבל סיימו את דרכם בקבר האחים הגדול של המובטחים שנשכחו.

אבל בואו לא נקדים את המאוחר. עוד קודם, הסילמנים צריכים לחשוש מחקירה פלילית. במשטרה כבר מתלבטים בעניין הזה. מעשה פוליטי תמורת אתנן פוליטי כמו "שריון" או ג'וב מהווים עבירה פלילית. הסילמנים מזיעים עכשיו ומתאמצים להוכיח שמה, מה פתאום? שריון? לנו? ג'ובים? מקום עשירי? מאיפה הבאתם את זה? ובכן, זה לא אנחנו הבאנו את זה. אתם הבאתם את זה. מספיק סריקת תקשורת קצרה בימים שאחרי העריקה כדי להבהיר את התמונה. גם הפרסום של ספי עובדיה השבוע, שלפיו שמוליק סילמן עצמו סיפר למקורביו שביבי הציע גם לו ג'וב (אם העניין עם עידית לא יצליח) לא הוסיף שקט נפשי לאף אחד מגיבורי התרגיל המסריח הזה.

אבל לא רק הסילמנים: תעקבו אחרי דבריהם של העיתונאים המקורבים לנתניהו בימים שאחרי עריקת סילמן. כולם מדברים במפורש על "מרוץ" בין העריקים הבאים, כי רק הבא בתור, רק עוד אחד, יוכל להבטיח את עתידו באמצעות שריון וג'וב מובטח. זו הייתה הדרך לפתות את חבריה של סילמן. אבל הם לא התפתו. גם הם מבינים שמדובר במעשה בעייתי, לכאורה פלילי, שהסיכויים שיתקיים גם במציאות קלושים. נכון לרגע זה, העסק תקוע. זה לא אומר שממשלת לפיד־בנט יכולה לשקוט על השמרים. היא כבר שקטה על השמרים וקמה על הקנטים. זה כן אומר שמי שחשב שהעסק גמור, טעה.

4. על מוסר וערכים

בעוונותיי, הייתי עם עידית סילמן בקשר טוב. גם עם בעלה, שמוליק. אין לי מילה רעה להגיד עליהם. אנשים טובים, רגילים, לא מהסוג שהייתי מעמיד בשורה האחרונה של המאבק בביביזם. הם כרעו תחת הלחץ. אני לא יודע איזה מנופים הופעלו עליהם, בנוסף לרדיפה הכוחנית, היומיומית והברוטלית שעברו בכל מקום שאליו הגיעו. יכול להיות שהרדיפה הזו הספיקה. כל מה ששניהם אמרו במשך כמעט שנה על הממשלה, על התקווה, על הדו־קיום, על הרצון הטוב, על הקסם שבישיבה יחד עם כל חלקי העם, התהפך כמעט בן לילה. סתם ככה, בגלל אותו מכתב מטופש ומיותר ששלח ניצן הורוביץ להנהלות בתי החולים.

הסיבה הרשמית שבה הם מנופפים עכשיו, היא "ערכיות ומוסריות". היא מעניקה להם כניסה אוטומטית לשלב הגמר של תחרות הסטנד־אפ העולמי. הם יודעים שאין להם אף סיבה אמיתית למעבר הזה. הם יודעים שבכל מה שקשור לביטחון, הממשלה הזו עדיפה פי כמה על קודמתה. הם יודעים שבכל מה שקשור לכלכלה, כנ"ל. הם יודעים מצוין שיהדותה של המדינה לא תיפגע מהממשלה הזו, אלא להפך: תתבצר ותעמיק. רבים מאחינו יוכלו, סוף־סוף, לעבור כאן גיור אורתודוקסי למהדרין אחרי שהמפעל הזה יחולץ מציפורניו של הממסד הקיצוני שהשתלט עליו. אותו כנ"ל לגבי הכשרות.

עידית סילמן (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)עידית סילמן (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)


הם יודעים שהם עוברים למחנה גס שמשתרך אחר חשוד בשוחד, מרמה והפרת אמונים. הם יודעים שהמחנה הזה משגר את הגרועים שבצרחניו לקלל ולטנף משפחות שכולות של חללי צה"ל. הם יודעים שהמחנה הזה לקח בשבי מדינה שלמה והכניס אותה לעוצר של למעלה משנתיים בלי תקציב, בלי רפורמות, בלי מינויים, בלי תוכניות, בלי מפכ"ל משטרה, בלי תקווה. הם יודעים שכל מה שמעניין את המחנה הזה הוא פולחן אישיות חלול ומחליא למי שמרבה לנאום ימינה אבל פועל שמאלה. מי שברח מכל החזיתות: בנה וגידל את חמאס בעזה, התנצל בפני ארדואן, הפקיר את הנגב והגליל, הרקיב את המשטרה והשחית את המפלגה.

אני יודע שהסילמנים יודעים את כל זה. אף סיבוב רבנים לא יכפר על זה. מי שבוחר ברב טאו ובבצלאל סמוטריץ' על פניהם של רבני צוהר והרב חיים אמסלם, חייב למצוא לעצמו צידוק. אל חשש: הם לא ימצאו צידוק והם גם לא ימצאו מראה שלא תשחיר ברגע שבו קלסתריהם ישתקפו בה. שמוליק ועידית סילמן הם אנשים טובים שהורעלו, הולכו שולל ויצטרכו לתת את הדין למצפונם בהמשך הדרך. אני לא מקנא בהם.

5. מר ביזיון

אתמול היה יום מעניין. תוך שעתיים התברר שנתניהו ניהל מו"מ ישיר, כמעט רומנטי, עם יחיא סנוואר ושכמעט סגר ממשלה עם רע"ם. והשופרות? בשלהם. הם ימשיכו לצווח על מכירת המדינה לאחים המוסלמים ולמרבה הפליאה יהיו אנשים שיאמינו להם.

בעיני חסידיו, נתניהו נתפס "מר ביטחון". יש לו הרבה חסידים, לאיש. הוא הצליח לייצר פסאדה של מומחה ביטחון בקרב כמחצית מעם ישראל. מדובר ביכולת מופלאה. לא בתחום הביטחון, בתחום אחיזת העיניים. במציאות, נתניהו חתום על חלק ניכר מהכישלונות הביטחוניים המפוארים ביותר בהיסטוריה שלנו. אין טעם לשים כאן פעם נוספת את הרשימה. בואו נסתפק בשני אירועים טרגי־קומיים מהשבוע.

הראשון התרחש בכנס חירום מיוחד שארגן גלעד שרון, תחת הכותרת "הכנס להצלת הנגב". היה צורך לשפשף את העיניים, לשטוף פנים, לצבוט את היד ולוודא שהתאריך הוא 12 באפריל, ולא ה־1 באפריל, כדי להבין שנואם הכבוד בכנס הזה היה מי שהפקיר את הנגב, משכן את המשילות לבדואים, הזניח את האזור כולו ועשה בדיוק אותו הדבר גם בגליל במשך 12 שנים רצופות. בנימין נתניהו עמד שם ונאם ללא בושה. האיש שאיבד את המשילות בנגב היה הנואם המרכזי בכנס להחזרת המשילות בנגב. עולם הפוך. עכשיו נמתין לכך שנתניהו ינאם בכנס מיוחד שיתקיים בשדרות תחת הכותרת "כך נפיל את שלטון חמאס בעזה" ואחר כך יהיה אורח הכבוד של כנס בכפר אדומים בנושא "כך נפנה את ח'אן אל־אחמר".

זה הזכיר לי קצת את ח"כ אוריאל בוסו מש"ס. הבוסו הנ"ל צייץ ב־13 ביולי בשנה שעברה את הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" בזו הלשון: "הסיכוי להחלים מסרטן נמוך יותר בפריפריה". בוסו הוסיף מטעמו "ממשלת תל אביב רעננה". הוא שכח, נעבעך, שממשלת תל אביב רעננה הייתה קיימת אז פחות מחודש ימים. הממשלה שחתומה על המציאות המטלטלת הזו, שבה תוחלת החיים בפריפריה נמוכה משמעותית מתוחלת החיים במרכז, היא ממשלת נתניהו. כלומר כל ממשלות נתניהו, שברובן ישבה גם ש"ס. כלומר הוא בעצמו. מסכן בוסו. מחק את הציוץ במהירות. אבל נתניהו? הוא לא מוחק כלום. אין לו גרם של בושה בכל הגוף.

הדאחקה השנייה התפרסמה אתמול, גם הפעם בידיעות. ראש המל"ל לשעבר מאיר בן־שבת, מקורבו של נתניהו, נתן שם ראיון וסיפר על המו"מ שקיימה ממשלת נתניהו עם חמאס. הוא הוסיף סיפור מדהים שלפיו במסגרת המו"מ הזה קיבל יום אחד מכתב מיחיא סנוואר, מנהיג חמאס בעזה, המיועד לנתניהו. המכתב הכיל גם משפט אחד בעברית שכתב סנוואר עצמו: "קח סיכון מחושב", הוא כתב.

כדי לוודא שכולם הבינו: האיש שחינך את כל העולם לא לדבר עם הטרור. האיש שהטריל ורדף כל מי שהעז לדבר עם אבו מאזן, שמנהל עם ישראל שיתוף פעולה ביטחוני הדוק ומתנגד לטרור. האיש שהבטיח שעם עלייתו לשלטון יפיל את שלטון חמאס בעזה וייתן לצה"ל לנצח. האיש הזה ממש התכתב עם יחיא סנוואר במהלך מו"מ להסדרה עם חמאס בעזה. נתניהו ניהל מו"מ ישיר עם חמאס, כן? ויחיא סנוואר עצמו, אסור לשכוח, שוחרר על ידי נתניהו עצמו במסגרת עסקת שליט.

בדיקה שנערכה אתמול העלתה שאף אחד מחברי הקבינט של נתניהו באותה שעה לא ידע על הקשר האינטימי בין ראש הממשלה לראש החמאס. נתניהו נכנע באותם ימים לסחטנות של סנוואר, המשיך לשגר כל חודש מזוודות עם 30 מיליון דולר במזומן הישר לכיסי הטרור בעזה, בעוד חמאס ממשיך להפעיל את חוליות ההטרדה הליליות ולהבעיר את שדות הנגב עם בלוני התבערה, בין רקטה לרקטה. את כל זה הסכים "מר ביטחון" לספוג, תוך שהוא מסתיר את יחסיו עם סנוואר. אחרי כל זה, חסידיו ממשיכים להטיף לכולנו מוסר.

זה האיש שמטיף לכל העולם בענייני ביטחון. זה האיש ששופרותיו מצווחים שהממשלה הנוכחית העלימה עין מרקטה אחת שנורתה באוגוסט האחרון. מר ביטחון, הוא לא. אולי מר ביזיון.

6. אי של תקווה

בינתיים מסע הניצחון של הביביסטים נתקע גם בחזיתות נוספות. החרדים, למשל, לא באמת משתגעים על התוכנית להשקיע את המדינה בחזרה בתוך הביצה הטובענית שממנה נחלצה זה עתה, בדמות בחירות חמישיות. משה גפני אמר את זה און ואוף רקורד בימים האחרונים. אתמול הכריז עליו הליכוד מלחמה, לאור העובדה המצערת שגפני לא מוכן להתאבד, שוב, למען משפחת נתניהו. כנראה. על הדרך, גפני גם סיפר (לישי כהן) שנתניהו עמד להקים ממשלה (בתמיכת מנסור עבאס) ורק בצלאל סמוטריץ' מנע זאת ממנו. "סמוטריץ' מנע מהליכוד להרכיב ממשלה", אמר גפני, "הוא גרם לכך שהממשלה הרעה הזאת נמצאת. ההיסטוריה תשפוט אותו".

סמוטריץ' כבר שפט את עצמו עם שער עצמי מרהיב נוסף שהבקיע באותה אמירה אומללה, פשיסטית ומטורללת שבה הטיף לא לתת לחברי הקואליציה הנוכחית להיכנס לבית הכנסת בחג הפסח. מאז ועד עכשיו הוא מפרסם הבהרות שלא יבהירו לעולם את מהותו האמיתית של האיש שנעצר בזמנו על ידי השב"כ בחשד פעילות טרור: ככל שיהיה רהוט, קל תנועה ושפתיים, כך הוא קיצוני מסוכן, חסר עכבות ובעל נטיות דיקטטורו־פשיסטיות. הבעיה העיקרית שלו עכשיו היא איתמר בן גביר, שהפופולריות שלו באחרונה נוסקת הרבה מעל זו של סמוטריצ'ו. עכשיו, תארו לעצמכם שנתניהו חוזר לשלטון כששני אלה בקבינט.

נחזור לחרדים: בשבוע שעבר פרסם העיתונאי החרדי יצחק נחשוני בעיתון "משפחה" קטע מדהים למדי שבו סיפר על מגעים צפופים שניהל הרב יצחק שפירא, שתואר על ידיו כ"עתיר קשרים ומעשים", מול נציגים בכירים למדי של הממשלה. שפירא, איש חסידות גור ומקורב מאוד לאדמו"ר מגור, הביא את תוצאות מגעיו לאדמו"רים, חברי מועצת גדולי החסידות ולבכירי תורה נוספים. על פי הסיפור, הדיל אמור היה להיות סוג של רשת ביטחון מצומצמת וזמנית שיעניקו החרדים (בעיקר על ידי הימנעות מהצבעה בנושאים החשובים לממשלה), תמורת הקפאת כל "גזירות" הדת שהממשלה יוזמת.

המגעים היו מתקדמים מאוד אבל לא הבשילו. בדקתי מי זה אותו שפירא. ובכן, מדובר בבנו של "המנכ"ל של המדינה", הרב אברהם שפירא ז"ל, מראשי אגודת ישראל, שהיה אחד האנשים המשפיעים והחזקים בפוליטיקה הישראלית בשנות ה־80 וה־90. שפירא ג'וניור לא הלך לפוליטיקה, אלא מתמקד בעסקים. הוא מחובר לרבים וטובים בצמרת המשק, הכלכלה, הצבא והפוליטיקה שלנו. ולא, הוא לא מחרים אף אחד. הוא מדבר עם כו־לם, ובשפה אחרת לזו שלה הורגלנו. הוא מדבר על חיבורים, על אהבה, על הבנה, על היותנו שבט אחד עם זרמים שונים, ולא עם מפולג לזרמים שונים וסכסוכי דמים.

שפירא נתפס על ידי רבים בממשלת השינוי כאי של תקווה ושיתוף בין חרדים לציבור הכללי. הוא לא דג רקק. הוא מחובר לאדמו"ר מגור ומקובל על רבים בעולם החרדי. בכירים ביש עתיד מכנים אותו "הטוב שבטובים" ולראיה, הצלחתו להרגיע את הסכסוך העתיק בערד בין קהילת גור המתגוררת במקום לראש העיר ניסן בן־חמו והציבור החילוני. בית הרב, בצפון תל אביב, מהווה מקום מפגש דיסקרטי שבו מתרועעים אנשי צבא בכירים (בדימוס) לצד רבנים ומנהיגים חרדיים, רופאים, אנשי תרבות ופוליטיקאים. המכנה המשותף לכולם: הצורך הדחוף בשינוי השיח וגירוש הרוח הרעה שפוקדת אותנו בשנים האחרונות.

למה נכשלה יוזמתו של שפירא? כי כנראה עוד לא בשלה השעה. יש עדיין יותר מדי ליצמנים בסביבה. הביביזם ממשיך לתעתע בחלק ניכר מהקהילה החרדית. מתברר שהיפנוזה עובדת על כולם, חרדים כחילונים. האם יש לזה סיכוי בעתיד? כנראה שכן. אם החרדים יפנימו שהממשלה הזו כאן כדי להישאר (לפחות בינתיים), יכול להיות שהמסקנה המתבקשת תהיה להיחלץ מחיבוק הדוב הביביסטי ולהבין שיש בעולם אינטרסים חשובים יותר משמירה על משפחת נתניהו. קולות דומים אמורים לקום גם בצד החילוני, כדי שדיל כזה יתבצע.

אני כותב את הדברים אף שאני מגדולי התומכים ברפורמות שמובילים השרים מתן כהנא ויועז הנדל. למרבה המזל, הדילמה הזו נמנעה כרגע ממני, בעיקר משום שהחרדים עוד לא הבשילו. כשיבשילו, נדבר.

7. סובב משפט

יאיר לפיד התייצב אתמול מול המצלמות כדי להקרין שקט נפשי. נכון לעכשיו, זה מה שנשאר לו, אבל זה לא מעט. הקואליציה מיוצבת, לפחות כרגע. הסכנה המיידית חלפה. הסכנה האסטרטגית, לא. לפיד בולע לא מעט צפרדעים בממשלה הזו, אבל מכיל את כולן באהבה. גם בני גנץ בעמדה דומה. שר הביטחון אכל לא מעט מרורים מלשכת ראש הממשלה בנט בחודשים האחרונים. הוא חרק שיניים והמשיך הלאה. הסיכוי שגנץ יהיה מי שיציל את נתניהו, אינו קיים. לגנץ יש זיכרון ארוך וצלקות עמוקות ממה שחטף אצל נתניהו. זה לא יקרה שוב.

גנץ השקיע לא מעט אנרגיה בשכנועו של ראש הממשלה בנט בדפוס הפעולה של מערכת הביטחון בכל הקשור לגל הטרור הנוכחי. בדיוק כמו שהרמטכ"ל איזנקוט, יחד עם ראש השב"כ ושאר זרועות הביטחון שכנעו בזמנו את ראש הממשלה נתניהו לנקוט את אותו דפוס פעולה כשפרץ גל טרור היחידים. זה לא היה קל, אבל בנט השתכנע. ישראל לא סגרה את השטחים, לא ביטלה את ההקלות, לא סגרה את הר הבית. היא כן נקטה פעילות נקודתית אגרסיבית והענישה את מרחב ג'נין ואת בני משפחות המחבלים. באירועים האלה צריך סבלנות. זה מה שגנץ אמר לבנט. צריך סבלנות מול הטרור וצריך כוח עמידה מול האתגר הפוליטי.

יאיר לפיד, בני נגץ (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)יאיר לפיד, בני נגץ (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)


בסוף, הכל מסתובב סביב משפט נתניהו, שממשיך להתנהל בירושלים. עדותו של שלמה פילבר סיבכה את נתניהו עד מאוד. שום דבר שיקרה בחקירה הנגדית לא יוכל לשנות את אמירותיו הגורפות מהחקירה הראשית. בזמן הקרוב צפויה לעלות על הדוכן הדס קליין. מתישהו אחר כך יצטרך נתניהו להחליט אם הוא ממשיך להמר על עתידו וחייו, או חותך במהירות להסדר טיעון. צריך לקוות שזה לא יהיה מאוחר מדי.
[email protected]