1. תוכנית החלוקה
חברי הכנסת ישראל כ"ץ ואופיר כץ מהליכוד נענו השבוע לבקשת רועי כהן, נשיא לשכת העצמאים, לכינוס דחוף של הכנסת בפגרה. לאחר שאספו חתימות של 25 ח"כים, הכנסת דנה השבוע במה שכונה הטיפול הכושל בפיצוי לעצמאים. נזכיר שישראל כ"ץ הזרים בתפקידו כשר האוצר עשרות מיליארדי שקלים לעצמאים, גם כשזה לא היה מוצדק. כעת, מפוזיציה אחרת, נוח לו לתקוף את האופן שבו הממשלה מטפלת בנושא.

שר האוצר אביגדור ליברמן כבר אישר מתווה סיוע לנפגעי גל אומיקרון (מי זוכר את המגיפה) בהיקף של 600 מיליון שקל, אבל יציאת הכנסת לפגרה מנעה את האישור במליאה. בישיבת הכנסת השבוע הבטיח השר במשרד האוצר חמד עמאר כי תזכיר החוק הכולל את מתווה הפיצוי יובא ביום ראשון הקרוב לאישור ועדת השרים לחקיקה, ולאחר מכן לאישור ועדת הכספים והכנסת.

המבחן האמיתי של כ"ץ־את־כץ יהיה אם כשהמתווה יובא להצבעה בכנסת, שחוזרת מהפגרה בראשון הקרוב, הם יצביעו בעד. לא בטוח. אגב, גם לא בטוח שהם יצביעו בעד יוזמות חקיקה אחרות, כמו הטבות המס המיטיבות עם השכירים. בינתיים שרי הממשלה עושים את מה שתלוי אך ורק בהם כדי לפנק ולפנק. שר האוצר כבר הפחית את המס על הדלק (בעלות של 850 מיליון שקל) ואת המכס על פירות וירקות, והעניק הטבות בתוכניות הדיור הממשלתיות.

ח"כ אביר קארה מתחיל למנף את מעמדו כשובר שוויון קואליציוני. השבוע הוא ושרת הפנים איילת שקד הצהירו על הקלות רגולטוריות לעסקים בהיקף 436 מיליון שקל. אלה אינן מצריכות את אישור הכנסת אלא רק את חתימת שרת הפנים. בהמשך הדרך יוביל ח"כ קארה סדרת הטבות נוספת, ובראשן ההטבות לעצמאים.

שר האוצר ושרת התחבורה מרב מיכאלי חתמו על צו פיקוח על מחירי התחבורה הציבורית, שיוציא אל הפועל את מהפכת "דרך שווה" החל מ־1 באוגוסט עם מחירי נסיעה אחידים. ואילו שרת הכלכלה אורנה ברביבאי הצהירה השבוע כי בתחילת יוני תושק רפורמת היבוא הכוללת סדרת מוצרים כמו מיטות, כלים, משקפיים ועוד, עם התאמה לתקינה הבינלאומית. היא מאיצה בשר הבריאות להחליט על רפורמות במזון ובתמרוקים המתעכבות משיקולים רגולטוריים.

לכאורה, התוכניות יאריכו את תוחלת חייה של ממשלת השינוי, וכל יום נוסף הרי זה מבורך. אלא שסדרת ההטבות נאמדת במיליארדי שקלים ואף אחד אינו סופר. הן נועדו לשפר את מצבם היחסי של חברי הכנסת מול בוחריהם (כמו קארה או אלי אבידר) וגם של מפלגות הקואליציה עצמן. הן פוזלות לבוחרים מתוך הנחה לא מופרכת שהבחירות הבאות יתקיימו עוד בשנה הנוכחית.


2. מרוץ הלפיד

ב־2023 ימלא עשור להודעתו של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד על הקמת נבחרת הדירקטורים, שנועדה לדבריו לשים קץ למינויים הפוליטיים בחברות הממשלתיות. הוא דיבר על ג'ובים שמסדרים הפוליטיקאים למקורבים לצלחת על חשבון הציבור. אך בעשור שחלף מאז - בגר לפיד כפוליטיקאי.

הוא השתפשף, הפך למחוספס, ובכל הנוגע למינויים פוליטיים החל לעגל פינות. נבחרת הדירקטורים הוקמה מחדש, אבל המינויים הפוליטיים זרמו ביתר שאת. המינוי הבעייתי ביותר היה של גיסתו לדירקטוריון קק"ל. מה שעוד יותר בעייתי היה שלפיד לא הבין את הבעייתיות שבמינוי. מאוחר יותר התעשת, אך מתברר שזיכרונו של לפיד אינו הצד החזק שלו, וחיש מהר הוא חידש את מעורבותו מאחורי הקלעים במינויים, תוך פגיעה בעצמאותם של שרי יש עתיד.

הוא היה מעורב מאחורי הקלעים במינויו של פרופ' יובל אלבשן לתפקיד מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. אגב, מלכתחילה לא ברור מדוע לא אושר למאיר שפיגלר המצוין למלא את תפקיד המנכ"ל קדנציה נוספת למרות שביעות הרצון ממנו מצד השר האחראי מאיר כהן (יש עתיד). ועדת המינויים העדיפה את ראובן קפלן, בנו של אביגדור קפלן, לשעבר מנכ"ל משרד העבודה והרווחה.

ניסיונו העסקי של קפלן הבן עדיף על זה של פרופ' אלבשן (אף שאלבשן הוא מועמד ראוי), אבל כשלפיד מתערב, המלצת הוועדה הופכת למיותרת, כאילו היא ועדת קישוט. האישור הסופי מונח כעת לפתחה של ועדת גילאור למינויים בשירות הציבורי. מעניין אם הוועדה תחליט לפסול את אלבשן בגלל ניסיון עסקי לקוי, כפי שעשתה עם אמי פלמור, מועמדותו של לפיד לתפקיד ליו"ר דירקטוריון חברת החשמל.

לפיד בחש גם במינויו של דב בהרב, שאינו חבר בנבחרת הדירקטורים, כיו"ר חברת החשמל. את המינויים הוא סוגר מול שר האוצר, המאשר לפי חוק כל מינוי בחברה ממשלתית. מתברר שיו"ר יש עתיד, שמיתג את עצמו כ"מיסטר קלין" של הפוליטיקה, למד במהירות את תפנוקי התפקיד. הוא עולה ביצירתיותו עשרות מונים על קודמיו מהליכוד. הבעיה היא שבמקביל להצלחתו במינויים הפוליטיים עומדת הצלחתו כשר החוץ, שם הוא עושה עבודה בכלל לא רעה. היא גם פוגעת בעצמאות שרי יש עתיד, והוא עלול לשלם על כך מחיר.

יאיר לפיד (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
יאיר לפיד (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

3. בשר אחר
תחשבו רגע מה היה קורה אילו אחד המנגלים ביום העצמאות היה כזה ששמים עליו סטייק מתורבת המיוצר על ידי מדפסת תלת־ממד. האם מישהו היה מרגיש בהבדל? הבשורה של עולם הפודטק ואחד החלומות של אריק קאופמן, מנכ"ל מיטק ואחד ממייסדי החברה, היא שכמעט אין הבדל.

מיטק מובילה את מהפכת הפסקת השימוש בבשר בעלי חיים, שאולי עוד קשה לנו "לעכל" אותה. ערב העצמאות דיווחה על פיתוח מערכת הדפסה ביולוגית תלת־ ממדית, מרובת ראשי הדפסה, לייצור מוצרי בשר מתורבת בדיוק גבוה ובהיקף תעשייתי. הטכנולוגיה להדפסת דיו ביולוגי בתלת־ממד תוצע לחברות בתחום הפודטק ותייצר תזרים הכנסות לצד האצת הליכי המסחור.

מיטק הוקמה בשנת 2019 ונסחרת בנאסד"ק לפי שווי 60 מיליון דולר. הבעלים כוללים את שמעון כהן, רמי לוי, משפחת פוזיילוב מענף היהלומים ואיש העסקים אלי נידם. בעבר מניותיה נסחרו גם בתל אביב עד שנמחקה מהרישום. ההוצאות על מחקר ופיתוח הסתכמו ב־2021 ב־7.59 מיליון דולר. לחברה אין עדיין מכירות, בוודאי שלא רווח, משום שהרגולטורים עדיין לא אישרו שימוש בסוג זה של בשר. בסוף 2020 רכשה מיטק את החברה הבלגית Peace of Meat, המפתחת מוצרי עוף מתורבת ב־15 מיליון יורו.

אז איך עובדת שיטת ייצור תחליפי הבשר? דוגמים תאים מחבל הטבור של פרה ומדפיסים רקמות שומן ושריר. כיום כבר מצליחים לייצר גם שומן עוף מתורבת על ידי שימוש בתא גזע מתוך ביצה לא מופרית. הצלחה מרשימה נרשמה בסוף 2021 בהדפסת סטייק מתורבת במשקל 104 גרם.
כדי לקדם את מוצריה ננקטות פעולות שיווק מקוריות. לאחרונה התקיים אירוע טעימות של מוצרי מזון היברידיים המבוססים על חלבון מן הצומח בשילוב שומן עוף מתורבת. המשקיעים הפוטנציאליים הגיעו וגם נהנו מהאוכל.

"העולם מתקדם", אומר לי אריק קאופמן, "אצלנו אין צורך בשחיטת החיה כדי להשתמש בבשר. תעשיית הבשר והחלב בסוף משמידות את העולם בגלל שינויי האקלים ויש בקר שפולט גזים. אנחנו מספקים את הפתרון. השימוש העתידי בבשר מתורבת יאפשר עצמאות תזונתית גלובלית, מנותקת מהבקר שאתה מגדל. בניירובי או באבו דאבי לא ניתן לגדל בקר, אבל ניתן לגדל את המזון עצמו בתנאים חלופיים. ככל שיהיו
יותר חברות שייצרו בשר מתורבת, המחירים ילכו ויירדו".

אריק קאופמן (צילום: שלומי ארביב)
אריק קאופמן (צילום: שלומי ארביב)


מה התחנה הבאה בייצור מוצרים מתורבתים אחרי הבשר?
"לאחרונה התחלנו לפתח גם תחליף לבשר חזיר. לדגה ימית עדיין לא נכנסנו, אבל שם בוחנים. את הסטייק שהדפסנו במדפסת תלת־ממד נייצר בעתיד במדפסת שהקמנו בעצמנו".

ומתי תתחילו למכור?
"החברה ציבורית, אבל אני יכול לגלות שיש התקדמות, ומקווה שבעתיד הקרוב נראה עלייה בשווי החברה. התחלנו לערוך אירועי טעימות בחו"ל בהובלת השחקן אשטון קוצ'ר, שהוא אחד מבעלי המניות בקרן המלווה אותנו. דיווחנו על התקדמות ביכולות ההדפסה ובקצב הייצור. עשינו הפרדה בין יכולות ההדפסה בחברה פרטית לבין החברה עצמה, וזה ייצור תזרים הכנסות בזכות מסחור היכולות. נגייס כסף נוסף לצורך הקמת מפעלים. העתיד עוד לפנינו".

4. העצמאות של הלשכה
החלום של חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון, הוא הפיכת הלשכה לסטטוטורית, בדומה ללשכת עורכי הדין. "לשכה כזאת תייתר את הצורך במועצת רואי החשבון, והפיקוח ייעשה ישירות על ידינו. היא תבטיח את עצמאותנו. אני מקווה ששר המשפטים גדעון סער, שעושה עבודה מצוינת מאז כניסתו לתפקידו, יידע למצוא את האוזן הקשבת לעמדותינו", אומר שרייבר.

כבר לאחר יום העצמאות שואף שרייבר לקדם את עצמאות רואי החשבון בתחומים רבים. חוץ מהפיכת הלשכה לסטטוטורית, הוא מדבר על שדרוג מעמד רואי החשבון (במיוחד במשרדים הקטנים), הרחבת מספר רואי החשבון החברים בלשכה ועוד.

מדוע החלטת להתמודד על תפקיד נשיא הלשכה? מה היה רע לך עד היום?
"אני מכהן כבר עשר שנים בוועד המרכזי וראיתי את כל העוולות השלטוניות שחווים רואי החשבון ולקוחותיהם. הלשכה גילתה אוזלת יד בהתמודדות מול רשות המסים והרגולטורים, ללא השקעה מספקת בחקיקה מקצועית ופיננסית. הבנתי שבראש הלשכה יכול לעמוד רק מישהו שיכול להקדיש 100% לקידום המקצוע ולהשאיר את כל העיסוקים האחרים שלו בצד. הגעתי מעולם העסקים ולא ממשרד רואי חשבון. כיום מחצית מרואי החשבון מאיישים משרות בכירות באגפי הכספים או שהם מנהלים בחברות בורסאיות".

זאת הסיבה שביקשת לקבל שכר בתחילת הדרך וחטפת ביקורת קשה?
"תשלום השכר הוא פועל יוצא הכרחי מהעובדה שאם החברים מעוניינים שבראש המערכת יעמוד בעל תפקיד במשרה מלאה ויגייס את כל הכישורים שלו, הוא חייב להיות מתוגמל, ושזה לא יהיה מס שפתיים. צריך לעשות את התפקיד בצורה הטובה ביותר. כרגע החלטתי לשים בצד את הנושא, אבל קיבלתי פניות ממאות חברים שחושבים שהתשלום הוא מהלך נכון, ואצטרך להחליט בהמשך. אני חוזר ומדגיש: אי אפשר לעשות את התפקיד על הדרך. הוא מחייב הובלה נחושה ואמיצה ולא חלטורה".

איך אתה מגיב לביקורת נגדך באופוזיציה על החלטות נוספות שקיבלת, כמו התקציב?
"לשמחתי, אין היום בלשכה אופוזיציה חוץ מהנשיאה לשעבר. כל שאר הנבחרים שלא ברשימה שלי התחברו למחנה אחד, כי הם רואים אג'נדה משותפת ותוכניות עבודה משמעותיות. אני יכול לפעול עם גיבוי נרחב, וזה מה שהיה חסר בנשיאות הקודמת".

מה בעיניך התפקיד של רואה חשבון בכלכלה המודרנית?
"הוא לא רק כלב השמירה של החברה אלא גם גורם המוביל את העסקים קדימה. חשבונאות זה לא רק עולם הביקורת אלא גם טכנולוגיה והייטק. התפקיד שלנו הוא להביא את המקצוע לקדמת הבמה דרך עדכון תוכניות הלימודים, כדי שרואי החשבון גם יקבלו החלטות ניהוליות. מי שמהווה את הצנרת של הכנסות המדינה מבעלי העסקים לקופת האוצר הוא רואה החשבון, שצריך להיות בפוזיציה מקצועית ונחושה מול רשויות המסים. המדינה צריכה לגבות מס כחוק, ורואה החשבון הוא המקשר בין עסקים לבין רשויות המס".

אני מניח שעל רקע זה החלטת להקים את פורום הסקטורים העסקיים של רואי החשבון?
"אנחנו ערים בשנים האחרונות לתנועה של בוגרי המקצוע לעולם העסקי, ורק אחוז קטן נשאר לעבודת הביקורת. הגעתי למסקנה שמי שצריכים לקבל הרבה תשומת לב ומשאבים הם דווקא מנהלי החברות והחשבים, שעד היום לא היו כל כך מחוברים ללשכה מבחינת תכנים או הובלת תהליכים. לפני חודש אישרנו תקציב הכולל תמיכה למנהלי כספים וחשבים בימי עיון ובקידום מעמדם. ב־16 במאי נשיק את חמשת הסקטורים העסקיים של רואי החשבון: הבנקים, הביטוח ושוק ההון, הנדל"ן, התעשייה והקמעונאות ותשתיות ואנרגיה. בראש כל סקטור יעמוד מנהל. ערב הגאלה ייערך בנוכחות כל ראשי העולם העסקי והרגולטורי. לדוגמה, בראש סקטור הבנקים יעמדו רמי גב, משנה למנכ"ל בנק הפועלים, עומר זיו, ראש אגף כספים בבנק לאומי, יוסי ברסי, החשבונאי של בנק דיסקונט, ועוד".

איך מתמודדים עם אתגר המחסור ברואי חשבון, במיוחד בתחום הביקורת, לאור הביקוש לתחומי ההייטק וההשקעות?
"הבעיה האמיתית של המקצוע היא תדמיתית. אני מעוניין בהצערת הלשכה. הצעירים בענף לא מבינים עד כמה המקצוע מאפשר לקבל את המפתח לעולם הניהול והעסקים. הייתי בכנס בדובאי וראיתי כמה היחס לרואי החשבון שם מכובד. לא מתייחסים לרואה החשבון רק כפקיד שחותם על דוח כספי. לרואה החשבון יש יכולות להביא ערך לעסקים ולגרום להם להרוויח הרבה יותר גם באמצעות חברות בדירקטוריונים. נכון שהפיתוי להייטק גדול, אבל התפקיד שלנו הוא למתג את המקצוע ולעשות יחסי ציבור בכנסים ואירועים רבי־משמעות".

האם אתה מרוצה מתנאי השכר במקצוע?
"בהחלט לא. היוזמה לאי־פירוט חלק מרכיבי השכר בדוחות הכספיים היא כוסות רוח למת. הפירוט עצמו לא חשוב. עיקר הבעיה היא שהתמחור של רואי החשבון אינו ברמות הראויות, ושכר הטרחה מביש. באירופה שעת עבודה של רו"ח היא כמו של עורך דין, כלומר לא פחות מ־300 דולר. כאן מדברים על 230 שקל לשעה. יש לי שיח עם החשב הכללי באוצר. זה מתחיל מהממשלה, שלא נותנת תגמול ראוי בחברות ממשלתיות או ברשויות מקומיות. אם אין רואי חשבון איכותיים, זה פוגע בעבודת הביקורת".

חן שרייבר (צילום: ראובן קופצ'ינסקי)
חן שרייבר (צילום: ראובן קופצ'ינסקי)


איך נראית העבודה של הלשכה מול רשות המסים?
"כשהגעתי לתפקיד, מצאתי מערכת יחסים רעועה. הלשכה והנהלת הרשות לא היו בשיח מכבד ומפרה ולא ספרו את רואי החשבון, שקיבלו יחס מחפיר מול פקידי השומה. מערכת הדיווח הממוחשבת שע"מ עובדת כבר מספר שנים עם תשתיות רעועות. רואי החשבון משקיעים ימים ולילות רבים מול מערכות שקורסות. את כל אלה הצפתי בפגישות מול מנהל רשות המסים ערן יעקב. יש עוד הרבה דברים לסדר, וכבר ברור שבלשכה יש הנהלה שלא עוברת לסדר היום על עוולות שפוגעות בנו.

"אני דואג בעיקר למשרדים הקטנים שסובלים מההתנהלות מול רשות המסים. מנהל רשות המסים מודע לזה, ואנחנו משוחחים ברמה כמעט יומיומית, אבל לא הכל בשליטתם. על ההשקעה במערכת שע"מ שוחחתי עם שר האוצר ליברמן ומצאתי אוזן קשבת".

איך נראית מערכת היחסים מול רשות ני"ע?
"כל דירקטוריון של חברה ציבורית וחברה ממשלתית חייב רואה חשבון. מדובר בחברות עם היקפי ענק, ומשום מה אין שם חובת כהונת רואה חשבון בדירקטוריון, וזה אבסורד. ישבתי בעשרות דירקטוריונים, ולא ייתכן לנהל חברה בורסאית ללא רו"ח בדירקטוריון. מדברים על הצורך ב'מומחה פיננסי' וזה חרטא. הוצאתי מכתב בנושא ליו"ר הרשות ענת גואטה, והתשובה המתחמקת שלה מעידה שהיא לא מבינה את המצב. אנחנו מקווים להגביר את האש והלחץ לכיוון שלה. ייתכן שהיא בתחושה של סוף קדנציה ולכן לא בוער לה שום דבר. צריך להפעיל מהלך דחוף, כי אני צופה גל משמעותי של חברות שעלולות לקרוס כתוצאה מהונאות. עדיין לא מבינים את עוצמת משבר הקורונה. יש אווירת סיום קורס. יש לא מעט חברות ועסקים מעולמות התיירות, התעופה והמלונות שספגו הפסדים כבדים ועלולים לקרוס ולהגיע לחדלות פירעון ברגע שיצטרכו לגייס כספים כדי להחזיר הלוואות. זה יכול להימנע אם הדירקטוריונים יחוזקו ברואי חשבון".

איך אתה מתייחס למתרחש בדירקטוריון חברת החשמל?
"בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות המינויים נעשים על ידי השר הרלוונטי באישור שר האוצר. בתחושה שלי אני סומך על השיקולים של שר האוצר. אם הוא חושב לעכב מינוי כזה או אחר, כנראה שהדברים מבוססים. לו הייתה חובת מינויים של רואי חשבון בחברות בורסאיות, הקרקס בחברת החשמל היה נמנע. מישהו חייב לעשות סדר. רשות ני"ע, שרואה עצמה כגוף מפקח ולא גוף שמסדיר את עולם שוק ההון, חייבת להכניס את היד לאש. אבל הרשות לא רוצה להתערב, וזה חמור".